ציטוטים
“אז כן, הנאום שלי יהיה לגביו, ומעבר לחברי הכנסת, מעבר לכולם, אני פונה בעיקר לאנשים השקופים, אנשים עם מוגבלויות שונות, שאחוזי הודאות השווא בקרבם גדולים ביותר.
“מתוך רצון לרצות את החוקר, מתוך מצוקה נפשית קשה בחדר סגור ומאיים ומתוך חוסר הבנה של הסיטואציה, אנשים חפים מפשע מוצאים את עצמם מודים בפשעים שלא ביצעו – אני מסיימת – ומשלמים על כך בחירות שלהם ובנפשם.
“הצעת החוק המונחת על שולחן המליאה לקריאה שנייה ושלישית היא לא עוד סעיף בספר החוקים. ממש לא. מדובר בתיקון ערכי, מוסרי ומשפטי מן המעלה הראשונה.
“חבריי חברי הכנסת, כדי להבין למה החוק הזה הוא פיקוח נפש ממש צריך להביט למציאות בעיניים: חקירה משטרתית היא סיטואציה מאיימת ומלחיצה עבור כל אדם, אבל עבור מתמודד נפש, אדם על הרצף האוטיסטי או אדם עם מוגבלות שכלית, מדובר באירוע מטלטל שיכול לפרק את מעטפת הנפש הדקה ביותר שיש להם. הנתונים המשפטיים והמציאות בשטח, כפי שעלו בין היתר בממצאי ועדת דנציגר למניעת הרשעות שווא, מראים בצורה חד-משמעית – אוכלוסיות אלה הן החשופות ביותר להודאות שווא.
“חבריי חברי הכנסת, כדי להבין למה החוק הזה הוא פיקוח נפש ממש צריך להביט למציאות בעיניים: חקירה משטרתית היא סיטואציה מאיימת ומלחיצה עבור כל אדם, אבל עבור מתמודד נפש, אדם על הרצף האוטיסטי או אדם עם מוגבלות שכלית, מדובר באירוע מטלטל שיכול לפרק את מעטפת הנפש הדקה ביותר שיש להם.
“הם אוהבים את המדינה, ואני מקווה מאוד שהחוק שלנו יעלה עוד היום, כי יש כאן לא מעט אנשים עם מוגבלות שקופה – מתמודדי נפש, אנשים עם אוטיזם – כמות הודאות השווא שהם מנפיקים היום במשטרה בשל חקירתם היא עצומה. היא עצומה. אני מקווה מאוד שהחוק יעלה עוד היום – אני לא יודעת אם אני אוכל להישאר פה כדי להצביע בעדו, אבל מאחר שזה חוק שלי, ברור לכולם שאני בעדו – חייב, חייב לעבור, וכמה שיותר מהר.
“זה, בעצם, הסרת חסם הגיל, הגיל המקסימלי של אומן. בעזרת השם, נתקן את זה. עד התיקון, נדמה לי שהגיל הוא 56. אנחנו רוצים להסיר לגמרי את מגבלת הגיל, כך שאלה שמכשירים את המשפחות יקבעו לגופו של עניין, ולא לפי הגיל הביולוגי של האומן.
“הם לא מוכנים לוותר על ילד האומנה, והם נאלצים לוותר על הילדים הביולוגיים שלהם. זוהי רק ההתחלה, מה קורה עם הילד עצמו, שעל ידי תרופה אפשר יהיה להביא אותו לאיזון ואחר כך לטפל בו באמת עם כל הלב והנשמה? לפעמים תרופה פסיכיאטרית היא פשוט הצלת חיים, והיכולת לספק אותה היא כמעט בלתי אפשרית.
“אנחנו רוצים להסיר לגמרי את מגבלת הגיל, כך שאלה שמכשירים את המשפחות יקבעו לגופו של עניין, ולא לפי הגיל הביולוגי של האומן.
“תקשיבו לי חברים, בכל רגע נתון יש כ-70 ילדים שממתינים למשפחות אומנה, ואין משפחות אומנה. וזה עוד נתון בחסר. אתם לא מבינים עד כמה זה קריטי כשאין משפחות קולטות והילדים האלה רוצים להגיע למשפחה. לכל ילד מגיעה משפחה, ולהם אין.
“לפעמים תרופה פסיכיאטרית היא פשוט הצלת חיים, והיכולת לספק אותה היא כמעט בלתי אפשרית.
“זו נשמעת לכם הזיה? זו מציאות. זו המציאות. בפני הוועדה הופיעו נכי צה"ל עם פגיעות קשות וניכרות לעין, כמו קטועי רגליים, שהוחתמו ממש סמוך לפציעתם, במיטות חוליים, על חוזים דרקוניים. הופיעו צעירים מקרב שורדי המסיבות שהיו במצב של חולשה, תחת השפעה קשה של הטראומה הבלתי-נתפסת שעברו, ושודלו ופותו לחתום על הסכמי שכר טרחה הזויים, וכעת משועבדים לחובות עצומים עבור זכויות שהיו מקבלים בכל מקרה. הוועדה נחשפה לפעילות של רודפי אמבולנסים בבתי החולים ובבתים מאזנים וללחץ בלתי פוסק שהופעל על פצועים לחתום על הסכמים אלו.
“יש לנו מתנדבים מדהימים בשירות הלאומי, שחלקם עושים את זה במסגרת משרד הביטחון ותורמים לביטחון מדינת ישראל, אבל חלקם עושים את זה בסיירת החברתית של מדינת ישראל ותורמים בכל מיני מקומות אחרים, כמו כפרי נוער, ילדים בסיכון ובבריאות, ועושים עבודה נפלאה.
“במהלך הדיונים הממושכים בוועדת העבודה והרווחה שמענו עדויות קשות שמרעידות את הלב. שמענו על נפגעי איבה שהוכרו באופן אוטומטי על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת מסלולים מהירים, ולמרות זאת נפלו כטרף קל בידי חברות למימוש זכויות או עורכי דין שהחתימו אותם על הסכמים המחייבים בשכר טרחה מופרז שאינו הולם כלל את העובדה שהזכויות ניתנו ממילא. שמענו על מקרים מזעזעים שבהם נפגע נדרש להמשיך בהליכים לקבלת דרגת נכות קבועה אף על פי שסבר והרגיש שהדבר פוגע פגיעה אנושה בשיקומו הנפשי, רק משום שהדבר יאפשר למייצג לקבל נתח גבוה יותר. שמענו על נכים שביקשו לבטל את עצם ההכרה בהם כנכים משום שחיוב שכר הטרחה היה כה גבוה עד שהכניס אותם לחובות עתק שלא יוכלו לצאת מהם.
“וכן, מדינת ישראל עוטפת אותם, ובצדק גדול. בעיניי צריך לתת יותר – יותר ליווי, יותר תמיכה, יותר דאגה, כי בעצם אין להם עורף משפחתי.
“אני מציגה בפניכם היום חוק שמבקש לעשות צדק היסטורי – אי-אפשר לתאר כמה הוא חוק היסטורי, נכון, מיכאל? עם נכי צה"ל וכוחות הביטחון שחירפו את נפשם על מנת להגן על ארצנו, ועם אזרחי ישראל נפגעי פעולות האיבה.
“החוק מתמודד באומץ עם חובותינו המוסרית כלפי מי שחתמו על הסכמים דרקוניים מאז פרוץ המלחמה ועד ערב תחילתו של החוק. לא יכולנו לעמוד מנגד מול עושק של אנשים פגועי נפש וגוף בשעתם הקשה ביותר.
“בפני הוועדה הופיעו נכי צה"ל עם פגיעות קשות וניכרות לעין, כמו קטועי רגליים, שהוחתמו ממש סמוך לפציעתם, במיטות חוליים, על חוזים דרקוניים.
“ומה שקבענו בצורה חד-משמעית, שחובה למסור טיוטת חוזה ודף מידע ברור שבעה ימים לפני החתימה, זה MUST. אי-אפשר לוותר על זה.
“וכן, מדינת ישראל עוטפת אותם, ובצדק גדול. בעיניי צריך לתת יותר – יותר ליווי, יותר תמיכה, יותר דאגה, כי בעצם אין להם עורף משפחתי. העורף המשפחתי לא נמצא לידם. להיות חייל במדינת ישראל זה לא דבר פשוט בכלל, על אחת כמה וכמה חייל בודד מסיבות חריגות, כגון אחד שאין לו שום קשר עם הוריו, למרות שהם נמצאים פה, או שהוא כן נמצא עם אחד מהם אבל הוא לא יכול להתגורר איתם מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, והם לא מהווים עבורו את התא המשפחתי.
“הצעת החוק הזו היא הצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגו שתי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, יונתן מישרקי, יואב סגלוביץ' ונעמה לזימי. השילוב הזה של הממשלה והפרלמנט, קואליציה ואופוזיציה גם יחד, מייצג קונסנזוס לאומי עמוק. אני מציגה בפניכם היום חוק שמבקש לעשות צדק היסטורי – אי-אפשר לתאר כמה הוא חוק היסטורי, נכון, מיכאל? עם נכי צה"ל וכוחות הביטחון שחירפו את נפשם על מנת להגן על ארצנו, ועם אזרחי ישראל נפגעי פעולות האיבה.
“תכליתה המרכזית של הצעת החוק היא למנוע גביית שכר טרחה מופרז תוך ניצול לרעה של אותן אוכלוסיות, במטרה ברורה – להשאיר את חלק הארי של הגמלאות שהמדינה משלמת להן בידיהן. הגמלאות הללו מיועדות בראש ובראשונה לשיקומם, לרפואתם ולכלכלתם של הפצועים. יחד עם זאת, החוק מבטיח שמי שחפץ בייצוג משפטי או בסיוע מקצועי בהגשת תביעה נגד משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי, יוכל לקבלו בתנאים הוגנים.
“ולכן, האיזון היה כל הזמן בין האינטרסים השונים, ואני חושבת שכן הגענו לאיזושהי נוסחה נכונה וטובה, ובעיניי אפילו מדויקת.
“ולשכת עורכי הדין, שמשתכשכת עכשיו במימי הים באילת, לא עשתה את תפקידה. יש לה כנראה תפקידים אחרים. היא לא עשתה את תפקידה, לא הגנה. הרי תפקידה להגן על עורכי הדין ולבוא ולהציב נורמות מאוד ברורות, והיא לא עשתה זאת, לצערי הרב. אנחנו נאלצנו להיכנס לשם. ורוב עורכי הדין עושים עבודה נהדרת, באמת. לא מדובר על הרוב. והיום הוכחנו בוועדה לכל עורכי הדין שכן הגיעו וצעקו, שבסופו של דבר החוק בא להגן גם עליהם והשכר שקבענו בהצעת החוק איננו שכר עלוב, הוא שכר ראוי, אפשר להשתכר ממנו, אפשר לחיות איתו.
“ולשכת עורכי הדין, שמשתכשכת עכשיו במימי הים באילת, לא עשתה את תפקידה. יש לה כנראה תפקידים אחרים. היא לא עשתה את תפקידה, לא הגנה.
“מותר להרוויח על זה כסף, אבל לא להיות חזירים. וכן, לצערי הרב, קומץ לא קטן של עורכי דין היו פשוט חזירים.
“תודה. הכול בסדר, גברתי, הכול בסדר. לא יהיו יותר חוזי שכר טרחה הזויים. לא יהיו. לא יהיו יותר מכתבי התראה מצמררים, שבהם נדרשים אותם נכים יקרים ואהובים שלנו לשלם לעורכי דין או לחברות למיצוי זכויות סכומי עתק, שאינם פרופורציונליים בשום צורה ואופן לנכות או לכספים או להטבות שמקבלים הנכים כדי שהם יצליחו להשתקם ולחיות.
“אני חייבת לומר ולציין בפני כולכם שגם גם את עורכי הדין ראינו מול עינינו, כי בסוף עורך דין, זכותו, הוא צריך להשתכר. זה בסדר גמור, הוא בא לעזור ולסייע, הוא לא צריך לעבוד בגרושים, הוא לא צריך לעבוד בהתנדבות, אם הוא לא רוצה. אבל כן, הנורמות שקבענו הן נורמות מאוד גבוהות במובן הזה שנתנו מרחב גדול מאוד להרוויח כסף. מותר להרוויח על זה כסף, אבל לא להיות חזירים. וכן, לצערי הרב, קומץ לא קטן של עורכי דין היו פשוט חזירים.
“אז זהו, באנו לומר די, באנו לקבוע נורמה ברורה, ולא יהיה יותר: לא ידעתי, לא שמעתי, זה לא ברור, זה לא מובן – הפעם זה ברור ומובן. קבענו שכר טרחה מקסימלי, קבענו הוראות צרכניות שקובעות באיזה אופן והיכן אפשר לחתום על שכר טרחה, תוך כמה זמן אפשר להתחרט, באיזה אותיות, כמה ברור זה יהיה, מה התכנים שיהיו שם. קבענו בצורה מדויקת. אי-אפשר לומר: לא יודעים. קבענו החלה רטרואקטיבית. כן, זה היה מאוד קשה, מאוד מורכב, מאוד עדין. הנושא הזה הוא לא נושא פשוט.
“אבל דווקא בגלל שלא הייתי שם פיזית, היה לי חשוב לעלות לכאן היום ולהצהיר קבל עם ועדה: את התפקיד הזה חייבים לפצל, ומייד. ההפרדה הזו היא לא עניין פוליטי, היא עניין של מינהל תקין וצדק בסיסי.
“מאז שאני בכנסת, וביתר שאת מאז שאנחנו בקואליציה, הובלנו מהפכה שקטה, לדוגמה, בתחום שרק אני מתעסקת בו. שקטה, אבל היא היסטורית וחסרת תקדים, בתחום שהוזנח פה 73 שנה – מערך בריאות הנפש, החוסן והטיפול הקהילתי. לא הבטחנו הבטחות באוויר, הבאנו מעשים מתוקצבים: הזרמנו תוספת עתק של 1.4 מיליארד שקלים לבסיס תקציב בריאות הנפש, לצד תוכנית חירום לאומית שנקראת מקום לנפש, שהוסיפה מאות מטפלים בקהילה; שברנו את חסמי כוח האדם; ביטלנו את התוכניות לרפואה לזרים והכנסנו מאות תקנים לסטודנטים ישראלים; הובלנו מהפכת שכר היסטורית, עם הקפצה של כ-40% בשכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, והגדרנו את הפסיכיאטריה כמשימה לאומית עם תוספת שכר ומענקי קליטה בפריפריה; הקמנו מענים חלוציים בשטח, מפיילוט מד"א נפשי שמגיע פיזית לבית המטופל בשעת משבר, ועד מיסוד מקצועות ביניים כמו עוזרי רופא, אחיות מומחיות קליניות ותומכי בריאות נפש, כדי לקצר את התורים.
“אני מסיימת. חברי הכנסת, אנחנו רק באמצע הדרך, היעדים הבאים שלנו כבר מונחים על השולחן. אנחנו נשבור את המונופול המרחבי כדי לאפשר חופש בחירה במקום אשפוז, נקים מסגרות מעבר לשיקום בקהילה ונרחיב את מד"א נפשי ומתכללי בריאות הנפש. אנחנו נמשיך לעשות ולעשות, ואתם, חברי האופוזיציה, תמשיכו לבכות ולבכות. אנחנו נמשיך לעבוד, לקחת אחריות, ולהביא את ישראל ואת אזרחי ישראל למקומות טובים יותר. תודה רבה.
“לא ייתכן שאותו אדם יהיה גם יועץ הסתרים של הממשלה וגם מי שמחזיק בחרב העמדה לדין נגד חבריה. ניגוד העניינים המובנה הזה זועק לשמיים. הוא פוגע אנושות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
“כבוד יושב-הראש, חברי הכנסת, כבוד השר או השרה, אני עומדת כאן בפניכם היום כאחת מיוזמי הצעת חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין והצעת חוק הייעוץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. מדובר במהלך היסטורי נחוץ ומיוחל, שמטרתו ברורה: פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והפרדת סמכויות הייעוץ מסמכויות התביעה.
“לצערנו, אנחנו לא צריכים רק לדבר על תיאוריות. המציאות הנוכחית, תחת תפקודה הקלוקל, בלשון המעטה, של היועצת המשפטית הנוכחית, מוכיחה לנו יום-יום עד כמה המערכת הזאת פשוט, פשוט, שבורה. במקום לשמש כיועצת שמסייעת לממשלה הנבחרת ליישם את מדיניותה בגבולות החוק, אנחנו עדים פעם אחר פעם לתקיעת מקלות בגלגלים ולעשיית דין לעצמה ולהפיכת מוסד הייעוץ לשחקן פוליטי לעומתני שמנהל את המדינה במקום הנבחרים. כשתפקיד כזה קריטי מתנהל בצורה לקויה כול כך, בריכוז סמכויות כה קיצוני וללא שום בלמים, התוצאה היא פגיעה ישירה במשילות ובדמוקרטיה הישראלית.
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם.
“אני רוצה לומר לכם בגלוי, לא השתתפתי באופן פעיל בדיוני הוועדה על הצעת החוק הזו. יש לנו שם שליח מצוין, חברי יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שמנהל את הדיונים ביד רמה ומקצועית. בזמן שהוא נאבק שם, אני הייתי, ועודני, שקועה כל כולי בעבודה סיזיפית וקריטית בוועדת העבודה והרווחה שבראשותי למען החיילים שלנו, המשפחות השכולות, הפצועים וכלל אזרחי מדינת ישראל. אבל דווקא בגלל שלא הייתי שם פיזית, היה לי חשוב לעלות לכאן היום ולהצהיר קבל עם ועדה: את התפקיד הזה חייבים לפצל, ומייד. ההפרדה הזו היא לא עניין פוליטי, היא עניין של מינהל תקין וצדק בסיסי.
“הצעת החוק שלנו באה לעשות סדר. להגדיר במדויק את גבולות הגזרה. אחד, ייעוץ משפטי לממשלה, שתפקידו לייעץ, ללא כל סמכויות פליליות, ושתיים, תפקיד תובע עצמאי כללי שינהל את מדיניות התביעה וההעמדה לדין באופן אובייקטיבי ומנותק מהדרג המדיני. זהו תיקון עוול היסטורי. הגיע הזמן להחזיר את האיזון, הגיע הזמן להחזיר את האמון, והגיע הזמן לפצל את התפקיד הזה אחת ולתמיד.
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם. שינינו חוזרים באגף השיקום ובביטוח לאומי שהפלו נפגעי נפש ואת בני המשפחות שלהם. העברנו את חוק הכאב הפסיכיאטרי, ועשיתי באמת רבות רבות. אבל עדיין, בשל בורות עצומים שנפערו במדינת ישראל במשך 73 שנה, יש לנו עוד הרבה הרבה עבודה כדי למלא את אותם חורים ולהעמיד את בריאות הנפש, הבריאות הנפשית, במקום הראוי לה.
“צו הרחקה להלום קרב שיכול להתאשפז אך ורק בבית החולים הזה, זה אומר גזר דין מוות. אין מי שיטפל בו, כי שום בית חולים אחר לא יכול לטפל בו. פשוט שערורייה.
“כיו"ר ועדת העבודה והרווחה העברנו חוקים חברתיים ששינו סדרי עולם – את חוק הארוסות; ואת חוק הסיוע למשפחות נעדרים אזרחיים; ותיקון היסטורי לחוק משפחות שכולות, שהרחיב את גיל היתמות ל-30, והעניק ליתומים תגמולים אישיים.
“להגיד לך שאת הנושא הזה, בין אם אני אהיה בכנסת הבאה – אני מקווה שאני אהיה ואני אוכל לעשות שינויים דרמטיים נוספים בתחום – ובין אם לא, מי שיהיה פה, את הנושא הזה של בחירת מקום אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אנחנו חייבים, חייבים, חייבים לשנות. תודה.
“במקום לשמש כיועצת שמסייעת לממשלה הנבחרת ליישם את מדיניותה בגבולות החוק, אנחנו עדים פעם אחר פעם לתקיעת מקלות בגלגלים ולעשיית דין לעצמה ולהפיכת מוסד הייעוץ לשחקן פוליטי לעומתני שמנהל את המדינה במקום הנבחרים.
“אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, עם יקר, הקשבתי בקשב רב לנאום של חבר הכנסת ולדימיר – אני לא יודעת אם הוא נמצא פה – ואני חייבת לומר לכם, בין המופע הגועלי הזה שכולו השחרה, נהי, רחמים עצמיים ודמעות תנין, לבין המציאות בשטח – אין ולא כלום. פשוט שום דבר.
“אני מקיימת דיונים על כך כבר מעל חצי שנה, ואני פונה מאוחר מדי וקצת מדי, אבל פניתי ללשכה פעם אחר פעם ואמרתי להם: תתקנו, תפעלו, גם כנגד אותם סוררים, וגם תוציאו החלטות עקרוניות נגד האירוע הזה. כן, כן, כן, כן, ושום דבר לא נעשה, פעם אחר פעם.
“אבל מאז המלחמה, אותם עורכי דין, אותם משרדים, הרהיבו עוז ובעזות מצח החתימו פצועים ונכים על הסכמים הזויים, הזויים, ודרשו סכומי עתק מאותה אוכלוסייה שנזקקת לכל שקל שהיא מקבלת מהמדינה; סכומים חסרי פרופורציה מול העבודה שנעשתה, מול השעות שהושקעו באותם תיקים.
“אנחנו חייבים, חייבים לפעול ולתקן את העיוות הזה, והעיוות הזה יתוקן.
“אני חושבת שיש עוד מה לתקן בחוק, לא שזו אשמתו של צביקה, אבל אנחנו צריכים עוד לתקן ולשפר. אבל לפחות הכנסנו רגל בדלת, וזה גם חשוב, גם על זה צריך להגיד תודה.
“שיעור אזעקת ניידת טיפול נמרץ או אמבולנס עבור מטופלים עם מחלה נפשית או הפרעה נפשית קשה, SMI, גבוה יחסית לשאר האוכלוסייה, שכן, יש כאן סיבות רבות, אבל בין היתר, אין להם לאן לפנות, אין חדר מיון קדמי בתחום בריאות הנפש, אין מענים של reaching out, הם לא מוכנים בעצמם ללכת, לכן צריך להגיע אליהם.
“הצעת החוק הזו מוגשת בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה את הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, שלא הספיק להקריא את זה, יצחק קרויזר, וכמובן לכל צוות הוועדה הנפלא, שעובד קשה מאוד כדי לחוקק ולתקן דברים שזקוקים לתיקון. תודה רבה.
“ואני שמעתי על לא מעט הורים שילדיהם נעלמו, וזה לא שנה ושנתיים, הם נעלמו כשהם היו בני 12 או 13, והם מקבלים מהמדינה צו גיוס. הלוואי שהיה את מי לגייס, הלוואי. המדינה לא מתחשבת, היא אפילו לא רואה אותם.
“יצוין כי היעדר היכולת לשמר את פרטי הורי הקטין שנפטרו במקרים הנוספים כאמור בפרטי מרשם האוכלוסין מהווה כיום חסם מפני אימוצם של קטינים במצבים אלה.
“הצעת החוק שיזמה הממשלה נועדה לתת מענה למצבים שבהם ראוי לשמר את זכרם של הוריו המולידים של הקטין שהתייתם באמצעות שמירה על שמות ההורים ושם משפחתם במרשם האוכלוסין.
“אני חושבת שהצעת החוק הזו, כמו הצעת החוק שיש גם לחברתי נעמה לזימי וגם לי – ואנחנו נחבר אותה לכשהצעת החוק הזאת תעבור בקריאה ראשונה – כל כך כל כך חשובה.
“עיקרה של הצעת החוק הוא בתיקון שנועד למנוע חסרון כיס ממעסיקים המעסיקים משרתי מילואים, וזאת על רקע לחימה ממושכת בגזרות השונות ובפרקי זמן ארוכים ותכופים שבהם חיילי מילואים גויסו לשירות מילואים, כפי שאפרט עתה.
“שנית, מוצע לתת הגנה לפני פיטורים לעובד שעימו ילד בן 14, לרבות ילד באומנה ובן זוגו או הורהו האחר של ילדו הוא חייל בשירות סדיר או בשירות קבע, או שהוא מהמנועים בסעיף 11, כגון מי שנקרא לשירות עבודה בשעת חירום.
“לנוכח מבצע שאגת הארי מוצע להוסיף נסיבות נוספות כפי שאפרט להלן: ראשית, מוצע לאסור על מעסיק לפטר את עובדו בשל היעדרותו מעבודה או אי-ביצוע עבודה שנבע מכך שהעובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מההתקפה, וזאת במשך שלושה חודשים ממועד הפינוי.
“הצעת חוק חשובה ביותר. אני קוראת לכולכם להצביע בעד הצעת החוק. לא הוגשו הסתייגויות, ההצעה אושרה פה אחד בוועדה. לכן אני מבקשת לאשר את זה.
“הנושא שלשמו עליתי זה כן הנושא שמציק לי מאז ומתמיד, וזה בריאות הנפש וכמובן התורים הארוכים שממשיכים, וממשיכים, וממשיכים. אני יודעת שמשרד הבריאות עוסק ככל יכולתו, אבל בעיניי לא מספיק. לפני כמעט שנתיים, שנה וחצי, פניתי לשר דאז במכתב יחד עם חברי, חבר הכנסת יוני מישרקי, כדי להכניס יותר ויותר מקצועות לתוך עולם בריאות הנפש שכבר קיימים היום מחוץ למערכת הציבורית ולהכניס אותם לתוך המערכת הציבורית, כמו המטפלים באמצעות אומנות, באמצעות בעלי חיים וכו', וגם את הפסיכותרפיסטים.
“הנושא שלשמו עליתי זה כן הנושא שמציק לי מאז ומתמיד, וזה בריאות הנפש וכמובן התורים הארוכים שממשיכים, וממשיכים, וממשיכים. אני יודעת שמשרד הבריאות עוסק ככל יכולתו, אבל בעיניי לא מספיק.
“אני פונה פה לשר ומבקשת שוב, שיעשו חשיבה מחדש, יסדירו את הנושא של פסיכותרפיה ויאפשרו למקומות ומרכזים שנותנים הכשרות ולימודים, באמת שאי-אפשר לתאר, הם עומדים בכל סטנדרט עולמי וגם ישראלי, להיכנס לתוך המערכת וכך נוכל לצמצם את התורים הארוכים שמשוועים למענה ולא מקבלים טיפול. תודה.
“טוב, אני רק רוצה לומר במשפט הזה, שאת המלחמה עם החמאס אנחנו ננצח, ואנחנו בהחלט נרמוס ונקצוץ אותו לחלוטין, אבל זה לוקח זמן, אין מה לעשות, זו דרך העולם. ואנחנו ננצח גם את המלחמה הזו, כמו את המלחמה באיראן, בעזרת השם, בכוחות משותפים.
“הנושא האחרון הוא טיפול פוריות למחבלים, גם הנושא הזה – אני לא אישן בלילה עד שנתקן גם את הנושא הזה, כי לא ייתכן הדבר הזה .
“אני הגשתי מספר הצעות חוק בנושא של בחירת בתי חולים פסיכיאטריים, שבן אדם בישראל שצריך ללכת ולהתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי, לא יכול להיות שהמדינה תקבע לו לאיזה בית חולים ללכת לפי האזור שבו הוא גר.
“כן, או מול פניהם או מאחורי גבם, ולא מתייחסים באמת לטענות הללו. ובעיניי זו בושה וחרפה. מאז ומתמיד כך אמרתי. אני אומרת את זה בכל דיון שצריך להתייחס ברצינות לאירוע הזה.
“אבל לפני כן, אני כן רוצה להתייחס לסרטון המיזוגיני, הדוחה והמשפיל של נאור נרקיס ולימור – סליחה. סליחה. לא שהוא מבקש סליחה, כי מטרתו כנראה הייתה לפגוע, אבל אני כן מתביישת בכך שסרטונים כאלה עולים לרשת.
“אבל כן, הסיטואציה שבה מחבלים שהורשעו מקבלים היום – לצערי הרב, גם את זה הם לא צריכים לקבל, אבל הם מקבלים טיפולים כימותרפיים, שפוגעים בפוריות שלהלם, ואנחנו, במקום למחות את זכר עמלק, אנחנו מאפשרים להם להמשיך ולגדל ולהוליד צאצאים.
“אני חייבת לומר עוד נקודה אחת בקטע הזה. אני הגשתי מספר הצעות חוק בנושא של בחירת בתי חולים פסיכיאטריים, שבן אדם בישראל שצריך ללכת ולהתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי, לא יכול להיות שהמדינה תקבע לו לאיזה בית חולים ללכת לפי האזור שבו הוא גר. בחלק מהנימוקים שאני מעלה על כך אני אומרת: אם אדם נפגע שם, בתוך בית החולים, בין אם פגיעה נפשית, בין אם פגיעה פיזית, בין אם פגיעה מינית, הוא לא רוצה לחזור לשם, ולכן תאפשרו לו את הבחירה.
“זה לא הגיוני, לימור, שאנחנו שולחים את חיילינו האהובים לקרב, והם חוזרים לעיתים פגועים נפשית או פגועים פיזית, ובגלל זה הם לא יכולים לקבל משהו שאנחנו מקבלים כמובן מאליו, וזה לעשות ביטוח חיים.
“יש מי שטוענים שהמהלך יפגע בעסקים המקומיים. אני אומרת להפך, התחרות היא לא איום – היא מנוע לצמיחה. כאשר השוק פתוח ותחרותי יותר כולם מתייעלים.
“יוקר המחיה איננו סיסמה – הוא מציאות יום-יומית של משפחות צעירות שמנסות לסגור את החודש, של הורים שמחפשים איך לחסוך על ביגוד לילדים, של סטודנטים, של אזרחים ותיקים.
“כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, עם ישראל היקר, אנחנו עומדים להצביע היום על צו חשוב ומשמעותי, צו שמעלה את תקרת המס להזמנות מחו"ל מ-75 דולר ל-150 דולר. צעד נכון, אחראי ונדרש במאבק ביוקר המחיה בישראל.
“חבריי וחברותיי, האחריות שלנו היא לאזן בין צורכי המשק לבין צורכי הציבור. במקרה הזה האיזון ברור: הקלה של מאות אלפי אזרחים, חיזוק כוח הקנייה שלהם והזרמת כסף חזרה לכיס של משפחה ישראלית.
“כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, עם ישראל היקר, אנחנו עומדים להצביע היום על צו חשוב ומשמעותי, צו שמעלה את תקרת המס להזמנות מחו"ל מ-75 דולר ל-150 דולר. צעד נכון, אחראי ונדרש במאבק ביוקר המחיה בישראל. יוקר המחיה איננו סיסמה – הוא מציאות יום-יומית של משפחות צעירות שמנסות לסגור את החודש, של הורים שמחפשים איך לחסוך על ביגוד לילדים, של סטודנטים, של אזרחים ותיקים.
“לפעמים הפתרון הוא דווקא לשחרר, לאפשר, להקל. הצו הזה משדר לציבור שאנחנו מבינים את המצוקה ושאנחנו מוכנים לפעול באופן קונקרטי כדי להוריד את יוקר המחיה לא בדיבורים, אלא במעשים. נכון, מדובר בצעד אחד, הוא לא פותר את כל האתגרים בשוק, אבל הוא חלק ממדיניות רחבה יותר של פתיחת השוק, של עידוד תחרות, של הפחתת הנטל מהצרכן, וכל צעד כזה, גם אם הוא ממוקד, מצטבר לכדי שינוי משמעותי.
“מדינת ישראל מכירה במצבי הרפואי, אני מקבלת לכך קצבת נכות, ולכן אני שואלת שאלה משפטית עקרונית: מדוע פינוי למיון עקב התקף אפילפסיה פטור מתשלום, אך פינוי עקב התקף מצב נפשי מחויב בתשלום? מדובר באפליה בין מצבים רפואיים ופגיעה בשוויון, בכבוד האדם, ובזכות לקבל טיפול רפואי מותאם ללא ענישה כלכלית. זו אינה בעיה אישית, אלא כשל מדיניות שפוגע בקבוצה הולכת וגדלה.
“ואני מודה ליושבת הראש, אנחנו הצבענו על החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית אצלך בוועדה, ואני מקווה שנביא את החוק הזה שייתן מזור גם למלי, אבל לעוד רבים רבים אחרים שזקוקים לו. וכל יום שזה מעוכב, נצבר עוד חוב ועוד חוב.
“אני קוראת כמובן שוב – לא נצביע היום, אבל לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית: זה תיקון חוצה מחנות. אין בו ימין ואין בו שמאל, יש בו צדק בסיסי למי שמגן על כולנו, ולכן נא להיענות להצעה לכולנו לתקן יחד עוול שנוצר שלא בכוונה, אבל נמשך יותר מדי זמן. תודה.
“מכאן נולד הרציונל של הצעת החוק והוא: מיקוד. הצעה זו אינה מבקשת לבטל את השידור הציבורי, היא מבקשת להשיב אותו לייעודו המקורי הערכי. התאגיד נדרש להיות בית ליצירה ישראלית, להפקות מקור, לתרבות, למורשת, לזהות ולמתן מענה לשידורים בשפות שאינן עברית.
“בעולם כזה, כל בר-דעת מבין כי הטענה שלפיה המדינה חייבת להפעיל מערך חדשות ציבורי בעברית פשוט איננה מחזיקה עוד. הציבור בישראל צורך חדשות ממגוון עצום של מקורות והפלורליזם התקשורתי מתקיים גם ללא מימון ציבורי ישיר. מנגד, כאשר בוחנים את היקפי הצפייה וההשפעה, מתברר שהשידור הציבורי בתחום החדשות אינו מצדיק את העלות הכבדה המוטלת על משלמי המיסים.
“אני חושבת שיש בעניין החדשות שוק פרטי שלא צריך להפעיל עוד תאגיד על חשבון הציבור אם יש שוק פרטי כל כך ענף. לא לשם כך נועד השידור הציבורי; הוא כן נועד להפקות מקור, ולא כדי להתחרות חזיתית בגופי חדשות מסחריים, אלא כדי להשלים, להעשיר ולחזק את המרקם התרבותי של החברה הישראלית.
“זה אבסורד מוסרי, זהו כשל חברתי וזו תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת. הרי דווקא מי שנשא בנטל יותר מכולם, מי שהשירות הממושך הוא שקטע את רצף עבודתו, נענש פעמיים: גם באובדן מקום העבודה וגם בפגיעה בתגמול שמגיע לו מהמדינה בשל השירות.
“אלא שבפועל התיקון יצר תופעת לוואי שפוגעת בקבוצה מסוימת בין משרתי המילואים. התיקון פגע באותם משרתי מילואים שפוטרו או נאלצו להתפטר בתקופת החירום לא בגלל חוסר יכולת או חוסר רצון, אלא בגלל שירות מילואים שאליו נקראו שוב ושוב, שלא אפשר להם לעשות עבודתם נאמנה.
“ולכן, הצעת החוק שלפנינו באה לעשות דבר פשוט, צודק והגון: לקבוע כי התגמול שיקבל משרת המילואים כאמור יחושב על בסיס השכר שהיה לו לפני שהפסיק לעבוד, ולא לפי מצב תעסוקתי שנכפה עליו כתוצאה מהשירות. זהו תיקון שמחזיר את ההיגיון, את ההוגנות ואת הצדק הבסיסי לחוק.
“כן הוספנו מענק מיוחד לאלמנה בשנה הראשונה להתאלמנותה. הצעת החוק הממשלתית שהוגשה קבעה תגמול בגובה שלושת החודשים הראשונים שלאחר פטירת בן או בת הזוג, תגמול שבא לפצות על אובדן ההשתכרות שלה עצמה. חברי הכנסת והוועדה ביקשו להגדיל את התגמול הזה מתוך הבנה שאלמנה לא תמיד יכולה לחזור מיד לעבודתה, וביקשו להעמידו בגובה השכר הממוצע במשק לשנה, מתוך הבנה כי שנת האבל הראשונה היא הכי קשה, שנה שבה כמעט בלתי אפשרי לתפקד ולצאת לעבודה, במקביל לניסיונות להחזיק את הבית ולתמוך בילדים.
“ההצעה כוללת עוד תיקונים נוספים רבים, וביניהם: העלאת גיל למימון תואר ראשון או לימודי העשרה ליתום עד גיל 65, העלאת סכומי המענקים המיוחדים לפתרון מצוקה כלכלית להורים שכולים ולאלמנה, העלאת סכומים המוענקים ומלוות לאלמנות ולהורים שכולים בתחום הדיור והרכב. כך למשל, ניתנה אפשרות לאלמנה לקבל מענק לרכישת רכב גם על רכב יד שנייה, ולא רק לקניית רכב חדש כמו שקיים היום. וחשוב מאוד לטעמי, אפשרנו בחוק הפעם קבלת טיפול רגשי במקביל לטיפול נפשי.
“בטרם אפרוס בפניכם את הצעת החוק החשובה כל כך, חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ו–2026, אעשה זאת ברשות כל הגופים והארגונים החשובים כל כך, וביניהם ארגון האלמנות ויתומי צה"ל והעומדת בראשו זהבה גרוס מידן, ארגון נפגעי פעולות איבה והעומד בראשו אייבי מוזס, חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם רפאלי והגברת שולמית קלמנזון וכל אחד ואחת שהתייצבו לכל דיוני הוועדה ועמלו על הצעת החוק הזו.
“זה מקום מדהים שרק מנסה לעשות טוב, וכמה שיותר. זאת הצלת נפשות כפשוטו.
“העולם של התמודדויות הנפש מלא בסטיגמות, שקצת יורדות עם השנים, ועדיין אין באמת מודעות והכלה, וזאת התמודדות קשה לא פחות מהקושי הנפשי.
“ופה אני מגיעה לנקודה חשובה – אומרת אותה בחורה צעירה מבית מאזן בקיבוץ מירב – אני כל כך רוצה לצעוק לעולם, לכל מי שיש לו דרך לעזור, המענה שניתן לקשיים נפשיים הוא לא מספק. הצורך גדול הרבה הרבה הרבה יותר מהעזרה שקיימת. זמן ההמתנה לטיפול פסיכיאטרי, גם בקופה וגם בפרטי – שזה עולה המון – הוא לא הגיוני בעליל, ולא מתחיל להיות מותאם לחומרת המצב.
“היא אומרת ככה: תמשיכו בכל הכוח להקים עוד ועוד בתים מאזנים, גם נפרדים, מותאמים למגזרים שונים, שייתנו מענה לכמה שיותר מתמודדי נפש שסובלים כל כך.
“הצעת החוק החשובה הזו נועדה לעגן בחקיקה את הזכות לחינוך גם לגבי ילדים שנמצאים במסגרת השמה חוץ-ביתית שאיננה אומנה – ילדים שהוצאו מבית הוריהם בשל הצורך להבטיח להם מסגרת מוגנת, והושמו במסגרות חוץ-ביתיות כגון פנימיות, והם זקוקים, כמו כל ילד אחר, לשיבוץ במוסדות חינוך ברשות המקומית, שפעמים רבות איננה מקום מגוריהם המקורי. ההוצאה מבית ההורים נעשית לעיתים תוך זמן קצר, והיא יכולה להתרחש גם בעיצומה של שנת הלימודים.
“היא משווה לסרטן ואומרת שאם מגלים סרטן בשלב ההתחלתי יש סיכויי החלמה הרבה יותר גבוהים, צריכים לטפל בו מיידית, וכך עושים. לא כך בבריאות הנפש. אומרים: תבוא כשיהיה מסוכן, תבוא כשיהיה יותר קשה. זה לא כיבוי שריפות, אסור שזה יהיה.
“אבל לצערי, עד היום לא הובאה הצעת חוק שנועדה להסדיר את ההשמה החוץ-ביתית.
“הם נתקלים בסירוב אחר סירוב, והילדים נותרים במסגרות חוץ-ביתיות, אך ללא מסגרת לימודית.
“בהיעדר חוק הנוגע להשמות חוץ-ביתיות, מוצע לתקן את הסעיפים האמורים כך שהם יחולו גם לגבי ילדים שנמצאים בהשמה חוץ-ביתית שאיננה אומנה.
“חוק חשוב שבא לתקן עוולה ואפליה, שפוגעת דווקא בילדים שהכי קשה להם.
“הצעת החוק המובאת כאן באה לתקן עוול היסטורי, ומוסיפה משמעותית לחוסן החברתי והלאומי של מדינת ישראל. הצעת החוק משדרת גם את ההערכה העמוקה למשרתי המילואים, ואת ההבטחה כי אף אחד לא נשאר מאחור בחייו, וכי גם לא לאחר מותו משפחתו לא נשכחת.
“אין שום עניין שזכויותיהן תפגענה אך ורק בשל הבחירה האדירה הזו בחיים. בהחלט הצעת החוק מסירה את התמריץ השלילי מפני יצירת זוגיות חדשה, שעליה אנחנו מברכים.
“וכעת לגוף החוק עצמו: הצעת החוק מציעה לבטל כמה הוראות בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) ובחוק שירות המדינה (גמלאות), שהגבילו את הזכאות לקבלת קצבת שאירים בפנסיה תקציבית, ובכך לתקן עוולות רבות שנים.
“אני לא רואה שום פסול להצדיע לפורום שהרים את רוח העם בתקופה הכי כואבת של מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל.
“ולכן אני חושבת שהחוק הזה הוא חשוב, הכרחי. תודה לנאור, תודה לפיני, תודה לכל מי שהעלה את תשומת הלב שלנו לדבר הזה, והגיע הזמן שנתקן גם את העוול הזה ונעשה את זה כמה שיותר מהר בוועדה, ונביא את זה לקריאה שנייה ושלישית.
“ולכן אנחנו לא יכולים להוסיף פשע על פשע, אלא באמת את השלב הזה להוריד מהכתפיים שלהם ומהכתפיים של בני המשפחות שלהם. ולכן אני ממש קוראת לכולכם להצביע בעד החוק הזה, בתקווה שנצליח להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית כמה שיותר מהר ולאפשר להם לקבל בהחלט החזר על ההוצאות הללו.
“הם באים כי הם מרגישים כאב, ובסופו של דבר הם צריכים לקבל מענה בקהילה – רק שאין מענים בקהילה.
“אני רוצה לומר שמדובר בחוק חשוב ונכון כל-כך. חופשת לידה מכונה על-ידינו "חופשה". אבל כמי שזכתה לזה חמש פעמים, ברוך השם, אני יכולה להעיד שחופשה זה לא.
“כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, הפנייה שלי היא בעצם למתמודדי נפש שזכאים לגמלת סיעוד. במשך 20 שנה מדינת ישראל אפשרה ונתנה, כפי שהחוק קובע, לאנשים מתמודדים ששוהים בהוסטלים של בריאות הנפש, של שיקום, אם חלילה וחס נפלו וכרגע נזקקים גם לסיעוד, את גמלת הסיעוד. אבל לפני כמה חודשים החליט המוסד לביטוח לאומי שהוא מפסיק עם זה, כי לא מגיע להם בשל פרשנות כזו או אחרת שהוא נתן לחוק.
“צריך להיות גוף מתכלל שיתכלל את כל האירוע הזה, תקרא לזה רשות, תקרא לזה מועצה, תקרא לזה ועדה בין-משרדית. השאלה היא מה אתה נותן לה, איזה כוח אתה נותן לדבר הזה.
“אגב, גם מבקר המדינה בדוחות קודמים אומר את אותו הדבר: אין מדיניות משותפת של המשרדים השונים. אין. צריך איזה מענה, איזה פרוטוקול משותף שיהיה ביחד ושיבינו מה קורה לאורך כל התהליך. פשוט אין.
“לכן כשאנחנו מדברים על מאבק בהתמכרות, אנחנו חייבים לדבר גם על הבריאות הנפשית, על חינוך למשמעות, על מתן כלים לתינוקות, ילדים ונוער להיגיינת הנפש, כמו הכלים להיגיינת הפה, על זיהוי מוקדם, על הקשבה, על מערכות תמיכה זמינות ולא שיפוטיות.
“הוכחנו אחד לאחד שהפרשנות היא פרשנות שגויה, וצריך להמשיך ולתת לאותם אנשים מתמודדי נפש ששוהים במסגרות של חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה – אם חלילה וחס הם זכאים לגמלת סיעוד, הם אכן יהיו זכאים לגמלה וימשיכו לקבל את זה.
“אבל לפני כמה חודשים החליט המוסד לביטוח לאומי שהוא מפסיק עם זה, כי לא מגיע להם בשל פרשנות כזו או אחרת שהוא נתן לחוק.
“בדיוק, עוד יש לי זמן. אני באמת חייבת לומר לכם שלצערי משרד הרווחה, שהוא אמון על הטיפול בהתמכרות – שוב, בהתנהלות עם ההתמכרות ולא בגמילה עצמה, שעל זה משרד הבריאות אמון – על ההתנהלות עם ההתמכרות זה משרד הרווחה, ועל התחום של בריאות הנפש זה משרד הבריאות וקופות החולים על א', ב', ג', ד' וה'. זה מחולק לכל-כך הרבה משרדים וגופים שאנשים הולכים בין הכיסאות, כי בסוף יש בן-אדם אחד והוא צריך לדעת מי יתכלל לו את כל האירוע הזה.
“אבל אי-אפשר שאתם כל הזמן תריבו אחד עם השני, כי באמת, אני לא רוצה לומר את הדברים. אבל כן, כנראה החמאס ניצח אם לשם אנחנו מגיעים.
“אני חושבת שהגיע הזמן שאנחנו נעבור מדיבור של פיצוי ושל קצבאות וגמלאות לדיבור של שיקום. נכון, חלק מהשיקום זה גם קצבאות, זה גם כסף, בוודאי, אבל העיקר הוא שיקום.
“אומנם הצעת החוק שלי רחבה יותר, גם מדברת על חוקר מיוחד וגם על נוכחות סניגור בחקירה לאנשים עם התמודדות וקשיים נפשיים – הצעה שבעיניי באמת תחסוך את עוגמת הנפש, את הידרדרות המצב הנפשי של מתמודדי הנפש בחקירות לא להם, בוודאי בהודאות שווא, וכמובן, תחסוך כוח וזמן למשטרה, שתוכל באמת להתפנות לדברים האמיתיים שלה.
“אני יכולה לומר לכולם שהצעת החוק הזאת תעבור בסוף – היא חשובה והכרחית.
“אבל לצד הצעת החוק הזאת, חובה, חובה – ארבעה סימני קריאה – לקדם גם את הסיוע המשפטי החינמי שאותם נכים אמורים לקבל בלי קשר לגובה ההכנסה שלהם – משהו שהחליטו עליו לפני ארבע שנים וטרם יצא לפועל, וכל משרד זורק את זה למשרד האחר. לא הגיוני, לא נכון.
“המדינה, לצערי, לא מכירה במשפחות, במי שסוחב את האלונקה שעליה שוכב הפצוע וצריך בעצמו סיוע. קולן של המשפחות לא נשמע. אין להן פרוטזה, אין להן אבחון פסיכיאטרי או אחוזי נכות.
“כולם מדברים על כך שהן ועדות אנטי-שיקומיות, שכל מה שצריך להוכיח שם זה כמה הפונה מסכן וכמה הוא לא מסוגל – לא לעבוד ולא לעשות כלום; כל הזמן רק צריך להוכיח כמה הוא לא, לא כמה הוא כן, לא לאן הוא שואף. זה לא ועדה שיקומית.
“איך ממשלת ישראל מתכוונת לפעול כלפי קונסוליות של מדינות שהכירו במדינה פלסטינית, והכי נורא – אני מוסיפה – פועלות בירושלים ללא כתבי אמנה?
“לכן, שאלתי היא מה המדיניות כלפי אותן מסגרות שמכנות את עצמן קונסוליות, מתנהגות כאילו הן קונסוליות, מקבלות את כל ההטבות כקונסוליה, אבל הן לא כאלה, כי את כתב האמנה הן הניחו בפני הרשות הפלסטינית ולא בפני מדינת ישראל וראש הממשלה שלנו.
“אני יודעת – בלי להתייחס לכזאת או אחרת – שיש בירושלים מוסדות שנקראים קונסוליות, אבל הם לא הגישו שום כתב אמנה. את כתב האמנה הם הגישו לרשות הפלסטינית, והרשות הפלסטינית הוקמה אחרי 67'. לכן, מן הסתם, זאת לא אמורה להיות קונסוליה בכלל, כי היא לא עונה על הקריטריונים.
“כבוד היושב-ראש, כבוד סגנית השר, שאילתה דחופה בנושא: קונסוליות זרות בירושלים שפועלות ללא כתב אמנה – את כתבי האמנה שלהן הן נותנות לרשות הפלסטינית, מניחות שם.
“אז אני חייבת לומר לך – לא בדקתי את המספר, אבל הן לא נרצחו, כי מתמודד נפש, ככל שזו הייתה הסיטואציה, אז הוא כנראה הרג וגרם אולי למותו של אותו קרוב משפחה. כדי לרצוח צריך פה הבנה ודעת, ואני חושבת שחלק מהאירוע הזה הוא בהיעדר טיפול עוד הרבה קודם, לפני שיהיה אותו מתמודד נפש במצב שהוא יצטרך חלילה וחס לפגוע במישהו אחר.
“בעוד המערכת מתמודדת עם קשיים עצומים – ה-1.4 מיליארד שקל שנוספו לתקציב בריאות הנפש בשנת 2024 זה בהחלט יפה, אבל לגמרי לגמרי לא מספיק – החברה הישראלית עושה דבר שהוא כמעט בלתי נתפס.
“מערך בריאות הנפש במדינת ישראל בשנת 2025 נמצא בעומס בלתי אנושי. ההמתנה לטיפול בלתי מתקבלת על הדעת. מחלקות מלאות עד אפס מקום. השיקום – מה עוד אפשר לומר עליו שטרם נאמר? משפחות קורסות, מתמודדים מתייאשים.
“בקרב ערביי יו"ש נרשמה תמיכה של 80% במעשים שעל פי האמנה הזו הם בלתי חוקיים ובלתי מתקבלים על הדעת. להם אנחנו רוצים לתת מדינה? לא יעלה על הדעת, פשוט לא יעלה על הדעת.
“אין הפרה בוטה יותר של האמנה לזכויות הילד כמו האירוע הזה. יום זכויות הילד, גם שנתיים לאחר האירוע המטלטל הזה, הוא יום לדרוש צדק עבור הילדים שלנו.
“סעיף אחד מתוכם – הגנה מפני פעולות מזיקות, כגון: עינויים, ניצול מיני, הזנחה, התעללות וסחר בילדים. המשמעות של האמנה הבין-לאומית היא הגנה גורפת, תמיכה גם מעבר לגבולות המדינה.
“אנשים עם מוגבלות עדיין מתמודדים עם שיעורי אבטלה גבוהים, עם ביורוקרטיה מורכבת שמכבידה על קבלת זכויות, עם עיכובים בתוכניות דיור ותמיכה ועם סטיגמות שנשארות מאחור במקום שבו החברה כבר הייתה צריכה להתקדם קדימה, והרבה – הרבה ובקצב מהיר הרבה יותר.
“בואו נתאחד סביב יעד אחד: יצירת ישראל נגישה, מתקדמת ומכילה יותר. זה אומר להבטיח הנגשה של מוסדות המדינה; זה אומר ליצור מסלולי תעסוקה משמעותיים ולא רק סימולציה של הזדמנויות; זה אומר לתמוך במשפחות שנושאות על כתפיהן עול יום-יומי עצום; זה אומר לשים את האדם במרכז ולא את התקציב במרכז.
“הילדים שלנו שהוריהם נרצחו, או שחוו את השבי על בשרם וחזרו הביתה, חוו את הדבר הכי גרוע שילד יכול לחוות – ערעור הביטחון האישי, פגיעות פיזיות ונפשיות שילוו אותם לכל מקום שילכו.
“ב-7 באוקטובר נרצחו 37 ילדים ונערים, התייתמו מהוריהם 116 ילדים שמתוכם 20 נשארו ללא הורים בכלל. בנוסף, נחטפו 39 ילדים ונערים – מגיל עשרה חודשים ועד גיל 18. 39 ילדים נחטפו לעזה על ידי מפלצות החמאס, שניים מהם, אריאל וכפיר ביבס השם ייקום דמם, חזרו אלינו בארונות.
“כחברה חובה עלינו להשקיע לא רק במקלטים ובחקיקה, שהם חיוניים, אלא גם במניעה, בחינוך רגשי מגיל צעיר ובשיקום, כי מי שחוותה אלימות צריכה לא רק הגנה – היא צריכה ליווי, היא צריכה חיזוק, היא צריכה חיבור מחודש לחיים, לחיים טובים.
“כבוד היושב-ראש, כבוד השר, השרה, חברי כנסת נכבדים, עם יקר, אלימות כלפי נשים או אלימות בכלל היא פצע בחברה. לעיתים היא מתפרצת באגרוף או בצעקה, ולעיתים היא שקטה – אלימות רגשית, כלכלית, שליטה, ניתוק – אבל תמיד היא שוברת את החוסן הבסיסי ביותר של האדם, את האמון, האמון בעצמך, באחר, בעולם.
“נתונים על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפרסמו רק בשבוע שעבר, מראים כי בשנים האחרונות על כל מעשה אובדנות שצלח – לצערי, לא חסרים כאלה – ישנם שבעה ניסיונות אובדנות שלא צלחו.
“אבל החקירות שנפתחו נגדה מעלות שאלות מהותיות גם בדבר הכוונה שלה בזמן ההיעלמות: יציאה מהבית עם שני מכשירי טלפון, מכתב שאינו חד-משמעי ומניעים לשיבוש חקירה. אם יתגלה שזאת הייתה הצגה – זו שערורייה לא רק משפטית, אלא גם אישית ורגשית.
“דווקא סביב המלחמה, בשביל היתומים והאלמנות, בשביל הפצועים בגוף והפצועים בנפש, אני מבקשת להגיד שאנחנו כאן נמשיך להשמיע את קולכם, נמשיך לעבוד עבורכם ולתקן את כל מה שנדרש תיקון.
“אין לנו כלים, אין תשובות. רק שקט, רק כאב, שאף אחד לא שומע. והם ממשיכים וכותבים לי: מתחילת המלחמה 63 לוחמים התאבדו – מספר שאי-אפשר להתעלם ממנו. אנחנו זועקים לעזרה. לא בשביל רחמים, בשביל החיים. אל תשאירו אותנו לבד. תראו אותנו, תצילו אותנו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
“העניין הוא באמת חוק חשוב ביותר שאני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. זו הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה, תיקוני חקיקה, התשפ"ו–2025.
“אבל כן, מה שאנחנו מבקשים לקבוע, שיוקצה סכום שנתי שלא יופחת מ-150 מיליון ש"ח לתמיכה במוסדות ציבור, המקיימים פעולות לטובת נכי צה"ל וכוחות הביטחון, קרי בתי הלוחם. זו הכפלה של הסכום עד היום; היום היה 75 מיליון, אז באמת זה סכום משמעותי, וכן מוצע כי יוקצה סכום שנתי שלא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים שיועד הן לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעילות כאמור לטובת נפגעי פעולות איבה, והן לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעולות לטובת קרובי משפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותם.
“חבריי הנכבדים, המאבק באובדנות הוא מאבק שניתן לנצח בו. אולי לא נוכל למנוע כל מקרה ומקרה, אבל נוכל לצמצם למינימום. זה דורש מערכת בריאות נפש נגישה, תוכניות מניעה מותאמות לבני נוער, לקשישים, לעולים, הכשרה לצוותים רפואיים, השקעה במערך חירום טלפוני ודיגיטלי, צוותי משבר וגם שינוי תרבותי שבו כל אחד ואחד מאיתנו ירגיש מחויבות וחיבור לאחר, ישים לב, ישאל, יושיט יד, יהיה אוזן קשבת.
“מחקרים מלמדים שבזמן מלחמה אין בהכרח עלייה במספר המקרים, אבל עם דעיכת תחושת השליחות והחוסן הקולקטיבי יש חשש מוחשי לעלייה חדה, כלומר מה שאנחנו חווים היום עוד צפוי להיות כפל-כפליים.
“אבל חובה עלינו לדבר על תופעה. שתיקה איננה מגינה – היא מסכנת. דיבור אחראי, פתוח וענייני מציל חיים.
“עלינו לחסל את הביצה, לא רק להרוג את היתושים. זהו המוסר האמיתי, אל לנו לרחם עליהם.
“הרוצחים הארורים הללו שרצחו אותה ועוד חמישה נוספים, ופצעו רבים, עשו זאת בדם קר. הם אינם מפגעים בודדים, אסור להתבלבל, הם גדלים בבית ייצור, בקיני מחבלים היונקים שנאה, מוות ודם מיום היוולדם.
“ועכשיו לחוק עצמו: הצעת חוק ממשלתית שעימה מוזגה הצעת חוק פרטית שלי ושל חברי לסיעה אוהד טל. חוק השירות מבקש להביט אחרת על צעירים וצעירות במדינת ישראל, כאלה שקיבלו פטור מהשירות הצבאי ו/או לא נקראו אליו, על הרצון שלהם לתרום, על הזכות שלהם להשתלב, על הכוחות שצומחים דווקא מתוך המקומות היותר-מאתגרים.
“השירות האזרחי-לאומי, מעבר להיותו משמעותי למשימות הלאומיות של מדינת ישראל, הוא משמעותי גם למשרת ולמשרתת ובוודאי לצעירים עם מוגבלות, ומסייע להם לשוב למסלול, להרגיש חלק, לקום בבוקר עם תחושת ערך ומשמעות.
“השירות הלאומי כולל כבר היום תוכניות מדהימות עבור צעירים בסיכון, צעירים עם מוגבלות כולל מתמודדי נפש. אבל כאמור, צעירים רבים פשוט לא מספיקים להגיע אליהן בזמן, הם נשארים מאחור לא בגלל חוסר רצון, אלא כי הדלת נסגרה מוקדם מדי. היום אנחנו פותחים אותה מחדש.
“זהו מהלך שמרחיב את מגוון המסלולים הקיימים, פותח דלתות נוספות, ומאפשר להתאים את השירות לכישורים, לתחומי העניין ולתשוקות של צעירים רבים שלא בהכרח ימצאו את עצמם בתחומים אחרים.
“תיקון נוסף שאני גאה בו הוא ההחלטה להגדיל את הגיל המקסימלי לשירות לאומי לצעירים המתמודדים עם קשיים נפשיים. עד היום הם יכלו לעשות שירות עד גיל 24, בעוד שלצעירים שלמדו בחינוך המיוחד הגיל עמד על 27. התיקון משווה את הגיל ומעמיד אותו על 27 לצעירים מתמודדי נפש.
“היש די פיקוח? האם נכון להמשיך ולשלוח את אותם חשודים בעבירות קשות כמו רצח וניסיון לרצח לבתי חולים פסיכיאטריים ולמחלקות שבהם מאושפזים אזרחים שכל אשמתם היא שהם מתמודדי נפש, ואין שום עבירה פלילית של אלימות באמתחתם? האם אין זה מאחריותנו לוודא שבתי החולים הפסיכיאטריים במדינת ישראל יהיו מרחב של ריפוי ולא של סכנה?
“לצערי, אין זה המקרה הראשון. ואני שואלת, וחוזרת ושואלת, במיוחד לאור המלחמה, לאור המקרים הרבים של יהלומי קרב ופוסט-טראומה, שלצערי רק ילכו ויתרבו – איך אנחנו כמדינה, איך משרד הבריאות, איך שומרים על כבודם וביטחונם של מתמודדי נפש המאושפזים במסגרות סגורות?
“אבל גם בבית חולים אין פסיכיאטרים. יש בעיה בארץ, אין פסיכיאטרים. מה נעשה?
“לפני כשנה פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח שעל פיו בתוך שנתיים הצטברו 885 תלונות על פגיעות מיניות בבתי החולים הפסיכיאטריים.
“האם נכון להמשיך ולשלוח את אותם חשודים בעבירות קשות כמו רצח וניסיון לרצח לבתי חולים פסיכיאטריים ולמחלקות שבהם מאושפזים אזרחים שכל אשמתם היא שהם מתמודדי נפש, ואין שום עבירה פלילית של אלימות באמתחתם?
“יש לנו כאן בעיה עמוקה של חוסר פיקוח, של חוסר אמון, כי אותם אנשים שנמצאים בתוך המחלקות האלה – יש שם חוסר אמון בסיסי; אנחנו לא מאמינים להם, כי הם "משוגעים", כי הם בטח ממציאים. לכן הם גם לא מעיזים להתלונן, וגם כשהם מתלוננים לא מאמינים להם. יש לנו כאן בעיה מובנית שצריך לפתור אותה.
“להעניש אותו יענישו, אבל איך מונעים דברים כאלה? אני לא ראיתי שום התקדמות, עם כל הכבוד לשר – שום התקדמות.
“ולצערי הרב, מגיעות אלינו פניות ציבור גם ממשפחות שכולות על אובדן, אבל לא על האובדן עצמו, אלא פשוט אין מי שינגיש להם את הזכויות שיש להם.
“כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, עם ישראל, בתוך הימים הקשים האלה מצאתי פנינה שנקראת "מכון ארבל", שעשה היום את הכנס הרביעי ביד בנימין שמופנה לאנשי חינוך, אנשי שפ"י, שפשוט רואים מול עיניהם את תלמידי ישראל ונותנים להם כלים לחוסן.
“אז אפשר לצרוח פה עוד לב השמיים, אפשר להתנגד לחוקים שעשינו, אפשר להתנגד לדברים שלא נראים לכם ראויים, אבל אנחנו כולנו עם אחד, כולנו רוצים פה בטובת מדינת ישראל.
“בואו נבין, הילדים שלנו נמצאים בעזה או בלבנון, מתים, ואנחנו צועקים פה אחד על השני בפופוליזם נורא ואיום. אז אני כן מקווה שכולנו נבין את גודל השעה.
“מי שמעניק לגיטימציה לטרור, שמשבח את נסראללה, הופך אותו למופת ולדוגמה, מסרב לראות את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ורואה בלחימה בה גדולה וברכה, אינו יכול לכהן כחבר פרלמנט במדינה שהוא אינו מכיר בלגיטימיות שלה.
“צר לי גם על כל חבריי במפלגות הציוניות באופוזיציה שהחליטו לא להצביע. בושה, באמת בושה. אני מתביישת.
“חבר הכנסת איימן עודה לא סתם התבטא באופן מקומם או שנוי במחלוקת; הוא חצה את הקווים במילים ובמעשים עד כדי כך שנוכחותו כאן פוגעת בלגיטימיות של הכנסת, בביטחון המדינה ובאמון של הציבור כולו במוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל.
“לכן, לא הגיוני ולא מוסרי לגזול את ההזדמנות הזו מאנשים עם מוגבלות ואנשים עם מחלות כאלה ואחרות. שער הכניסה להשכלה הגבוהה אמור להיות פתוח לכולם, וכניסה לפקולטה כזו או אחרת אמורה להיות על פי כישורים ויכולות, ולא על פי מסגור מחלתי. אין להפלות אנשים בשל מצב בריאותי כזה או אחר.
“לכן, הגשתי את הצעת חוק נוספת, בתקווה שאותה כן נצליח לקיים: תיקון חוק זכויות הסטודנט, שימנע את האפשרות לסגור ולנעול את שער ההשכלה הגבוהה מאותם אנשים על רקע מחלה. שוב, הגיוני, אם הוא לא מסוגל והוא לא יכול ללמוד, אבל לא הגיוני אם הוא מסוגל ויכול ברמה האינטלקטואלית ללמוד לימודים אקדמאיים, ואוסרים עליו את זה בשל מחלה כזו או אחרת.
“ולכן אני רוצה לברך את חברתי, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שנמצאת פה, על החוק החשוב שעבר היום להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החינוך. שלא יצעקו – זו ממש לא פגיעה בחופש הביטוי. ממש לא, להפך. אנחנו מרחיבים את חופש הביטוי.
“לכן, הגשתי את הצעת חוק נוספת, בתקווה שאותה כן נצליח לקיים: תיקון חוק זכויות הסטודנט, שימנע את האפשרות לסגור ולנעול את שער ההשכלה הגבוהה מאותם אנשים על רקע מחלה.
“אז כן, ההשכלה הגבוהה ברמה הלאומית היא חשובה כל כך. ההשקעה בהשכלה הגבוהה מחזקת את הכלכלה, מפתחת את הטכנולוגיות החדשות ומקדמת חדשנות. גם ברמה האישית היא מאפשרת לכל אחד ואחד מכם, הסטודנטים, להגשים את הפוטנציאל האישי שלו, להרחיב אופקים, לפתח כישורים שיקדמו אתכם בחיים.
“לצערי, כיום המצב הוא לא כזה. אני מחזיקה בידי לא מעט טפסים – כדי להתקבל לאוניברסיטה, לפקולטה כזו או אחרת, נדרש סטודנט בפוטנציאל לחשוף את עצמו, בניגוד לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואת מחלתו: מתי הוא התאשפז, איפה הוא התאשפז, אילו תרופות הוא לוקח. פשוט בניגוד גמור לחוקים במדינת ישראל.
“כמדומני ממש בשעות אלה המשפחה תיאלץ לקבור אותו בקבורה אזרחית, ואני קוראת לשר הביטחון וליועצים המשפטיים להבין שיש מקרים שהם לא במחלוקת, וזה אחד מהם. מי שנפצע אנושות בקרב, נפצע פיזית, ומת אחרי מספר חודשים או ימים או שבועות מהפציעה שלו, הוא מוכר כחלל צה"ל ומובא לקבורה בקבורה צבאית. כך צריך להיות גם למישהו שנפצע אנושות בנפשו, ומת אחרי מספר ימים, שבועות או חודשים מהפציעה שלו.
“זה קרה בשבת בבוקר, ולצערי הרב, עד היום המשפחה לא הביאה אותה לקבורה כי משרד הביטחון מסרב לתת לו קבורה צבאית. אני חושבת שזה בעוכרינו. הבן אדם נלחם ונלחם, שנה וחצי עם נשק, קיבל משכורת כי הוא היה בצבא, היה במילואים, והינה הוא מת מפצעיו, ואנחנו לא נותנים לו את הכבוד האחרון.
“אז אני באמת פונה לכל אחד ואחד מאיתנו, בואו נשמור על צורת הוויכוח בינינו, שיהיה ויכוח ענייני לגופו של עניין, ולא לגופו של אדם.
“מי שנפצע אנושות בקרב, נפצע פיזית, ומת אחרי מספר חודשים או ימים או שבועות מהפציעה שלו, הוא מוכר כחלל צה"ל ומובא לקבורה בקבורה צבאית. כך צריך להיות גם למישהו שנפצע אנושות בנפשו, ומת אחרי מספר ימים, שבועות או חודשים מהפציעה שלו.
“חברות הביטוח במדינת ישראל מסרבות לבטח, או אם הן מבטחות – בפרמיות מאוד יקרות, את הפצועים שמסרו את נפשם, תרתי משמע, למעננו, למען מדינת ישראל, למען אזרחי מדינת ישראל. אז אני יחד עם חברת הכנסת שלי מירון ניקח את העניין הזה, ואנחנו נשנה את התופעה הזו. היא לא יכולה להימשך.
“מאחר שיש לי עוד כמה שניות, אני אגיד שיש בספר הזה סיפורים מצמררים על החיילים האמיתיים שלנו, שמסרו את נפשם למרות שרצו להיות בבית עם האישה, עם הילדים, עם חברים, מסרו את נפשם למען מלחמה כל כך קדושה – לא למען להרוג עם אחר, אלא כדי לחיות במדינה הזאת, בעם שלנו.
“גם היום אנחנו צריכים למצוא פתרונות לאותם 40,000 אנשים שהם לא יכולים, הם כמו בלה זכרה לברכה, הם לא יכולים לזוז. אי אפשר להעביר אותם, אין להם ממ"ד בדירה ויש פתרונות. יש דירות שאפשר להעביר אותם, יש בתי מלון שאפשר להעביר אותם, הם פשוט נופלים בין הכיסאות ורק סומכים על הנס ואסור לנו לסמוך על הנס.
“זו חובה שהיא פשוט לא מקיימת. עזבי רגע חמלה והכול – זו חובה חוקית שמשרד הביטחון מתחמק ממנה שוב ושוב ושוב.
“אבל סעיף (ג) מטיל את האחריות על משרד הביטחון, אבל כבר לפני 20 שנה הוא כבר היה צריך להגיש את התכנית הזאת, ושום דבר לא נעשה. סליחה, לא שום דבר – בפברואר השנה הונחו התקנות על שולחן ועדת הרווחה, אבל זה תקוע שם.
“אין תוכנית לאומית מסודרת לפינוי ומיגון, אין החלטת ממשלה בעניין, אין הנחיות, אין תקציב, אין כתובת. והלב לא יכול לשאת את זה יותר.
“מבצע עם כלביא הוא ניצחון היסטורי, משמעותי כל כך למדינה שלנו, למזרח התיכון, לעולם כולו. פירקנו את הציר האיראני, החזרנו את תוכנית הגרעין של האיראנים שנים אחורה, אם בכלל נשאר ממנה משהו.
“הסגל בבית הסוהר בעצם נדרש לתת מענים ופתרונות עבור נשים שמצבן המשפטי מגוון וכן בעלות מאפיינים שונים, לרבות נשים הסובלות ממגבלות נפשית או בריאותית. לצערי, לפני כמה ימים פרסם לירן תמרי אירוע מזעזע, שלצערי לא זכה למספיק תהודה: אסירה בת 48, שידועה למערכת כמתמודדת נפש, ביקשה בדיון בבית המשפט ללכת למרפאה לקבל טיפול נפשי. למעשה, היא התחננה לטיפול פסיכיאטרי, אבל סורבה על ידי השב"ס, וכעבור יומיים אותרה ללא רוח חיים בתאה לאחר ששמה קץ לחייה.
“אני מסיימת. ולכן, אני רוצה רק לומר שאשפוז אסירה במסגרת אזרחית הופך לחריג, וגורמי השב"ס נדרשים לספק מענה חלופי לאותן אסירות – מענה שאינו מספק היום, בהיעדר מסגרת מתאימה בין כותלי הכלא.
“ולכן אני מבקשת לדעת מה קורה עם אותו אישור משנת 2022, שדובר בו על פתיחת אגף מיוחד לצורך כך.
“לא יכול להיות, לא יעלה על הדעת שאין להן טיפול. פסיכיאטרית שמגיעה אחת לשבועיים או אחת לשבוע, וגם זה בקושי, זה לא נותן מענה. האסירות האלה, לא רק שהן לא מקבלות טיפול – מצבן מורע מפעם לפעם, כי הן לא מקבלות כלום ושום דבר.
“אבל ככל שהיא תימשך, אנא, אם החוות ממוגנות, ויש להן את המיגון הבסיסי שצריך – אנא, אשרו את פתיחתן, כי זה ממש, ממש, עניין של דיני נפשות.
“יש חוות שהן לגמרי ממוגנות, יש בהן מענים ממוגנים – למה לסגור את החוות האלה? האנשים בוכים. אומרים: אנחנו רוצים ללכת למקומות האלה, הם נותנים לנו כוח. אנחנו רק נידרדר בלעדיהם.
“אני בעצמי הבאתי בתחילה דברים שצריך לתקן, ואני גם אביא עכשיו, אבל בואו נשמור, באמת, בואו נשמור על אחדות, כי אני חושבת שבסוף מה שבונה חוסן – ואנחנו כל כך זקוקים לחוסן, חוסן לאומי, חוסן קהילתי, חוסן אישי – הוא אמון. על זה נבנה חוסן, ואם אין אמון אז אין חוסן.
“יש לפעול ללא דיחוי להקמת מסגרת פסיכיאטרית לטיפול באסירות עם מוגבלות נפשית, אשר תיתן מענה כוללני לאסירות, ובפרט למענה אשפוז פסיכיאטרי, בין שבמסגרת בית הסוהר נווה תרצה ובין שבמסגרת מב"ן.
“למעשה, היא התחננה לטיפול פסיכיאטרי, אבל סורבה על ידי השב"ס, וכעבור יומיים אותרה ללא רוח חיים בתאה לאחר ששמה קץ לחייה.
“מלחמה חשובה מאין כמותה, למגר באמת באופן סופי את היכולת, את האיום הגרעיני עלינו. אני רוצה לחזק את העם שלנו.
“זה פשוט התערבות של מדינות חוץ בתוך הפוליטיקה הפנימית של מדינת ישראל. סנקציות שהוטלו על שרים במדינת ישראל. אני חושבת שזה מעשה פסול. אסור לנו לשתוק על דבר כזה.
“תיקנו פה עוולה שאולי היא קטנה אבל מעצבנת, שלא אפשרה לנוטריון להשתחרר לרגע ולהשהות בצד את המקצוע, אלא אם כן הוא נאלץ והסכים לוותר על היותו עורך דין.
“פתאום החליטו במוסד לשנות את פרשנות החוק, בהחלטה חד-צדדית הפוגעת דווקא באותה אוכלוסייה מוחלשת בלאו הכי, אנשים שמתמודדים עם מחלת נפש כרונית, שהגיעו לגיל השלישי ונזקקים גם לסיוע פיזי באכילה, בשתייה, ברחצה וכדומה, שירותים שאין הם מקבלים במסגרות השיקום, שיקום בריאות הנפש.
“ההחלטה השערורייתית של המוסד לביטוח לאומי לשלול ממתמודדי נפש המתגוררים במסגרות שיקום לבריאות הנפש את גמלת הסיעוד המגיעה להם היא בלתי מתקבלת על הדעת.
“אני גאה ברוקדים, אני גאה בדגלים, אני גאה בעובדה שנוער ישראלי אינו מתבייש בזהותו. אין בזה שנאה, יש בזה הרבה מאוד אהבה.
“ירושלים היא לא רק עוד נקודה על המפה, היא לא רק בירת ישראל, היא בירתו הנצחית של העם היהודי מאז דוד המלך ועד היום. היא שלנו.