ציטוטים
“ישראל היא לא קבלן עבודה של רשות הטרור הפלסטינית! גאה שנלחמתי ועצרתי את החזרת הפועלים הפלסטינים אחרי ה-7.10. גם מנענו כניסת פצצות מתקתקות וגם חיזקנו את המשק!
“גם בפתח תקווה יודעים - הסל הזול של ישראל ממשיך לייצר תחרות ולחסוך מאות שקלים בכל קנייה! 🇮🇱 💪🏽
“שמח ונרגש לבשר שראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את התוכנית שלי להבאת 50,000 פועלים נוספים ממדינות שלום לישראל שיחליפו את הפועלים הפלסטינים מהרש"פ. לא מכניסים את האויב הביתה!
“ תכירו את זאב, יבואן קטן של צעצועים שפגשתי שמוכיח שניצחנו. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שהובלתי מייצרת יותר תחרות ומורידה מחירים!
“התחרות עובדת! הסל הזול של ישראל שיזמתי ממשיך להוריד מחירים ברשתות ולחסוך לכם מאות שקלים בכל קנייה!
“מי שהקיף את עצמו במעודדי סרבנות ומייצגי מחבלים לא יחלק ציונים לגיבורי מכינת עלי.
“המהלך שהובלתי לחסימת כניסת עשרות אלפי פועלים פלסטינים מרשות הטרור לישראל מוכיח את עצמו בשטח! לא רק ששמרנו על הביטחון, הזנקנו את התפוקות וחיזקנו את המשק! עוד סיבה לא להצביע לאיזנקוט שרוצה להחזיר 150,000 פועלים מהרשות הפלסטינית לישראל.
“בשורה לרשויות ולבעלי עסקים: הרחבנו את תוכנית "עושים עסק" לכל הארץ בהשקעה של 9 מיליון שקלים, עם מענקים של עד 1.5 מיליון שקלים לרשות מקומית עבור הקמת מתחמי עסקים ומרכזי יזמות. אמשיך לחזק בעלי עסקים ולהעניק להם כלים להצליח!
“מהפכת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" כבר כאן! קפצתי לביקור ברשת "ליאור עדיקה" וראיתי בעיניים איך הרפורמה שהובלתי משפיעה ומורידה מחירים. הסרנו חסמים, פתחנו את השוק ליבואנים חדשים וקרה בדיוק מה שרצינו - הרשתות נלחמות כעת על הכיס שלכם ומורידות מחירים!
“הגעתי לבנימין עם ראש מועצת יש"ע ישראל גנץ כדי לחזק את חלוצי ההתיישבות והחוות החקלאיות. רק מי שלא התעורר מהקונספציה לא מבין עד כמה האנשים הללו הם השכפ"ץ האמיתי של מדינת ישראל. הבחירות האלה פשוטות - ימין בראשות ראש הממשלה נתניהו ששומר על הארץ, או הקמת מדינה פלסטינית בראשות אייזנקוט, עבאס וגולן
“רפורמת הייבוא שהובלתי מתרחבת לאמריקה! 🇺🇸 מבטלים חסמים בייבוא > מגבירים תחרות > מוזילים מחירים!
“על אפם וחמתם של אויבינו ושונאינו - הכלכלה שלנו חזקה מתמיד! 🇮🇱
“ בשורה לחבל תקומה! הוצאנו לדרך מסלולי מענקים חדשים בסך 52 מיליון שקלים לחברות, עסקים ומפעלים בעוטף עזה. יחד עם מנהלת תקומה, אנחנו מייצרים משרות איכותיות לתושבי האזור ומבססים את העוטף כמנוע צמיחה לאומי!
“בשורה ענקית לבירת הגולן! הוצאנו לדרך הקצאת עשרות דונמים בקצרין למפעלים ביטחוניים, בהליך מהיר ובפטור ממכרז. יחד עם ראש המועצה יהודה דואה, נזניק את הכלכלה המקומית ונביא משרות איכותיות בפריון גבוה לתושבי האזור!
“שמח לעדכן שתוכנית הסיוע ליצואנים שלנו יצאה לדרך, לאחר שהגדלנו את תקציבה בכ-30%, כך שיעמוד על 40 מיליון שקלים. אמשיך לסייע לחברות הישראליות לכבוש שווקים חדשים בעולם ולהכניס מיליארדים לקופת המדינה 🇮🇱
“כשהשופטים אומרים שאין שוחד, ברור למה היועמ”שית והפרקליטות גוררות רגליים - זה לא משפט זה קרקס.
“חסמנו כניסה של מאות אלפי עובדים פלסטינים לישראל ואישרנו כעת עוד מכסה להבאת אלפי עובדים ממדינות שלום שיחליפו עובדים ושב"חים מהרש"פ. לא מכניסים את האויב הביתה.
“עוד בשורה משמעותית לגליל! תוכניות משרד הכלכלה והתעשייה בראשותי להזנקת הצפון כולו כבר חצו את המיליארד שקלים - ואנחנו לא מתכוונים לעצור 🇮🇱
“ככל שנדרשת אסדרה לעניין ניוד בעלי חיים לצרכים חינוכיים, הפתרון לכך הוא אסדרה במסגרת תקנות אלה.
“אין מחלוקת על כך שתכלית ההצעה, הגנה על בעלי חיים, היא ראויה, ומוסכם על כולנו שנדרשת אסדרה הדוקה בנושא; אך הדרך המוצעת כאן גורפת מדי ואינה נכונה. אין מקום לתיקון החוק הראשי לצורך המטרה שמוצעת בהצעת החוק.
“ככל שנדרשת אסדרה לעניין ניוד בעלי חיים לצרכים חינוכיים, הפתרון לכך הוא אסדרה במסגרת תקנות אלה. לפיכך, אני מבקש להתנגד להצעת החוק.
“השופטים קבעו שוב את מה שזעקנו מהרגע הראשון - אין שוחד במשפט ראש הממשלה נתניהו. הגיע הזמן שכל מפיצי הרעל יבקשו סליחה מראש הממשלה, ושהפרקליטות תעצור מיד את המשפט הפוליטי והמיותר ביותר שידעה מדינת ישראל
“שלחתי עם שורת שרים נוספים מכתב התראה לפני תביעה נגד דיבה 12 - לא נשתוק על הסתה פרועה על גבם של חללי צה"ל כדי להכפיש את שרי הממשלה
“עם ישראל ניצח! אחרי שהתרגלנו לכך שהמחירים רק עולים, הסל הזול של ישראל הופך את המגמה ומוריד את מחירי המזון.
“למעלה מ-800,000 ישראלים לא טועים. הסל הזול של ישראל הוריד את מחירי השוק על אפם וחמתם של המונופולים שמשרתים את ערוץ 12!
“אחרי שנים של עליות מחירים - הצלחנו להפוך את המגמה ולהוריד את המחירים על אפם וחמתם של המונופולים ושל ערוץ 12 שמשרת אותם! למעלה מ-800,000 ישראלים כבר רכשו את הסל הזול של ישראל, מכירות המוצרים זינקו ב-330% וגם ברשתות האחרות ירדו המחירים בכמעט 5%. עם ישראל ניצח!
“כשחברי האופוזיציה מנסים לצייר את המציאות שבה ציר הרשע חטף את המכה הקשה ביותר שאי-פעם אפשר היה לחשוב – אני יודע, כל מי שמכיר קצת מודיעין: המכה שחטפה איראן היא חסרת תקדים.
“חברים, באמת, מכל הלב, די. הביקורת שאתם משמיעים אוטומטית מתורגמת בעולם כחולשה. אתם מחלישים אותנו במקום לעזור ולקדם את מדינת ישראל. תדעו לדעת לפרגן למדינת ישראל.
“המצב של עזה – כ-60% מהשטח מנוטרל, מנקים את התשתיות. אין או"ם, יש לנו מועצת שלום שבראשה עומד נשיא ארצות הברית, והמצב השתנה מקצה לקצה. ומסתכלים מה קורה בלבנון – המציאות השתנתה לחלוטין בקרקע. נכון, יש עוד הרבה עבודה לעשות - -
“אנחנו עשינו מאמץ גדול, והדיונים שיש לנו עם האוצר – אני מקבל את האמירה שאומרת מינימום 25% יצוא כרף לסיוע של המדינה, כי בהינתן שהתקציב מוגבל – והוא מוגבל, לצערי, לעיתים – אתה צריך להחליט מה מהעסקים יגיע לפריפריה, האם יגיע עסק שיש לו יצוא או שאין לו יצוא.
“יש לנו כיום כ-10,000 חברות בישראל שמתעסקות בייצור, ובעזרת השם אני רוצה לראות את המספר הזה הולך וגדל. איך עושים את זה? מסתכלים ומעודדים עסקים שמסתכלים לשווקים הבין-לאומיים. הרעיון – אלון, אתה מכיר את זה היטב – אתה צריך להיות עם מינימום 25% יצוא בשביל להגיע לרף של סיוע של המדינה. והרף הזה, יש בו היגיון רב. יש בו היגיון רב.
“אנחנו במקרה השבוע השקנו חמישה מסלולים חדשים לצפון בעיקר – לא בעיקר, רק לצפון. סך הסיוע של המשרד שלנו עבר את ה-600 מיליון שקל, והפעם, רק עכשיו, חמישה מסלולים: אחד מהם זה כמובן שיקום ושימור לעסקים בצפון; עידוד קליטת הנדסאים ובוגרי תארים ב-30%, בסיוע ב-30% במענקי מדינה, בשביל לקלוט איכות; תמריצים מיוחדים להקמה, הרחבה או העתקה של מפעלים שכן עונים לקריטריונים הללו; מסלול האצה וצמיחה ועם משרות חדשות ואיכותיות; וגם מבנים לתעשיית הייטק – אנחנו מוכנים לסייע, להרים אותם, על מנת להביא עסקים עם ערך מוסף גבוה לצפון.
“רשות המיסים מתנגדת להצעת החוק מהטעמים הבאים: מניסיונם יש עמותות, כלומר קרנות לאומיות או מוסדות ציבור שממוקמים במרכז הארץ, וזאת לצורכי פעילותם. הם נותנים שירות מלא לכלל האזרחים בפריסה הארצית.
“אם אתה מתעקש להצביע, אני אבקש מחבריי להצביע נגד ההצעה כפי שאתה מניח אותה על השולחן.
“רשות המיסים מתנגדת להצעת החוק מהטעמים הבאים: מניסיונם יש עמותות, כלומר קרנות לאומיות או מוסדות ציבור שממוקמים במרכז הארץ, וזאת לצורכי פעילותם. הם נותנים שירות מלא לכלל האזרחים בפריסה הארצית. זאת אומרת שאין משמעות למיקום, כי השירות ניתן לכל תושבי המדינה. בנוסף, קשה לאבחן, ולפעמים בלתי ניתן, את מיקום העמותה. שכן מדובר בעמותות בפריסה ארצית. לכן אני מבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. תודה.
“הפילוסופיה אומרת שמדינת ישראל, תודה לאל – אנחנו עושים היום כ-164 מיליארד דולר יצוא, ואני אומר לכם, אפשר להגיע לטריליון דולר יצוא תוך שני עשורים. איך עושים את זה? מסתכלים מה המדינה שלנו עושה טוב ושמים את הז'יטונים על התחומים שישראל חזקה בהם בשווקים הבין-לאומיים: בתחום ההייטק הקלאסי, ה-health tech, בריאות, אגרוטק, פודטק, כמובן כל הנושא הביטחוני ותעשייה מתקדמת.
“אני בדעה שכשאנחנו הולכים לפריפריה, לצפון, לחבל תקומה, ואנחנו עושים עבודת מטה להגדיר את התחומים שבהם יש לאזור יתרון יחסי, להשאיר את רף ה-25% ולייצר סל של תמריצים שכן מביא עסקים איכותיים וכן מביא תעסוקה עתידית שהיא מחזקת את הפריפריה.
“רשות המיסים מתנגדת להצעת החוק מהטעמים הבאים: מניסיונם יש עמותות, כלומר קרנות לאומיות או מוסדות ציבור שממוקמים במרכז הארץ, וזאת לצורכי פעילותם.
“מדינת ישראל היא לא קבלן עבודה של הפלסטינים. גאה במלחמה העיקשת שהובלתי מול בכירי מערכת הביטחון בימים שאחרי ה-7.10 - מלחמה שבלמה כניסת פועלים פלסטינים ושב"חים למרכז הארץ עד היום. צפו בקטע מתוך תוכנית הדוקו שב"חים בערוץ 14>>
“חסמתי כניסת אלפי פועלים פלסטינים ושב״חים למרכז הארץ והחלפתי אותם בעובדים ממדינות שלום!
“שמעתי ביקורת על זה שהפרויקט הזה עולה 25 מיליון שקלים בחצי השנה הראשונה, עם אופציה להארכה בעוד 25 מיליון שקלים, אמור מעתה 50 מיליון שקל. אין מגוחך מזה. אין מגוחך מהביקורת הזאת. אני איש עסקים – אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, לקחנו חמישה שקלים מאזרח, השקענו אותם בפרויקט, ובכל קנייה – מי שרוצה ללכת לקנות חוסך מאות שקלים. זה מתורגם לאלפי שקלים חיסכון בשנה. מישהו פה יודע לעשות חשבון מה ההחזר? הלוואי. אני איש עסקים, עשיתי הרבה השקעות טובות בחיים שלי, אבל אין הרבה פרויקטים בממשלת ישראל, במדינת ישראל, עם השקעה כל כך קטנה ועם החזר כל כך גדול.
“חברות וחברים, אני באמת מפציר בכולם, אל תתנו לאינטרסים הצרים של ערוץ 12 ואחרים להטעות אתכם. לכו תנסו בעצמכם ותגלו את הפער הגדול במחירים, שכבר אני אומר לכם, גורר את הרשתות האחרות גם להוריד מחירים. כי מה הברירה שיש לרשתות אחרות? וזו בדיוק תורת המשחקים – לרשתות האחרות יש שתי ברירות: לאבד לקוחות או להוריד מחירים. כל עוד הציבור שלנו, ציבור הצרכנים, מצביעים ברגליים ומתגמלים את מי שעוזר להם ומוריד את המחיר, כל עוד זה קורה, לשמחתי הרבה, אנחנו רואים שכל הרשתות מתחילות להוריד מחירים. ושוב, זה לא עוף בשקל, זו מגה-אסטרטגיה לשנה הקרובה.
“תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר אלקין, חברות וחברי הכנסת, עשרות שנים ששוק המזון בישראל ריכוזי ומחירי המזון במגמת עלייה – זה לא משהו חדש. במהלך הקדנציה שלי כשר הכלכלה והתעשייה הובלתי, בין השאר, שני פרויקטים אסטרטגיים שמשלימים אחד את השני ומשנים את כללי המשחק בשוק המזון הישראלי. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שפועלת להרחבת היצע המוצרים המיובאים ומפרקת חסמי יבוא. והפרויקט השני זה "הסל הזול של ישראל", שמייצר תחרות ישירה על כיסו של הצרכן. שני המהלכים הללו משלימים זה את זה, משפיעים על השוק ויוצרים מציאות כלכלית חדשה לטובת הצרכן הישראלי.
“חברות וחברים, השילוב של הסל של ישראל יחד עם רפורמת היבוא משנה את הדנ"א של כלכלת הצרכנות הישראלית משוק סגור ויקר לשוק פתוח, תחרותי וזול.
“אני רוצה להזכיר לכם, חברים, ולך, אדוני היושב-ראש, שזו לא פעם ראשונה שערוץ 12 מוביל ניסיון טרפוד של תוכניות הממשלה. כך בדיוק הם חיבלו – לצערי הרב הצליחו – לעצור את הרפורמה המשפטית.
“לשמחתנו הרבה, רשת קרפור הרימה את הכפפה, ניגשה למכרז והגישה את הסל – ממילא היה מדובר על זוכה יחיד, מי שלא הכיר – ב-1,098 שקלים בלבד.
“לשמחתי הרבה, עשרות אלפי ישראלים – אנחנו כבר עוברים את ה-100,000 – מצביעים ברגליים וקונים את מוצרי הסל ב-52 סניפי קרפור ובאונליין, והמספרים לא משקרים. חל גידול עצום של 240% ומעלה בקניית מוצרים של הסל בתוך שלושה שבועות שהפרויקט חי.
“אני רוצה לשתף אתכם שמי שמשלם לקרן מרציאנו, לעמרי מניב, למעיין פרתי וליוסי מזרחי את המשכורת זה הבעלים של קוקה קולה וטרה.
“לצד האכיפה, משרד התחבורה משקיע מיליארדים בתשתיות מצילות חיים, טיפול בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון, שדרוג צמתים, הקמת הפרדות מפלסיות, שיפור תאורה, הרחבת שוליים, התקנת מעקות בטיחות ושיפור תשתיות להולכי רגל ורוכבי אופניים.
“אבל יש עוד סיבה, ברשותך, מדוע דיבה 12 תוקפים אותי ותוקפים את הפרויקט: הם לא עושים גילוי נאות שבעלי הערוץ, ערוץ 12, הם גם הבעלים של מונופולים גדולים במשק בתחום המזון, ושהפרויקט הזה – הצלחתו פוגעת להם קשות ברווחיות והם נפגעים מכך.
“אני גאה לעמוד כאן על במת הכנסת ולומר לכם – אני רוצה להזכיר גם לחבריי באופוזיציה, חלק מההישגים האלה זה בשיתוף פעולה איתכם – אני גאה לומר לכם שהרפורמות מצליחות, הן עובדות. למרות הרצון של גורמים רבים לגמד ולהקטין את ההצלחות. ואני אפרט. כל מי שעוקב אחרי התקדמות של הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובקרוב גם "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", רואה מגמה אחת. יותר יבוא, יותר מגוון, יותר זול, פחות ריכוזיות, פחות בירוקרטיה. זו רפורמה לדורות, עם למעלה מ-3,000 חקיקות משנה, שעברה פה, בכנסת, פה אחד.
“מדיניות המשרד מבוססת על הבנה כי אין פתרון אחד לקטל בדרכים. צמצום תאונות הדרכים מחייב שילוב של השקעה בתשתיות, אכיפה, טכנולוגיה, חינוך והסברה לצד טיפול במוקדי סיכון, הגברת ההרתעה ושינוי תרבות הנהיגה בישראל.
“אני גאה לעמוד כאן על במת הכנסת ולומר לכם – אני רוצה להזכיר גם לחבריי באופוזיציה, חלק מההישגים האלה זה בשיתוף פעולה איתכם – אני גאה לומר לכם שהרפורמות מצליחות, הן עובדות. למרות הרצון של גורמים רבים לגמד ולהקטין את ההצלחות.
“אנחנו רואים, עקב בצד אגודל, את ההשפעה של הרפורמה, ממש כמעט בכל יום, על הכיס של הצרכן. תשאלו את לשכות המסחר, תשאלו את היבואנים, את הרשתות – הם יגידו לכם שהרפורמה משפיעה על הרווחיות שלהם. בסופו של דבר, בתנאי תחרות, חלק מזה גם מגיע לכיסו של הצרכן.
“חברות וחברים, השילוב של הסל של ישראל יחד עם רפורמת היבוא משנה את הדנ"א של כלכלת הצרכנות הישראלית משוק סגור ויקר לשוק פתוח, תחרותי וזול. ואני מקווה, חברים, שכפי שידעתם באופוזיציה להירתם ל"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אני מצפה מכם להירתם גם לפרויקט הסל של ישראל.
“חלק גדול מהתאונות נגרם כתוצאה מעבירות מסכנות חיים, מהירות מופרזת, שימוש בטלפון נייד, אי-מתן זכות קדימה, אכיפה מסוכנת, חציית פס לבן, אי-ציוט לרמזור אדום ונהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.
“מטרת המהלך היא יצירת הרתעה אפקטיבית, שנובעת מהידיעה שהאכיפה רציפה ואינה תלויה רק בנוכחות אנושית. הדבר הזה מוביל בסופו של דבר לשינוי תרבות הנהיגה ומניעת התאונה הבאה.
“עם ישראל גמר להיות פראייר! שבועיים בלבד לתחילת הסל הזול של ישראל והישראלים מצביעים ברגליים וכבר רואים ירידת מחירים ברשתות המתחרות! המשיכו להזמין באונליין או להגיע ל-52 הסניפים, להנות מהנחה קבועה של למעלה מ-30% ולחסוך מאות שקלים בכל קנייה!
“כמדומני, הנושא שהעליתם, לא בדיוק שמעתי את סדר-היום שהם העלו, שזה מה קורה בצפון. אני רוצה להזכיר לכולנו שיש מלחמה בצפון, ומטרות המלחמה טרם הסתיימו. זה תהליך ארוך לשחוק ולפרק את חיזבאללה, זה תהליך שלוקח את הזמן שלו, אנחנו מתקדמים אבל עוד לא הסתיימה העבודה. אין ספק שגם ההחלשה של איראן הספונסר של חיזבאללה, המממן הראשי שלו, בצרות צרורות ואנחנו רוצים לוודא שגם שם עוד לא נגמרה המלחמה.
“אני רוצה לחזק את לוחמי צה"ל שנמצאים עכשיו בתוך לבנון על מנת להוריד את האיום של פשיטה ואת האיום של הטילים שטוחי המסלול מלבנון, שזה מאוד משמעותי. להצדיע להם על העבודה המדהימה שהם עושים, לחזק אותם ולהתפלל לשלומם. אדוני היושב-ראש, אני תקווה שיהיה פה בתוך המשכן קצת יותר קירוב לבבות, זה לא יזיק לנו. תודה רבה.
“אני רוצה להזכיר לכולנו שיש מלחמה בצפון, ומטרות המלחמה טרם הסתיימו. זה תהליך ארוך לשחוק ולפרק את חיזבאללה, זה תהליך שלוקח את הזמן שלו, אנחנו מתקדמים אבל עוד לא הסתיימה העבודה.
“בכל אופן, אני באמת חושב שהשפה שאנחנו משתמשים בה, הטונאג' מקרין. כשהנוער בישראל חושב שכאן יש מלחמות עולם זה לא מקדם לנו את הפתרונות שכולנו רוצים להגיע אליהם.
“אני רוצה להגיד עוד משהו, יש חבילת סיוע לצפון מאוד גדולה שעברה בממשלה, בכנסת, אני יודע על המשרד שלי. ישבנו ארוכות עם ראשי הרשויות, וישבנו עם הנציגים העסקיים וגיבשנו איתם תוכנית.
“אגב, משיחות שאני מקיים עם האנשים צריך לשדרג ולהתאים אותה למציאות המשתנה בצפון ובעיקר אני תפילה שברגע שנוכל לסיים את הפרק של חיזבאללה בצפון, זה יכול לקחת עוד קצת זמן, תהיה פריחה אדירה בצפון, כי תושבי מדינת ישראל מאוד אוהבים את הצפון ואני בתוכם. ואוהבים ללכת ולהיות, ולתייר, ובעזרת השם, הרבה צעירים ילכו לגור גם בצפון וגם בדרום. יש לנו מדינה מדהימה ומקסימה. לכן, כשאני נקרא לדבר כאן כשר משיב והנושא הוא הצפון, אני לא אוהב את המילה הראשונה, אני רוצה להזכיר שזאת מלחמה, ואני רוצה לחבק, לחזק ולהצדיע לתושבי הצפון ולמנהיגות שיש בצפון עם כל הקשיים האלה. ואין ספק שאין אחד פה במליאה שלא רוצה לעשות את הכל בשביל לסייע לתושבי הצפון ולצפון כמכלול ואני תפילה.
“חברי האופוזיציה הפכו להיות שופרות של טהרן. בושה וחרפה!
“ביקרתי היום בבית החולים רמב"ם בחיפה את חיילי צה"ל שנפצעו בלבנון. אין מילים לתאר את תעצומות הנפש, האומץ והאמונה היוקדת שלהם בצדקת הדרך. אני מתפלל מעומק הלב לרפואת הפצועים ולהצלחתם ושלומם של לוחמינו בעומק לבנון ובכל הגזרות🙏🏼🇮🇱
“הזירה בערד מוכיחה שוב - הנחיות פיקוד העורף מצילות חיים, הישמעו להן.
“הליטני הוא קו המוות לכל מי שיעז לאיים עלינו! מסכם יום גדוש ברשויות בצפון. עם עורף כזה חזק והובלה של ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ הניצחון המוחלט בדרך 🇮🇱
“חיזבאללה עשה טעות קשה. מסכם יום בגבול הצפון עם תושבי קו העימות הגיבורים.🇮🇱
“כחלק מהסיורים שלי בצפון לבחינת מצב האספקה והמלאים, הגעתי לרשת הסופרים Merkaza. שמחתי לראות בעיניים איך רפורמת "מה שטוב לאירופה" עובדת ומורידה מחירים בשטח. כשיש תחרות אמיתית ויבוא מקביל הצרכן הישראלי משלם פחות📉
“ישראל היא פלא. המלחמה מוכיחה את היכולות שלנו ותזניק את הביקוש לישראל בעולם🇮🇱
“המשק בשליטה, המדפים מלאים - אין צורך לאגור מזון. חזקים בביטחון, חזקים בכלכלה🇮🇱💪🏽
“החלו שיחות המו"מ ההיסטוריות להסכם סחר חופשי עם הודו! בזכות הקשר החזק בין נתניהו למודי, משלחת של משרד הכלכלה והתעשייה פועלת ברגעים אלה בהודו לביסוס מנוע צמיחה אדיר שיזניק את כלכלת ישראל קדימה>>
“הכלל אומר שברמת ניהול, המגזר הפרטי תמיד ינהל יותר טוב, תמיד ינהל יותר טוב מהממשלה.
“לסיום, השר לביטחון לאומי סבור כי שילוב זרועות בין אכיפה משטרתית לאכיפה עירונית, לצד התאמות רגולטוריות מתאימות, הינו תנאי מרכזי להתמודדות מיטבית עם התופעה.
“על פניו, אני מאמין שמה שעושה שר אמסלם הוא נכון, וצריך לגלות מעורבות בביצוע של המהלך הזה, גם אצלנו במשרד הכלכלה והתעשייה.
“מיזוג חברת קנט עם ענבל הוא מהלך מצוין שיחזק את היציבות והאיתנות הפיננסית של מערך הביטוח הממשלתי, ואיחוד המשאבים, הידע והמערכות יביא להתייעלות תפעולית, צמצום כפילויות וחיסכון בכספי ציבור.
“"חצי מעם ישראל נגד מודי?" - זו השאלה המזעזעת ששאל היום בכיר הודי את ראש משלחת משרד הכלכלה והתעשייה שנמצאת כעת בהודו במו"מ על הסכם סחר חופשי. בזמן שאנחנו בונים גשרים היסטוריים עם הודו, לפיד והאופוזיציה שורפים אותם מבפנים. ראשי האופוזיציה, תתעשתו עכשיו ותכבדו את ראש ממשלת הודו ואת מדינת ישראל!
“2. הצעת החוק כובלת את שיקול הדעת של הממשלה והכנסת בקביעת מדיניות מקרו כלכלית תוך העדפת אמת מידה אחת על פני שיקולים כלכליים רחבים כגון שיקולי תעסוקה ופריון וסדרי עדיפויות תקציביים. הכפפת החלטות כלכליות מורכבות למדד חשבונאי קשיח פוגעת ביכולת לנהל מדיניות כלכלית מאוזנת ואחראית.
“אני מאמין שצריך לייצר מדדים שבאמצעותם נוכל לייצר פונקציית הצלחה, ולבחון אם אנחנו מצליחים או לא מצליחים במשימתנו.
“הצעת החוק כובלת את שיקול הדעת של הממשלה והכנסת בקביעת מדיניות מקרו כלכלית תוך העדפת אמת מידה אחת על פני שיקולים כלכליים רחבים כגון שיקולי תעסוקה ופריון וסדרי עדיפויות תקציביים.
“הצעת החוק יוצרת בפועל מנגנון פתוח להרחבה מתמדת של הוצאות המדינה ללא קביעת מסגרת תקציבית. קביעת "מדד לקיום אנושי בכבוד" והחובה לשקול אותו בכל תהליך חקיקה תביא ללחץ מובנה לביצוע צעדים שלהם עלות תקציבית מצטברת בהיקפים משמעותיים ותמריצים בעייתיים להשתלבות בשוק העבודה.
“וברור שלמהלך הזה תהיה השפעה בהורדת מחירי המוצרים והשפעה על יוקר המחיה.
“הצעת החוק הינה מרכיב נוסף ומשלים במדיניות הממשלה בכלל, ושלי בפרט, למלחמה בריכוזיות, בלפתוח את השוק הישראלי ליותר תחרות, להרחבת היצע ומגוון המוצרים לצרכן.
“במסגרת הסכם הסחר, ישראל התחייבה לקדם את החקיקה שתאפשר למוצרים אמריקאיים שעומדים באסדרה האמריקאית להיכנס לישראל, בין השאר, לאור ההסכמה עם האמריקאים לצמצום הגירעון המסחרי עימם.
“הצעת החוק שלפניכם מבקשת כעת לאפשר יבוא וייצור של מצרכים, שחל עליהם תקן רשמי, במסלול יבוא חלופי של עמידה בדרישות האסדרה בארצות הברית, ובלבד שהם מיוצרים בארצות הברית או בישראל. מעבר לתועלות למשק ולציבור הישראלי מקידום הצעת החוק, הצעת החוק חשובה גם משיקולים מדיניים-אסטרטגיים, ומתחברת להסכם הסחר עם ארצות הברית שאנו מקדמים בימים אלו.
“אני מבקש להביא בפניכם את הצעת חוק התקנים (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), או בשמה האחר: "מה שטוב לארצות הברית – טוב לישראל". הצעת החוק הינה מרכיב נוסף ומשלים במדיניות הממשלה בכלל, ושלי בפרט, למלחמה בריכוזיות, בלפתוח את השוק הישראלי ליותר תחרות, להרחבת היצע ומגוון המוצרים לצרכן. וברור שלמהלך הזה תהיה השפעה בהורדת מחירי המוצרים והשפעה על יוקר המחיה.
“מטרת הצעת החוק שלפנינו, ביוזמת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, היא לקבוע יום ציון שנתי להעלאת המודעות לתרומות איברים ולצמצום תפיסות מוטעות, אשר יצוין במוסדות רבים: בכנסת, במשרד החינוך, במערכת הרפואית ועוד. הכוונה היא שהיום הזה יקדם את השיח למודעות, את הידע ואת החשיבות של הנושא. בהתאם לכך, אנו מקווים שיום זה יביא להגדלת שיעור ההסכמות לתרומת איברים - -
“כיום ממתינים בישראל 1,454 חולים, ובכל שנה לצערנו מתים כ-60 חולים בעודם ממתינים להשתלה.
“המשוואה בהקשר זה היא פשוטה – הגדלת מספר ההסכמות והגדלת מספר החתומים על כרטיס תורם תביא לעלייה בשיעור ההסכמות של משפחות לתרומת איברים בזמן אמת, ובכך תביא מזור לחולים רבים שממתינים ומייחלים להשתלה של איברים כאן במדינת ישראל.
“ראשית, הזכות להיבחר לכנסת היא זכות יסוד חוקתית שנגזרת מעקרון הריבונות של העם ומהשיטה הדמוקרטית. פגיעה בזכות זו מחייבת הצדקה כבדה ועמידה במבחני המידתיות.
“ראשית, הזכות להיבחר לכנסת היא זכות יסוד חוקתית שנגזרת מעקרון הריבונות של העם ומהשיטה הדמוקרטית. פגיעה בזכות זו מחייבת הצדקה כבדה ועמידה במבחני המידתיות. הצעת החוק יוצרת פסילה גורפת ומתמשכת שאינה מבחינה בין סוגי העבירות, נסיבות ביצוען, חלוף הזמן מאז ההרשעה או שיקום העבריין - -
“כבר 11 שנה – אנחנו עכשיו עובדים על השנה ה-11 שבה אנחנו מחפשים אנשים שפועלים ביום-יום, עמותות, ארגונים, שפועלים לחבר ולהעלות על נס את ערך האחדות, המכנה המשותף הזה.
“לבסוף, יש לציין כי תיקון חוק-יסוד מחייב זהירות יתרה, ריסון ואיפוק, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד. הצעת החוק אינה עומדת ברף זה, ואי לכך אין מקום לקדמה ולתמוך בה.
“באשר לציון היום בבתי הספר וציון היום במערכת החינוך בידי שר החינוך כמקובל, קביעת תוכני הלימוד בחקיקה עלולה לכרסם בשיקול הדעת הנתון בעניין זה לשר החינוך ולמזכירות הפדגוגית, וחשוב לשמור עליה.
“ולכן כשמעלים הצעה שמטרתה לפלג ומטרתה לפגוע – זו לא בדיוק המטרה של הצעת החוק הזה כששמו אותה על השולחן, כפי שנראה לכאורה בתמימות. מדברי ההסבר אני מבין מה מטרתה, וזה בדיוק הפוך ממה שאני מאמין שאנחנו צריכים לעשות במדינת ישראל, וזה לחפש את הביחד.
“הצעת חוק זו נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מ-11 בינואר השנה, 2026, והחלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף להתניות שסוכמו מול המציע, ביניהן הסכמת משרד החינוך להמשך הליכי החקיקה. נוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, נבקש מחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק המוצעת.
“בהתחלה הממד הזה, הארגון הזה – אנחנו נותנים פרס ירושלים לאחדות ישראל. השנה, בעזרת השם, תהיה הפעם ה-11 בבית הנשיא. מי שמגיע לבית הנשיא זה חברים מהקואליציה והאופוזיציה ביחד.
“והינה, מה שקרה לנו עם הסיפור של המטרנה זה הוכחה דרמטית לכך – אחד, הציבור מוכן לעבור לרשת שנותנת לו מוצרים שהוא צריך במחיר זול, והדבר השני הוא שהרשתות האחרות מגיבות באותה צורה, וגם כן מורידות את המחיר.
“בכל אופן אני רוצה רגע לשתף אותך ואת חברות וחברי הכנסת בתהליך מרתק שקרה: ניהלנו משא ומתן ויצאנו עם קול קורא, והסכמנו למכור את מלאי החירום במחיר של 20 ומשהו שקלים ליחידה ולוודא שזה נמכר לציבור בעד 37 שקלים – בסביבות 35 שקלים ליחידת מטרנה, שזה כחצי מחיר.
“לכן, משום שוועדת השרים לא דנה בהצעת החוק לגופה וטרם הביעה עמדה ביחס לטיב ההגדרה המוצעת, נבקשכם להתנגד בשלב הזה להצעת החוק שלפנינו.
“הדבר האחרון שאגיד בעניין הזה: מסתבר שהקמעונאים שנאלצים ונדרשים להוריד מחירים בעקבות התחרות, הם הולכים ליצרנים, למונופולים הגדולים, והם דורשים מהם להוריד את המחירים.
“את המשא ומתן הזה מוביל המשרד שלי, סחר חוץ, כמו שהוא מוביל את כל הסכמי הסחר בעולם, בתיאום מלא עם נציג ראש הממשלה אבי שמחון, בשקיפות מוחלטת.
“כי כשיש חקלאות – קו המחרשה הוא קו הביטחון. החקלאות שומרת על כל רגבי ארץ ישראל. החקלאות זה לא טקסטיל, שאנחנו יכולים לכאורה להסתדר בלי פיתוח טקסטיל. חקלאות היא צורך קיומי של מדינת ישראל בכלל, ובוודאי בחירום.
“גם ההסכם מול האמריקאים בנוי מכמה שלבים: השלב הראשון, לבקשתם, הוא הסכם החקלאות, שסוכם ברמה העקרונית בין שר האוצר, שר החקלאות ואנוכי, כמובן על דעתו של ראש הממשלה, וזאת התחייבות בין ראשי מדינות להוריד את המכסים בחקלאות לאפס.
“השלטון המקומי – מערכת הרווחה שלו יודעת איפה האנשים הכי פגיעים לטובת העניין, והשלטון המקומי יודע לתת את המענה שאתה מדבר עליו יותר טוב מכל משרד ממשלתי.
“דבר נוסף: בהצעת החוק שלך חשבת שאולי נכון ללכת למשרד הרווחה – אני לא מסכים איתך.
“בכל מקום שהיה מזון מרוכז לשעת חירום, אנחנו עוברים לשיטת ליסינג, שבה אנחנו הולכים לרשתות הגדולות שיש להן מרכזים לוגיסטיים, ואומרים: תגדילו את המלאים שלכם, אנחנו נעזור לכם בהגדלת המלאים, כך שבעת חירום – מה שעובד בשוטף צריך לעבוד בחירום.
“תראו, אני אמרתי גם אתמול וגם שלשום: מה שטוב לאירופה – טוב לישראל. זו חקיקה שעשינו וקיבלנו אותה במשותף, ללא מתנגדים בכנסת. היא באה לפתוח את ההיצע. לבוא ולומר: מוצרים שעד היום לא היו יכולים להיכנס – אפשר להכניס אותם לישראל. כתוצאה מהמהלך הזה אנחנו רואים גידול בכמות היבואנים.
“ואני אומר לכם שחד-משמעית אפשר לעבוד גם בצד של הביקושים. ומה הרעיון? לקחנו את 100 המוצרים הכי נמכרים בישראל – לא מה שפלוני היה רוצה, לא מה שאני רוצה – מה שדה-פקטו הכי נמכר בישראל, קונים את 100 המוצרים הללו כלל המגזרים, סוציו 1 עד 10 – זה רלוונטי לכולם.
“לאור האמור, ועד שהממשלה תסיים את עבודת המטה המבוססת על הנתונים הללו, אבקש שלא לאשר בשלב זה את הצעת החוק.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרת הצעת החוק שלפנינו היא להסמיך את שרת התחבורה לקבוע פטור או אגרה מופחתת לכלי רכב ציבוריים בכביש 6, וכן להחיל הנחות על סוגי רכב נוספים, זאת מתוך הכרה בחשיבותו של כביש 6 כציר תחבורה ארצי מרכזי שנועד לחבר בין הפריפריה למרכז ולצמצם פערים כלכליים וחברתיים.
“אני רוצה להוכיח לציבור הכללי שלצרכן יש כוח; כשהצרכנים מתאגדים ועוברים לרשת שמתגמלת אותם, יש לזה משמעות דרמטית לגבי יצירת כוח לקמעונאים.
“אחת המטרות של הקמפיין הזה היא לייצר מודעות גבוהה של הצרכנים, לתת להם את הכוח. להבין שיש להם כוח.
“בפירוק מונופולים, שר האוצר, בתפיסת עולמו, לא נתן לזה יד, וכששר אוצר במדינת ישראל לא רצה להתערב בשוק משיקוליו הוא – צריך לשאול אותו. אני חושב שכן היה צריך להתערב, כן לפרק, שמנו את זה עוד בשנת התקציב 2023, שמנו את זה כחלק מהתקציב שאמור היה להיות, ומשרד האוצר הוריד אותו.
“בשנת 2025 העמדנו תקציבים משמעותיים בהיקף של 46.8 מיליון ש"ח, ומתוכם הופנו תקציבים לחיזוק יחידות הצעירים, לרכזי משפחות המילואים ולשילוב צעירים ובעלי מוגבלויות.
“בתחום של מוצרי הצריכה, העברנו רפורמה מאוד עמוקה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". השבוע בממשלה עסקנו להרחיב את זה ל"מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל". בעצם, הרעיון הוא להרחיב את האופציה להביא מוצרים לתוך ישראל, להגדיל את התחרות.
“בעבר המדינה הייתה רוכשת פיזית ושמה במחסן מוצרים לחירום, ואנחנו עברנו לשיטת ליסינג, שבה בעצם אנחנו נותנים בליסינג ליבואנים להחזיק את המלאי בעצמם, וככה העסק נהיה הרבה הרבה יותר יעיל.
“בשל היעדר מידע על היקף המלאי בזמן אמת קיים קושי בניהול מלאי החירום. מצב זה עלול להוביל לכך שמדינת ישראל לא תוכל להיערך באופן מיטבי להבטחת האספקה של מלאי גרעיני חיטה למאכל אדם ומלאי מוצרים שייעודם מזון לבעלי חיים בעת משבר או אירוע חירום מתמשך.
“כנסת נכבדה, החוק החדש המונח בפניכם היום קובע הסדרי דיווח שיחולו על בעלי מלאי בהיקף משמעותי, כך שלמדינה יהיה מידע שוטף על היקפי המלאי במדינה. זאת, כאמצעי להגנה על ביטחון המזון של מדינת ישראל לטובת הציבור.
“כשאנחנו עושים חקיקה – אני רוצה להזכיר, עודד פורר ראה בזה חיסרון, אני רואה בזה יתרון – כשאנחנו מביאים מוצר, קונספט ראשוני לאחת הוועדות בכנסת, או לחלופין להערות הציבור, אנחנו מקשיבים להערות הציבור ומטייבים את המודל. כל הערה שלכם שתתרום לעניין, נקבל בברכה.
“אנחנו גם מסכימים שצריך להילחם במונופולים, והדרך הטובה ביותר והיעילה ביותר להילחם במונופולים זה רשות תחרות אגרסיבית שהיא פרואקטיבית, שהיא יוזמת, שלא מתעסקת בדברים הקטנים, היא מתעסקת בדברים הגדולים. זו הסיבה שביקשתי להחליף אותה, ולצערי הרב, כולכם יודעים איפה זה תקוע.
“יחד העברנו את הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", והיא מתקדמת על פי אבני דרך שקבענו בוועדת הכלכלה.
“ועוד פעם, אמרתי לך, גם כל המשרד שלי, ואני יודע שגם אגף תקציבים, שאני דיברתי איתו, הדרג המקצועי שלי דיבר איתו, בהחלט רואים ששווה ללכת על המהלך הזה.
“מה שטוב לאירופה, שאני מודה לכם על התמיכה והשותפות בחקיקה הזאת, זו חקיקה שבעצם עוקפת את הרגולציה הישראלית, פותחת אפשרויות להביא מוצרים מאירופה. חד-משמעית. זה לא שנוי במחלוקת, זה עובד לפי תוכניות העבודה שנקבעו בוועדת הכלכלה.
“חברים, אני לא הייתי מציע את זה אם אני לא הייתי חושב שזה רציני. ואני מעריך שבסבירות מאוד גבוהה, בסבירות מאוד גבוהה, הדבר הזה ייצר תחרות בצד של הביקושים. ואתם יודעים, כולם מתלוננים למה לא עושים, למה לא פה, למה לא שם. הבנתי אתכם. אבל סוף סוף אנחנו באים ועושים משהו, וההערכה שלנו, אגב, שזה יחסוך לציבור כמיליארד שקל לפחות.
“במסגרת הצעת החוק דנן, מוצע לדחות את המועד הקובע – קרי, המועד בו חלה חובת ההתאגדות האזורית – בשנה. כלומר, ליום ה-1 בינואר 2027, וזאת על מנת לאפשר את גיבוש המדיניות הממשלתית כאמור, ואנחנו מבקשים לתמוך בחקיקה.
“אני רוצה לומר לכם שבעבודה שנעשית היום אנחנו מניחים תשתית לדורות, לצמיחה ולהאצת הייצוא הישראלי. וזה תהליך, תודה לאל, מתקדם, בקצב אפילו יותר טוב ממה שאנחנו חשבנו.
“אני אומר לכם שהפוטנציאל של מדינת ישראל הוא ענק בהסתכלות קדימה, והעולם מבין את זה.
“העולם מסתכל עלינו כפלא. העולם רוצה לעבוד איתנו. היקפי ההשקעות שהיו בהייטק מתחילת השנה הם חסרי תקדים, הייצוא בסימן עלייה.
“עוד מוצע להסדיר בגוף החוק את האפשרות לקיים דיוני ביקורת שיפוטית בעניינם של לב"חים בהיוועדות חזותית, מבלי שיגיעו פיזית לאולם בית המשפט.
“לשמחתי הרבה, תשתיות הקלאסטרים, עם הזכיות של השנה, שיפורסמו בשבוע הקרוב, נפרסות על כל רחבי המדינה בתחומים הרלוונטיים של אגרוטק, רסט-טק, דזרטק ואחרים.
“אנחנו עוברים לאזורי תעשייה מתמחים, שמתכתבים טוב מאוד עם התפיסה של הקלאסטרים העסקיים, ולשמחתי הרבה אנחנו רואים שם יותר ויותר פעילות כלכלית מתמחה. זה דבר נפלא.
“לשמחתי הרבה אנחנו רואים שבשיתוף פעולה עם משרדים נוספים, אנחנו מצליחים לייצר מומנטום עסקי, כלכלי-עסקי, עם השקעות שאנחנו שמים להן מצ'ינג.
“אני שמתי יעד לסחר החוץ, יעד למדינת ישראל, והיעד הוא להגיע לטריליון דולר יצוא בתוך שני עשורים.
“בשורה התחתונה: משרד הכלכלה והתעשייה, שסחר החוץ נמצא אצלי, עסוק מאוד בשידוכים בין הזדמנויות של מיזמים ישראליים להזדמנויות בחו"ל. אני רוצה לומר לכם שבעבודה שנעשית היום אנחנו מניחים תשתית לדורות, לצמיחה ולהאצת הייצוא הישראלי. וזה תהליך, תודה לאל, מתקדם, בקצב אפילו יותר טוב ממה שאנחנו חשבנו.
“אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברות וחברי הכנסת, לימור היקרה, ראשית אני מבקש להדגיש שמשרתי המילואים הם עמוד התווך של מדינת ישראל, במיוחד בתקופה הזו. והם נושאים בנטל אדיר, ועלינו כממשלה – ועל המשרד שלי כמובן – לוודא שהם זוכים לכל סיוע, לכל הקלה ולכל תגמול שמגיע להם, ומגיע להם יותר ממה שאנחנו יכולים לתת.
“אנחנו ביוני, יולי, כבר השנה, ישבנו אצל ראש הממשלה – השר דיכטר, אנוכי ושר האוצר – והבאנו בפניו שתי תפיסות עולם: אחת של החקלאות, שאני תומך בה, והשנייה של משרד האוצר: לכשאתה מוריד מכסים ומאפשר לייבא עוד מוצרים, הדבר הזה בהחלט תורם ליוקר מחיה, אבל לצידו חייבת לבוא חבילת הגנה על החקלאים.
“אחרת, אני בעד לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. אגב, זו גם שיטת עבודה, כמו שעובדים האירופים והאמריקאים. כשאנחנו נתרגל לעבוד על פי הסטנדרטים הבין-לאומיים יהיה לנו יותר קל לייבא ולהוריד יוקר מחיה, יהיה לנו יותר קל לייצא, כי אנחנו עובדים לפי סטנדרטים ביו-לאומיים. זאת תפיסת עולמנו.
“הנתונים הללו מעידים על חוסן, על התאוששות ועל יכולת חזרה מהירה לפעילות עסקית. אבל המשאבים שאנחנו שמנו – רובם עוד לפנינו, רובם עוד יושקעו במעלה הדרך השנה ובתחילת שנה הבאה – אלה תקציבים מאוד משמעותיים, שאני מעריך שייתנו מענה אמיתי לא רק לחזור לפעילות שהייתה לפני, אלא הרבה מעבר לכך.
“לאור חשיבותה של המערכת – היא מערכת שהשקענו בה עשרות מיליוני שקלים, עבדנו עליה שנים ארוכות; אני מעריך שהיא תשנה את כל הנוף של התעסוקה בישראל, בוודאי שמבחינת היצע וביקוש לעובדים.
“כמו כן, במסגרת ההחלטה הקצינו תקציבים ייעודיים לטובת קידום העסקים הקטנים והבינוניים בהיקף של 46 מיליון שקלים בפירוט הבא: 20 מיליון שקל עבור מענקים לעסקים לעידוד חזרה לפעילות עסקית ביישובים שפונו; 15 מיליון שקל לרשויות לטובת פעילות שתבוצע על ידי הרשויות לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בתחומן; 6 מיליון שקל לסייע לעסקים במיצוי זכויות, כי לא כולם יודעים מה מגיע להם.
“המשרד ביוזמתי הוביל וקידם את החלטת הממשלה 3265, שעניינה תוכנית להאצת הכלכלה והשבת הפעילות העסקית ביישובי קו העימות בצפון. ההחלטה הקצתה מאות מיליוני שקלים לטובת שיקום, סיוע וכמובן פיתוח הכלכלה.
“קודם כול, חברת הכנסת צרפתי, אני שיתפתי אותך בתפיסת עולם שאומרת שככל שמדינת ישראל לא ממציאה פטנטים וככל שאנחנו מאמצים סטנדרטים בין-לאומיים, מצבנו טוב יותר.
“לאור שינוי סדרי העדיפויות בעקבות המלחמה צמצמנו את היקף התקציב, כך שבשנתיים האחרונות הוא פחות מ-5 מיליוני שקלים.
“בן-גוריון לא היה רק ראש הממשלה הראשון, הוא היה אבן יסוד, המנוע הדוחף של הפיכת רעיון המדינה היהודית למציאות, מנהיג שהאמין כי עם ישראל ראוי למדינה חופשית, יהודית, ריבונית, מוסרית ובטוחה.
“גם בימים אלו, במבט צופה פני עתיד, הקצינו לנגב משאבים חסרי תקדים – כ-1.1 מיליארד ש"ח לפיתוח תשתיות, חינוך, תעסוקה ושירותים בבירה הדרומית בנגב. והמטרה היא לחזק את העיר באר שבע, לחזק את התעסוקה והחינוך, ולהפוך אותה ליעד אטרקטיבי לזוגות צעירים מהמרכז.
“- - ועוסק גם, ככל שאנחנו יכולים, בלהתמודד עם המונופולים שצריך לפרק.
“לשמחתי הרבה, חבריי, גם בקואליציה וגם באופוזיציה, מסכימים שהדרך הנכונה היא לטפל בהרחבת התחרות. זה מה שיביא את המונופולים להוריד מחירים, זה מה שיביא לנו יותר מגוון, יותר מנעד.
“הם לא חייבים כלום לשרים, כשאנחנו בשלטון וכשאתם הייתם בשלטון. הם לא חייבים לבוא לעבוד, הם לא מחויבים לתוצאה, והדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת ופוגע לנו ביכולת שלנו להביא הישגים לעם ישראל.
“וככל שתהיה לנו – כמו בארצות הברית, כמו במדינות אחרות – רשות לתחרות שהיא האימה של העסקים שמפחדים לעבור על החוק, כך אתם תראו שאכן נצליח לפרק את המונופולים במקטע הספקים ובתחומים אחרים, ולשם אנחנו צריכים זרוע חזקה.
“גם ההנהגה במלחמה הזאת קיימה את מצוותו של בן-גוריון, ולא עצרה, לא נכנעה ללחצים בין-לאומיים, לאיומים ולהפחדות. בן-גוריון הקים את המדינה. במלחמת התקומה הבטחנו את ביטחונה לדורות קדימה.
“לשמחתי הרבה, חבריי, גם בקואליציה וגם באופוזיציה, מסכימים שהדרך הנכונה היא לטפל בהרחבת התחרות. זה מה שיביא את המונופולים להוריד מחירים, זה מה שיביא לנו יותר מגוון, יותר מנעד. והחקיקה שסיכמנו עליה ביחד – מה שטוב לאירופה טוב לישראל – עובדת לפי התוכניות.
“והדרך להתמודד עם הדבר הזה, ואגב, אנחנו מסכימים עליו, זה תחרות, תחרות ותחרות.
“אנשי המשרד פועלים לקידום תוכניות העבודה לשנת 2026 ומקיימים דיונים עם משרד האוצר לקראת אישור תקציב המדינה, לרבות החלטת ממשלה בתחום בריאות הציבור שעוסקת במיסוי לצמצום השימוש בסיגריות אלקטרוניות.
“בנוגע לבדיקות איכות מי השתייה, נבהיר כי אין פגיעה ביכולת לבצע את הבדיקות החיוניות לשמירה על הבריאות, והבדיקות ממשיכות להתבצע בצורה סדירה.
“ובשוק הריכוזי הזה, בתוכו – אני מסכים איתך חבר הכנסת פורר – יש כמה גופים ששולטים היטב ביבוא וביצוא בישראל, קוראים להם מונופולים. והמונופולים עושקים את הציבור הישראלי עשרות בשנים.
“הבאנו החלטה היסטורית על השקעה של כ-19 מיליארד שקלים לשיקום, תשתיות, פרויקטים כלכליים וחברתיים, כדי להבטיח שהחיים שם לא יהיו חיים של הישרדות, אלא חיים של חוזק, ביטחון ויציבות. כך באר שבע, אשקלון, יישובי העוטף ואזורי הדרום הופכים למוקד של צמיחה, תקווה ודוגמה לפיתוח מדיני חברתי.
“היום אנחנו ממשיכים בהגשמת חזונו, ולא מתוך נוסטלגיה בלבד אלא מתוך תחושת שליחות אמיתית. במהלך השנים האחרונות השקענו בנגב השקעות חסרות תקדים וביצענו מהלכים שלא בוצעו במשך עשורים: הסכמי גג נרחבים; הטבות מס לערים כמו אופקים, דימונה, ירוחם ועוד, שהביאו לתנופת בנייה עצומה; העברנו את עיר הבה"דים, את מרכז התקשוב; הכפלנו את מסילות הברזל ועוד היד נטויה; הארכנו את כביש 6; בנינו פארקי הייטק, הקמנו בתי חולים, והתוצאות בדמות המנופים שמבצבצים בכל פינה הם העדות החזקה ביותר לכך.
“המקום שבו אני ניגשתי וביקשתי ממיכל כהן ברשות לתחרות לפנות את מקומה, זה המקום שבו מדינת ישראל חייבת לשדרג את השיניים ואת היכולת של הרשות לתחרות לפעול ולהיות גורם מאיים על עסקים שעוברים על החוק.
“בצד של הביקושים אנחנו רואים עדיין שהמונופולים לא ממהרים להוריד מחירים, ואנחנו ניכנס.
“בצד של ההיצע אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, החקיקה שקידמנו עובדת בול לפי התוכניות.
“בשנתיים האחרונות מאז תחילת המלחמה הבהרנו כי לא מדובר רק בהגנה על הגבולות, אלא בהבטחת המשך קיומה של מדינת ישראל לדורות הבאים.
“חברות וחברים, זה עשרות בשנים, לא משהו חדש, שמדינת ישראל עדיין לצערי שוק ריכוזי. ובשוק הריכוזי הזה, בתוכו – אני מסכים איתך חבר הכנסת פורר – יש כמה גופים ששולטים היטב ביבוא וביצוא בישראל, קוראים להם מונופולים. והמונופולים עושקים את הציבור הישראלי עשרות בשנים.
“לכן אני פונה היום לאזרחי ישראל – הבה נהפוך את היום הזה למחויבות לפיתוח הנגב והגליל, לביטחון ישראל, לחיזוק יישובי העוטף ולאחדות בין אזרחיה.
“הבאנו החלטה היסטורית על השקעה של כ-19 מיליארד שקלים לשיקום, תשתיות, פרויקטים כלכליים וחברתיים, כדי להבטיח שהחיים שם לא יהיו חיים של הישרדות, אלא חיים של חוזק, ביטחון ויציבות.
“גם ההנהגה במלחמה הזאת קיימה את מצוותו של בן-גוריון, ולא עצרה, לא נכנעה ללחצים בין-לאומיים, לאיומים ולהפחדות.
“אנחנו זקוקים לכך שחלק מהפקידות, שלא עובדת ולא מבצעת את עבודתה נאמנה – יהיו לנו כלים להחליף אותה. ורשות התחרות זו דוגמה טובה, ואני מצפה מכם לבוא איתנו ולעשות מהלך.
“רפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". מדובר על 3,000 חקיקות - -
“ההליכים מתקצרים, העלויות יורדות, היקף היבוא גדל והתחרות מתרחבת. אנחנו רואים מגמה אחת ברורה, וכל זה תוך כדי מלחמה, כשחלק מהרפורמות, אדוני היושב-ראש, עדיין בתהליך.
“עשרות בשנים, חבר הכנסת בליאק, המונופולים עושקים את הציבור. עשרות בשנים, בעיקר כי הם יכולים. בעיקר כי היו חסמי כניסה במדינת ישראל, ומוצרים רבים מחו"ל לא יכלו בכלל להיכנס לישראל.
“משרד הכלכלה והתעשייה בראשותי, בגיבוי ותמיכה של ראש הממשלה נתניהו, הובלנו מהפכה חסרת תקדים, שמטרתה פתיחת השוק לתחרות, להוריד חסמים, להתמודד עם האתגר הגדול של מונופולים שעושקים את הציבור.
“ולדימיר, אני נלחמתי לרסן מחירים בתקופת מלחמה. והאוצר התנגד. ואני נלחם ואני לא שומע את קולכם איך להחליף את מיכל כהן, מנהלת הרשות לתחרות, שלא מתפקדת.
“ואני אשתף אתכם בעוד משהו. ואם ליבכם ופיכם שווים, 1,000 בכירים במדינת ישראל, מ-1,000 פקידים שמונו באמצעות הממשלות השונות ב-15 השנים האחרונות, אף פקיד אחד, אחד לא פוטר. אחד לא.
“ואני נלחם ואני לא שומע את קולכם איך להחליף את מיכל כהן, מנהלת הרשות לתחרות, שלא מתפקדת.
“כשאנחנו מדברים על שיתופי פעולה קואליציה-אופוזיציה בנושא יוקר המחיה, לא תמצאו שותף גדול ממני לשבת, להתעמק.
“היום הכלי המרכזי שיש לממשלת ישראל לרסן שיתופי פעולה בין עסקים, להגדיר מונופולים ולהילחם בהם, לפרק מונופולים, לוודא שלא עושים תיאום מחירים, הוא הרשות לתחרות, שהיום, אני אומר לכם, כמי שאחראי עליה, לא מתפקדת כראוי.
“הצוות המקצועי היום אומר שהסיכוי שהדבר הזה יצליח – לבנות מנגנון מסורבל – והסיכוי שנקבל תועלת ממנו, הוא לא גבוה.
“לשמחתי הרבה, המתווה של משרד הכלכלה והתעשייה אומץ כעקרונות. עקרונותיו אומצו. כך יצא מתווה סיוע לחרבות ברזל.
“אנחנו עובדים קשה לבנות פלטפורמה של הזכויות של מילואימניקים לא רק במשרד הכלכלה, אלא הזכויות של המילואימניקים בכל משרדי הממשלה.
“אז אנחנו עכשיו אוספים את האתגרים, מה למדנו מחרבות ברזל, אילו תיקונים נוספים צריכים להכניס לתוך המתווה, והדבר הזה באופן טבעי יגיע בקרוב, אני מניח, לכנסת, כך שהציבור או ציבור אנשי העסקים יודעים לקראת מה לצפות.
“כמו כן, לאור אתגרי החירום במלחמה, הרחבנו את הפעילות והענקנו שירותים נרחבים ומותאמים בין היתר לעסקים של מפונים, לעסקים של משרתי מילואים, סיוע בקבלת הלוואות בערבות המדינה, הצבת מיגוניות ועוד.
“העסקים הקטנים והבינוניים הם מרכיב קריטי וחיוני למשק, ואני והמשרד שלי מחויבים לסייע להם, במיוחד בזמנים של משבר.
“לשאלתך, חבר הכנסת בליאק, אנחנו לא מתכוונים לעצור את התקציבים למעוף ולסוכנות לעסקים הקטנים. להפך, אנחנו מתכננים פעילות רבה ונרחבת לטובת העסקים הקטנים והבינוניים.
“בוצעו מעצרים רבים אשר הביאו לגידול משמעותי במצבת הכלואים ולהגברה של הצפיפות במתקני הכליאה, כאשר הערכות גורמי הביטחון באותה העת היו כי קיים צפי לקליטתם של עצורים רבים נוספים בתקופה הקרובה על רקע מצב המלחמה.
“בהתאם לעמדת גורמי המקצוע, הגם שלהסדר ישנה השפעה מצומצמת על היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה, יש חשיבות בהארכת הוראת השעה כיוון שיש בה כדי לסייע, במידה מסוימת, בהתמודדות עם היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר.
“הצעת החוק מתקנת את המועד האחרון בו יכול להיחתם הסכם קיבוצי כאמור ל-30 ביוני 2025 כדי לאפשר אישור של הסכמים קיבוציים נוספים אשר לא נכללו בתקופה הקובעת.
“חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 קבע כי בשנים 2025 ו-2026 תופחת משכורתם של עובדי המגזר הציבורי לטובת תקצוב הטבות לחיילי מילואים ולשיקום יישובי עוטף עזה והצפון.
“נתקלנו בתופעה קשה מאוד, של חוסר היכולת – של כל ממשלה, לא מדבר על הממשלה הזאת – להביא לסיום כהונה של פקידות שלתפיסתנו לא עושה את עבודתה בצורה נכונה. הייעוץ המשפטי של הממשלה עשה ועושה ועושים הכול על מנת למנוע את כינוס הוועדה למינויים, שזה הגוף לפיטורין, ולא מאפשר לנו להמשיך בתהליך של החלפתה.
“היום האוריינטציה של רשות התחרות היא משפטית. הם משפטנים. כן ללכת, לא ללכת, כן יש לנו תלונה, לא. התפיסה שצריכה להיות לרשות התחנות היא אוריינטציה עסקית: איך אנחנו נביא את אנשי עסקים לפחד מהחוק, באופן פרואקטיבי.
“לצערי, אני חייב להודות, שמרגע כניסתי לתפקיד רשות התחרות אינה עושה את תפקידה כראוי. ובעיקר אני יכול להגיד מה היא לא עושה בכלל. אולי היא מתעסקת בקצה הקרחון, ולא בקרחון עצמו – וכולנו, עם ישראל, משלם על זה מחירים.
“הם לא חייבים לנו שום דבר, הם לא חייבים לציבור שום דבר, כי יש להם חסינות מלאה, 100% חסינות, מהרגע שהם – לא לעשות את התפקיד.
“אני אומר לך, ששמו שם כזו כמות של עזים, שנטרלו את היכולת הזאת, לפעול בחקיקה הזאת. דוד ביטן יודע את זה. את התהליך הזה מיצינו, מיצינו בוועדת הכלכלה. לא הצלחנו.
“היא החליטה על דעת עצמה, פרשנה את החוק כאילו היא בודקת לפני הוועדה האם התקיימו התנאים. ואני אומר לכם, זה אומנם הממשלה שלנו, כרגע אנחנו נמצאים בממשלה. אבל התהליך הזה הוא בלתי-מתקבל על הדעת ואסור לכנסת להסכים לזה.
“והינה, דוגמה קלאסית, שאני מסכים איתכם כשר, תיאום מחירים לכאורה, כפי שזה נראה, וזה לא פעם ראשונה, לי כשר, הכלי המשמעותי לנו כחברה, יש כלי אחד משמעותי – קוראים לו רשות התחרות, ולצערי הרב הוא לא מתפקד.
“לצערי הרב, אני מסכים איתכם, יש לנו הסכמה רחבה על פעולות של פתיחת השוק לתחרות, ואני מודה לאופוזיציה על שיתוף פעולה הזה. הפכנו את זה לנושא באמת לא פוליטי, אלא מקצועי.
“פנינה, את ציינת את הניסיון לחקיקה של אורית פרקש, לרסן מחירים בתקופת מלחמה. אני שותף לתפיסה הזאת, שר האוצר לא. שר האוצר לא הסכים לרסן מחירים בתקופת מלחמה.