ציטוטים
“אני סבור כי התוצר הסופי הוא הסדר ראוי ומאוזן. אני מקווה שהצעת החוק תסייע לאמנים המבצעים ותקדם את התרבות הישראלית
“בשנת 2026 יעמוד התקציב על סך של 2.5 מיליון ש"ח, בשנת 2027 על סך 5 מיליון ש"ח, והחל משנת 2028 ובכל שנה לאחר מכן על 7 מיליון ש"ח. מדובר בבשורה של ממש ליוצרים ולמבצעים ישראליים ואנו בטוחים כי קביעת התקציב בחוק תביא לסיוע משמעותי לאמנים ובפרט לאמנים ותיקים, שעלולים למצוא את עצמם במצוקה כלכלית לעת זקנה, ובכך תוביל לחיזוק ולקידום התרבות והיצירה הישראלית.
“הוראות אלה נועדו לתמרץ את כל ארגוני ניהול הזכויות הפועלים כיום בשוק לעניין זה להקים ולנהל מנגנון של גבייה משותפת ובכך לחסוך בעלויות ולהקל על המשתמשים, ובעיקר על העסקים הקטנים. אציין כי משרד המשפטים מנסה זה מספר עשורים לקדם תיקון שיקל ויפשט את הנטל המוטל על עסקים המשתמשים במוסיקה, ללא הצלחה, ואני מקווה כי ההוראות שהוספנו לחוק יביאו לאיחוד הגבייה בידי ארגוני ניהול הזכויות, לחסכון בעלויות שיגולגל ליוצרים ולמבצעים, ולהפחתת העלויות עבור המשתמשים, ובראשם משתמשים שהם עסקים קטנים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו, נועדה לחזק את ההגנה על זכויות האומנים המבצעים – זמרים, שחקנים, נגנים וכדומה, תוך איזון זכויותיהם מול התחשבות במשתמשים בביצועים, ובכלל זה בעסקים הקטנים המשמיעים מוזיקה, ואיזון בין השחקנים בשוק בכללותו. ועדת הכלכלה בראשותי השקיעה מעל 20 ישיבות ועשרות רבות של שעות בדיונים בהצעת החוק, כדי לגבש הסדר מאוזן בעניין זה. הצעת החוק מהווה רפורמה בתחום, ויש בה בשורה משמעותית הן למבצעים והן למשתמשים, כפי שאפרט מייד.
“לצערי הרב, ליוצרים בגיל זקנה אין פנסיה, אין להם שום דבר והם לפעמים מגיעים למצבים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם במסגרת הציבור, מה שנקרא.
“נוסף על כך, החלטנו כי ייקבע תקציב קבוע לתמיכה באמנים במצוקה – זה חשוב מאוד, זאת קרן שתוך שלוש שנים תהיה 7 מיליון שקל בשנה – בכל שנה בתקציב משרד התרבות והספורט. התקציב יחולק לפי אמות מידה שוויוניות שיקבע שר התרבות והספורט בהתחשב, בין השאר, בגילם של האמנים, בוותק שלהם בתחום התרבות ובמצבם הכלכלי.
“הצעת החוק מהווה רפורמה בתחום, ויש בה בשורה משמעותית הן למבצעים והן למשתמשים, כפי שאפרט מייד.
“כל אחד מהארגונים רשאי כיום לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, סכום שכשלעצמו הוא עצום עבור עסק קטן, לא כל שכן כאשר הוא מוכפל במספר הפרות. בנוסף, פעמים רבות עסקים, ובעיקר עסקים קטנים, כלל אינם מודעים לקיומם של כל הארגונים הפועלים בשוק.
“להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות, ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
“הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית שמטרתה לאפשר לשר האנרגיה והתשתיות, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ובהסכמת שר האוצר, לקבוע שיעור הנחה גדול יותר עבור חשמל שצורך צרכן ביתי, הזכאי לכך על פי חוק, וכן להגדיל את סך ההנחות שיינתנו לאוכלוסיות הזכאיות, כפי שאסביר כעת.
“במהלך דיוני ועדת הכלכלה החלטנו להגדיל את התקרה האמורה, כך שתעמוד בשנת 2026 על סכום השווה ל-1.7% לכל היותר מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים עבור צריכת חשמל, והחל משנת 2027 תעמוד לכל היותר על סכום השווה ל-1.9% מסך התשלומים כפי שציינתי. זאת, כדי לאפשר מתן הנחות בתעריף החשמל לאוכלוסיות הזקוקות לכך, מצד אחד; ומשום שהדבר אינו צפוי להטיל נטל כספי גדול על כלל צרכני החשמל, מצד שני.
“לעניין הפיקוח הפרלמנטרי על התקנות, כיום התקנות לעניין הנחות בתעריף החשמל לאוכלוסיות נוספות אינן טעונות אישור של ועדת הכלכלה. עם זאת, כדי לחזק את הפיקוח הפרלמנטרי ולהגן על אוכלוסיות נזקקות, החלטנו במסגרת דיוני הוועדה כי תקנות שלפיהן תבוטל לחלוטין הנחה בתעריף החשמל לאוכלוסייה שהייתה זכאית לכך, יובאו לאישור של ועדת הכלכלה. זאת אומרת, כשרוצים לבטל מביאים, כשרוצים לתת לא צריכים אותנו.
“9% ופה אנחנו צריכים שהשרים יישמו את החוק, ולא יתווכחו ביניהם על גודל ההנחות.
“כדי לאפשר מתן הטבה גדולה יותר גם לצרכנים שהגיעו לגיל פרישה וזכאים לגמלת הבטחת הכנסה, מוצע לתקן את חוק משק החשמל ולהסמיך את שר האנרגיה והתשתיות, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ובהסכמת שר האוצר, לקבוע שיעור הנחה גדול יותר עבור צרכנים אלה, או כמות גדולה יותר של חשמל שבגינה יהיו צרכנים אלה זכאים להנחה. בכל מקרה, מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה לגרוע משווי ההטבה לה זכאים צרכנים אלה כיום.
“ככל שתובא הצעת חוק ממשלתית רחבה, הכוללת אסדרה מקיפה של כל שוק השידורים, ועדת הכלכלה תוכל לפצל מתוכה את החלקים המתייחסים למערך עידן פלוס ולעניין העברת השידורים לפלטפורמות באינטרנט, ולגבש הסדר חדש בעניין זה עד לתום תקופת הוראת השעה.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי משרד התקשורת אכן יסיים בהקדם את מלאכת הכנתה של הצעת החוק הממשלתית, וכי לאחר שהיא תועבר לוועדת הכלכלה, נוכל לקדם מתווה חדש בעניין עידן פלוס, ובכלל זה בעניין המוסדר היום בסעיף 13ג לחוק בנושא העברת שידוריהם של הערוצים המסחריים לפלטפורמות באינטרנט.
“אציין כי ההארכה שניתן להוראת השעה תהיה בהתאם להתקדמות הליכי החקיקה בוועדה, כלומר לזמן שיידרש לנו לדון בהסדר החדש. ההסדר המוצע נועד להבטיח כי מערך עידן פלוס ימשיך לפעול באופן שיאפשר לציבור, ובפרט לאוכלוסיות שידן אינה משגת, להמשיך ליהנות ממגוון של שידורים באופן נגיש ומבלי לשלם דמי מנוי.
“אני רוצה להגיד לכולם, עשינו את החוק, אבל מה שקובע זה הביצוע, זה מה שחשוב בחוק הזה, לשקם את הדרום את הצפון. החוק הזה מתייחס רק לדרום, כי שם יש מינהלת, אבל צריכים לעבוד מהר על מנת לשקם. יש הרבה בעיות, בעיות בינוי, בעיות חברתיות, פסיכולוגיות, צריך לשקם את האזור פעם אחת ולתמיד, ואם התקציב שאושר לא יעזור, אז צריך להוסיף על התקציב הזה, לא צריך לחסוך בכלום.
“מערכת הביטחון סירבה לבוא לוועדה החסויה, ביטלתי את הוועדה הזאת, ואז לא שמענו את הטענות. אם היו טענות, למה לא השמיעו אותן בפני הוועדה לפני שהחליטו את מה שהחליטו?
“הסכמנו להאריך את הוראת השעה בתקופה האמורה ולא רק בחודשיים, כפי שהציעה הממשלה, משום שהשתכנענו כי חלק משמעותי מהחברה הישראלית עושה שימוש במערך כדי לצרוך שידורי טלוויזיה.
“השתכנענו כי יש חשיבות רבה בהמשך הפעלת המערך עבור קשישים שאינם מעוניינים לרכוש טלוויזיות חכמות ועבור מי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו, למשל. עוד סברנו כי יש חשיבות בהארכת החובה שהוחלה גם על הערוצים הזעירים והזעירים הייעודיים להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך, כדי לאפשר למי שצופים בטלוויזיה באמצעות המערך לבחור מתוך מגוון רחב ככל האפשר של שידורים וערוצים.
“השתכנענו כי יש חשיבות רבה בהמשך הפעלת המערך עבור קשישים שאינם מעוניינים לרכוש טלוויזיות חכמות ועבור מי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו, למשל.
“מאחר שברור כי גם ההסדרה שהייתה קיימת לפני הוראת השעה וגם התיקונים שנקבעו בהוראת השעה אינם יוצרים הסדר מיטבי, אני סבור שיש להביא להסדרה קבועה ומאוזנת של הפצת השידורים באמצעות מערך עידן פלוס לציבור, באופן שיאפשר לכלל הציבור, ובראשו לאוכלוסיות שהפרוטה אינה מצויה בכיסן, לצרוך את התכנים שבהם הן מעוניינות.
“באישון לילה, פתאום עשו ישיבת קבינט וקיבלו את העמדה של גורמי הביטחון והורידו את החוק הזה מסדר-היום. באופן הזה פגעו בנגב.
“אני רוצה להתרעם על העניין הזה, ואם זה היה תלוי בי היינו מעלים את החוק הזה להצבעה ומצביעים בעדו למרות עמדת ראש הממשלה ולמרות העמדה של מערכת הביטחון.
“הפסקת הפעולה של המרבב כרוכה בעלות של כ-3.5 מיליון שקלים, אולם היא צפויה להביא לחיסכון של כ-8 מיליון שקלים.
“ההטבה לערוץ 14 קיימת, אני לא אומר שלא, אבל היא קיימת סך הכול לחודשיים.
“אני חושב שלא יכול להיות שערוץ פרטי יממן שירות ממשלתי. מה שקרה עד היום, שעידן פלוס, הערוצים 12 ו-13 שהם ערוצים פרטיים מימנו בשלושה מיליון שקל את עידן פלוס.
“אם ערוץ 12 רוצה להפסיק את המימון הזה שהוא לא הגיוני ולא סביר, ואם הממשלה רוצה שירות של עידן פלוס היא צריכה לממן אותו ולא ערוצים פרטיים.
“מכיוון שצריכה לבוא הצעת חוק ממשלתית. זה תפקיד הממשלה, לעשות סדר בשוק התקשורת. לא התפקיד של ועדת הכלכלה, ובוודאי לא במסגרת הצעת חוק פרטית.
“עכשיו, בחוק הזה, בחוק שאנחנו מעבירים עכשיו, כולם פטורים. גם ערוץ 12, גם \13, גם ערוץ 14 וגם ערוץ 9 והכול. וגם הערוץ הערבי, כולם פטורים.
“ולכן, נוצר מצב שבעקבות המלחמה, השר חייב את כל הערוצים הקטנים האלה להיכנס לעידן פלוס מכיוון שצריך לתת איזשהו שירות בתקופת המלחמה. בעצם זה שהם עלו מכוח חובה שהוא הטיל עליהם לעידן פלוס – התוצאה היא שאם החוק הזה לא יעבור, כל הערוצים הקטנים האלה ישלמו קרוב ל-2 מיליון שקל בשנה בגלל ההוראה של השר.
“בגלל שזה עולה כסף, אף אחד לא נגע בזה. אבל מצד שני, משלמים כל שנה, סתם, 8 מיליון שקל בשנה, שמתוכם ערוץ 12 ו-13 משלמים 3 מיליון. והתוצאה היא שבמקום לעשות את הפעולה הזאת ולסיים את העניין הזה, הם לא עושים את זה, אף אחד לא עושה את זה.
“אני חושב שצריך לשנות את זה, מכיוון שיש מדרג גם בין הערוצים הקטנים. אי-אפשר להשוות את ערוץ 14 לערוץ 9 מבחינת התקציב שלו, ולכן גם את זה צריך לשנות. אבל זה לא השלב, בחוק הזה, כשאנחנו מדברים על פתרון בעיות מסוימות, לשנות דברים שמופיעים בחוק אחר, ושם לא נגענו בזה.
“והנימוק הזה שאומר שאני לא חוסך מתקציב המדינה שום דבר הוא נימוק לא רציני מבחינתי, כי הציבור חוסך בכל מקרה.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק אכן תייעל את הפעלתו של מערך עידן פלוס ותיצור תמריצים לסגירת המרבב וכי משרד התקשורת יקדם בקרוב את הצעת החוק הממשלתית שאמורה להסדיר מחדש את הפעלת מערך עידן פלוס באמצעות אפליקציה שתאפשר לציבור הרחב להמשיך ליהנות משידורי הערוצים המרכזיים מבלי לשלם דמי מנוי.
“בהצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אריאל קלנר, מוצע לקבוע הוראת שעה, שתהיה בתוקף עד 31 בינואר 2025, שמטרתה לייעל את פעילותו של מערך עידן פלוס ולאפשר לצופים שעושים שימוש במערך זה מגוון רחב יותר של שידורי טלוויזיה, כפי שאסביר כעת.
“מכיוון שהממשלה מתמהמהת, לצערי הרב, בעניין הזה, הגבלתי את הוראת השעה באופן כזה שאני בעצם מחייב אותם לעשות את העבודה מהר.
“יחד עם זה, אני לא מבין את עצימת העיניים הזו, מכיוון שב-2016 אותה הוראה ניתנה לערוצים 12 ו-13. ניתנה להם חמש שנים אורכה, ואחר כך הוסיפו עוד שנתיים.
“כולם בעצם נהנים מהצעת החוק הזאת. גם הציבור, גם ערוצים 12 ו-13, וגם קצת, קצת, ערוץ 14 – אני לא אומר שלא, אבל אנחנו צריכים להתייחס לזה עניינית. החוק הזה כהוראת שעה חייב לעבור.
“אני לא מסכים עם עמדת משרד המשפטים. הם אמרו את העמדה שלהם. הסיבות שאני לא מסכים לעמדה הן כיוון שהם מתייחסים לכך – שוב פעם, כמו שהאוצר מתייחס – שאין פה חיסכון לתקציב המדינה. אז אין חיסכון, אבל יש חיסכון לתאגיד.
“הסברתי למה הוראת השעה היא הוראת שעה קצרת מועד, כדי לגרום לממשלה – זאת בדיוק העמדה של משרד המשפטים – להביא את הצעת החוק הממשלתית שצריכה לאזן בין כל האינטרסים של התקשורת בהתייחס לאינטרס של הציבור.
“אבל אני אומר לכם, אנחנו עשינו פה משהו זמני, כדי שהממשלה תבוא עם הסדר קבוע פעם אחת ולתמיד. יש המון חוקים, כל אחד נותן איזושהי פינה. צריך פעם אחת לבוא עם משהו.
“היום הביאו את הצעת החוק, שהיא שלב נוסף ברפורמה, והשלב הזה לא יכול להיות מושלם אם לא יעשו תיקונים שלמים בהמון הוראות חקיקה שיש היום שסותרות את האסדרה האירופית. לכן, כיוון שזה לוקח זמן, עשינו איזשהו נוהל, שקיבל תוקף בחוק, שמאפשר בעצם בתוך שנתיים-שנתיים וחצי לעשות חפיפה בין האסדרה האירופית לחקיקה הישראלית כדי שלא יהיו סתירות וכדי שהיבואנים, בסופו של דבר, ידעו איך לתפקד ואיך להביא את הסחורות לישראל.
“מאחר שמדובר בסופו של דבר בקליטה של דין אירופי לתוך הדין הישראלי, החלטנו כי כל הוספה של אסדרה אירופית לתוספת החמישית, וכן הסרתה, שינוי התנאים הקבועים בה או דחיית מועד תחילתה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה, ובכך יובטח פיקוח פרלמנטרי ודיון ציבורי שקוף ופתוח בנושאים אלה.
“הצעת חוק זו היא חלק ממהלך ממשלתי כולל של התאמה לסטנדרטים האירופיים, שבמסגרתו הובאו לאישור הכנסת ארבע הצעות חוק שונות, ששלוש מהן כבר אושרו בקריאות השנייה והשלישית – הצעת חוק מקורות אנרגיה בתחום יבוא מוצרי חשמל שאישרה הוועדה בראשותי, ושתי הצעות חוק שאושרו בוועדת הבריאות בעניין יבוא מזון ויבוא תמרוקים.
“אני מקווה כי הצעת חוק מורכבת זו, על השינויים הרבים שהוכנסו בה בדיוני ועדת הכלכלה, אכן תקל על היבואנים, ובפרט על היבואנים המקבילים, וכי גם הציבור הרחב ייהנה מפירותיהן של הקלות אלה וירגיש אותן בכיסו, בעקבות הרחבת היצע המוצרים שייובאו לישראל, הגדלת התחרות והפחתת יוקר המחיה.
“אני רוצה להדגיש כמה דברים. ראשית, הצעת החוק הזו מחויבת המציאות לא רק בגלל יוקר המחיה – בגלל שהעלויות של היבואנים יופחתו, וצריך שחלקן לפחות יקלו על הציבור בהפחתת המחירים.
“הבסיס של הצעת החוק המונחת בפניכם הוא מתן אפשרות לכל עוסק – יצרן, יבואן ומשווק – לבחור ב"מסלול האירופי" לעניין ייצור, יבוא ושיווק מוצרים.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק תביא לטיוב ההליך לסגירת סניפי בנקים לטובת כלל הציבור המבקש לקבל שירות בסניפים. בהזדמנות זו אני מבקש לברך את יוזמי הצעת החוק, חברי הכנסת פינדרוס, טיבי ושוסטר, ומבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה, ולדחות את כל ההסתייגויות, במידה ויהיו.
“אני רוצה לומר שהנושא הזה של סגירת סניפים מעורר בעיות בהרבה מקומות, למשל כשמדובר בשכונות מצוקה או שכונות שיש בהן הרבה מאוד קשישים יחסית לאוכלוסייה, דברים מהסוג הזה, ולכן זה פוגע בשירות לאזרח.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק תביא לטיוב ההליך לסגירת סניפי בנקים לטובת כלל הציבור המבקש לקבל שירות בסניפים.
“זה דבר שאנחנו בוועדת הכלכלה מתכוונים להיכנס אליו ולחייב את הבנקים להקים סניף שיטפל בכל הבנקים כשאתה בא לקבל שירות. זה נראה לי פתרון טוב מאוד למחסור בסניפים ולעובדה שיש הרבה מאוד אנשים שלא יודעים להשתמש באינטרנט וכל מה שיש מסביב, כדי לקבל שירות.
“אנחנו בשוק חופשי, המחירים לא מפוקחים, אנחנו לא יכולים לחייב אותם להפחית את המחיר אבל אנחנו ערים לעניין שהתחרות שתהיה בין היבואנים תגרום להם לרצות להוריד את המחיר והציבור צריך להיות קשוב למחירים שיש בשוק, מי זול ומי לא זול, אחרת התחרות לא תקבע.
“אין שום סיבה שכל היום נטיל על היבואנים רגולציה מכבידה, שלא נותנת שום דבר חוץ מאשר פקידות שעובדת על זה ועושה אותם.
“לכן אמרנו – וזה מה שהממשלה הביאה, וגם אנחנו תומכים בזה – שהרגולציה האירופית ומוצרים שנמכרים באירופה יוכלו להימכר בסופו של דבר בישראל ללא שום בעיה. מוצר שנמצא על המדף בברלין, אין שום סיבה שהוא לא יימכר על המדף בתל אביב או בראשון לציון בלי הצורך לבדוק אותם כל הזמן ולהטיל גם הוצאות על היבואנים וגם דברים נוספים שמשפיעים בסופו של דבר על הצרכן.
“אחר כך המשכנו בינואר ברפורמה נוספת, שלפיה לא צריך לעשות בדיקות על כל המוצרים שמביאים מהנמל, ועכשיו אנחנו נעביר את הרפורמה הנוספת, שחלק ממנה זה רפורמת התקנים. זאת אומרת, זה עניין של תהליך. בעוד שלוש שנים, ואני מאמין שלאחר שכל החקיקה בישראל שקשורה לתקנים האלה ולשימוש בתקנים האלה תתוקן, הרפורמה תהיה מושלמת.
“הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, נועדה להפחית את נטל הרגולציה על יבוא מוצרי חשמל, ובכך להפחית את יוקר המחיה.
“מאחר שהוראות החוק נאכפות בעיקר באמצעות אכיפה מינהלית, כלומר עיצומים כספיים, מוצע להוסיף לחוק פרק שעוסק בהתראה מינהלית שאותה ניתן להמציא במקום הטלת עיצום כספי. התראה מינהלית היא כלי אכיפה שמקל עם המפר ומאפשר לו הזדמנות לתקן את ההפרה בלא לשלם עיצום כספי.
“שינוי חשוב נוסף שהוא בבחינת הקלה משמעותית על היבוא והשיווק התווסף במהלך דיוני ועדת הכלכלה בהצעת החוק. הוא קובע כי אישור שניתן לפי הצהרה, אישור שניתן במסלול האירופי או אישור שנתן הממונה במשרד האנרגיה והתשתיות, יינתן לתקופה בלתי מוגבלת.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק המונחת בפניכם תסייע בהסרת חסמים ביבוא ותאפשר יבוא נרחב אך מושכל של מכשירי חשמל יעילים אנרגטית, אשר יביאו לחיסכון בעלויות לצרכן.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק שיזם חבר הכנסת שקלים תסייע למשתמשים קיימים ופוטנציאליים להיות מודעים יותר לסכנות שבשימוש במוצרי טבק ועישון, ובעקבות כך תביא לצמצום שיעורי העישון ולשיפור בבריאות הציבור.
“הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת אושר שקלים וקבוצת חברי הכנסת, נועדה להזהיר משתמשים פוטנציאליים מפני הסכנות שבשימוש במוצרי טבק ועישון, בדרך של פרסום תמונה שמציגה את הנזקים שעלולים להיגרם בעקבות שימוש במוצרים אלו, ולפיכך עשויה לצמצם את היקף העישון בקרב הדור הצעיר ואולי אף לעודד מעשנים להיגמל, ובאופן זה להגן על בריאות הציבור.
“לצערי הרב, באותה תקופה לא יכולנו להגיש הצעות חוק פרטיות, שר הכלכלה ומשרדו הכינו את הצעת החוק הזאת כהוראת שעה, אלא שמשרד האוצר התנגד, בגלל שהוא ראה בזה הקפאת מחירים והשפעה על המחירים עצמם – מה שלא היה נכון. מדוע? בגלל שאנחנו לא מונעים העלאת מחיר. אנחנו מונעים ניצול לרעה של מצב החירום כדי להעלות את המחיר באופן לא סביר.
“בשנים האחרונות ראינו במשק הישראלי מקרים שבהם מוצרים שנמכרו במחירים תחרותיים, מוצעים לפתע למכירה במחירים מופקעים בעקבות קיומו של מצב החירום, ואכן במצב חירום עשוי להתעורר צורך בהתערבות רגולטורית, שמטרתה למנוע העלאת מחירים משמעותית וחריגה ביחס למחיר המקובל תוך ניצול המצב, ולהבטיח שאותו מוצר או שירות יהיו נגישים לכלל האוכלוסייה בתקופת מצב החירום.
“אני אתן לכם דוגמה. אתם זוכרים שהיתה איזו הודעה של פיקוד העורף שאולי יצטרכו לאגור מים בממ"ד, ואז כולם רצו לקנות מים מינרלים, והמים עלו מעל ל-50 שקל לשישייה, זאת אומרת: כולם העלו מחירים, אפילו הגיעו גם ל-80 שקל. אנחנו רוצים למנוע מקרים כאלה, שזה ניצול לרעה של מצב החירום והשפעה בלתי הוגנת על המחירים, ומי שנפגע מזה זה הצרכן.
“היום אנחנו במצב מלחמה ויש מקום לסייע לאוצר לכסות את הוצאות המלחמה הגדולות. ולכן, ברגע שיש להם עודפים, מן הדין שהם יעבירו את חלקם לתקציב המדינה.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק תסייע בהתכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2024, וזאת ללא פגיעה בפעילות הסדירה של מכון התקנים, תוך יצירת ודאות עבורו.
“במהלך דיוני הוועדה טענו נציגי מכון התקנים כי העברת סכום של 250 מיליון ש"ח תוביל בסופו של דבר לסגירתו. לאור זאת הצעתי לקבוע כי כבר כעת בחקיקה ראשית ייקבע הסכום שיעביר מכון התקנים, שיעמוד על סכום של 105 מיליון ש"ח, בהסתמך על עמדתם המקצועית של אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, המבוססת על מסמך שהגיש מכון התקנים לוועדה. הסכום הנקוב בהצעת החוק הוא סכום שהעברתו לא תפגע בהתחייבויות הקיימות והצפויות של מכון התקנים.
“אני רוצה להדגיש שבסך הכול, אומנם דרש משרד האוצר שבעצם יועברו קרוב ל-200 מיליון, אבל אחרי שבדקתי את העניין אמרתי שלא נשאיר את זה לשיקול דעת של שר האוצר. מראש בדקנו את ההתחייבויות העתידיות, את הצורך בהשקעות העתידיות, והחלטנו לתת מתוך 250 מיליון רק 105 מיליון, בלי שיקול דעת לשר האוצר.
“הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, נועדה לאפשר לבנקים אורכה להיערכות ליישום משלוח ההודעות ללקוחותיהם.
“אחד מהם היה תיקון סעיף 5א לחוק הבנקאות, שבו נקבע כי בתחילת כל חודש קלנדרי ישלחו הבנקים לכל לקוחותיהם, באמצעי המאפשר תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר, הודעה שבה יפרטו את הסכומים הכוללים של העמלות ושל הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקדם למועד שליחת ההודעה.
“לפי המוצע, יבואן שיפנה לגורם מוסמך כמפורט בהצעת החוק כדי שיבדוק עבורו את תיק המוצר, יהיה זכאי להפחתה משמעותית של 40% בסכום העיצום הכספי שהממונה על התקינה רשאי להטיל עליו, אם יתברר כי למרות הבדיקה המקדימה יש ליקוי בתיק המוצר.
“אבל רוב המוצרים במדינת ישראל הם מוצרים שהם לא באף קבוצה בעייתית, מסוכנת, ולכן יעברו יותר מהר. אני מקווה שהחיסכון שיהיה ליבואן כתוצאה מהמהלך הזה גם יביא להנחה במוצר, על מנת שאנשים יקנו יותר זול.
“למעשה בטעות לא תיקנו את כל החוקים באופן כזה שיכסה את כל הבעיות. כל פעם שמגלים בעיה, עושים תיקון נוסף, אחרת לא תהיה הלימה בין מועד התשלום של הרישיון לבין מועד הטסט.
“יהיה עוד חוק ששר הכלכלה – הוא נמצא פה, ואני מודה לו מאוד על מה שהוא עושה כרגע במשרד הכלכלה בנושאים האלה – יהיה חוק שבעצם יגיד שאין צורך בתקן ישראלי, אלא מה שמתאים לאירופה יתאים לישראל. זה שלב ראשון של שחרור מהמכס, שהמוצר יגיע מהר מאוד, איך שזה מגיע לישראל, למדפים הישראליים, מה שנקרא.
“הוועדה הייתה מעוניינת ליצור הקלה נוספת ומשמעותית על היבואנים המקבילים, מעבר להקלות שכבר נכללו בהצעת החוק, וזאת מתוך הבנה כי פעמים רבות מדובר במחוללי התחרות במשק.
“לפיכך, מוצע להקנות לשרה סמכות להאריך את תוקפם של רישיונות הרכב שבבעלות אוכלוסיית הזכאים בתקופה נוספת של עד 90 ימים – כלומר סך הכול בתקופה של עד 180 ימים מהמועד שבו פקע רישיון הרכב, כדי ליצור הלימה בין הארכת המועד לתשלום אגרת רישיון הרכב לבין תוקפו של רישיון הרכב, וכדי לוודא כי האוכלוסיות הזכאיות לכך מחזיקות ברישיון רכב תקף, אף אם אין באפשרותן לעמוד בדרישות תשלום האגרה וביצוע הטסט השנתי.
“מאחר שהתעוררו שאלות בעניין סמכותה של רת"א לתת אישורים מעין אלה בנסיבות שתיארתי, מוצע לעגן סמכות זו במפורש בחוק, וכן להסמיך את רת"א לגבות תשלום בתעריף שעתי בעד שעות העבודה שהשקיעו עובדי רת"א לשם הענקת האישור, וכן החזר הוצאות שהוציאה רת"א או מי מעובדיה לשם מתן האישור – בין שהאישור ניתן ובין שלא ניתן.
“עד היום הסכימה רת"א – שמעניקה במסגרת תפקידיה אישורים במתכונת דומה לגבי התקנות ושינויים המבוצעים בכלי טיס אזרחיים – לספק את האישור הנדרש, בשל רצונה לסייע לתעשייה המקומית להתמודד במכרזים, כאמור, מתוך הבנה כי מדובר בפרויקטים בעלי חשיבות כלכלית למשק הישראלי.
“על מנת לעשות את זה צריך לעשות את זה בבניינים חדשים, כדי שספקים קטנים יוכלו להיכנס לבניין חדש ולהישאר שם לתקופה ארוכה. זה מצריך רפורמה חדשה, שנכון להיום, לאחר שנים, לא עשו אותה.
“כדי לאפשר לנתג"ז לפעול גם במקטע החלוקה, מוצע לקבוע כי חברה ממשלתית שקיבלה רישיון הולכה, או חברה בבעלותה המלאה, תוכל לקבל משר האנרגיה גם רישיון חלוקה, בכפוף לכמה תנאים: ראשית, מוצע להרחיב את שיקול דעתם של שרי האוצר והאנרגיה ולקבוע כי רישיון חלוקה כאמור יינתן אם השרים השתכנעו כי לשם פיתוח משק האנרגיה, לא נכון בנסיבות העניין לתת את הרישיון לגורם מהמגזר הפרטי, וכי בנסיבות אלה מתאים יותר לתת אותו לחברה ממשלתית.
“לפיכך, מוצע להסמיך את שר האנרגיה להאריך את תוקפו של רישיון הולכה שניתן לחברה הממשלתית לפי סעיף 11א לחוק לתקופה אחת נוספת של 15 שנים. בתחום הגז ההשקעות מאוד גדולות, ולכן צריך בעצם לגייס הון, ולצורך זה צריך שיהיה להם זמן מבחינת יכולת הפעולה שלהם כדי לגייס את ההון הזה ולשלם אותו בחזרה.
“עניינה של הצעת החוק הוא קידום התחרות במשק הגז הביתי. משק הגז הביתי מתאפיין מזה שנים בריכוזיות ובקיומם של חסמי כניסה גבוהים למתחרים חדשים, וכן חסמי התרחבות לספקי גז קטנים המבקשים להרחיב את פעילותם. למעשה, השוק נשלט כמעט לחלוטין על ידי ארבעה ספקי גז גדולים, המותירים נתחי שוק זניחים לספקי הגז הקטנים.
“במצב דברים זה, הוועדה סבורה כי ראוי להותיר על כנם באופן קבוע את ההסדרים שנקבעו בהוראת השעה, שכן פקיעתם עלולה להחזיר את משק הגז הביתי שנים אחורה ולהביא לדחיקתם של ספקי הגז הקטנים.
“אתם תבטלו לקשישים את הרפורמה, אני אישית אדאג להפגנות מול הבית של שרת התחבורה ומול הבית של שר האוצר
“למותר לציין כי המטרה של הגברת ההרתעה מפני ביצוע הפרות כלפי אוכלוסיות פגיעות אלה היא מטרה נעלה וחשובה מאין כמותה.
“אני מקווה כי ההצעה אכן תגביר את ההרתעה כלפי עוסקים שלעיתים מנצלים בצורה בזויה את הצרכנים הפגיעים ביותר.
“הצעת החוק נועדה להרחיב ולבסס את ההגנה על צרכנים פגיעים מסוגים שונים: קשישים, עולים חדשים, אנשים עם מוגבלות, קטינים ועוד, וזאת על ידי הסמכת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל על עוסקים עיצום כספי מוגדל בשל הפרה שבוצעה כלפי צרכן פגיע.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק המונחת בפניכם תקדם התייעלות בניהול משק המים והביוב העירוני ותביא לשיפור בתפקודם של תאגידי המים והביוב, לטובת כלל הצרכנים. לפיכך, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
“כדי לאפשר לצדדים להגיע להסכמות לטובת משק המים והביוב העירוני, ובהתחשב בכך שמועד הבחירות המוניציפליות הולך ומתקרב, החלטנו לדחות את המועד המחייב להקמת תאגידים אזוריים כך שיחול ב-1 בינואר 2025.
“לפיכך, מוצע להעביר את הסמכות לבדיקת מינויים לידי רשות המים, שהיא הרגולטור של משק המים והביוב ובמסגרתה פועלת כבר היום ועדה למינוי דירקטורים חיצוניים בראשות שופט בדימוס של בית משפט מחוזי.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק המונחת בפניכם תקדם התייעלות בניהול משק המים והביוב העירוני ותביא לשיפור בתפקודם של תאגידי המים והביוב, לטובת כלל הצרכנים.
“זה החוק שאני הכי פחות מתחבר אליו בגלל הפגיעה בחקלאים, במיוחד באנשי המושבים על הגבול של החיזבאללה
“לכן, אנחנו מקימים בהצעת החוק הזאת ועדה מיוחדת ברשות המים שזה התפקיד שלה, לאשר דירקטורים לתאגיד המים. בנוסף, שחררנו את הכללים האלה שקשורים לחברי מועצת עיר ולראש עיר.
“הניסיון לאחד את כולם יוצר סיטואציה בלתי אפשרית, חלק מהעיריות לא מאוגדות, וחלק כן מאוגדות. אז קודם כול, אנחנו רוצים להפסיק עם זה. או שכולם מאוגדים, או שאף אחד לא מאוגד.
“לכן ביטלנו את המגבלה של 30, ונאפשר את זה במסגרת משא ומתן בין הרשויות, מרכז השלטון המקומי, לבין רשות המים.
“ראשית, מאז התיקון האחרון, כשתיקנו את האיגוד האזורי וצמצמנו את מספר התאגידים, הדבר הולך קשה מאוד. יש גם התנגדות של הרשויות, גם התנגדות של משרד הפנים.
“תושב יקבל אולי 100 שקל או 150 שקל, וזה פחות טוב מאשר לתת 20–30 מיליון שקל לתחום החינוך או הרווחה באותו יישוב.
“אני לא מסכים בשום פנים ואופן – מועצות קטנות במיוחד, כמו עומר או להבים, יש כל מיני מועצות שלא מוכנות בשום פנים ואופן להתאגד; לכן אני מגדיל בסופו של דבר, ובסוף השנייה והשלישית נגדיל את הקנס שרשות המים יכולה להטיל על אי-רצון להתאגד ומניעת האפשרות להתאגד. את הדבר הזה לא נאפשר יותר. אני אומר ככלל – או שכולם, או שאף אחד.
“נוסף לזה, כתוצאה מהבעיות של התיאגוד האזורי, לא אפשרו לרשויות לקבל דיבידנדים מרווחים של התאגידים, על מנת להעביר אותם לתקציב העירייה, כדי שיתנו את זה בחינוך, ברווחה, וכו'. איתה אנחנו מאפשרים, מבטלים את החסם הזה.
“התברר שקשה לעמוד בתיאגוד האזורי עם ה-30 האלה, ולכן ביטלנו כרגע את המספר של ה-30, על מנת שיוכלו לסיים את התיאוגדים האזוריים. גם 25 מועצות ורשויות של התאגדו מצד אחד, ומצד שני אפשרנו את זה, אומנם לא בהצעה עצמה, אבל אפשרנו לרשות המים לתת קנסות, שעד עכשיו לא אפשרנו, למי שלא מוכן להתאגד.