ציטוטים
“זה שאנחנו צריכים היום לחוקק חוק שבא להגיד מה זה ערך יסוד לימוד תורה, זה הכול בגלל שמערערים את הדבר הזה.
“ומצד אחד סדרה של אנשים שכל החטא שלהם היה שלמדו תורה.
“החוק הזה הוא בעצם תקציב לישיבות; החוק הזה הוא אנטי ציוני ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק.
“כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה, כולם התנקזו לתוך החוק הזה.
“תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני הקשבתי לרוב הדוברים בוועדת הכנסת שדנה בחוק-יסוד: לימוד תורה, ולצערי שמענו הרבה דברים שבעצם אין להם שום קשר לחוק. מה לא שמענו? החוק הזה הוא בעצם תקציב לישיבות; החוק הזה הוא אנטי ציוני ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק. כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה, כולם התנקזו לתוך החוק הזה.
“אני כן יכול להגיד שהיא מכרה וניצלה ומנצלת את מעמדה לרוע ולרשעות. זה מה שהיא עושה בתפקיד שלה, על אף שהיא הודחה.
“אין פה חברי כנסת ערבים – אולי עופר כסיף נמצא פה – יש אלימות במגזר הערבי, שנהרגים, שפיכת דמים שקורית בכל יום, קורית בכל יום, מזעזע.
“דבר כזה, שאנחנו צריכים היום לבוא ולשמור על החסינות של טלי, אנחנו עושים את זה בראש מורם, במצפון שקט.
“ואנחנו רואים את ההתנכרות של סיעה שלמה בקואליציה לאימא, לעולליה, לטפיה, שרוצה לפרנס את משפחתה.
“זה נעשה בקדנציה הזו. ואנחנו רואים את ההתנכרות של סיעה שלמה בקואליציה לאימא, לעולליה, לטפיה, שרוצה לפרנס את משפחתה. מה שהיא רוצה זה הסדר וסידור לילדים, וגם את זה לא מאפשרים בעוון שהאבא של הילדים האלה לומד תורה בארץ ישראל. בסופו של דבר, אנחנו רואים מסכת שלמה של התנכרות.
“במשמרת הזו לומדי התורה ניתנים למשיסה, להכפשה, למעצרים, לרדיפה ולחנק כלכלי ולא אנושי, וזה נעשה במשמרת הזו.
“אנחנו דורשים גם כן שהממשלה תגיע גם לקריאה שנייה ושלישית, לפיזור הכנסת. אנחנו לא ניתן למשוך את הדבר הזה הרבה זמן.
“ולמשך שעות, שעות רבות, להכות בעוברי אורח, בנשים וילדים, לזרוק רימוני הלם אחד, עשרות רימוני הלם לאנשים. אנשים נפצעים. מה זו התרבות הזאת? מאיפה זה מגיע? איך אנחנו יכולים לעבור על זה לסדר-היום?
“לכן אפשר להכות אנשים, להכות עד זוב דם, על מה? ועובר אורח תמים. עובר אורח תמים שלא קשור בכלל לעניין. מה זה, ענישה קולקטיבית? זאת התרבות שלנו? זאת עבריינות לא פחות מזה. אותם קצינים שנתנו הוראה "תיכנסו בהם", זאת עבריינות לא פחותה מהם.
“תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שגם היושב-ראש יסכים איתי שכל עבריינות היא דבר שאסור שתקרה. אבל עבריינות של שוטר, עבריינות של שוטרים, עבריינות שהיא בפקודה, שקצינים מורים, היא יותר חמורה מעבריינות של אזרח. זה מטבע הדברים, ככה צריך להיות.
“אין ספק, גדולי ישראל, לא רק אני כשליח ציבור, גדולי ישראל בעיתונות, בכתב ידם מוקיעים, אוסרים ללכת להפגנות. כולם יודעים שזה קיצוני קיצונים.
“אבל עבריינות של שוטר, עבריינות של שוטרים, עבריינות שהיא בפקודה, שקצינים מורים, היא יותר חמורה מעבריינות של אזרח. זה מטבע הדברים, ככה צריך להיות.
“אנחנו גם יודעים היום שהבדידות היא סיכון חיים. כבר הוכר שהבדידות עצמה היא כמו מחלה קטלנית. אין ספק שמי שנמצא בבית ואף אחד לא יודע, ולא יודעים את המכאוב שלו, ולא יכול לקרוא לעזרה ולא יכול לתת עזרה – בסופו של דבר רבים מתים מהבדידות.
“הוא אומר: אני מוכן לקחת את הפרויקט הזה, לקחת את זה כמשימה לאומית ולרכז ולתכלל אותו, כדי שלא נשאיר אף אחד, שום בודד, מבוגר ופחות מבוגר, לבד.
“ומה שצריך לעשות באמת, יש לי פתרונות, הפתרונות הם חברתיים וטכנולוגיים ביחד. אפשר לתת לאנשים האלה סוג של לחצנים, יש טכנולוגיה קיימת.
“אף אחד לא קיבל הנחיות: אל תעשו דברים, תגבילו את עצמכם, תתקינו איזה משהו, דברים מיוחדים. ולכן אני אומר שוב, על הדברים האלה אנחנו מתריעים מראש.
“אבל זה שאנשים חיים ומשתמשים בכלי הזה, ואנחנו כולנו משתמשים בכלי הזה, ובלי שיש הנחיות מיוחדות, וקורים דברים – אני חושב שעל הדבר הזה צריך להניף דגל אדום, באמת לשנות את המדיניות וגם את הפעילות בעניין הזה.
“הצעת החוק מדברת על כך שבגוף ציבורי, כרגע זה שלושה גופים – רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד לביטוח לאומי, שיש בהם ריבוי של מענה קולי או מתן הודעה קולית, ואנשים רבים שפונים – הודעה קולית לבעלי מכשיר שאין לו סמ"ס, או לאנשים שאין להם בכלל גישה וקרבה דיגיטלית.
“אם הילד הזה לא קיבל, אותו מבוגר בגיל 18 לא קיבל כשהוא היה ילד, המשפחה הזאת לא הייתה זכאית. כאן הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת גפני באה לתקן את החלק הזה שגם אם אתה מקבל היום את הגמלה, גם אם לא קיבלת בתור ילד אתה יכול להיחשב.
“חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת גפני מחוקקים מקצועיים, ותיקים וחרוצים מאוד, וזו עוד הצעת חוק חברתית מהמעלה הראשונה שמדברת על הנחה מארנונה למשפחות שיש בהן יותר, לצערנו, יותר מילד או מבוגר אחד, ולמשפחות האלה יש שניים או שלושה ילדים או מבוגרים נכים בבית, ולצערנו זה לא משפחות בודדות, ישנן לא מעט כאלה. וכולם יודעים מה העול, ההוצאות, הקושי, ההתמודדות, ההקרבה שיש למשפחות כאלה.
“אני כבר לא במשרד התחבורה, כפי שיודעים, אבל בשנה שעברה עמדתי פה, ואני לא אקח את הדברים של השרה שבטח תרחיב על הדברים, אבל כאן אני יכול היום להעיד שבמשרד התחבורה אין היסח הדעת מנושא תאונות הדרכים – חושבים ועושים.
“אבל, אין ספק, שמשרד החינוך עם כל תרבות הנהיגה וחינוך לנהיגה, יחד עם משרד המשפטים וכמובן המשרד לביטחון הפנים בנושא האכיפה – כל המשרדים האלה חייבים להיות יחד כדי שאנחנו ניאבק.
“בעניין הזה יש לנו מה לעשות ומה לפעול. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות וחובה עלינו לעשות את ההשתדלות. ההשתדלות יכולה לפעול באמת למעט.
“שנתיים של מלחמה, והתחבורה הציבורית פעלה כסדרה ונתנה מענים מקצועיים, יצירתיים. רק עכשיו הייתה תקופת החגים, עם ביקור טראמפ – בתקופות הכי קשות, ובתחבורה הציבורית קיבלו מענה ומצאו אלטרנטיבות ועשו אפשרויות שונות.
“מבקשים שיהיה גם פרופיל יותר קצר ומצומצם, של 15 קילומטר, כך שהילד שנמצא במקום, במיוחד באזור גיאוגרפי מרוחק, יוכל לנסוע במחירים זולים יותר ולא במחירים של חופשי חודשי, בבית"ר, במודיעין עילית ובעוד מקומות בארץ.
“אבל כאן המקום לציין, ובזה אני אסיים – הצדק התחבורתי זה שאנשים יכולים לנסוע היום חינם, כמו מגיל 67, כפי שאת יודעת בעל פה, והנוער, הצעירים, המבוגרים, הנכים והחיילים. בסופו של דבר, רוב האנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית יכולים לנסוע היום במחיר שווה לכל נפש בחופשי חודשי בכל הארץ. תודה רבה, השרה.
“בכל אופן, אני רוצה להזכיר את כל הרפורמה של צדק תחבורתי, שנשאלתי עליה רבות בבניין הזה. זה עשה מהפך במחירים, הזמינות והנגישות של אנשים לנסוע בחופשי חודשי במחירים סבירים מאוד.
“קשה למשרד היום לגייס אנשים. יש מהנדסים, אנשי מקצוע שהם כבר עשרות שנים בתפקיד שלהם, שיש להם את הידע הייחודי, את הניסיון, את ההתמקצעות המיוחדת שלהם בנושאים מורכבים. והיום קשה גם לגייס, אי-אפשר לגייס.
“מה שניתן, נסיעות המעבר שניתנו, ניתנו באמת כמענה, כרצון טוב לבוא לקראת הנוסעים ולתת להם נסיעת המשך שבאה מתוך צורך מסוים, מתוך כך שאדם שנוסע בתוך העיר לא יצטרך לשלם פעמיים – יכולה הייתה להיות מחשבה שאנשים שנוסעים בגוש דן מפתח תקווה, אפילו הרבה יותר צפונה, עד חולון – מרחקים כאלה שיכול להיות שלא נקראים נסיעה עירונית.
“מה התפיסה המקצועית בעניין הזה, שהיא בעצם גם תפיסה בין-לאומית? עושים קישוריות. עושים אוטובוס אחד שלוקח את התושבים לאיזה מרכז; מהמרכז הוא לוקח אותם לעוד מקומות.
“אבל מחוץ לעיר זו כבר פרשייה אחרת. אתה מגיע למקום, לתחנה מרכזית, היה טוב לתת גם נסיעה עירונית בחינם. אבל אז זה לא יעלה 15 שקלים, הנסיעה הזאת, זה כבר יעלה 20 שקלים.
“אז קודם כול אני איש בשורה, והיחידות הארציות שהיו אמורות לעבור לירושלים, על פי החלטת הממשלה עברו לירושלים.
“אני רואה את השאילתות כעוד מהלך או כלי מאוד מאוד חשוב של הכנסת שהיא נותנת לחברי הכנסת, וצריך לחזק את זה, שתרבו בזה, כי זה כלי עבודה מצוין.
“שלטים שצריך להחליף, זו החלטה שצריך ליישם. אני מקבל על עצמי לעשות את זה.
“אני גם שמח שבשאילתה הראשונה, בסופו של דבר משרד התחבורה מודיע שכמעט כל משרדיו עברו לירושלים – נעשות על ידיך – מה שנקרא, מגלגלים זכות על ידי זכאי.
“לא יכולה להיות תחבורה ציבורית פתוחה, שתהיה אלימות בתוך האוטובוסים, בתוך התחבורה. זה דבר שכשלעצמו אסור שיהיה, דבר שפוגע באנשים, וזה בוודאי דבר שמרתיע וגורם לתחבורה הציבורית להפוך לזירת התגוששות, מה שאף אחד מאיתנו לא רוצה.
“לגבי השאלה הראשונה שלך לגבי אלימות, זה בעצם מתכתב עם השאלה הנוספת של חברת הכנסת מירב בן ארי, ואני חושב שהתשובה היא אותה תשובה: התופעות שקיימות, אנחנו כל הזמן מנסים, גם בהסברה ובעוד פעולות, למנוע אותן, אבל הבשורה – ואני חושב שזה דבר ללא תקדים כמעט, אולי במשרד הבריאות עשו את זה עם חדרי המיון – הוקמה יחידה מיוחדת ברשותו של דורון תורג'מן, שהיה ממ"ז ירושלים, איש רב-פעלים ואיש עשייה ואיש מוכשר מאוד, ומומחה בשטח הזה.
“גם הפקחים, מעבר לכל העבודה שהם צריכים לעשות – לא לקחתם בחשבון שפקחים שעולים על אוטובוס, ארבעה ושניים, ושואלים, גורמים לוויכוחים, ועוצרים, ומורידים מהאוטובוס, הם גורמים לוויכוחים, להרגשה לא טובה.
“אני מתכבד, חבר הכנסת ואליד, לענות לך כי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים רואים בחומרה כל גילוי של גזענות, ופועלים לקדם שוויון והגינות בתחבורה הציבורית ושמים על זה דגש מיוחד.
“מבדיקה שנערכה מול הגורמים המקצועיים, גם ברשות לתחבורה ציבורית וגם במשרד התחבורה, אין עדות לתופעה המתוארת בשאילתה.
“אני חושב שאתה מעלה כביש שהוא בעייתי, שיש בו בעיות בטיחותיות. התשובה שיש לי מחברת נתיבי ישראל, היא שהיא מקדמת תכנון להוספת מפרד ארכה לכביש הגדול.
“לאנשים ברמות אני אומר, תיסעו עם אוטובוסים פנימיים, חצי פנימיים, או שאטלים, עד צומת רמות, בצומת רמות כבר יש – וגם אנשי רמת שלמה מגיעים – אלה שכונות שאתה מכיר, לכן אני מביא אותן כדוגמאות – וגם משם אוטובוס אחד לוקח מכמה שכונות.
“לכן אנחנו אומרים: יש לך נסיעת מעבר. אל תשלם על הנסיעה. באת מרמות עד צומת רמות – תיסע המשך עם אותו כרטיס.
“אין ספק שמערכת השיפוט היא לא גורם מרתיע. הנתונים על בתי משפט דנים בעבירות תנועה אחרי כמה שנים.
“ובאמת, חוץ מהנושא הביטחוני, הנושא הזה של תאונות דרכים הוא מבחינתי ראשון במעלה. הנושא כאוב מאוד לכולנו. מאחורי כל מספר זה משפחה, זה הרוג. זה כאב גדול מאוד של המשפחות, ואין ספק שחובה עלינו לפעול ללא לאות בנושא.
“ומתברר, ועוד פעם מתברר שאין לו אפילו את המידע הבסיסי על מספר התאונות, מיקומן של התאונות, סיבת התאונות, מספר הפצועים. אין לו את המידע. הוא לא יכול לקבל את המידע. הוא נאבק לקבל נתונים.
“מתברר שלמשטרה, למשל, אין מאגר פסולים. יש 350, אולי אני טועה אבל זה בערך המספר, של פסולי נהיגה שנמצאים על הכביש, חלקם הגדול, ואין מי שיכול לאכוף אותם.
“למשל, נסיעה בנתיב השמאלי היא בתפקיד משטרת התנועה אבל זה כדי שהתנועה תזרום ולא בגלל מניעת תאונות דרכים, ואנחנו רוצים למקד אותה.
“אני יכול להגיד לכם שכולם יודעים שחברות הביטוח, הן יתנו את הנתונים, יהיו חייבות לתת את הנתונים. חברות הביטוח יודעות 95% או 90% מתאונות הדרכים כולל אופי התאונה, מיקום התאונה, מספר הנפגעים בתאונה.
“שכחנו שבשנת 2021, לפני שלוש שנים, לפני ארבע שנים, היה האסון האזרחי הגדול ביותר – 45 הרוגים. הייתה ועדת חקירה שדיברה על מסקנות, והמסקנה המרכזית היא ויסות והגבלת החוגגים.
“היום האכיפה היא כל כך לא אפקטיבית, היא יכולה להיות הרבה יותר אפקטיבית כשתהיה אכיפה טכנולוגית, כשכל המידע יהיה והכול יוצג ויינתן מייד, כפי שזה קורה באירופה.
“- - מה שדיברתם קודם על קול קורא ל"עיר בטוחה" – מדובר על הורדת המהירות. זאת תוכנית שמבוססת על תוכנית אירופית כללית של מדינות אירופה, מה שנקרא תוכנית 5030 או 3050 להורדת תאונות הדרכים ב-50% עד שנת 2030.
“אנחנו חווים היום נהיגה הרבה יותר עבריינית ואי-שמירה על החוקים כשאנחנו לא רואים את האכיפה.
“אז אני מודיע לך פה, וגם הפרסומים הרשמיים של הרכבת – שלוש שעות של שעות הבוקר, מ-09:45 עד 12:45; אלה שעות שפל גם ביום חמישי – בממוצע 300 נוסעים ברכבת – ועל זה מעמידים בכל התחנות אוטובוסים שייקחו בחינם. מדובר על 18 אוטובוסים, 20 אוטובוסים, שאמורים להספיק לכולם, מול ציבור ענק שצריך להוביל אותו – שזה מינימום 50 אוטובוסים, אם נחלק אותם למספר הנוסעים שהרכבת תיקח – ולא עד תל אביב, אלא הם צריכים לנסוע עד הצפון.
“כחלק מהמאמץ, 18 מהרכבות שצריכות להיות שם באזור, שיוכלו לתת שירות, לוקחים גם מהדרום. הפגיעה היא פגיעה מזערית באופן יחסי בשלוש השעות האלה, ויש לזה מענה, מענה טוב.
“אבל ברשותך, היושב-ראש וחבר הכנסת השואל, אני בכל אופן רוצה להתמקד בנושא של ועדת השרים המיוחדת, שהיא לא סטנדרטית בעבודה. לפני כמה ימים, ביום ראשון בשבוע שעבר, התכנסה ועדת שרים בראשות שרת התחבורה, השתתפו שמונה שרים.
“לחברות הביטוח יש מידע רב מאוד בנושא תאונות הדרכים. ואנחנו יודעים שאין היום באמת מקור מידע אמיתי שתוכל לחקור ותוכל לדעת ותוכל לכוון.
“אנחנו נפעיל שאטלים מהטרמינל שיש לנו במירון לרכבת, וזה חד פעמי במוצאי שבת. זו הדרך הבטוחה ביותר לפזר את האנשים.
“צריך לחשוב שבדרך – צריכים לזכור שבל"ג בעומר היו גם הרבה תאונות דרכים קשות, עם הרבה הרוגים. משפחות נכחדו בל"ג בעומר. זה אירוע קשה מאוד, אירוע מסובך, מורכב, ומשקיעים בזה.
“אנחנו צריכים לציין שמדובר בעבודה בשלבים ובמקטעים מסוימים, ואנחנו ממשיכים לקטעים הבאים, וככה עד סוף שנת 2026 כל חשמול הרכבת מצפון לדרום אמור להסתיים.
“חשוב מאוד להגיד, בגלל שיש איזה דימוי, רוצים לעשות דימוי של אירוע חרדי, ושמכתיבים דברים – האירוע הוא ממש לא כזה: אירוע גדול מאוד, אירוע שהיום רבים לא יכולים להגיע אליו, רבים צובאים על כרטיסים. אנחנו מונעים מעשרות אלפים להגיע.
“אני לא חושב שיש מישהו שחושב שיש שרה או מישהו אחר במדינה, שר כזה או אחר, שלא רוצה את השמיים פתוחים והוא לא עושה כל מאמץ.
“גם מה שנאמר פה באיזשהו מקום גורם לחיזוק של חברות התעופה. אנחנו רוצים שיראו שיש כאן ביטחון בעניין הזה וגיבוי, שיש לזה גם משמעות.
“יש עוד חזית שלא מדברים עליה, זאת החזית הכלכלית שהיא חזית שהיא מטרה לפגיעה בה, ומה שאנחנו צריכים להתמודד, עם כך שהאויבים שלנו מחפשים את המטרות שלהם במקומות שפוגעים בנו כלכלית.
“אז אני מודיע לך פה, וגם הפרסומים הרשמיים של הרכבת – שלוש שעות של שעות הבוקר, מ-09:45 עד 12:45; אלה שעות שפל גם ביום חמישי – בממוצע 300 נוסעים ברכבת – ועל זה מעמידים בכל התחנות אוטובוסים שייקחו בחינם.
“אין ספק, אנחנו מדברים על שבע חזיתות שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתן. יש עוד חזית שלא מדברים עליה, זאת החזית הכלכלית שהיא חזית שהיא מטרה לפגיעה בה, ומה שאנחנו צריכים להתמודד, עם כך שהאויבים שלנו מחפשים את המטרות שלהם במקומות שפוגעים בנו כלכלית.
“אנחנו אומרים שיש לנו שבע חזיתות, אולי שמונה חזיתות, אבל יש עוד חזית אחת – חזית פנימית, עורפית, שהיא המלחמה בתאונות הדרכים.
“רכבת כרמיאל היא אחד המקומות – חוץ ממערכת אוטובוסים ענקית של אלפי אוטובוסים, גם רכבת ישראל נותנת דרך תחנת כרמיאל. מה שיהיה בשעות האלה – יהיה שאטל לא גדול, אוטובוסים שיעמדו חינם לכיוון אחיהוד במרחק לא גדול, ומשם תהיה רכבת רגילה שתיקח אותם. זה המענה.
“מכיוון שזה חלק מההיערכות, רכבת ישראל לא מעוניינת לא לתת שירות ולהפסיק שירות. את זה בחנו מקצועית.
“ודבר שני, אני רואה את השאילתות, כלי שאני השתמשתי בו, ככלי חשוב מאוד. אני רואה חבר כנסת – אני חושב שהוא מצפה לתשובות טובות. ואני אומר לך באופן אמיתי, אני רב איתם שאני רוצה לקבל את התשובה.
“והיא הקטלנית מכולן. ולצערנו, כנראה יש גם קשר לתקופת המלחמה, ואנחנו רואים שבתקופת המלחמה יש עלייה גדולה בתאונות הדרכים.
“אין ספק שזה שיקול דעת מקצועי ונכון, וככה צריך לעשות את זה. אין לי ספק שאם הנתונים האלה היו לפניכם, ככה נראה לי, השאילתה הזאת לא רק הייתה מתייתרת, אלא הפוך – שמצאו לנכון אחרי ניסיון ואחרי בדיקה איך אפשר לתת מענה.
“זה נכון, הנושא של הפקקים, אפילו בתוך ירושלים. לפעמים אני אוהב לשאול את השאלה הזו: אימא לשני ילדים, שיש לה תור לרופא מקצועי, שהיא חיכתה לו חמישה חודשים. היא גרה בשכונת רמות, והתור הוא בגילה, או שהתור במרכז העיר.
“ניקח רק את כביש בגין, איך עוברים כאלה דברים, ואחרי זה לא פלא שמחכים ארבע וחצי שעות ושעות רבות בפקקים?
“ודאי שאני לא יכול להגיד לך מתי צפי סיום, אבל זה כבר מאושר, מתוקצב, באמצע הליכי תכנון וצפי די קרוב להשלמה.
“ולא זו אף זו, נגמר עכשיו הזיכיון והחליטו להאריך להם באותה מתכונת. זה דבר שאני באמת מנוע ונמנע מבינתי להבין את זה, לא יכול להבין את זה.
“אף אחד לא חקר כאן במדינת ישראל את כל החוזים האלה שעשינו ועשו באוצר אנשים שהיום לא נמצאים כאן בתפקידים שלהם – לבוא אחרי כמה שנים ולהגיד: צדקתם.
“יש כאן נושא שזכותה של כנסת ישראל לברר ולדרוש את התשובות. יש כאן יושב-ראש חזק, ואם לא נותנים תשובות בוועדות, הוא עומד על כך.
“יש צמצום בתקציבים. צריך להודות על האמת, יש צמצום. זה לא מה שהיה, אין את מה שהיה.
“משרד התחבורה, וכאן אני אולי מגיע לבשורה – לא אולי, אני מקווה שזה יתבצע, אבל בכוונה ודאי זו בשורה – משרד התחבורה בשיתוף משרד האוצר וחברת חוצה ישראל שוקדים בימים אלו על מתן אפשרות ללקוחות מזדמנים לקבל חשבונית נסיעה באמצעות דיוור אלקטרוני.
“כששולחים בדואר – יש משוואה, והתוצאה היא ודאי הרבה אנשים שמקבלים את זה בשלב מאוחר עם דוחות ועם תשלום מוגדל.
“אנחנו עושים פיילוט להקמת כבישים עם מערכות ניטור חכמות לאיתור סכנות בזמן אמת, בעלות של 100 מיליון שקלים.
“ולכן, אנחנו צריכים לשנות תפיסה, וודאי את כובד המשקל ואת הפעילות, ואת זה אני מקווה מאוד לעשות בוועדת שרים.
“כבר השנה אנחנו נמצאים ב-85 הרוגים. זה מספר גבוה, כואב מאוד; כל הרוג זאת משפחה, זאת נפש, משמעויות קשות, משפחות שכולות ואנחנו לא מדברים גם על הפצועים.
“אני מקריא לך מה שכתוב פה, ואני חושב שאני מזדהה עם הדברים: דבר זה מהווה לדעתנו הישג לא מבוטל למדינה הנמצאת במלחמה ארוכה, מרובת חזיתות, חסרת תקדים בהיקפה לכל אורך התקופה, והאוויר היה יעד, האוויר היה יעד, הוא היה חזית.
“התשובה היא: שחברות התעופה הזרות לא דורשות פיצויים – הן גם לא יקבלו – הן לא דרשו פיצויים וסעדים מהמדינה במטרה לשוב. הן פשוט לא הגיעו; הן לא רצו להגיע. היו חששות של אנשי צוות, בזמן המלחמה; אנשי הצוות לא היו מוכנים.
“עוד מילה אחת על חינוך והסברה ייחודית, ממוקדת בחברה הערבית: תאונות הדרכים – מספר ההרוגים בחברה הערבית הוא יותר מהאחוז שלהם באוכלוסייה.
“אנחנו מודים שלא הכול יעיל. עושים את זה, כמו בכל מקום, כל אחד, בכל עסק שיש. כל הזמן צריך לשפר, כל הזמן צריך להתגבר על בעיות כאלה, על מוסכמות.
“הכנסת צריכה לקבל תשובות רלוונטיות ומיידיות. אני חושב שכל המשרדים – משרד התחבורה באמת הוא גם שיאן השאילתות ששואלים.
“זה הנתון שאני קיבלתי מהרלב"ד, 80% מתאונות הדרכים, זה too much, זה לא יכול להיות. גם המשטרה טוענת שחסר לה כוח אדם בנושא של אכיפה.
“במאמר מוסגר אני יכול להגיד לך: ישבו אצלי מהרכבת הקלה בירושלים, שהניידות נוסעות על המסלולים, על המסילות של הרכבת הקלה, וזה גורם לבעיות בטיחותיות קשות ביותר, לתאונות – גם תאונות, גם עצירות פתע, גם עיכובים.
“אם כן, אז למה דווקא רק אמבולנסים? מה קורה עם גופי הצלה אחרים שגם רוצים?
“אבל גם כאחד ששימש 15 שנה בעיריית ירושלים – אני חושב שעיריית ירושלים הייתה מהראשונים שעשו את הנת"צים לתחבורה הציבורית – מערכת האיזונים צריכה להיות.
“לכן, להגיד שאמבולנס יחזור למקום והוא צריך לנסוע בנת"צ – אני בכלל לא בטוח.
“ולכן, על פי החלטת ועדת השרים, חבר הכנסת משה פסל, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק, אבל בכפוף למה שאמרנו. במקרה הזה אנחנו יודעים שצריך להיות משא ומתן עם משרד התחבורה. אני בהחלט חושב שיש לו פה הרבה מאוד חוות דעת מקצועיות ביתרונות, וגם אם יש חסרונות.
“לכן זה הביא – העלייה הדרמטית, שאולי אחרי זה ניגע, נשקף למה זה קרה, מה משקף את התאונות, מה הדבר המקשר בין רוב רובן של תאונות הדרכים, בכל אופן, מחייבת את משרד התחבורה ואת השרה בראשו להוביל לפעולה ממשלתית רחבה ולשרשרת פעולות הקשורות בכמה משרדים.
“העלייה הזאת היא אמת מדאיגה וכואבת, וכל אחוז הוא לא אחוז, הוא נפש. הוא נפש שכואבת כל הרוג וכל הרוגה, כל ילד וכל ילדה; הוא עולם ומלואו שנחרב.
“האכיפה ירדה לצורך הצרכים והמשימות הרבות שיש. גם לוויה כמו היום דורשת הרבה משאבים. אין ספק שבזמן הזה לא נעשית אכיפה של תאונת דרכים, של מהירויות גבוהות, ואנחנו רואים שבתאונות, מה שקורה הרבה – הגורם האנושי הוא החלק המרכזי והבולט ביותר בתאונות הדרכים שקרו בשנת 2024.
“הפרויקט עתיד להסתיים בקרוב; פרויקט עיר בטוחה ייושם עכשיו, השנה, אם ירצה השם, ב-13 ערים ברחבי הארץ. החל משנת 2023 פועל הרלב"ד לקדם את תוכנית עיר בטוחה, שאושרה על ידי שרת התחבורה.
“יש עוד פעולות שאנחנו עושים לצמצם את התאונות: השקעה מסיבית בתשתיות ובמוקדי סיכון בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים כל שנה. זה מגיע בתוכניות חומש למאות מיליארדי שקלים המוקצים לשדרוג כבישים, טיפול בכבישים אדומים, פיתוח תחבורה עירונית ובין-עירונית.
“שרת התחבורה והבטיחות בדרכים קידמה תקציב של 180 מיליון שקל – שאלת על תקציבים, וזה דבר נכון – כל שנה עד שנת 2027, לטובת טיפול במוקדי סיכון.
“אנחנו גם מוזילים את התחבורה הציבורית – כדי שיהיה שווה לכל נפש, כדי שיהיה כדאי לנסוע.
“אין ספק שבזמן הזה לא נעשית אכיפה של תאונת דרכים, של מהירויות גבוהות, ואנחנו רואים שבתאונות, מה שקורה הרבה – הגורם האנושי הוא החלק המרכזי והבולט ביותר בתאונות הדרכים שקרו בשנת 2024. מהירות גבוהה, עקיפה בפס לבן, קלות ראש, תחרויות בין מכוניות – דברים שלא היינו רגילים להם, ודאי היו פחות ממה שאנחנו רואים היום.
“התשובה היא: הצעת החוק לוקה בקשיים משפטיים ויישומיים רבים – אחד, ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם כללי נוהל התור התפעולי וצווי הפיקוח על שירותי נמל – אני מבין שמסבירים פה – בגלל שיש כמה סוגי אוניות, וזה לא נכון לגבי כל אוניית מכולות – אוניית נוסעים מקבלת עדיפות, אוניית מכולות – עדיפות שנייה, מטענים ודגנים הם אחרונים ברשימה – כמו גם עם תיקוני חקיקה שכבר נמצאים בקנה ועקרונות המדיניות שנקבעו, לרבות עידוד תחרות והפחתת רגולציה.
“לכן, אני חושב שצריך לסדר את זה, אני חושב שצריך באמת לראות, להמתין ולהפחית את התור. הדבר הזה פוגע, פוגע בבעלי הספנות, בבעלי המכולות - -
“מעל לכול היא חוטאת למטרתה, ויישומה עלול להוות תמריץ שלילי להתייעלות התפעולית המיוחלת, משום שמנגנון ההפחתה המוצע חסר גמישות באופן שאינו ראוי ואינו מתחשב בסיבות לעיכוב האונייה או בגורם האחראי לכך.
“אני אף פעם לא אגיד שטוב, תמיד אני אגיד שצריך להיות עוד יותר טוב ועוד יותר טוב, וזאת השאיפה, ויש מה לשפר. אבל אני עונה לך שמתוך הנתונים האלה של ההצעה לסדר אנחנו נמצאים בשלוש דקות יותר מהמקום הראשון.
“אני חייב ציין שסך כל עלות הצעת החוק הזו לפי, לא כתוב פה, אבל לפי מה שאני יודע לפי בדיקה של האוצר מדובר בשלושה מיליארד שקל לשנה, זו העלות של קצבה שנתית. זו עלות לא קטנה, לא מועטה ולכן ועדת השרים.
“הקמנו מערך ייחודי, מערך של ביקורי בית. הגענו ל-60,000 ניצולים שיכול להיות שאולי הם לא ממצים את הפוטנציאל שיש להם ואנחנו מגיעים איתם למימוש זכויות שהוא חסר תקדים במדינת ישראל.
“הקבוצה שאת מעלה כאן, הם לא יוצאי גטאות ומחנות אבל הם בהחלט קבוצה יקרה וחשובה אשר מרביתם הגיעו ארצה ללא כל פנסיה, כפי שאתה אמרת, מרביתם הגיעו ארצה ללא כל פנסיה ועל כן בעשור האחרון קבוצה זו הוכרה בחוק ההטבות ואנחנו משלמים להם באופן ישיר מענק שנתי ופטור מלא, את כתבת, זה כבר יותר ממה שאת כתבת בהצעת החוק, כתבת נכון, לינואר, ציינת.
“ככה אנחנו כל יום, כל יום, כל יום עשרות ניצולי שואה נפטרים והולכים לעולמם, כך שוודאי שאני מתחבר למה שאת אומרת שהזמן הולך ואוזל ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מטיבים איתם ואיך אנחנו עושים את הכול למענם, כפי שהיטבת לציין – מה הם עברו, מה הם היום בשביל התקומה של מדינת ישראל, מה ההשראה שהם נותנים לנו – אין ספק שאנחנו מחויבים לעשות זאת אבל אנחנו גם עושים.
“קשה מאוד לקחת את הנתונים האלה ולראות אותם כמקשה אחת ועל פי זה לקבוע כמה זמן אדם ממתין, ושאדם ממתין ביום כך וכך שעות.
“אבל זה נכון, באפליקציות אחרות זה נתן חמש ו-50, וזה תלוי בפקקים בדרך.
“בהתחלה אני כבר אגיד את מה שאומר מנכ"ל Moovit, שהוא עצמו כשהוא מסכם את כל הדוח הזה, הוא לקח כמה פרמטרים, הוא אומר: כאשר בוחנים את כלל הפרמטרים של מערכת התחבורה הציבורית בישראל ביחס למקומות אחרים בעולם, המערכת הישראלית אינה מצטיינת, אך אינה בולטת לרעה.
“אני רק רוצה לציין, כפי שדיברתי גם עם המציע, היה משמע שאולי משרד התחבורה לא נמצא בצוות ההיגוי – אומנם נכון שהשרה ממנה, אבל בעצם, ודאי – ואז מופיע המספר אחת – אין ספק שמשרד התחבורה גם צריך להיות שותף, וודאי אפילו להוביל את צוות ההיגוי.
“מטרת הצעת החוק הינה הקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים, משלים לנמל התעופה בן-גוריון. בהצעה מוצע לקבוע כי הוא יקודם על ידי צוות היגוי ממשלתי שתמנה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים.
“צריך להגיד שתוכנית זה"ב הצטמצמה מאוד בבתי הספר. כולם אומרים ובועז העלה את זה בדיון הקודם. היא אולי אפילו כבר לא קיימת. כולם אומרים שהייתה לזה משמעות מאוד מאוד חשובה. יש קיצוצים בתקציב והם ללא ספק משפיעים.
“לגבי אופנועים שאנחנו יודעים שהם יכולים להיות מחוללי תאונות דרכים, שינוי תוכנית לימודי הכשרת רוכבי האופנוע בשיתוף משרדי התחבורה וההסברה.
“ראינו השנה שנכנס חוק הרישוי על האופניים החשמליים והקורקינטים וגם מתממש. זה נותן ממד של הרתעה למי שמתנהג, הגם שזו תופעה קשה מאוד שגורמת להרבה פציעות
“עלייה של 21% זו עלייה דרמטית וקשה. אנחנו לא מדברים באחוזים, אנחנו מדברים – כל מספר, כפי שנאמר פה, כל מספר זה נפש, כל מספר זה משפחה.
“הסחבת והמחיקה, כבר אין שום גורם מרתיע לנושא הזה.
“אני אומר לכם, אני נמצא היום בצד הזה, ויש חשיבות גדולה מאוד לעורר בהצעות לסדר-היום ובדיונים – עם כלל הדברים יחד, עם סיום המלחמה ועם יותר משאבים על אכיפה, ונוכחות.
“אבל אני כן רוצה להגיד לכם שהשבוע הממשלה, ממשלת ישראל קיימה דיון מיוחד, ולא קצר, בנושא תאונות הדרכים, ביוזמה של שרת התחבורה, והוחלט על הקמת קבינט שרים, כמובן עם מגוון השרים הרלוונטיים ואף יותר מכך. יותר מזה, לקבינט הזה יוצמד – תועבר גם הצעת מחליטים שיקבעו יעדים לאומיים לצמצום התאונות דרכים; פעולות לקידום הבטיחות בדרכים בתחומים הרלוונטיים.
“אבל דווקא ראיתי את זה לא כבשורה משמחת. הירידה יכולה להיות בדוחות והיא לא אינדיקציה לכך שיש פחות חצייה באור אדום. אולי מדובר בפחות אכיפה.
“האכיפה, ודאי שהיא אחד הגורמים. אנחנו לא צריכים להיות מומחים, אנחנו כולנו נוסעים בכבישים ואין משטרה. הם אומרים את זה, הם צריכים כלים.
“כדי לסבר את האוזן – שמעתי את זה מהשרה בממשלה שאמרה את זה – מספר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה גם יחד לא מגיע למספר של נפגעי תאונות הדרכים. אני חושב שזה 33,000 + בתאונות הדרכים מאז קום המדינה ובמערכות ישראל ופעולות האיבה זה כ-28,000.
“התשובה היא אחת בעניין הזה: יש כאן שחקן נוסף שנמצא בכביש 6: החברה הזכיינית שצמודה לחוזה שעשו איתה. בחוזה שעשו איתה אין דרישה שהתעריף יוקטן במידה שיש עומסים.
“אבל אני גם חושב שהיקפי הדוחות הם מתמיהים. אני עוזר לך גם בהצעה לסדר. עיריית תל-אביב בשנת 23' חילקה 762,000 דוחות בהיקפים כספיים של 236 מיליון שקל.
“קודם כול אתם צודקים, בהצעה לסדר-היום הדחופה יש מקום נכון, ויש קושי גדול מאוד לנכים מרותקים לכיסא גלגלים באוטובוסים נגישים.
“אנחנו צריכים לא לגרום לכך שזה יהיה נתיב הכנסה והכשלה של ציבור, אלא צריך שזה יהיה אמיתי במקסימום שלו ולא בצורה מכשילה. גם אם יש ספק בעניין הזה צריך לתת את הכול.
“אני מקבל את הדברים האלה שצריך את הבדיקה ואת הדיון איך אנחנו יכולים לעשות נוסחה שתהיה בונה, שלנתיבי התחבורה הציבורית תהיה אכיפה וישמשו לצורך התחבורה הציבורית, ומצד שני האזרחים, הנוסעים והנהגים לא ייפגעו שלא בצדק.
“על אף הדבר הזה שאין חקיקה, יש פיילוט שמשרד התחבורה עושה לאחר מחקר ולאחר התאמות שצריך כדי להגדיל ולהנגיש יותר ויותר תחבורה ציבורית לנכים, וכפי שאני ציינתי, אני מכיר מקרוב מישהו נכה שגר לא רחוק ממני, כשהוא צריך לצאת לשבת להורים שלו עם שני ילדיו זה כרוך בהוצאה של 2,000 שקלים. אדוני היושב-ראש, 2,000 שקלים עולה לו כדי לנסוע – באזור נחל שורק, לא מעבר לזה.
“אני חושב שזאת בשורה. אני רק יכול להגיד לכם, כשאני הייתי בסיבוב הקודם סגן שרת התחבורה לא היה אפילו אוטובוס אחד. אז התחילו עם הפיילוט, ואני אומר, בכמה שנים כבר רואים שינוי.
“אנחנו עדים לעלייה גבוהה מאוד במספר ההרוגים והנפגעים. יחד עם זאת, אין ספק שתאונות דרכים אצל ילדים זה דורש משנה זהירות ודורש מאיתנו עוד יותר תשומת לב וטיפול. בוודאי ובוודאי בסביבת בתי הספר ובגני הילדים, ששם זה צריך להיות המקום הבטוח של הילדים, ולצערנו זה לא קורה כך.
“מערך שוטרי ושוטרות הזה"ב קוצץ, לצערנו, הוא פועל במודל שונה ממה שהיה בעבר. קיימים פערים באיכות ובכמות ההכשרה. ישנה חשיבות גדולה להחזיר את המתכונת הקודמת שזה ייתן מענה ואני שמח שכולכם הזכרתם שזה היה אפקטיבי מאוד.
“הסעות – הסעות תלמידים הן גם גורם חשוב, בשביל זה צריך הכשרת נהגים, פיקוח עליהם בזמן הנסיעה.
“אוכלוסיות חלשות, אני לא חושב שהם צריכים להגיע לפריפריה, אין להם שם מקומות עבודה. זו התפיסה היום של האוצר, מה שאתה עוד מחזק, ולכן הוא גם לא חושב שצריך תחבורה ציבורית.
“התשובה היא – כיוונת לזמן טוב – בימים האלה התחילו בפרויקט חדש של הרחבת הכביש באופן דרמטי בעוד מסלול, מינימום. אני אקריא על מה מדובר: נתיב נוסף בין מחלף קסם למחלף עין תות, וכן יורחב הכביש בנתיב נוסף בין מחלף שורק למחלף נשרים וכן יוקם מחלף חדש – מחלף בית נחמיה, ועוד תוספת הנתיבים ודברים נוספים שישפרו את הכביש.
“כולנו נוסעים בכביש 6, וכולנו רואים את המהירות היורדת, ואת העומסים הכבדים שיש.
“החוק היום לא מחייב לתת נגישות פיזית בתחבורה ציבורית בין-עירונית, כמובן בחושית הוא נותן. וזה גורם – וכולנו יודעים – כשאין חוק, גם אין תקציב, וזה נדחק הצידה לדברים רחבים יותר.
“אני חושב שדיון בוועדה בעניין הזה יכול להועיל; אני חושב שצריך לעשות את זה בנושא הזה כדי לקבוע נוסחה שתבוא ותגיד שלא יכול להיות – כמה הכניסה לפני כן, האם יש כאן כישלון.
“אין לי שום עניין וגם לא למשרד התחבורה שאנשים ישלמו קנסות. יש לנו עניין שהנתיבים האלה יהיו נתיבים פתוחים בסוג של נר"ת או רק של נתיבים של תחבורה ציבורית – אלה הדברים שאנחנו צריכים לעשות.
“אתה נותן להם ומאפשר להם – נותן להם הרבה פריווילגיות – כדי שהבנקים יהיו איתנים. בין איתנות לבין הרווחים שיש להם היום יש פער גדול מאוד, והיום אנחנו כאנשי ציבור אומרים: צמצם את זה.
“והעובדה היא אחת, החברה הזכיינית מראה רווחים מאוד מאוד גדולים. רווחים מאוד מאוד גדולים. ברגע שרואים את הרווחים, סימן שהיה אפשר לעשות את זה בחוזה יותר טוב. לא היו כאן הפתעות, היו כאן הערכות לא נכונות.
“מצד שני יש גם תהייה, וגם המבקר מעלה את זה, האם לעשות את הנתיב השלישי נתיב רב-נסיעות שאנחנו קוראים לו בלשון המקצועית, כביש שאפשר לנסוע בו רק בתחבורה ציבורית.
“זאת ועוד. אני באמת חושב, וזה נכון, להנגיש כמה שיותר קווי אוטובוס וממילא להגדיל את צי האוטובוסים, שנוכל להרבות ולהוסיף לקווים הבין-עירוניים עוד ועוד אוטובוסים מעבר למה שקיים היום, שזה קרוב ל-40 קווים ולמעלה מ-100 אוטובוסים. תודה רבה.
“אתה צודק שיש קשר בין דיור לתחבורה ציבורית. דיור ותחבורה ציבורית זה הולך ביחד מכיוון שבפריפריה זה על פי רוב אנשים שזקוקים לתחבורה ציבורית, ואם אין תחבורה ציבורית, אי אפשר באמת לפתח יישוב ולהחזיק מעמד ביישוב, עם כל מה שצריך מסביב לזה.
“אני רוצה להגיד מילה אחת לסיום, הצעת החוק הזאת, אין ספק כפי שאני הרחבתי פה, הוא תהליך מבורך ונכון ומתבקש.
“הצעת החוק מבקשת לאשר את אסדרת התחומים האלו כדי להבטיח את הפיקוח והאכיפה הנדרשים.
“באמת הגיע הזמן אחרי כמעט 70 שנה לעשות את זה. אז זה אחד מהחוקים האלה, המבורכים, שהם עושים את התהליך. אנחנו מעבירים את זה מתקנות ומצווים, לאסדרה לפקודת התעבורה.
“מחירי הנסיעה במוניות מפוקחים במסגרת צו, והמונים הם כלי ליישום הפיקוח. המטרה היא להבטיח שהמונים יהיו מאושרים, תקינים ואמינים בכל עת בהתאם להוראות הצו.
“מכיוון שחוק הפיקוח מותנה בהכרזה על מצב חירום במדינה, וכחלק ממהלך הממשלתי הרוחבי לניתוק החקיקה מהזיקה להכרזות חירום, מוצע להעביר את ההסדרה לפקודת התעבורה.
“הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136) נועדה להסדיר שני תחומים המוסדרים כיום בצווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ז–1957; זה אומר 68 שנה, אז הינה, הגענו להסדיר את הכול בהצעת חוק ולא רק בצווים.
“בגלל שבכל אופן אני חושב שאנחנו בתמימות דעים עם המציעים, עם כל הבית הזה, שנכים שאין סיכוי שהם יכולים להבריא, שלא יעזור שום דבר, עוד שנה, ועוד שנה, התג הזה מגיע להם לצמיתות, בהנחה שלא צומחת רגל או לא צומחת גפה לבד – אז במקרה הזה אין ספק שאנחנו צריכים לאשר להם לצמיתות, וזאת גם המדיניות של המשרד היום.
“ברגע שנוכל לבדוק את זה אונליין – ששוטר יוכל לקבל את המידע הזה ויוכל לעכב את הנהג כדי לקבל את המידע – אנחנו מקווים מאוד שגורם ההרתעה ישפיע על תאונות הדרכים.
“רכיב משמעותי בתוכנית הוא המעבר לטכוגרף דיגיטלי. טכוגרף דיגיטלי הוא התקן לרישום ולתיעוד הנסיעה, אשר התקנתו ברכב כבד וציבורי מחויבת על פי חוק. המעבר לטכוגרף דיגיטלי ישים את מדינת ישראל בשורה הראשונה של מדינות מודרניות, שבהן קיימת חובת התקנה של טכוגרף דיגיטלי.
“כולם כואבים. אני לא חושב שיש מי שחושב שיש ממשלה או יש שר או שרה שמעוניינים בתאונות דרכים. עושים את הכול. תמיד תמיד צריך לעשות יותר ויותר.
“אנחנו יודעים שהקורקינט וכל האופניים החשמליים, הם היו גורמים לתאונות דרכים ואנחנו עשינו עכשיו חקיקה, חוק לוחיות רישוי למיקרו מוביליטי. את זה עשינו עכשיו בכנסת, משרד התחבורה באמת היה שותף וקידם את זה.
“אני לא חושב שיש עוד נושא שיכול לקבל שיתוף פעולה של קואליציה ואופוזיציה כמו תאונות הדרכים ואני מצפה ומייחל שזה מה שיהיה.
“וכפי שבוודאי כולכם אמרתם, כל הרוג וכל פצוע הוא עולם שלם עם תוכניות, כאב למשפחה, חיים שנהרסו, שנגדעו, ואסור שהדבר הזה יתקהה בעינינו.
“בכל אופן, בשנים האחרונות – מה שגם משרד התחבורה ביקש ממני שאני כאן אגיד מהנתונים המקצועיים – כבישי ישראל מצפון עד דרום עוברים מהפכה, פיתוח בהיקף שלא נראה כמותו, התשתיות מודרניות והרבה יותר סלחניות לטעויות שנובעות מהגורם האנושי, שהם כידוע מרבית הסיבות לתאונות הדרכים, וזאת הנחיה של שרת התחבורה, מנכ"ל המשרד, וכמובן הרלב"ד.
“- - בכמות הרכבים, בעוד האוכלוסייה – 39%, כמעט 40% גידול ברכבים, בזמן שבאותה תקופה הגידול באוכלוסייה היה רק 18%, כשאנחנו ודאי רואים שינויים גדולים מאוד.
“לפי נתוני הלמ"ס, 83% מהתאונות שהיו בשנת 2023 קרו בכבישים ללא כל ליקוי, שזה נתון חשוב מאוד.
“בסופו של דבר, בפעולות הרבות שהמשרד משתדל לעשות יחד עם הרלב"ד, כפי שאני אמרתי, משקיע מיליארדים רבים בשיפור תשתיות, כולל מיקוד בכבישים אדומים ומוקדי סיכון.
“אין ספק שמלחמה מביאה ירידה באכיפה בנושא הזה ובנושאים אחרים, אנחנו רואים את הדבר הזה כשאנחנו מדברים על ירידה באכיפה שזה אחד משלושת הדברים המרכזיים, הגורמים העיקריים שיש לנו במלחמה בתאונות דרכים.
“הרישוי – אלה גם היו הצעות חוק פרטיות, אני חושב של חבר הכנסת יעקב אשר – רישוי על כל האופניים החשמליים, וזה גורם התרעה.
“יש 61% עלייה בתאונות קטלניות שנגרמו עקב חצייה של רמזור אדום ביחס לנתונים משנה שעברה, כשלפני זה אנחנו יודעים – להסתכל על הנתונים לא בצורה פופוליסטית אלא להסתכל באופן אמיתי על הסיבות – שמתחילת השנה קיימת עלייה של 61% בתאונות הקטלניות בגלל חצייה ברמזור אדום, שזה מסתנכרן מייד גם עם האכיפה.
“ואסור – גם אם אנחנו נמצאים במלחמה, ולצערנו דם נשפך כמים – עדיין אסור שיתקהו אצלנו המאבק והמלחמה בתאונות הדרכים. היא מלחמה שצריכה להיות יומיומית, והיא קשה. ולצערנו, כפי שאתם ציינתם בהצעה לסדר שלכם, יש עלייה לא טובה.
“לצערנו, בשנת 2023 היו 358 הרוגים. זאת אומרת שהעלייה היא בהשוואה למה שהיה בתקופה הזאת, ובחודשים האלה.
“לכן מוצע לעגן בחוק מנגנון שייתן מענה במצבים מיוחדים, ללא צורך בשינוי חקיקה – כמו שאנחנו עושים עכשיו – אלא שייתן את הסמכות לשר התחבורה או שרת התחבורה – בהתאם לכך, בסמכות שרת התחבורה או שר התחבורה ובהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ככל והוכרז על מצב מיוחד בעורף, אירוע חירום אזרחי, מצב חירום בריאותי – כמו הקורונה – שיימשך מעל שבועיים – ניתן יהיה לקבוע.
“אנחנו מבטלים בכלל את הפיצוי לאור כך שגם החברה, זה לא היה בידיה, זה לא בגלל רשלנותה או אי-רצונה לקיים את הטיסות, אלא זה בא מתוך הכרח של חירום.
“תיקון חריג של כוח עליון – תיקון שיקל על חברות התעופה בהוכחת אי-יכולתן למנוע ביטולי טיסות, ויידרש מהן להוכיח שנקטו בכל האמצעים הסבירים ולא בכל אמצעי אפשרי, ובכך להשוות את נוסח החוק לחוק האירופי.
“השינויים נועדו להתאים את החוק למצב הביטחוני הייחודי ולאפשר לחברות התעופה להתמודד עם אתגרים בלתי צפויים תוך מתן מענה לנוסעים בצורה גמישה והוגנת יותר.
“פיתחנו את ירושלים – אז אני אומר, אני הייתי – פיתחנו את ירושלים. לא הייתה עבודה אחת בשבת. הצלחנו לעשות מנהרות, גשרים – הכול. גם מדינת ישראל, כל הכבישים במדינת ישראל וכו' לא נעשו בשבת, וכך צריך להמשיך - -
“ולכן – אני אסיים רק בזה – כשאנחנו באמת רוצים, יש לנו רצון ואני מעריך את זה, רצון שזה באמת ייושם עד הסוף.
“יש תפיסה, אדוני היושב-ראש, מאז שאני נמצא בכנסת – וגם לפני זה, בעבודתי המוניציפלית – התפיסה המרכזית של הפקידות, של העובד, שאדם לא אומר את האמת. כשאדם בא ואומר – הוא מביא ספח תעודת זהות ואומר: אני גר פה, אין לי כתובת אחרת. הם אומרים: לא, אבל מי אמר? אולי אתה בעצם גר במקום אחר ולא העברת כתובת.
“התפיסה הזאת שחס וחלילה לא ניתן פתח גם לכאלו ונסגור הרמטית את התופעה הזאת שאולי אנשים יחליפו כתובת, ישתמשו בכתובת בדויה, בכתובת לא נכונה, כדי לקבל את ההנחה, אני לא רואה את זה ככה.
“מדובר בהטבה מהותית המגלמת 50% הנחה בתעריפי התחבורה הציבורית ומסתכמת במאות עד אלפי שקלים בשנה. זה בא להגיד שזה לא סכום מבוטל, זו הטבה מהותית מאוד, עם משמעות כספית גדולה מאוד.
“אז בנו את כל המנהרות, כביש בגין, הרכבת הקלה – הכול. לא היה צריך לעשות שום דבר בשבת. תלוי איך אתה מתכנן.
“אנחנו מאוד מאוד שואפים ורוצים שכפי שהכרזנו, כפי שהמשרד הכריז, שהרפורמה, הפעימה השנייה שבעצם נותנת גם לפי מדד סוציו-אקונומי, תיכנס. וזה ירחיב באופן ניכר וזה גם כנראה יהיה גם מכוון יותר.
“אבל אני לא רוצה להגיע לסטטוס קוו, הסטטוס קוו הוא מ-1947 שאז נחתם הסטטוס קוו. הסטטוס היסודי והמקורי של העם היהודי, שנקודת ההנחה היא שלא עובדים בשבת.
“הנחת היסוד בעבודה – וככה צריך להיות – שאת העבודות לא עושים בשבת. השבת היא לא היום. יש שביתת מלאכה וזה לא היום שבו נעשו השיפוצים והקמות של דברים במדינה וזו התוצאה ואנחנו מודדים את זה בדברים אחרים.
“עד הפרט האחרון, אני חושב שהיא ידועה בבולדוזריות שלה, ביכולת העבודה שלה, במסירות ובהצלחות ובכושר הארגון.
“הנתונים שאתה מביא, איך שלא יהיה, איך שאני אקרא אותם – אני לא יודע מאיפה אתה מביא אותם – אבל איך שלא יהיה, הם עדיין בוסר בשביל לקחת את הנתונים.
“לכן אפשר לשמור על הבריאות, ושמירה על בריאות היא ערך עליון, כפי שכולנו יודעים ומודעים לכך. הרמב"ם אמר את זה בפירוש, אבל זה גם בחיי היום-יום.
“עכשיו, מעבר לחלק הטכני שמים דגש על החלק הכספי, לא כספי – לכן אמרתי שבערכים, אם הנחת היסוד בעבודה היא על כך שהעבודה – שלא עובדים, שהמשק שובת בשבת, אתה יודע מה היה מוסיף התל"ג אם התעשייה הייתה עובדת בשבת? היינו נותנים לאנשים חופש, הוא היה חופש אחר.
“לנסות למדוד את זה, מה העלות, לא העלות – זה לא כלי המדידה כשמדברים על הערכים, ערכי יסוד. אנחנו לא עושים את זה, ואני שמח שזאת התשובה – גם אמיתית וגם ערכית, אני גאה בזה.
“לכן, להגיד שמשיקולים פוליטיים לא עובדים בשבת – הנחת העבודה צריכה להיות, שלא עובדים בשבת וצריך לעשות הכול כדי שלא יעבדו בשבת. כך נעשה וכך אני רואה את זה וזאת צריכה להיות התשובה.
“הנכס היסודי והקיומי של עם ישראל זה מורשת ישראל. מסורת ישראל היא קיום השבת. השבת היא, כחוק במדינת היהודים, לשביתה; זה החוק, שביתת מלאכה מאז הקמתה.
“אנחנו חושבים שהצעת החוק היא חשובה ונועדה להקל את הרגולציה בתחום של עריכת שיפורים ברכבים פרטיים.
“אנחנו נפצה אותם בזה שאנחנו מחזקים את שמירת השבת. זה הפיצוי הכי חזק, החוזק והחוסן. זו השקפת עולמי, ככה אני רואה את הדברים, זו נקודת ההנחה.