ציטוטים
“לא שאלו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מה יותר מחוק כזה שהוא חוק-יסוד. אף אחד לא בא לשאול כמה כסף זה יעלה, ולכמה משרדים תהיה נגישות מחוק-היסוד הזה לדברים שהמשרד מטפל בהם.
“ברבות השנים התחיל להיות מצב כזה שבו יכולים לעבור ברחוב, ומי שלומד תורה, שזאת העבירה שלו, יכניסו אותו למעצר. זה מה שיכול לקרות היום במדינת ישראל.
“הוא בא לנציגים שלנו אז בכנסת, והוא אמר – הם באו, שניהם – ואמרו: אנחנו סבורים שלימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, ואנחנו רוצים לתקצב את הישיבות ב-100%.
“הדבר היחיד שהיה בעם היהודי ויש בעם היהודי יותר מאשר בכל מקום אחר, או בכל עם אחר, זה לימוד התורה. לימוד התורה העמיד את העם היהודי בכל מקום שהוא היה בעולם.
“אני חושב שאין אדם יהודי במדינת ישראל – אני חושב שגם מי שלא יהודי והוא מעריך את מה שיש בעם היהודי – הוא רוצה שיהיה חוק-יסוד לימוד תורה, בין יתר הדברים, בחוקי-היסוד.
“מה פתאום פה מתחיל דיון: כמה זה נוגע למשרדי ממשלה. לא שאלו את זה בחוקי-יסוד אחרים.
“לכן, אדוני היושב-ראש, אני מביא את חוק-היסוד הזה לקריאה ראשונה. ואני מבקש, מכיוון שחברי הכנסת הם אנשים שיש להם שכל ומבינים את מה שקורה, אז אני בטוח שהם יצביעו בעד.
“ברבות השנים התחיל להיות מצב כזה שבו יכולים לעבור ברחוב, ומי שלומד תורה, שזאת העבירה שלו, יכניסו אותו למעצר. זה מה שיכול לקרות היום במדינת ישראל. אני סבור שתהיה זילות בלימוד התורה, בערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, שזה מה שמחזיק אותנו כעם.
“אבל יתרה מכך, בחוק-יסוד: חופש העיסוק, שהוא נושא כלכלי, לא הייתה שאלה.
“מכיוון שראש הממשלה אומר, ועושה, שמי שלומד תורה ותורתו אומנותו, הוא צריך להמשיך ללמוד.
“אני סבור שתהיה זילות בלימוד התורה, בערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, שזה מה שמחזיק אותנו כעם.
“די. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד, חוקקו את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בוועדת החוקה.
“למה האפליה הזאת? למה על טלי גוטליב כן ועל מישהו אחר לא, שהוא חבר כנסת מהשמאל?
“בכלל, מי מינה אותה לנהל את המדינה? היא זאת שהורסת את המשטר הדמוקרטי. אני אומר את זה גם כאדם חרדי, אבל אני אומר את זה גם כאזרח.
“אני רוצה להגיד לכם, היות ואני אדם חרדי, אז אני מכיר, בניגוד לאחרים, שלא כל כך שמים לב מה שקורה שם, אז תמיד אומרים "הצבא ו"הגיוס" ובזה פותרים את הבעיה – האישה הזאת פוגעת בתינוקות חרדים, פוגעת בילדי גן חרדים, פוגעת במורים ובמורות, פוגעת בשכונות. מעולם האישה הזאת לא נתנה סעד לציבור החרדי.
“אני לא זוכר, אדוני היושב-ראש, יועצת משפטית שהיא כל-כולה – יש לה אג'נדה שאיתה היא עובדת.
“מוצע להגן כראוי, בחוק-יסוד, את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה, ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים.
“החוק מדבר על כך שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה.
“בכל ההיסטוריה של העם היהודי לימוד התורה היה עוגן ההצלה. אם היינו עם ככל העמים, לא היינו פה היום. אם היינו עם ככל העמים, לא היינו שורדים את הצרות הגדולות והנוראות שהעם שלנו עבר במהלך כל ההיסטוריה. שרדנו בגלל לומדי התורה שתורתם אומנותם.
“אני רוצה להגיד לכם, קראתי את הנאום שלו שהיה כאן – כאן, במקום הזה שבו אני עומד לפני 25 שנה: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – אומר הרב רביץ, זיכרונו לברכה – "אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו לא באים לדון כאן בחוק חדש, בסדר חברתי חדש, בהתנהגות חדשה של החברה בישראל. אנחנו באים לקבע במסגרת של חוק, לפי החלטת הבג"ץ, את הסדר החברתי שליווה אותנו מאז קום המדינה".
“אני יכול להוסיף על זה: זה הסדר החברתי שהיה בעם היהודי מיום היותו לעם. הסדר החברתי הזה קיים במשך כל השנים, לא הייתה פעם אחת שהיה אחרת.
“לאחר חורבן יהדות אירופה ומוסדות התורה החשובים שבה בשואה, לקחה על עצמה מדינת ישראל לקומם מאפר את לימוד התורה. מאז ומעולם היו ברורים ערכיהם וחשיבותם של לימוד התורה ולומדי התורה. מוצע להגן כראוי, בחוק-יסוד, את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה, ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים. זה מופיע בהסבר של הצעת החוק.
“בכל ההיסטוריה של העם היהודי לימוד התורה היה עוגן ההצלה. אם היינו עם ככל העמים, לא היינו פה היום. אם היינו עם ככל העמים, לא היינו שורדים את הצרות הגדולות והנוראות שהעם שלנו עבר במהלך כל ההיסטוריה. שרדנו בגלל לומדי התורה שתורתם אומנותם. החובה ללמוד תורה היא על כל יהודי, אך לא עליהם אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על אלה שתורתם אומנותם, שבזכותם ניצלנו מכל הצרות והגענו לכאן לארץ ישראל.
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להעלות את הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה שחבריי חתומים עליו, גם חבר הכנסת יעקב אשר, גם חבר הכנסת יצחק פינדרוס, גם אני. החוק מדבר על כך שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה.
“וזה צריך להיות מוצר נכון, וצריך להיות אמיתי, ואם יש משגיח כשרות שלא עושה את עבודתו, או שהוא מזייף בעבודה שלו, הוא צריך לעוף. זה הנושא שעליו אנחנו מדברים.
“לא רק שהצעת החוק הזאת איננה מחייבת איש – בן אדם בא ואומר: אני לא רוצה לאכול כשר, אני לא רוצה משגיח כשרות, אני לא רוצה התערבות באוכל שאני אוכל, אף אחד לא אומר לו מילה.
“הרי למה יש כשרות בסדר גודל כזה, שיש את זה בכל הארץ? מכיוון שרוב תושבי מדינת ישראל היהודים רוצים אוכל כשר, והתפקיד שלנו הוא לספק להם את המוצר הזה כפי שהם מבקשים. וזה צריך להיות מוצר נכון, וצריך להיות אמיתי, ואם יש משגיח כשרות שלא עושה את עבודתו, או שהוא מזייף בעבודה שלו, הוא צריך לעוף. זה הנושא שעליו אנחנו מדברים.
“בכל הדברים האלה צריך לדון, ואני מקווה שבעזרת השם הכנסת תקבל החלטה נכונה והחוק הזה יעבור, יתקיים דיון אמיתי, ולא חוק הסדרים על מערכת כשרות.
“אנחנו באים ואומרים, צריך לתקן את העניין הזה באופן מסודר. יש דברים שצריך לתקן, זה לא בסדר.
“אבל לא יכול להיות שאם יש איזה רב באיזשהו מקום ויש איזה סוחר שאומר "אני לא צריך" – הוא מקפיד בכשרות – אז הוא הולך לרב במקום אחר במדינה, שאולי שם הוא יקל עליו, הוא לא יצטרך להביא אוכל כשר באופן אמיתי. זו הרפורמה, זה מה שהביאו לכאן, ואת זה אנחנו מבקשים לבטל.
“אישה יוצאת לעבודה, יש לה ילדים. להעניש אותה בגלל שבעלה לומד תורה – לאן המדינה הזאת מתדרדרת?
“אני לא זוכר מקרה כזה שהכנסת מחוקקת או מעלה הצעות לסדר לפגוע בעבודה של נשים. לא היה מעולם דבר כזה.
“ונשים יוצאות לעבוד, נשים חרדיות יוצאות לעבוד, ובמגוון שלם של עבודות שעוסקות בעניין הזה, והן מאוד מוכשרות. הממוצע שלהן הוא גבוה.
“ולא נתנו לאברך הזה, שלומד תורה, לא נתנו לו להניח תפילין. כאילו שאנחנו נמצאים במדינה של הרומאים.
“ואחרי זה הוא מבקש את הדבר האלמנטרי – כל אחד מאיתנו, לא היה יום אחד בחיים שלנו שלא הנחנו בו תפילין. ולא נתנו לאברך הזה, שלומד תורה, לא נתנו לו להניח תפילין. כאילו שאנחנו נמצאים במדינה של הרומאים.
“הוא נעצר על זה שהוא לומד תורה. לומד תורה כל היום וכל הלילה. לא שהיה עליו משהו, שאמרו שהוא לא לומד, שהוא כן לומד. לומד תורה – אני מעיד לכם על זה – ועצרו אותו. לא נשתוק על זה.
“כאילו אנחנו מדברים על מדינה של הרומאים, שעוצרים אנשים על זה שהם לומדים תורה; זה לא שהוא עבר איזושהי עבירה – הוא למד תורה, ועל זה לקחו אותו למעצר.
“- - - שונא את החרדים. שונא את החרדים.
“ליברמן היה שר הביטחון, למה הוא לא גייס את החרדים? הוא היה בממשלה הרבה שנים, למה הוא לא העביר חוק?
“אני אומר רק שאם אנחנו מסכימים וחותמים על זה שאנחנו רוצים שהדיון יהיה על פי דין תורה, אז יש אפשרות לעשות את זה. למה לא? איפה בדיוק הבעיה?
“אם באים שני אנשים ואומרים: יש בינינו דיון ממוני, ואנחנו מבקשים שתהיה פסיקה על פי דין תורה – כמו שמקובל, התורה מלאה בזה – אז באים ואומרים בחקיקה, ששני הצדדים צריכים לחתום שהם מסכימים, שהם מבקשים לדון על פי דין תורה בבית הדין הרבני. זה החוק.
“ובין היתר אמרתי שלא יעשו בוררות כמובן בעניין פלילי, שהחוק הזה לא יחול על עניין מינהלי. הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה של רשות – החוק הזה לא יחול עליו.
“הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שמאפשרת לשני בעלי דין שיש ויכוח ממוני ביניהם ושניהם מבקשים לדון על פי דין תורה – ושניהם חותמים, כותבים וחותמים, על כך שזה מה שהם מבקשים.
“אני הייתי בדיונים בוועדת החוקה ולא כל כך הבנתי את ההתנגדות של האופוזיציה.
“אני הולך להגיד שאם שני אזרחים ערבים מבקשים לדון בדין ממוני בבית הדין השרעי, החוק חל גם במקרה הזה.
“אני ראיתי את העוול בעניין הזה כשהעברתי את החוק של הטבות המס ביישובים. באו ראשי רשויות ודיברו איתי אז, ובצדק.
“יש מועצה אזורית שהאפיון שם הוא שחלקו מצבו הסוציו-אקונומי גבוה וחלקו מצבו הסוציו-אקונומי נמוך. זה משנה לגבי מענקי האיזון, זה משנה לגבי הצהרונים. יכול להיות אדם שגר במושב הזה ומצבו הסוציו-אקונומי הוא נמוך, אבל המועצה האזורית מצבה הסוציו-אקונומי הוא גבוה.
“מה שאני מבקש, אני מבקש להתחשב במציאות הזאת שבה רשויות מקומיות – חלקן סוציו-אקונומי גבוה וחלקן סוציו-אקונומי נמוך.
“אני הגשתי את הצעת החוק הזאת יחד עם ינון אזולאי. הגשתי את הצעת החוק. אנחנו ראינו את זה בכמה דברים שהיו בוועדת הכספים. יש פה אי-צדק. אני מסכים שזה מאוד מורכב. אני מסכים שצריך לשבת עם המליאה, ואני מקווה שהמליאה תאשר את זה בקריאה הטרומית.
“למה אני, שאני גר במושב שנמצא בתוך קבוצה שמצבה הסוציו-אקונומי גבוה, שהיא עשירה, למה אני לא מקבל את הזכאות שאני צריך לקבל?
“אני מבקש, אדוני היושב-ראש, את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת, שהיא באמת, כמו שאמרת, חברתית מהמדרגה הראשונה.
“יש מגמה שצריך להקיא אותה, מגמה עלובה, של אנשים לא אינטליגנטים שלא יודעים להתמודד עם הנושאים עצמם.
“בנוסף, בהצעת החוק מוצע לקבוע מס יסף נוסף בשיעור של 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים בלבד, כדוגמת הכנסה מדיווידנד, מריבית, מרווח הון ומדמי שכירות. בהתאם לנתונים שהתקבלו מרשות המיסים מס היסף הנוסף יחול רק בגין הכנסה ממקורות הוניים, שעלתה לבדה על סכום של 721,560 שקלים חדשים, נכון לשנת 2024. זה גם מאשש את הטענה שעיקר הגזירות האלה הן גזירות על אנשים שאינם ממעמד הביניים, אלא ממעמד גבוה יותר, מבחינה כלכלית.
“בנוסף, בהצעת החוק מוצע לקבוע מס יסף נוסף בשיעור של 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים בלבד, כדוגמת הכנסה מדיווידנד, מריבית, מרווח הון ומדמי שכירות.
“בהצעת החוק מוצע לקבוע, בהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כי יוקפאו תיאומי הסכומים לעניין תקרות ההכנסה, נקודות זיכוי וקצבה, סכומי תקרה, מיסוי מקרקעין וכיוצא בהם.
“והייתה החלטה נכונה, אדוני היושב-ראש, לא לפתוח את כל התקציב, כמו שהיה בתקציב הקודם, להשאיר את התקציב כמות - -
“במקביל, במסגרת הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, מוצע לתקן גם את חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992, ולהגדיל את תקרת הגירעון לשנת 2024 כך שתעמוד על 7.7% במקום 6.6% מהתוצר המקומי הגולמי.
“גם בדיונים עכשיו חברי האופוזיציה והקואליציה העלו את העניין הזה, שהתעשייה הולכת להיפגע ממס הפחמן, גם בהתפלת מים וגם במפעלי המלט וגם מחיר החשמל יעלה, מחיר המים יעלה – על זה היו הדיונים – תעלה הארנונה. על כל הדברים האלה אנחנו קיימנו חמישה דיונים ומצאנו פתרונות, פחות או יותר, אבל העברנו כסף מתוך מס הפחמן למשרד הרווחה, כדי לעזור לשכבות החלשות שעומדות להיפגע מהמס הזה.
“יש חוק במדינת ישראל. אני הייתי שותף לחקיקה אז בשעתו, אבל כולם, כל המפלגות היו בעד זה שיתוקצבו כמו כלל ילדי ישראל.
“שמישהו יסביר לי כאן, למה המורה בשדרות, שנמצאת שנים תחת הקסאמים, שמלמדת בבית ספר שהתלמידות שלו מקבלות ציונים מצוינים, למה היא לא צריכה להיות באופק חדש? למה? במה היא שונה מהמורה בתל אביב?
“ואז מגיע הכתב של דה-מרקר ואומר: לגפני יש השפעה על התקציב במדינת ישראל. הינה, הוא עצר את מס הפחמן. בור ועם הארץ. איננו מכיר אפילו את הנושאים שעליהם דנו.
“אדוני היושב-ראש, ההצבעה על התקציב הזה היא בעצם הצבעה על תקציב שמיועד לפינויים, גם למה שהיה בעבר וגם למה שצריך עכשיו; זה תקציב לחיילי המילואים; זה תקציב שהוא מיועד כולו ללחימה ולכל מה שנלווה ללחימה.
“אני רוצה מכאן לקרוא לכולם, לכל מי שיש לו יכולת, לשחרר את החטופים ולשחרר את כולם עכשיו.
“המדינה, שהחקלאות בה נפגעת כל כך, כמו שקורה כאן בכל השנים האחרונות, אנחנו סבורים כולנו שזה דבר שאסור שיהיה. אסור שיקרה דבר כזה, ואחד המרכיבים המרכזיים זה הנושא של המים.
“אנחנו מציעים שמחיר המים יהיה שקל אחד, כפי שאנחנו קובעים בהצעת החוק הזאת. 1.3 שקלים למים שפירים וכו', אנחנו נדון על העניין הזה.
“המצב לא טוב מבחינה כלכלית. אנחנו מדינה שנמצאת במצב שבו היא נמצאת, ובאמת, אתה מנסה, ובמקרים מסוימים אפילו מצליח, לעשות סדר. זה בלתי אפשרי.
“ולפתע ב-1 בינואר 2025, יעלו תעריפי הארנונה ב-5.29%, כשלא הייתה עלייה מהסוג הזה, בסדר גודל כזה, 17 שנה. זאת מציאות שאי-אפשר להשלים איתה, אי-אפשר להסכים איתה, והיא נובעת מדברים שלא לקחו בחשבון שיקרו.
“ופתאום השתבש לי הכול. פתאום ראיתי עולם הפוך, ואני לא יודע אם זה עדיין בהגדרה של דמוקרטיה, מה מעמדם של נבחרי הציבור, מה מעמדם של הפקידים.
“ההחלטה הזאת, שאת תעריפי הארנונה אנחנו מצמידים לשכר הציבורי, זה דבר שהוא עיוות. אנחנו רואים את זה השנה. השנה זה גורם לכך שהתעריף של הארנונה יעלה באופן דרמטי.
“לכן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לאשר את זה בקריאה הטרומית. אני אומר את התנאי שאמרו לי ואני מקבל אותו מלכתחילה ולא בדיעבד, שנקיים את הדיון לקראת הקריאה הראשונה, אם אכן זה יאושר בקריאה הטרומית, ונחפש את הפתרון המוסכם, כך שהרשויות לא ייפגעו באופן דרמטי והציבור לא יצטרך לשלם תעריפים כאלה גבוהים על הארנונה.
“אמרתי להם: אני מוכן שנעביר את החוק בקריאה הטרומית ונקיים דיון בהמשך, איך אנחנו מוצאים את השיפוי הזה, את המציאות שבה הרשויות לא ייפגעו באופן כזה שהן לא יוכלו לעמוד בזה, והציבור לא יצטרך לשלם ארנונה מהסוג הזה.
“אני רוצה להגיד לכם, אני שאלתי במהלך הדיונים מה ההטבה שניצולי השואה יקבלו כתוצאה מהעדכון הזה, והם דיברו על משהו בסביבות 120 מיליון שקל לשנה, שזה בערך 10 מיליון שקל לחודש, בערך 500 שקל לניצול שואה. בערך, מכיוון שכל אחד תלוי לפי עניינו. אבל העדכון, שנראה דבר כזה תמים, הוא מוסיף הרבה מאוד תגמול לניצולי השואה, שאנו, מדינת ישראל וחברי הכנסת, מחויבים להם.
“אנחנו במדינה נתנו הרבה יותר ממה שהיה בהתחלה, שנתנו פחות, היום נותנים הרבה יותר. זה לא מספיק. מדובר באנשים מבוגרים, חלקם לא בריאים, וככל שיש סיוע יותר גבוה לניצולי השואה, כך מבחינה מוסרית, ערכית וציבורית, זה יותר טוב.
“ועוד באים אליי בטענות. בכלכליסט, בדה מרקר, יכתבו שעל זה אני מעכב דברים בוועדת הכספים. בושה, בושה, בושה.
“אני חייב להגיד שיש קיפוח בתוך הקיפוח, אפליה בתוך האפליה. זה לא בסדר. מערכת החינוך לא עובדת שם, אבל הגננת בצפת והגננת במעלות והגננת בעמקה מקבלות משכורת. רק אם היא חרדית היא לא תקבל את המשכורת הזאת, גם אם היא גרה בעמקה, גם אם היא גרה במעלות.
“אין להם דבר וחצי דבר. אין להם פרנסה. מדובר בכאלה שהם בעלי עסקים, או סתם אנשים שלא נמצאים כבר ביישוב הרבה מאוד זמן, כמעט שמונה חודשים. ואת הדבר הזה צריך להפעיל.
“יש החלטת ממשלה לגבי הצפון. החלטת ממשלה שלדעתי לא מספיקה. היא תבוא לדיונים בוועדת הכספים. אנחנו מאוד מקווים, מאוד, שנחזור על אותו דבר כמו שהיה קודם.
“אז אם היו אומרים שהחרדיות לא יודעות ללמד, לא יודעות לעשות – אני מדבר על גני ילדים – אבל אפילו בבתי ספר הטובות ביותר במתמטיקה הן החרדיות. הטובות ביותר. למה מפלים אותן לרעה? מה חטאו, מה פשעו הילדים האלה בגן הילדים, שהגננת לא צריכה לקבל את אותו דבר?
“בחודשים האחרונים אנחנו דנים על זה שהם מקבלים כסף בסדרי גודל שלא יתוארו. הבנקים מרוויחים עד כדי כך שהביאו באחד החוקים שהיו מצורפים לתקציב שאישרנו בוועדת הכספים – להטיל עליהם מס יתר על רווחים גבוהים, והגענו והעברנו את החוק הזה.
“אבל אם מעבירים את זה לוועדת הכספים, אני השבוע בעזרת השם גומר את זה.
“המציאות הזאת, שאנחנו, חברי הכנסת, עומדים מהצד ונותנים לעניין הזה להתרחש ולא דואגים לשכבות החלשות, לא דואגים למעמד הביניים ולא דואגים לזוגות צעירים שהולכים לקנות דירה וצריכים את הערבות הבנקאית – לשלם עוד עמלה של אלפי שקלים?
“אנחנו כולנו רוצים שאנשים לא יקנו שתייה חריפה. לכן העברנו גם את החוק הזה. לכן בשעה 23:00 אי-אפשר למכור שתייה כזאת.
“ולכן אנחנו מביאים את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023. אורי מקלב כבר העביר את זה בקריאה ראשונה, זה כבר היה בכנסת הקודמת. ועכשיו התגלגלה הזכות, הרב רוט, התגלגלה הזכות, כמו שאמרת קודם, להמשיך את הדבר הזה, ואני מקווה שהחקיקה תסתיים. היא חקיקה נכונה.
“יהודי קונה ביום חמישי יין. זאת המציאות. הוא קונה יין בגלל כמה סיבות, אמר את זה חבר הכנסת רוט. הוא קונה יין מכיוון שהוא עושה קידוש, הוא קונה יין בגלל שהוא עושה הבדלה, הסממנים והמצוות שקשורים לזה בשבת.
“אבל אני משבח אותו על זה שהוא לא התרגש ממה שתקפו אותו והוא הביא תקציב מאוזן לכולם.
“באופן כללי, מי שמצביע בעד התקציב, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, מצביע על 17 מיליארד שקל בעבור הוצאות הביטחון.
“החמאס לא יעצור את הפעילות המלאה של המדינה כאן. וכך עברו עשרות העברות, עשרות תקציבי עודפים, שהועברו בוועדת הכספים בראשותי, ואני מתגאה בזה.
“מדובר בהצעת חוק שמטרתה להתמודד עם מצב הלחימה באמצעות הארכת תוקפן של תקופות קצובות בזמן והארכת מועדים שנקבעו בחקיקת המס ביחס להליכי מס שונים, זאת כדי לאפשר פרק זמן נוסף להתארגנות נוכח הקושי בקיום שגרה ובעמידה בזמנים בעת הזו.
“שר האוצר יכול להאריך את המועד, אבל הוא צריך אישור של ועדת הכספים. הארכת המועד היא לטובת האזרחים, אבל פעמים רבות היא גם לטובת רשות המיסים, שיש לה עוד מועד כדי להמשיך את זה.
“אבל כשאני מסכם את הקדנציה שלו, זאת קדנציה רעה. זו קדנציה שהעשירה עשירים וגרמה לעניים להיות יותר עניים, ולמעמד הביניים ממש עם המשכנתאות, עם האשראי. אני לא הייתי מאריך את הכהונה שלו.
“בסוף מישהו צריך לדאוג למעמד הביניים, לא שהבנקים ירוויחו כל הזמן. הם מרוויחים על חשבון הזוגות הצעירים.
“אז אומנם שר האוצר ושר המשפטים רשאים לעשות את זה, אבל זה צריך להיות באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת, להוסיף או לגרוע מענקים שהתקבלו במסגרת החלטות ממשלה שעליהן תחול ההגנה מעיקול, וכן תנאים או מגבלות לתחולת הגנות המענק.
“מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שמטרתה לקבוע הגנה מפני עיקול על מענקים שנקבעו לפי החלטת ממשלה בלבד (מענק מינהלי) במסגרת מבצע חרבות ברזל, להבדיל ממענקים שנקבעו בחקיקה, זאת לשם סיוע והקלה על התושבים בעת הזו.
“אני לא חושב שנוכל להסכים שאופקים לא תהיה בפנים. אופקים חוותה לצערנו מכה קשה, עם 48 הרוגים ושבוי אחד, אופקים סובלת
“אנחנו מתנגדים לקחת מהחברה הערבית כסף שמיועד לחברה הערבית ולהעביר אותו לציבור החרדי. לא מסכים
“אבקש להסביר לחברי הכנסת - אנחנו מדברים על רשויות שנמצאות בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון, סובלות מהרעש, מכל מה שנלווה לעניין הזה. אני בשעתו עשיתי חוק, הבאתי את זה כהצעת חוק פרטית של לקחת את אותן רשויות, לשפות אותן.
“מה שאנחנו עושים עכשיו בחוק הזה, שהוא חוק חדש, בניגוד לחוק שהיה קודם, הוא שאנחנו לא אומרים למי לתת – אנחנו אומרים רק את העיקרון כיצד צריך לחלק את הסכום הזה.
“בהצעת החוק מוצע לבטל את חלק ההקצאה המתייחס לשש רשויות מקומיות ספציפיות, ולהשאיר מעגל חלוקה אחד בלבד, זאת אומרת כל הסכום שעליו אנחנו מדברים יאפשר חלוקה של התקציב המלא שיוקצה לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון על פי קריטריונים שייקבעו.
“משהו חדש: בכלל לא משנה מה אמרו בקלפי, בכלל לא משנה מי נבחר לשלטון, בכלל לא משנה מי נמצא באופוזיציה שצריך לעשות את תפקידו כאן בכנסת – על כל דבר עושים הפגנות.
“אם זה המצב, אז יש לי פירוש אחר לדמוקרטיה – הפירוש הוא שמה שהשמאל מחליט זה מה שצריך להיות, ומה שלא – אוי ואבוי לכם, אתם, החרדים, אם לא תלכו איתנו.
“אני אגיד לכם מה למדתי: למדתי שהבסיס של קואליציה, בסיס של דמוקרטיה, זה שאנשים הולכים אחת לארבע שנים – או אם הכנסת מחליטה, לפני זה – הולכים לקלפי ובוחרים.
“המטרו יצר בגוש דן סביבה לא יציבה, לא ברורה, שאנשים מפחדים להזיז פוזיציות
“מה שאני מציע פה בהצעת החוק הוא שמד"א יהיה מוקד חירום לאומי. לא רק מוקד חירום של מד"א – אלא שמי שמקבל את האישור לכך, מי שיש לו את הרישיון, מי שיש לו את המתנדבים, יוכל לקבל את ההודעות על מקרים שצריך בהם טיפול.
“יכול להיות מצב שבן אדם נפצע בתאונה, מתקשר למוקד מד"א, אבל איחוד הצלה, כשיש מתנדב סמוך למקום התאונה, ולא יודע על זה בכלל. זה לא מגיע אליו.
“אנחנו בוועדת הכספים, כשדיברנו על נקודות זיכוי, ביקשנו שזה יהיה לא רק עד גיל 12 אלא עד גיל 18, וחברי ועדת הכספים, האופוזיציה והקואליציה ביחד, ביקשו את הדבר הזה ואמרנו שאנחנו מתחייבים שזה אכן יגיע.
“אנחנו לא עיכבנו את זה. את החוק הראשון הביאו מאוחר, זה חוק ממשלתי, וברגע שהביאו את זה אנחנו ביקשנו שנקודות הזיכוי יהיו לא עד גיל 12 אלא עד גיל 18.
“גם החוק הזה הוא רטרואקטיבי, והוא יהיה – ואני מבקש ממך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אישרנו את החוק של עד גיל 18 בוועדת הכספים, ובישיבה הקרובה אני מבקש שתשים את זה בסדר-היום. אני מעריך שתשים את זה בסדר-היום, שנאשר גם את גיל 18.
“אנחנו עושים את מה שטוב לאזרחים, ומה שטוב לאזרחים זה לאשר את זה עכשיו.
“ליברמן הוא המאחד הגדול של העם! במזבלה! המאחד הגדול של כולנו במזבלה!
“מיהו חרדי? יש הגדרה. אני אומר את זה גם בחוק הזה. מי שנקבע בחקיקה שהוא חרדי, ייכלל בתוך ההגדרה של חרדים.
“אני התחלתי את העבודה בעניין הזה כשהייתה הצעת חוק בוועדת הפנים, כשאופיר פינס היה אז יושב-ראש הוועדה. הייתי בוועדת החוקה. היה חוק של אחמד טיבי, ואני ביקשתי להכניס חרדים.
“לא שאני שמח על מה שקורה בעניין הזה, זה מתנהל בעצלתיים – אבל מתנהל.
“אם מדברים על העניין הזה שרוצים לשלב חרדים – זה הזמן, זה המקום.
“הסיפור של שילוב חרדים בעבודה הוא צביעות, בגלל שכשמגיע חרדי ומבקש להתקבל לעבודה ויש לו את כל התעודות, אומרים לו: סליחה, הסתדרנו. אנחנו נתקלים בזה בכל מקום.
“אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו. אני אומר, גברתי סגנית השר: אני אקבל עליי כל התליה שיתלו בעניין הזה.
“אבל בשנים האחרונות אימצתי את האמירה הזו שאומרים לנו כל הזמן: אתם, החרדים – תשתלבו. עשיתי כמה דברים.
“המשמעות של העניין מעבר לנושא הפרקטי – ותכף אומר משהו על העניין הזה עם משרד המשפטים – זו אמירה של הכנסת, מה שאומרים כל הזמן חברי הכנסת ועיתונאים, ואנשים שמעצבים דעת קהל – שצריך לשלב חרדים בעבודה.
“והצעת החוק הזו היא השלמה להצעת החוק שהתקבלה, שדיברה על משרדי הממשלה ועל דירקטוריונים, היא מדברת על רשויות מקומיות, והיא מדברת על חברות ממשלתיות כמו נמל אשדוד, הדואר וחברות ממשלתיות – לתת ייצוג הולם לבני העדה החרדית.
“למה הכניסו את המדינה לסחרחורת הזאת? לאיזה צורך התערב בית המשפט בעניין? לאיזה צורך?
“בהצעת החוק מוצע לקבוע כי החיסכון ינוהל בקופות גמל להשקעה ולא בפיקדונות בבנקים, וכי אם הורה לא בחר היכן יופקדו כספי החיסכון בתוך שישה חודשים מיום לידתו של הילד, הכספים יופקדו במסלול השקעה בסיכון מוגבר בקופת גמל להשקעה עד שימלאו לילד 18, וזאת במטרה להשיא תשואה גבוהה יותר.
“הם לא מתכוונים מקצועית לנושא החוקי בעניין הזה. הם לא מתכוונים לשום דבר. הם מתכוונים לנגח, הם מתכוונים לפגוע. לא אכפת להם מהחולים שומרי המצוות, לא אכפת להם מבתי החולים ומהמנהלים שהם הסמכות להחליט בדברים האלה.
“דא עקא שאחרי למעלה מ-70 שנה שהתנהלו כאן בארץ, במדינה, בתי חולים בחג הפסח בשקט ובשלווה, אין פרץ ואין יוצא ואין צווחה, ומנהל בית החולים ידע מה לעשות בבית החולים כשמגיע חג הפסח וצריך לשמור שלא יהיה חמץ כדי שהחולים יוכלו להתאשפז כשהם נאלצים להתאשפז ושיוכלו לאכול מתי שהם צריכים לאכול – קפץ עלינו רוגזו של בג"ץ.
“ועל כן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת, חוק זכויות החולה - -
“כאן במדינת היהודים, יהודי לא יוכל ללכת לבית חולים לקבל טיפול, בגלל שבג"ץ אמר שצריך להכניס חמץ או שאפשר להכניס חמץ, ואין לעניין פתרון?
“מנהל בית החולים שמכיר את החולים שלו ויודע במי מדובר, אז הוא היה אומר שלא להכניס חמץ או כן להכניס חמץ, זה לא משנה, זה היה בסמכות מנהל בית החולים. זה מה שהיה וכך חיינו כל הזמן.
“מה הבעיה החוקתית בזה שמסמיכים את מנהל בית החולים בכל מקום בארץ בנושא הזה. רק בבית חולים ששומר כשרות?
“לא היה צריך את הפסיקה הזאת. בא הבג"ץ ופוסק שאני צריך להביא חוק, אחרת אנחנו לא דואגים לאחינו בשרנו.
“עבור חברי קבוצה זו אכילת חמץ בפסח היא בגדר איסור חמור. לדעתי, יש לשאוף בכל עוז למצוא פתרון לאנשים אלה".
“אנחנו מבקשים בהצעת החוק הזאת, שהוגשה גם על ידי חברי הכנסת – אורי כבר לא יכול, הוא סגן שר – יעקב אשר וינון אזולאי, אנחנו מבקשים את מה שהיה כל השנים. אם יש שני בעלי דין שחותמים לבית הדין ואומרים: אנחנו רוצים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה – שניהם חותמים על זה, לא שאחד כן ואחד לא.
“אני מבקש את מה שהיה בדיוק לפני החלטת הבג"ץ להחזיר. לא מכריח, לא אומר כלום, אני רק אומר שמנהל בית החולים, כמו שהיה בכל השנים, וזה היה בסדר – להחזיר את המצב לקדמותו.
“אני אומר: מנהל בית החולים, ירצה לעשות חדרים? שיעשה חדרים, אני לא אומר לו מה לעשות. הוא מנהל בית החולים; הוא מכיר את החולים שלו; הוא יודע במה מדובר; הוא יודע מה צריך לעשות; הוא יודע מה קורה.
“אני נגד ללכת – הציבור החרדי לא צריך לתבוע בבג"ץ, מכיוון שלא נקבל שם אף פעם סעד. לא קיבלנו סעד מאז קום המדינה.
“בית המשפט, זה אלה עם השכל, אם אתם זוכרים מה אמרתי בהתחלה, למה אתם פוגעים בזכויות האזרח של חלק גדול מהאזרחים?
“כל השנים בית דין יכול לדון בדיני ממונות אם שני בעלי הדין מסכימים, אם שניהם חותמים על ההסכמה, הם רוצים לדון על פי דין תורה. הכול היה בסדר עד שהגיע בג"ץ ואמר: לא בא בחשבון, אתם רוצים ששני האנשים האלה, עם זכויות אזרח שצריך שיהיו להם - -
“המדינה התנהלה, ואין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה, עד שהגיע בג"ץ, ואמר לו: אפשר להכניס חמץ. רוצים, תלכו לחוקק חוק.
“ועדת הכספים קובעת כי אין כל קשר בין הרפורמה המשפטים לבין כלכלת ישראל, שהיא כאמור יציבה וחזקה
“אני לא מתכוון להמשיך את מורשת אביגדור ליברמן, ההתנהגות של שר האוצר הקודם הייתה לפגוע בחלק מהאוכלוסייה
“יוקר המחייה התפרץ באופן חמור ביותר, זו הממשלה הרעה ביותר מקום המדינה
“אנחנו נעבוד בשביל האיש שנמצא בנהרייה, שנמצא בטבריה, שנמצא באופקים. אנחנו נעבוד עבורו. שיוקר המחיה שלו לא יהיה במצב הזה שהוא היה אצל איווט ליברמן. לא ניתן דבר כזה.
“הייתי מביא שרי אוצר לוועדה על מנת שהם יעשו את מה שצריך לעשות. לא נשאיר את הנושא של מחירי הדירות בצורה הזאת.
“הריבית עלתה באופן דרמטי. אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים קרוב לעשר שנים והריבית לא עלתה. לא הייתה סיבה שהמציאות תהיה מציאות כזאת קשה.
“הבעיה היא שאני עם חוסר זמן בגלל שאנחנו מתקרבים לסוף השנה האזרחית, אבל זה פשוט לא מובן איזה היגיון יש לרשות המיסים בראשותו של שר האוצר הנוכחי להעלות מחירים של הרכבים החשמליים.
“חסר היגיון לחלוטין לזהם את כדור הארץ, לעשות פה את הדברים החמורים ביותר, ואחרי זה עוד באים ואומרים שמעודדים את הקנייה של הרכבים החשמליים, מה שמתברר כלא נכון לחלוטין.
“חרפה לתקשורת הישראלית, חרפה לנרי הורוביץ הזה, שהוא אומר שאני לא קראתי את הכתבה.
“בגלל שמדובר על ילדי ישראל, ומדובר בכתבה הזאת בדברים שקריים, משהו – לא להאמין שהעיתונות הישראלית כותבת אותם.
“זאת אומרת, הילד שלי שלומד בתלמוד תורה מקבל רבע. היה צריך לקבל 55%. לא ביקשנו להם 100.
“בספר התקציב מופיע שהחינוך העצמאי מקבל מיליארד ו-626,000 שקל. מתוך הכסף הזה יש כסף לגמלאות, למורים של כל השנים.
“אנחנו בלאו הכי לא נלך לתבוע אותם בבג"ץ, כי אנחנו לא סומכים גם על בג"ץ.
“זה אותו נרי הורביץ שפנה אלינו לפני כמה שנים, והוא אמר: "אני מוכן לעזור לכם, תיקחו אותי על מנת שאני אדאג שתקבלו יותר תקציב", היום נראה שמישהו אחר שכר אותו, ודה מרקר, כמו כל התקשורת החילונית, מביאה בשבועות האלה כל הזמן השמצות נגד הציבור החרדי.
“הגננת החרדית מקבלת חצי שכר ממה שמקבלת המקבילה שלה בגן הממלכתי – מה יענו לחרפת הרעב של המורות והגננות והמורים החרדים שמקבלים משכורות זעומות ועלובות?
“אני יכול לומר לכנסת שאין לנו אפילו דרישה כזאת; יש דרישה שחלקים מהחינוך החרדי יקבלו 55% מילד בחינוך הממלכתי, 75%, שיקבלו פחות ממה שמקבלים, אבל שיקבלו את מה שסוכם ושלא ישחקו את זה באופן כל כך חמור.
“ביקשנו שהסיכום שהיה לגבי הילדים האלה יכובד. ביקשנו שגננת חרדית שמקבלת חצי שכר בחרפת רעב ממה שמקבלת גננת בחינוך הממלכתי?
“הצעת החוק באה לבטל את תיקון מס' 49 לחוק הכנסת, שנחקק בתחילתה של הכנסת הקודמת, ונועד לעודד התפלגויות מסיעות גדולות, בכך שאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם ולהקים סיעה חדשה, גם אם הם לא שליש מחברי הסיעה. הלכה למעשה, התיקון מהכנסת הקודמת לא הביא להתפלגויות, אך יש בו פוטנציאל לפגיעה ביציבות הסיעתית, והוא יכול להביא לכך שהרכב הכנסת לא ישקף נאמנה את תוצאות הבחירות.
“אמרתי לחברי הוועדה שמה שאנחנו מדברים על חשמל, אנחנו מדברים על לאגור חשמל, שהייצור יהיה פחות מכל השבוע; שיהיה רק בחלק מהשבוע ולא תהיה פגיעה באיכות הסביבה ולא תהיה פגיעה בכדור הארץ.
“מה התברר? שני דברים: א. שיהדות התורה דואגת לאיכות הסביבה; ב. שהתקשורת כותבת דברים לא נכונים.
“אבל, לי יש מטרה: ככל שהקב"ה יאפשר לי, את כל מה שהוא עשה – הכול: מה שהוא עשה עם המעונות, מה שהוא עשה עם המשקאות המתוקים, שלא הועיל כלום, רק גרם נזק, העלה את יוקר המחיה, את מה שהוא עשה עם החד-פעמי, שהוא ואנשיו לא באו לדיון בוועדה שהיה על מפרץ חיפה, ששם באמת יש בעיה אמיתית של איכות הסביבה, של פגיעה באנשים שגרים שם.
“מי שיהיה שר אוצר, וכנראה זה יהיה סמוטריץ', אחד הדברים הראשונים שהוא צריך לעשות הוא למחוק את שני הצווים האלה.
“מעלים את מחירי המים לחקלאות, והוא ממלא את פיו מים; פוגעים בחקלאות, פוגעים בתעשייה, פוגעים במפעלים.
“אני טענתי – ואמרתי את זה גם בוועדה המסדרת – שאי-אפשר לעשות דבר כזה ושני הצדדים צריכים להתגמש, גם הקואליציה וגם האופוזיציה, על מנת שלא יתקיימו דיונים בחנוכה.
“אבל אם רק ארבעה פורשים מסיעה גדולה, זה דבר שלא צריך שיהיה. ככה הסבירו לי אז.
“אצלנו איכות הסביבה היא חלק מהעניין המרכזי, שהוא גם בהלכה.
“אני לא אתן לו את הדבר הזה; גם אם אני אצטרך לכנס את ועדת הכספים ולהעביר חוק.
“איך שותקים לו על הזינוק במחירי הדירות? איך שותקים לו על כל המחדלים שלו שלא היה שר אוצר רע כמוהו מאז קום המדינה.
“את איסמעיל הנייה הוא לא חיסל, הוא לא הרג; בסכר אסואן הוא לא פגע; ימין הוא לא יכול להיות, ושמאל הוא גם לא יכול להיות. אז מה נשאר לו? יש את הדבר הכי פשוט, הכי קל: להגיד שהוא ייקח את החרדים עם המריצה ויזרוק אותם לחיזבאללה, למזבלה.
“לא נאפשר את הקריסה הזו, שכל כך הרבה עובדים יישארו בלי פרנסה, כל אחד זה עולם ומלואו ומשפחה, צריך לעשות מאמץ רב כדי שהמפעל לא ייסגר וזה מה שנעשה
“אנחנו מבקשים את שמירת הסטטוס-קוו ופתיחת שלוחה של המכון לרפואה משפטית בנצרת – שזה פותר את הבעיה, זה טוב לכל הצדדים, זה גם מחזק את בית החולים בנצרת.
“זו בעיית הבעיות של החברה בישראל, של כולם, החברה הכללית, החברה החרדית. הנושא של הדיור הוא נושא קריטי ויצטרכו לעשות פה פעולות שהן פעולות לא שגרתיות שלא נעשו מספיק בכל השנים שעברו.
“פעמים שיש אצלנו סימני שאלה שמנקרים בראש, אנחנו רואים איך שגננת חרדית מקבלת משכורת שהיא חצי מחברתה שנמצאת בגן חילוני. היא מקבלת חצי, עם חרפת רעב, של פרנסתה לילדיה.
“אגב, אני חייב לומר שהבטיחו לי את הדברים האלה – וכל אחד מחבריי יכול להעיד על זה – אבל אני אומר לכם באמת שלו היינו הולכים לקואליציה עם השמאל, היינו מקבלים את הכול והיה שקט בתקשורת, אף אחד לא היה בא בטענה.
“והוא אמר דבר נכון – אני לא יודע אם כולם שמו לב לזה – בניגוד למה שרוצים להגיד עלינו, אבל זה לא אמת, ברגע שאנחנו, ביהדות התורה, מקבלים תפקיד, זה יכול להיות שר, זה יכול להיות יושב-ראש ועדה, זה יכול להיות כל תפקיד אחר, כשאנחנו מקבלים תפקיד ממלכתי בכנסת, אנחנו עם התפקיד הזה משתמשים כדי לסייע לכולם. אנחנו לא שואלים אם זה ימין או שמאל, או אשכנזים או ספרדים, או יהודים או ערבים. אנחנו עושים את הכול בכל תפקיד שאנחנו מקבלים ואנחנו עושים את זה עבור כולם.
“מתפללים לקב"ה שהמלחמה תיפסק, תיפסק שפיכות הדמים ויחזור להיות כאן שקט ושלווה
“יש קבוצה והיא לא קטנה, בחברה הישראלית, שהיא מתעבת את הציבור החרדי, ועושה הכל כדי להכפיש אותו, להעמיד אותו במצב שהוא בלתי אפשרי - יש בה גם כפירה באלוקים ובכל מה שנלווה
“בני גנץ לא מתאים להיות רה"מ או חבר כנסת