ציטוטים
“נוסח הצעת החוק כלל השוואה בין לומדי התורה לבין המשרתים, וההשוואה הזו תוסר מהצעת החוק
“בלי הסרה של הסעיף הזה, החוק הזה לא יקודם ולא יעבור. לכן, גם ביקשנו לראות בקריאה ראשונה את הנוסח החדש. זה לא יובא להצבעה בלי שהוא יוצג לוועדת השרים. ויש החלטה חלוטה, ומאוד מאוד ברורה, שהסעיף הזה יורד.
“ולכן, היה דיון מאוד ער ויסודי על זה בתוך ועדת שרים לחקיקה, והוצגה עמדה – שהציגו אותה שם גם אני, גם השר שיקלי, וגם הוא לא נכח בדיון, אבל הוא דיבר על זה עם מזכיר הממשלה קודם השר סמוטריץ' – שהעמדה הזאת אמרה שאנחנו בהחלט מזדהים עם כך שערך לימוד תורה צריך להיות ערך יסוד חקיקתי במדינת ישראל. אבל אנחנו חושבים שהמשרתים צריכים לקבל הטבות וזכויות וסיוע מהמדינה בזכות התרומה שהם נתנו. ואין פה סתירה בין השניים.
“מה שנשאר פה זה ערך יסוד במורשת העם היהודי – לימוד תורה. אני מסכים עם זה, אני חושב שיש סביב זה קונסנזוס מאוד רחב – אגב, לא רק בקואליציה, אלא גם בציבור במדינת ישראל, בלי שום קשר לזה שצריכים לפתור את סוגיית הגיוס.
“לא בכדי הממשלה הנוכחית העבירה תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר העניקו הטבות חסרות תקדים למשרתים בסדיר ובמילואים.
“למה צריך חוק על שוויון? למה צריך חוק על דברים אחרים? למה צריך חוק-יסוד: הלאום?
“נוסח הצעת החוק, אפרופו דווקא מה שנאמר כרגע, כלל גם השוואה בין לומדי התורה לבין המשרתים, וההשוואה הזאת תוסר מהצעת החוק לפי החלטת ועדת שרים לחקיקה.
“לא בכדי הממשלה הנוכחית העבירה תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר העניקו הטבות חסרות תקדים למשרתים בסדיר ובמילואים. לפיכך, ובהתאם להחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה מיום 9 ביוני שנת 2026, תוסר מהצעת החוק ההשוואה למשרתים בסעיף 2, ונוסח מתוקן יובא לאישור נוסף בוועדת שרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה בוועדה.
“לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. יש לך בעיה עם זה?
“- - לא רק שזה לא מפריע – אני מזדהה לחלוטין עם העובדה שלימוד תורה הוא ערך בסיסי במורשת העם היהודי, וצריך להיות ערך בסיסי במדינת ישראל.
“מוצע בהצעת החוק הזאת לעגן כראוי בחוק-יסוד את ערך לימוד התורה בעם ישראל ובמדינת ישראל כערך יסוד מבחינה חוקתית ויצירת מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים הקיימים במדינה.
“מה שנשאר מהצעת החוק הזאת זו אמירה עקרונית על כך שלימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. ואני חושב שדווקא סביב העיקרון הזה הבית הזה יכול היה להתאחד, במקום להפוך את זה למחלוקת.
“יש סתירה בין ההגדרה שמלווה חיילות וחיילים אלו מיום גיוסם לצה"ל, הגדרתם כבודדים, לבין המאמץ שמערכת הביטחון עשה כדי שהתחושה של אותם חיילים בשירות תהיה בדיוק ההפך הגמור מהמושג הזה. אני יודע שמפקדים ולצידם אנשי משאבי אנוש, תחת ההכוונה של אגף כוח אדם, פועלים כל השנה כדי שהחיילות והחיילים הבודדים ירגישו שיש מי שמלווה אותם, שדואג להם למעטפת ראויה. בצה"ל משרתים היום למעלה מ-6,000 חיילים בודדים, וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. החיילות והחיילים הבודדים משרתים במגוון רחב של תפקידים משמעותיים, ובחרים לצאת גם לקורסי פיקוד וקצונה. צה"ל מעניק סיוע נרחב לחיילים בודדים, בנוסף לדמי הקיום החודשיים שמקבל כל חייל: סיוע בשכר דירה, בהחזקת דירה, במימון טיסה לביקור ההורים בחו"ל, בימי סידורים, בימי כיף ועוד. אבל לצד המעטפת הזאת שמקבלים החיילים משלב ההכנה לגיוס ועד לשחרור, הדבר החשוב ביותר הוא היחס והגישה של המפקדים – יחס שמתבסס על ההבנה שלא פשוט להיות חייל בודד, ובוודאי חייל בודד המשרת כלוחם.
“צה"ל מעניק סיוע נרחב לחיילים בודדים, בנוסף לדמי הקיום החודשיים שמקבל כל חייל: סיוע בשכר דירה, בהחזקת דירה, במימון טיסה לביקור ההורים בחו"ל, בימי סידורים, בימי כיף ועוד.
“חיילים בודדים שבוחרים בשירות משמעותי למרות הקושי והאתגר האישי שכרוכים בכך הם ללא ספק ההמחשה המרשימה ביותר לאופן שבו ניתן לשרת את המדינה, ובוודאי אלו מביניהם שמתנדבים לשירות קרבי למרות שלא חייבים בכך.
“בשנת 2025 נרשמו 196 מקרים מסוג זה – נתון מדאיג המחייב אותנו להעמיק את מאמצי האיתור, הליווי והחיבור לקהילה.
“לכן אני מציע לך לשקול אם אתה בכל זאת רוצה להתעקש להביא את הצעת החוק הזאת להצבעה, כי כרגע עוד אין עמדה סופית של הממשלה. ברור שלפי תקנון עבודת הממשלה, שאני מניח שמוכר לך היטב כמי שהיה שר בממשלה ומכיר את זה היטב כמוני, כל עוד הצעת חוק פרטית מובאת לדיון במליאה והממשלה עוד לא סיימה לדון בה ועוד לא גיבשה עמדה, אוטומטית העמדה של הממשלה ושל הקואליציה היא התנגדות להצעת החוק עד שאין החלטה חיובית על תמיכה. זה לא אישי, זה חל על כל הצעות החוק, גם של חברי הכנסת של הקואליציה וגם של האופוזיציה. ולכן, כמובן, אם אתה תתמיד בדעתך להביא את הצעת החוק להצבעה היום, אני כבר מגלה את המאוחר: העמדה של הממשלה – והיא תמליץ גם לקואליציה ותנסה לשכנע את יושב-ראש הקואליציה – תהיה התנגדות להצעת החוק.
“לכן, העמדה המקצועית של משרד האוצר אומרת דבר מאוד פשוט: היא אומרת שזה לא נכון ללכת בדרך של הטבת מס כדי להיטיב עם אוכלוסייה שאתה רוצה להיטיב איתה, אלא נכון לבחור דרך אחרת של תקצוב ישיר.
“משרד הרווחה והביטחון החברתי – אדוני השר לשעבר ובעזרת השם לשעתיד – רואה חשיבות עליונה בהתמודדות עם תופעת הבדידות והניתוק החברתי, ובפרט במקרים הקשים שבהם אזרחים ותיקים נמצאים ללא רוח חיים בביתם ימים ארוכים בלי שאיש הבחין בכך.
“נקודה שלישית, שגם היא רצינית ועניינית – העירו אנשי משרד האוצר: בשיטה של ההטבה שאתה מציע ללכת בה, חיילים שהם חיילים בודדים או חיילים נשואים לא יקבלו את ההטבה. לכאורה, גם זה לא הגיוני. זה שחייל בודד ואין לו הורים כאן בארץ, זו לא סיבה שיש לו פחות צרכים.
“אז הסעיף השני הזה, אלון, הוא באמת רציני, כי הוא אומר דבר מאוד פשוט: אתה רוצה להיטיב עם המשרתים? למה לעשות הטבה שדווקא משרתים שבאים ממעמד גבוה, שההורים שלהם מרוויחים משכורות גבוהות, הם יקבלו את ההטבה, והמשרתים שבאים ממעמד נמוך, שהם אולי אפילו יותר צריכים את הסיוע הכלכלי, הם לא יקבלו את ההטבה הזאת, כי מבחינתם הם גם ככה לא מגיעים לסף המס וזה לא רלוונטי להם?
“למה? אחת – ופה אני כבר מקריא, כי אני מעדיף להיצמד ללשונם כדי שהדברים יבואו בדיוק – מתן הטבות לסיוע לאוכלוסיית חיילי סדיר ולמשפחותיהם יש לעשות באמצעות הקצאת תקציב ישיר ושקוף, המופיע בסעיפי התקציב של מערכת הביטחון. סיוע בדרכים עקיפות כמו מערכת המס מקשה להעריך את היקפי ההטבה ומקשה על מערכת הביטחון להפנים את המשמעויות הכלכליות והתקציביות.
“קודם כול, הייתה דווקא תמימות דעים בוועדת השרים לחקיקה של שלושה גורמי מקצוע של משרד האוצר – אגף הכלכלן הראשי, רשות המיסים ואגף התקציבים – שחושבים שהמטרה היא ראויה, הכלי הוא לא נכון.
“ולכן, כמובן, אם אתה תתמיד בדעתך להביא את הצעת החוק להצבעה היום, אני כבר מגלה את המאוחר: העמדה של הממשלה – והיא תמליץ גם לקואליציה ותנסה לשכנע את יושב-ראש הקואליציה – תהיה התנגדות להצעת החוק.
“נקודה שנייה, אלון, אומרת כך: הטבה על דרך נקודות זיכוי מגבירה רגרסיביות. הנהנים ממנה הם הורים לילדים משרתים שהם בעלי הכנסות גבוהות יחסית, ואילו הורים שלא מגיעים לסף המס לא ייהנו ממנה. לכן מדובר בהטבה לא שוויונית, שלא תינתן באופן מיטבי לאוכלוסייה הרלוונטית.
“היום הטכנולוגיה מאפשרת לעשות את זה, וזה מדד שמייד מדליק נורה אדומה אם משהו קורה ומאפשר לפעול. לכן אני חושב שיש פה דווקא כלי שאני הייתי מציע למשרד הרווחה לאמץ אותו יחד עם רשויות מקומיות.
“- - גילוי נאות: זה נולד בהחלטת ממשלה, שקבעה אזורי עדיפות לאומית והייתה צריכה להתמודד איך היא מתמודדת עם הסיפור של יהודה ושומרון, והכניסה את כל הקטגוריה הזאת של יישובים מועדפים כחלק ממפת עדיפות לאומית בשנת 2013.
“כמו כן, מוצע להעניק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל המצב אך לא זכאים לדמי אבטלה בשל גילם. וכן לקבוע שתקופת החל"ת לא תיספר לעניין התקופה המוגנת מפיטורים בעבור נשים החוזרות לעבודה לאחר תקופת לידה והורות.
“- - הוא לא נמצא פה בהצבעה, כי הוא יודע שהוא, כשר האוצר, תרם תרומה אדירה לרעיון הזה, כן לעשות עדיפות לאומית ליישובים ביהודה ושומרון כיישובים מועדפים. אז אני מודה ליאיר לפיד על תרומתו ליהודה ושומרון, ובפעם הבאה, כשאתם תוקפים משהו, תבדקו, סליחה, את ההיסטוריה של המונח הזה.
“אחד, ביקשתם גילוי נאות, קבלו גילוי נאות: אני מתנחל גאה, וגאה בזה, ואמשיך להיות גאה בזה, ואומר את זה כאן, אני גר ביהודה ושומרון.
“יש להדגיש שמענה זה הוא מענה משלים שמגיע לצד מענק ההמשכיות העסקית לעסקים שנפגעו מהמצב הבטחוני, שיגיע לשולחן הכנסת גם הוא בהקדם, ויאפשר מענה שלם למעסיקים ולעובדים במשק.
“כמו כן, מוצע להעניק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל המצב אך לא זכאים לדמי אבטלה בשל גילם.
“שר הביטחון מבקש להדגיש בצורה ברורה ביותר: לנוכח היקף הפצועים הגדול בגוף ובנפש נדרשת הגדלה נוספת של המשאבים, בדגש על תוספת תקינה משמעותית של מאות תקנים.
“לצד הגידול חסר התקדים בהיקף המטופלים באגף, עיקרון חשוב נותר בעינו: משרד הביטחון מחויב לטיפול המיטבי בפצועי צה"ל ולהבטחת רצף המענים הניתנים להם. בדיוק משום כך פעל משרד הביטחון להגדלת המשאבים והיקף העובדים באגף. תקציב אגף השיקום גדל פי שלושה ליותר מ-10 מיליארד שקל; אגף השיקום תוגבר ביותר מ-130 תקנים חדשים, וגויסו 500 משרתי מילואים שמעניקים מענה ישיר לנכי צה"ל במסגרת פרויקט תל"ם.
“יש תוכניות בנייה מאוד משמעותיות בחצור שלמעשה יהפכו את חצור לעיר, וכתוצאה מזה אני חושב שהיא תיכנס להגדרה של ערי ראשה של משרד הפנים.
“אז שוב אני חוזר ואומר: בחוות הדעת הביטחונית ששמו על השולחן צה"ל ומשרד הביטחון הם תיקפו קו שהוא סוג של מפגש של שני עקרונות: תשעה קילומטר ואחריות פיקודית של פיקוד הצפון.
“שר הביטחון מבקש להדגיש בצורה ברורה ביותר: לנוכח היקף הפצועים הגדול בגוף ובנפש נדרשת הגדלה נוספת של המשאבים, בדגש על תוספת תקינה משמעותית של מאות תקנים. כמו כן, במשרד הביטחון מודעים לצורך לבצע שינויים ארגוניים אסטרטגיים לשם התאמת פעילות האגף למציאות החדשה ולאתגריה וכדי לשפר את המענה שניתן למטופלים, תוך הפחתת הביורוקרטיה וחיזוק המענה הדיגיטלי, לרבות ביצוע שינויי חקיקה נדרשים.
“דיברו כאן מספר חברי כנסת על כך שזה שחצור לא פונתה זה לא אומר שהיא לא צריכה לקבל סיוע בעקבות המלחמה, אולי אפילו נהפוך הוא; ואני באופן אישי מזדהה לחלוטין עם הקביעה הזאת.
“בהקמת הוועדה הבהיר שר הביטחון בצורה חד-משמעית: יש לוועדה מנדט מלא להפוך כל אבן ולהציע תפיסות חדשות ותוכנית פעולה אחרת, לרבות בכל הנוגע לתקנים ומשאבים נוספים לאגף השיקום.
“לכן גם כשעיקר התקציב הושקע בקו הזה של קו העימות, 12 מיליארד שקל, הוקצו בצד 2.9 מיליארד שקל בהחלטת ממשלה מיוחדת שאמורים לתת מענה לכל היישובים שהם מעבר לתשעה קילומטר, בתוכם גם, כמובן, חצור.
“אני חושב שחצור חייבת להיות נדבך משמעותי בתוך התוכנית הזאת גם בגלל המיקום הייחודי שלה בתוך האזור של הגליל המזרחי, בזה שהיא בעצם הפכה לקו החזית ברגע שפינו את אלה שלפניה ומעוד הרבה מאוד סיבות.
“יחד עם זאת, ובניגוד לנטען בתיאור הקצר של ההצעה לסדר-היום, לגבי היעדר תוכנית ממשלתית הכוללת את חצור, חשוב להבהיר כי משרד ראש הממשלה מוביל מהלך רחב ומקיף בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3556, מיום 4 בדצמבר 2025, לגיבוש תוכנית אופרטיבית לפיתוח מרחבי של כלל מחוז הצפון.
“אבל סך הכול, ובזה אני רוצה לסיים, יש כאן משימה לאומית אולי בין הכי חשובות שיש היום כאן במדינת ישראל.
“אבל סך הכול, ובזה אני רוצה לסיים, יש כאן משימה לאומית אולי בין הכי חשובות שיש היום כאן במדינת ישראל. אני מודה לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי לקחת בה חלק בשנה האחרונה. נעשה פה לא מעט.
“בראש ובראשונה – בזה פתחתי, ובזה אני רוצה לסיים, לתושבי הצפון עצמם, שנשאו על הכתפיים שלהם את הפינוי הקשה של כל התקופה הזאת, את המורכבות של תהליך החזרה, והם למעשה המנוע העיקרי לצמיחה של הצפון, שאני מאמין שתגיע עם ההשקעה הממשלתית הגדולה וחסרת התקדים הזאת.
“אנסה לתאר בקווים בסיסיים מה באמת היו צעדי הממשלה בהיערכות לתהליך החזרה והליווי שלו, וגם קצת לשתף אתכם בהסתכלות פנים קדימה.
“לא היה איסור לחזור. היה צו על שטח צבאי סגור, אבל התושבים יכלו להיכנס, והייתה המלצה שלה מדינה להתפנות. המדינה לא פינתה בכוח אף תושב בצפון, וגם בקריית שמונה אחוז מסוים של התושבים נשארו לאורך כל המלחמה.
“אני קודם כל רוצה לברך את חברת הכנסת יעל רון משה על היוזמה הזאת, אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב.
“ולכן, אם המדינה רוצה להשקיע כסף כדי לעזור לעסקים באזורים האלה, היא צריכה לתת כסף ישר לעסקים.
“ברגע שיש רציפות גיאוגרפית ויש יישובים סמוכים זה ממוטט את כל העסקים. חצור פשוט תתפנה, לא יהיה לה מה לעשות, לא יהיה עסק אחד בחצור שישרוד. ולכן הפתרון הוא פתרון אחר. הפתרון זה לתת כסף ישר לעסקים.
“אבל פה, ברגע שאת מייצרת דבר כזה, את למעשה הורגת את כל העסקים, את כל החנויות, בכל האזור של הנגב – באשקלון, באופקים, בנתיבות, בבאר שבע, כי אף אחד לא יקנה שם, צריך להיות אידיוט לקנות שם.
“אני חושב שדווקא הנושאים האלה, כמו סיוע ליישובים שנמצאים בפריפריה, גם בדרום וגם בצפון, וחוו את המלחמה הקשה ועכשיו עוברים תהליך של שיקום וצמיחה, הם דוגמה לנושאים שנכון שהשיח עליהם יהיה מקצועי וענייני, ולאו דווקא פוליטי.
“קביעת הטבת מס ייחודית לפי מיקום גיאוגרפי יוצרת הבחנה בין נישומים במצבים דומים ופוגעת בעקרון השוויון במיסוי. יישובים ואזורים נוספים שנפגעו כלכלית מהמלחמה אך אינם נכללים בהגדרת החוק, ייוותרו ללא מענה מקביל, דבר הצפוי להוביל לגל דרישות והטבות דומות מאזורים אחרים והעמקת האפליה האזורית.
“עסקאות ביישובי חבל תקומה וביישובי קו העימות בשיעור אפס מע"מ – זה עלול להוות הזדמנות לעסקים להעביר את פעילותם לאזור קו העימות על מנת לנצל את הפטורים וההנחות במיסים, דבר שיכול להוביל להעברת פעילות עסקית באופן מלאכותי לאזורים אלה, גם אם אינה מתבצעת שם פעילות כלכלית משמעותית.
“אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, הממשלה תומכת בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), שהציג כאן חבר הכנסת ינון אזולאי, ואני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק.
“אני חושב שזאת הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, שתעזור מאוד לרשויות באזורי הפריפריה, כולל כאלה שאני מטפל בהם עכשיו במסגרת תפקידי. לכן יישר כוח גדול על קידום הצעת החוק, ואני קורא לכל חברי הכנסת להצטרף ולתמוך בהצעת החוק הזאת, תודה רבה.
“יש מאות מיליוני שקלים שעומדים היום לרשותה של עיריית קריית שמונה לתשתיות ציבוריות ומבני ציבור.
“התחננתי מול ראש העיר להתחיל בשיקום של האצטדיון מתוך הכסף הזה, לתעדף אותו גבוה.
“עצם זה שיש מענק עזובה הוא אירוע לא ברור מאליו, כי הוא לא היה בדרום, כי רק בצפון הייתה היעדרות כל כך ארוכה מהבית - -
“מהרגע שנכנסתי לתפקיד ואחרי ביקורים ראשונים בשטח היה ברור לי שצריכים להציף את הבעיה הזאת. היה פה ויכוח קשה מאוד מול אגף תקציבים, ובעיקר מול המשפטנים, כי הם אמרו: אין במס רכוש דבר כזה "נזק עזובה". אתם מייצרים פה משהו חסר תקדים, ומפחדים מההשלכות של זה לעתיד. לא ויתרתי.
“הפתרון לזה הוא רק במסגרת טיפול חוק של מס רכוש. זאת אומרת שאם רוצים לייצר איזושהי הצמדה בגלל שלמס רכוש לוקח זמן לתת תשובות, הדרך לעשות את זה היא כמובן בסעיף מפורש בחוק מס רכוש, כי מס רכוש הוא גוף שפועל לפי החוק שלו ולא יודע לזוז משם, לא ימינה ולא שמאלה.
“לכן מראש המדיניות הייתה להשקיע הרבה מאוד כסף ביישובים, כדי לאפשר להם את התהליך הזה.
“פרויקטור הצפון נשאר עם כל הסמכויות שלו, פשוט במקום ראש הממשלה היה מולו שר. ברור שזה במציאות, בחיים, משנה מצב, כי לראש הממשלה יש פחות זמן להתעסק עם שיקום הצפון ולשר יש יותר – כי זה תפקידי העיקרי, ולכן נכנסתי בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית. אבל פורמלית הסמכויות לא השתנו.
“אני מאוד מאמין באוטונומיה של הרשויות המקומיות, כמי שמייצגות את התושבים, בקבלת החלטות על סדרי עדיפויות.
“ברור שזה במציאות, בחיים, משנה מצב, כי לראש הממשלה יש פחות זמן להתעסק עם שיקום הצפון ולשר יש יותר – כי זה תפקידי העיקרי, ולכן נכנסתי בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית.
“בסדר, אני רק מעיר, לדוגמה, כמה קשיים מהלך כזה מייצר בסופו של דבר, ובעיניי זו ביורוקרטיה שתסרבל ולאו דווקא תעזור.
“אבל כרגע העמדה הממשלתית לגבי החוק היא שהממשלה עוד לא גיבשה עמדה לא חיובית ולא שלילית. אגב, זאת העמדה המקצועית של משרד הביטחון, זאת לא סוגיה פוליטית.
“אם המציע מתעקש על הצבעה, אני קורא לכנסת לדחות את הצעת החוק בהתאם לעמדה המקצועית של משרד הביטחון.
“הצעת החוק שלפנינו באה להרחיב את הכלים להתמודדות עם מעורבות ותמיכה במעשי טרור לא רק כלפי בני משפחותיהם של המחבלים אלא גם כלפי אחרים שנטלו חלק, עודדו או הסיתו.
“דווקא עמדת הממשלה תומכת בהרחבה לאלה שהם לא בני משפחה.
“בכל מקרה קיומם של מבחני תמיכה במורשת עדות ישראל מצביע על אפשרות לפעול להעמקת עידוד החקר בנושא ללא צורך בקידום חקיקה ראשית ובאמצעות כלים קיימים, מתוך ראייה שוויונית של כלל מורשות ישראל השונות.
“מורשת השפה המרוקאית היהודית, אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה של השפה המרוקאית היהודית, הן נכס לאומי הראוי לשימור ולהעמקת ההיכרות עימו. שר התרבות והספורט ישמח לתמוך בהצעת החוק החשובה בתנאי שיימצא לה מקור תקציבי שיעוגן בה.
“אין צורך להרחיב בדבר חשיבות הרחבת הכלים החוקיים שבהתמודדות עם הטרור, ודאי מאז אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה.
“במידה שחבר הכנסת ביטון יחליט להעלות את הצעת החוק להצבעה בלי לסיים את ההידברות עם משרד התרבות והספורט, כמובן שאנחנו מבקשים מהכנסת להצביע נגד. תודה רבה.
“כמו שעבדנו מהר על אישור החוק, כך נעבוד בכל הכוח והכי מהר כדי להפוך את החוק הזה למציאות בשטח.
“עכשיו לנושא שלשמו עליתי לדוכן, הצעת חוק שיקום נרחב לחבל תקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי. מדובר בהצעת חוק שהיא קריטית להמשך העבודה של שיקום חבל תקומה, ואני אנסה בכמה מילים להסביר לחברי הכנסת למה במקרה הזה יש צורך בהצעת חוק מיוחדת, ומה היא עושה.
“מדובר בהצעת חוק שהיא קריטית להמשך העבודה של שיקום חבל תקומה, ואני אנסה בכמה מילים להסביר לחברי הכנסת למה במקרה הזה יש צורך בהצעת חוק מיוחדת, ומה היא עושה.
“זה חוק שיכול לאחד את הכנסת, וכדאי שכולנו נשקיע מאמץ לאשר אותו כמה שיותר מהר כדי שבאמת אותן פעולות חשובות למימוש מינהלת תקומה יוכלו להתממש. אני קורא לכנסת לאשר את הצעת החוק.
“מאז שאתמול בלילה קיבלנו את ההודעה הזאת, אנחנו עמלים עכשיו על הכנת החלטת ממשלה מפורטת שתמשיך את מסגרות הפינוי לתושבי הצפון לחודשי ינואר-פברואר, וההחלטה הזאת, אני בטוח, תאושר עד סוף השנה הזאת יחד עם עוד שורה של החלטות ממשלה שאנחנו עובדים עליהן.
“הטרור הזה מתאפשר, בין השאר, בגלל תמיכה כלכלית רחבת היקף במחבלים היושבים בכלא הישראלי או בבני המשפחות שלהם. למעשה, על מנת להגביר את האפקטיביות של המלחמה בטרור ובתשתית שמאפשרת אותו, נולדה הצעת החוק הזאת, שזכיתי להיות – למען גילוי נאות, כרגע אני מייצג את עמדת הממשלה, אבל זכיתי להיות שותף עם חבר הכנסת סוכות.
“הצעת החוק הזאת אומרת שלמדינת ישראל צריך להיות כלי להתמודדות גם ברמה האישית עם האנשים שמעורבים בהעברת כספים לארגוני טרור ולא רק ברמה המוסדית מול הרשות הפלסטינית כולה.
“ההתניה הזאת דיברה על כך שהסמכות של שר האוצר להטיל את הסנקציות האלו תהיה מותנית, שלא רק בן אדם אחד יחליט – היום יש שר אוצר אחד, מחר יהיה שר אוצר אחר – אלא זה מותנה בהסכמה בין שר האוצר לראש הממשלה.
“העיקרון של הקפאת מצב לשנה וחצי לפחות, אני חושב שהוא מאוד חשוב מבחינה חינוכית, זה גם משדר אמונה בכך שבסוף היישובים יחזרו לגודלם, ואפילו יתפתחו.
“אנשים לא היו בבית שנה, ויש נזקים שאני קורא להם נזקי עזובה. אף מס רכוש לא מפצה על זה, אבל כשאנשים לא בבית שנה, נכנסו מכרסמים, נסתם ביוב, נזקי צנרת, אני כבר לא מדבר על גינות ודברים אחרים.
“אלה הן הסנקציות שאפשר להטיל על נושאי משרה בגופים ובארגונים שדואגים להעברת הכסף. כאמור, בעיניי הצעת החוק הזאת למעשה עושה את הצעד הבא וממשיכה את הצעת החוק המקורית של חבר הכנסת אלעזר שטרן, כדי להתמודד התופעה הזאת.
“לא הסכמתי איתו; נלחמתי על זה שהחוק יאושר ואכן זה מה שקרה. רוב השרים חשבו כמוני והחוק אושר. לכן אני מדלג על הפסקה הזאת, אני חושב שהיא לא נכונה, ואני לא חושב שהסמכויות הקיימות היום מספיקות לראשי הרשויות, וזאת גם חוות דעתם – כדי, בסופו של דבר, לבצע את העבודה הזאת.
“ודבר אחרון, שהוא בעיניי הכי חשוב, והוא קשור לא רק ליישובים המפונים, אלא לכל אזור הצפון, ובראשו קו העימות, וזה קידום של האזור הזה קדימה.
“איזו מעטפת לאנשים שחוזרים כדי שירגישו את עצמם מייד במערכת שמקבלת אותם, עם הכלים הנדרשים ובסבר פנים יפות, ולא רק זורקת אותם למים ואומרת: תשחו.
“אז אמרתי, אני חושב שהכיוון יהיה מענק מסוים, והבן אדם יחליט מה הוא רוצה לעשות איתו. אם הוא רוצה לחזור ולסיים באמצעות המענק הזה את ההתחייבות, או לצאת מההסכם בתוך שלושה חודשים וכו', או שהוא רוצה להמשיך להיות שם ובמסגרת המענק הזה למממן את שכר הדירה ולהמשיך לגור באותו מקום.
“יהיה איזה מענק שאנשים יחליטו האם הם מעדיפים לחזור מוקדם יותר ולקבל את המענק בכסף, או שרוצים לקחת את הכסף הזה ולהמשיך את שהותם במקום שבו הם נמצאים.
“זה נכון שיש לא מעט תושבי הצפון שכבר עכשיו חוזרים לבתיהם, אבל מצד שני, לא הצבא ולא הקבינט המדיני הביטחוני ולא הממשלה קראו לתושבים לחזור, כי אנחנו נמצאים בתקופה מאוד רגישה מבחינה ביטחונית.
“יש תקציב של 15 מיליארד שקל, והוא משוריין לנושא הזה של הצפון, הוא אושר.
“כל הפרטים שהזכרתי עד עכשיו הם חשובים מאוד, ובלעדיהם לא תתבצע חזרה, אבל אם האירוע הזה יסתיים בכך שחזרנו ל-6 באוקטובר, גם אם נעשה את זה בדרך המיטבית האפשרית, ובלי תקלות, לא עשינו כלום.
“ואז נתקלנו בתופעה: אחרי שהמדינה משקיעה כבר כסף בזה ומתנדבים משקיעים זמן בזה, פתאום, כשרמת האיום לרגע יורדת, הכול חוזר. זה תהליך שאי-אפשר לעשות אותו כל פעם מחדש ולכן אמרו הרבה ראשי רשויות: אני צריך כלים כדי לשמור על המצב הזה לאחר ההשקעה שנעשתה.
“הצעת החוק הנוכחית, שהציג אותה כאן חבר הכנסת סוכות, למעשה ממשיכה את המגמה הזאת, ואומרת את הדבר הבא: חוץ מעניין מוסדי מול הרשות הפלסטינית, יש אנשים שבאופן אישי מעורבים בתהליך הזה. הם אלה שעומדים בראש הארגונים שמעבירים את הכספים; הם אלה שדואגים לכך שהכספים יעברו. הצעת החוק הזאת אומרת שלמדינת ישראל צריך להיות כלי להתמודדות גם ברמה האישית עם האנשים שמעורבים בהעברת כספים לארגוני טרור ולא רק ברמה המוסדית מול הרשות הפלסטינית כולה.
“החלטת הממשלה הזאת החליטה על הקצאה של 15 מיליארד שקל לחמש שנים, החל משנת 2025 לנושא הזה של שיקום ופיתוח הצפון.
“לאור האמור, אני מציע למליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק החשובה הזאת בקריאה הטרומית. אני מאחל בהצלחה לשני היוזמים במשא ומתן שצפוי להם מול משרד הביטחון, שלפי התשובה הזאת אני כבר מניח שהוא יהיה לא פשוט.
“לכן המהלך – בעצה אחת עם ראשי הרשויות – שאני יוזם כרגע, זה לקחת את יתרות התקציב האלה, ולעשות הסטה לטובת השיקום הפיזי של מבני ציבור ברשויות, כדי להיערך לחזרת המפונים.
“אתם אופוזיציית פח, ולכן תישארו על הספסלים האלה עוד הרבה הרבה זמן והרבה הרבה קדנציות.
“אני מודה לחברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק הזאת, אגב, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, כי אני חושב שירושלים היא זאת שמאחדת אותנו כאן, בבניין הזה; לפחות את רובנו המוחלט היא מאחדת כאן, בבניין הזה. אני מאוד מאוד מקווה שבצעד הזה אנחנו קידמנו עוד שלב בתובנה הזאת – ירושלים המאוחדת היא בירתה של מדינת ישראל לעולמי עד, ואף אחד לא יוכל להוביל עוד איזשהו צעד שיכפור או יערער על הריבונות הזאת. לכן, תודה רבה לכנסת ישראל.
“אני זוכר שאחרי הבחירות הקודמות בארצות הברית היה לחץ מטורף על מדינת ישראל להקים קונסוליה אמריקאית לפלסטינים בירושלים. אז אנחנו אפילו איימנו לפרוש מהממשלה אם זה יקרה, ורק ככה עצרנו את זה, ונגמר האירוע.
“לכן, דווקא כמי שעלה מרוסיה אני הובלתי את החוק הזה יחד עם חברי חבר הכנסת דן אילוז, כדי לקבע עוד, בצעד נוסף, את המעמד הייחודי של ירושלים המאוחדת כבירתה של מדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית; דמוקרטית, ולכן גם אתה חי בתוכה ואפילו חבר כנסת בה, אבל זה לא נותן לך שום זכות לכפור ביסוד הכי בסיסי של קיום המדינה הזאת.
“היה כאן לפני שנה אירוע נוראי של 7 באוקטובר, ואחריו קמו כמה מראשי האופוזיציה ואמרו: קרה פה משהו; לא משנה מה אמרנו קודם, לא משנה מה המחלוקות הכי קשות שהיו לנו קודם, בעקבות האירוע הזה הדבר הנכון הוא להיכנס מתחת לאלונקה.
“מדינת ישראל במאבק על הדרך שבה היא תנצח את המלחמה הזאת. ולכן חשוב מה ולא חשוב מי. והמדיניות כרגע תואמת את מה שאמרנו לאורך כל הדרך שצריך לעשות.
“ושתיים, על זה שדרשנו שתהיה לנו יכולת והשפעה על ניהול המדיניות הזאת ולא קיבלנו. היו מי שאמרו, הכל מתנהל טוב, לא צריך לשנות.
“אני אומר פה מעל הבמה הזאת, עשו דברים נכונים בשבועות האחרונים, והקרדיט מגיע לראש הממשלה.
“תחזרו למקום הזה שהיינו בו לפני שנה, אין פחות מלחמה עכשיו, יש יותר מלחמה עכשיו ותעשו את המעשה הנכון. תלכו בעקבותינו ותגידו: אנחנו גם נכנסים מתחת לאלונקה. אם אתם באמת מאמינים שצריך לנצח במלחמה הזאת.
“אז כנראה שמשהו בשיטות שבהן הממשלה פועלת הוא לא נכון. אותי לימדו שאם עושים אותו דבר ולא מגיעים לתוצאה, צריך לשאול מה לא עובד נכון כאן. ובמקום לשאול את השאלה מה לא עובד נכון כאן, אנחנו עדים למלחמת עולם – לא עם חמאס, בתוך הממשלה, בין ראש הממשלה לשר הביטחון.
“חבר הכנסת רביבו, פעם ראשונה מאז שאני זוכר את עצמי בבית הזה מ-2006, אני רואה ששמים בקופסה הוצאה שהיא רב-שנתית. זה לאבד את כל האמון בכלכלה הישראלית ובמשרד האוצר הישראלי. אחר כך אנו מתפלאים למה בסוף דירוג האשראי שלנו יורד.
“לכן אני מציע לכם, תביאו את הכסף הזה ממקום אחר, ותשאירו בקופסה רק תשלום למפונים, זה בהחלט ראוי.
“יצרנו במו ידינו רצועת ביטחון בשטח של מדינת ישראל. כ-100,000 אזרחים ישראלים הפכו לפליטים בארצם, ולא רק שהם לא יכולים לחזור הביתה, אף אחד, לא אתה ולא שר הביטחון, ולא ראש הממשלה, לא יודע להישיר להם מבט בעיניים ולהגיד: אנחנו מעריכים שנוכל להחזיר אתכם לבתיכם בעוד חודש, בעוד חודשיים, בעוד שלושה.
“מי שולט היום על האוכלוסייה ברצועת עזה? חמאס שולט על הכול; שולט על האוכל שאנשים מקבלים; שולט על המים שאנשים מקבלים; שולט על הדלק שאנשים מקבלים. אנחנו רק מאשרים להכניס, הוא שולט למי לחלק. שיתוף פעולה נפלא בין ממשלת ישראל לחמאס.
“אני יכול להציע לממשלה כמה הצעות שהצענו עוד בשלב אישור התקציב, כספים קואליציוניים, למשל, אדוני היושב-ראש. זה בהחלט יכול להיות יעד ראוי לממן את המטרות הראויות שלשמן הגדלת הגירעון הזאת נעשית.
“לכן, כמובן, לעשות את זה כלאחר יד, ככה תוך כדי תנועה, כשהכנסת בפגרה, ואחרי כל ההתחייבויות של שר האוצר שיעד הגירעון הוא ריאלי ולא יצטרכו לתקן אותו – אני חושב שזה בהחלט ראוי לגינוי, וזאת לא הדרך הנכונה לעשות את זה.
“גם הסיוע למפונים – אומנם צריך לנהל מלחמה ככה שלא יהיו מפונים, אבל כנראה שהממשלה הזאת לא מסוגלת לנהל מלחמה שבה לא יהיו מפונים ושלא תהיה רצועת ביטחון בשטח שלנו במדינת ישראל.
“אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו התכנסנו כאן לדיון על ניהול המלחמה על ידי הממשלה והשגת יעדיה, וראוי לפתוח את הדיון מציון של המטרות העיקריות, היעדים המרכזיים, אדוני השר, שהממשלה שאתה חבר בה שמה לה בתחילת המלחמה הזאת, אגב בקונצנזוס ציבורי רחב.
“קודם כול, בדרך שהממשלה מנהלת את המלחמה – לצערי מצפה, כי היא לא מצליחה להביא ליעדים שהיא שמה לעצמה. לא מצליחה למוטט את שלטון חמאס בעזה, לא מצליחה להביא את תושבי הצפון לבתיהם.
“ובאמת הכנסת כנראה הולכת להעביר ללא התנגדות את ביטול החוק המאוד לא אסתטי הזה.
“ליושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, שעם כל העומס הגדול שיש על ועדת החוקה התגייס פה לנושא הזה של הקלה וסיוע למשפטנים עולים שעולים לישראל, והצליח פה לעבור לא מעט משוכות אפילו מול משרד האוצר ומול משרד המשפטים.
“חבר הכנסת רוטמן, כי במערכת הפוליטית שלנו אנשים למדו לא לסמוך על המילה אחד של השני.
“אבל חוששני שזאת תהיה אחת מהדוגמאות המצחיקות שכנסת אחת מבטלת והכנסת שאחריה תצטרך להזדרז ולאשר.
“לכן צר לי שאולי אני "פארטי פופר" בדיון הזה ומחריב שמחות, אבל אחרי שפה אחד נבטל את חוק החילופים, הוא יחזור לפה, אולי לא פה אחד, אבל ברוב קואליציוני שיסתמן אחרי הבחירות הבאות, תודה רבה.
“אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני קורא כמובן לכנסת לתמוך בכל שלוש הצעות החוק בעניין אונר"א, אפילו ארבע, כי יש עוד הצעת חוק מוצמדת של חברתי חברת הכנסת שרן השכל. אני חושב שיש משמעות לכל אחת מהצעות החוק האלה, אבל משמעות עוד יותר גדולה למכלול.
“לכן אונר"א ברצועת עזה הפך לאחד מהמנגנונים היעילים של שליטת חמאס על האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. לכן לא פלא שחלק גדול מאוד מהירי על מדינת ישראל התבצע מתוך מתחמים של אונר"א, לא פלא שחלק מהעולם התת-קרקעי שנוצר על ידי חמאס מתבסס על מבנים של אונר"א, ולמעשה אונר"א וחמאס הפכו להיינו הך היום ברצועת עזה.
“לכן אני קורא לחברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, לתמוך בחקיקה הזאת, ואני קורא לממשלה סוף סוף להתעורר ולעשות מה שהיא יכולה לעשות, בלי להמתין בכלל לחקיקה הזאת – כי אין מקום לארגון כזה, לא מבחינה אסטרטגית ולא מבחינה מעשית, לא בשטח הריבוני של מדינת ישראל, לא ברצועת עזה ולא ביהודה ושומרון. תודה רבה, אדוני.
“לכן מראש הארגון הזה בחטא יסודו, והוא לא יכול להביא לשום תועלת, אלא רק נזקים לטווח ארוך, אסטרטגיים, למדינת ישראל.
“אני שמח, לפי מה שאני מבין, שגם סיעת יש עתיד הולכת להצביע בעד, בשונה ממחזה מביש שהיה פה בשבוע שעבר, שמשום מה יאיר לפיד החליט להתייצב לטובת מרצים תומכי חמאס באקדמיה שלנו.
“השבוע תבוא פה להצבעה התנגדות למדינה פלסטינית, ועוד פעם תמצאו את עצמכם – יאיר לפיד ימצא את עצמו מצביע יחד עם שותפו עופר כסיף ועם איימן עודה אותו דבר, נגד העניין הזה. למה כל פעם אתם מוציאים את עצמכם בצד הלא-נכון?
“תכף אני אגיד גם מי מכריע, אבל כשאתם באים ואומרים: לא צריך את החוק, אפשר הליך פלילי, לכאורה, לפי ההיגיון הזה, בשביל מה צריך את סעיף 7א, שבדיוק על הדברים האלה לוקח מבן אדם את הזכות החוקתית הכי בסיסית שיש – הזכות להיבחר לכנסת. אז להיבחר לכנסת הוא לא יכול ולהיות מרצה באקדמיה הוא כן יכול?
“ואגב, בתור מי שהיה יו"ר מל"ג, אני אומר לכם, אין יועצים משפטיים יותר עצמאיים מהיועצת המשפטית של המל"ג. לכן, כל המהומה הזאת אין לה שום סיבה.
“סטודנטים שבאים אחרי חודשים רבים של מילואים לקמפוס שלהם, ואז פתאום שומעים דברי בלע של תמיכה בחמאס – לא צריך להגן עליהם?
“מהסיעות חד"ש-תע"ל ומסיעת רע"מ אני לא מצפה לשום דבר, ברור לי למה הם מתנגדים, אבל מהאופוזיציה הציונית במדינת ישראל, אני ציפיתי שהיא תתייצב נגד מי שתומך בטרור ונגד תופעות כאלה כאן, גם במקרה של עופר כסיף וגם במקרה הזה של החקיקה הזאת. לכן אני קורא לכם להתעשת לפני שמאוחר מדי.
“אבל בכל יום שאני נוסע, המסלול החדש פתוח והמסלול הישן סגור. אז עדיין נשארנו עם מסלול אחד. למה? כי לצבא אין כוח אדם.
“דבר שני, גם במקום שזה מתבצע, אדוני השר, זה בסוף לא מביא לפתרון. הזכרת את מעבר מזמוריה. אני אגלה לך מה קורה אחרי שחנכת אותו, כי אני עובר שם כל יום.
“אדני שר הביטחון, מדי בוקר עומדים עשרות אלפים בפקקים קבועים בשעות ובמקומות קבועים ביהודה ושומרון ומהווים מטרה למחבלים. למשל, הפיגוע שהיה במחסום א-זעים שבו נרצח מתן אלמליח ואזרחים נפגעו.
“נאמת פה נאום על חשיבות חופש הביטוי האקדמי, ואני מסכים איתך על כל מילה על חשיבות חופש הביטוי האקדמי, אבל כל מה שאמרת על החוק הזה לא רלוונטי למה שכתוב בו.
“והדבר השני, חלק גדול מאוד מהסיבה לפקקים הוא אי העמידה של צה"ל בנהלים, שבידוק העומק חייב להתבצע בצד, ולא על המסלול הראשי. זאת ההנחיה שנים רבות. היא לא מקוימת. זה מה שגורם לפקקים שבסוף מסכנים את ביטחונם של המתיישבים שעומדים בפקק הזה.
“החוק נותן סמכות למוסד לפטר מרצה כזה. הרי מה קרה בסיפור המפורסם באוניברסיטה העברית? אמרו ראשי המוסד: אנחנו יכולים רק להשעות אותה, לא יכולים לפטר אותה, כי יש הסכם קביעות. אז על מי ולמה אתם מגינים? החוק מסמיך את המוסד, במקרה הזה האוניברסיטה - -
“ולאחרונה כנראה שלא היה מספיק – וזאת רק רשימה קצרה של מה שעשיתם – לאחרונה הצלחתם גם לעשות "רפורמה" לעולים – רובם בחמש השנים הראשונות שלהם בארץ, כפי שנחשף בדיונים בוועדת העלייה והקליטה – שבפועל הקטינה בחצי את הסיוע בדיור. אחלה רפורמה. פשוט לקחת כסף מהעולים ולא לתת להם אותו.
“מתי מדינת ישראל הייתה בונה מנגנון, שכדי לעלות לארץ – מי שמחליט לעלות לארץ – צריך לחכות שנה? אני כבר לא מדבר על זה, שמי מכם יכול למעשה לתקוע כף שבקצב השינויים שיש היום ברוסיה, בעוד שנה הוא בכלל יוכל לצאת משערי המדינה?
“לצערי הרב, ובאמת אני חושב שזה אירוע חסר תקדים, הממשלה הזאת מרגעי הקמתה שמה לה משום מה ליעד לפגוע בנושא של העלייה והקליטה. ממש כך.
“זה בושה שעדיין אין למדינת ישראל חוק אקלים כמו לכל המדינות המערביות המתוקנות, ואנחנו חייבים להוציא מלאכה מתוקנת מידינו.
“לא מעט חקיקה סביבתית חשובה הרבה פעמים נעצרה בפתחה; או החלטות חשובות, או אישור תקנות, הגיעו לכנסת ונעצרו פה מכל מיני סיבות, לפעמים מקריות או בגלל סדר עדיפויות.
“בסופו של דבר, חשוב מאוד שהנושאים האלה לא ייפלו בין הכיסאות, כי עד היום למשל, העיר ירושלים, עיר הבירה שלנו, נמצאת בלי כלי אכיפה לאוויר הנקי שלה, כי הכנסת כמה פעמים לא תיעדפה את זה מספיק, וכשהשרים חתמו היא לא אישרה את זה.
“אז חמישה שרי ביטחון – ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – אני ממליץ שיתכנסו בחדר אחד עם ראש הממשלה, מר הניצחון המוחלט, ויחליטו במועצת שרי הביטחון וראש הממשלה מהניצחון המוחלט, מי מהם בכל זאת אחראי על זה שהמחבלים שוחררו לעזה.
“הרי זה אחד מהשניים – או שמישהו פה ידע ונבהל מהביקורת הציבורית המוצלחת, ומשקר – וזה חמור מאוד – או שאף אחד לא מנהל שום דבר במדינה הזאת.
“אם ראש הממשלה, שאחראי על השב"כ, שר הביטחון, שאחראי על צה"ל, והשר לביטחון לאומי, שאחראי על השב"ס – שלושתם לא מנהלים את המסגרות שבתחום האחריות שלהם, ויכולים לשחרר להם מחבלים בלי שמספרים להם, ואחר כך הם מגלגלים עיניים ואומרים, לא ידענו – הם כשלו לחלוטין בביצוע של תחום האחריות שלהם, כל אחד לחוד וכולם יחד.
“אבל מי סופר, מה אכפת, רק לא לפגוע בציפור הנפש – חוק הרבנים שאתם מובילים.
“בסופו של דבר, בוודאי ובוודאי אין מקומו של החוק הזה בעת הזאת. זה היה רעיון אווילי להביא אותו כרגע לכנסת.
“זה לא הזמן לייצר מאות משרות חדשות, אם לא יותר מזה, כשחסר כסף במקומות שסובלים מהמלחמה, ולשם צריך להביא אותו.
“אני חושב שאירוע כזה בין קואליציה לאופוזיציה לא היה פה מאז 7 באוקטובר. וזה אומר משהו, כי האופוזיציה לקחה קו, שבזמן מלחמה, עם כל חילוקי הדעות שיש, בכל זאת, הכנסת צריכה לדעת, בדברים שיש עליהם הסכמה, לעבוד מתוזמן.
“חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שאני באמת תמה כל הערב הזה על ההתנהגות של הממשלה והקואליציה ועל סדרי העדיפויות שלה.
“בעיצומה של המלחמה, החליטה הקואליציה שכנראה שכבר אין צורך ב"ביחד ננצח" וכבר ניצחנו בעזה ובצפון והכול בסדר, שהדבר הכי חשוב שהיא רוצה להתעסק בו זה חוק הרבנים. החלטה תמוהה.
“לאנשים אין מערכת בריאות, כי היא הייתה ממוקמת בקריית שמונה, קריית שמונה פונתה. אנה יפנו? נוסעים לצפת – מהאזור של הגליל העליון – כדי לקבל שירותים רגילים של קופת חולים. אין מערכת חינוך נורמלית.
“התושבים שמחזיקים כרגע את הצפון על כתפיהם, נמצאים באזורים מופגזים, כי מה לעשות, חיזבאללה לא החליט שהוא עוצר בקו של חמישה קילומטר, הוא ממשיך להפגיז. התושבים שם לא מקבלים שירותים הכי בסיסיים.
“מה שאני מציע לכם, אדוני יושב-ראש הקואליציה, זה שבמקום להעסיק את כולנו בחקיקה הזויה, שגם גורמת לכם לבלגן בתוך הקואליציה עצמה – ואני מפה רוצה לשבח דווקא את חברת הכנסת טלי גוטליב, שאולי בזכותה ובזכות עוד כמה חברי קואליציה, החוק ההזוי הזה לא יעבור מחר – במקום לעסוק בכל זה, עצרו, סעו מחר צפונה.
“לסיום, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מאוד מקווה שלמרות כל הנכונות של הממשלה, ככה, לזרוק החוצה חוקים מסדר-היום ולהתרכז רק בחוק הרבנים, שמחר יימצאו מספיק אנשים אמיצים בקואליציה, ובסוף החוק הזה, למרות כל המאמץ שלכם, לא יעבור. זה חוק לא נכון, ובטח ובטח לא בזמן הזה. תודה רבה.
“הכול אפשר להקריב, מורידים חוקים שרצו להעביר, רק לדבר אחד כל הקואליציה פה משועבדת, ויו"ר הקואליציה צריך להסתובב ולעבוד, כי החלטתם, אדוני שר הדתות, להעביר את חוק הרבנים. חסרים, כנראה, תקנים של רבנים אז צריך להוסיף כיד המלך, מה? אנחנו בתקופה שאין בעיות תקציביות, כל הבעיות נפתרו.
“אבל כל הזמן קיים לחץ על מדינת ישראל לפתוח קונסוליות חדשות ממדינות שרוצות או מכירות במדינה פלסטינית או רוצות להכיר בעתיד, ולתת על ידי זה ביטוי לתפיסתן שירושלים או חלקה צריכה להיות בירה של המדינה הפלסטינית.
“ואני שמח שבדיאלוג עם האמריקאים הם שוכנעו לרדת מהרעיון הזה, והקונסוליה הזאת לא הוקמה.
“למרות שאם ממשלת ישראל תהיה מוכנה, ניתן במהלך החקיקה לשקול אם זה נכון שלמשל מדינות כמו ספרד, שלא רק הכירו במדינה פלסטינית, אלא שמעתי את סגנית ראש ממשלת ספרד מדברת על מדינה פלסטינית מהנהר לים, זאת אומרת שזה סוג של שלילה של עצם קיומה של מדינת ישראל – אני לא יודע אם זה נכון שמדינות מהסוג הזה ימשיכו לתת את הפעילות הזאת מירושלים.
“ולכן אני מקווה שבכל זאת נשמע שר בממשלת ישראל בסיום הדיון הזה, ושלממשלת ישראל יהיה מה לומר, אבל כעיקרון אני חושב שמקומו הנכון של דיון מסוג כזה על יום ירושלים, מקומו הנכון הוא בתחילת סדר היום במליאה, ועם נציגות – היו ימים שראש הממשלה היה מתעקש לעלות לדבר ביום ירושלים, וחבל שזה לא הימים שלנו, כי אני חושב שזה אחד מהימים החשובים מאוד בלוח הלאומי של מדינת ישראל. וראוי ליום הזה שהוא יצוין בכנסת לא עם הכיסאות הריקים שפה ובנוכחות של רבים, גם משרי הממשלה, ורצוי גם ראש הממשלה עצמו.
“אבל כרגע, בתנאים האלה שיש, לפחות את המינימום, לעשות צדק עם מועמדים בתנאים המיוחדים. הם עשו את זה בתנאים רגילים פעמיים, אז בטח יש סיבה לעשות את זה בתנאים של השנה.
“המהות של היום הזה, שעוד מעט גם מליאת הכנסת תציין אותו, היא באמת איחודה של ירושלים והפיכתה לא רק לבירת ישראל אלא בירת ישראל המאוחדת, עם ריבונות ישראלית בכל חלקי ירושלים.
“והדרך לעשות את זה היא לפעול ולתת שירות דיפלומטי קונסולרי לפלסטינים ביהודה ושומרון מתוך ירושלים, כאקט סמלי של הכרזה שמדובר על הבירה העתידית של המדינה הפלסטינית.
“קודם כול, לצערי, עדיין, שנה וחצי שנה מאז הקמת הממשלה החדשה, גבעת התחמושת נשארת בלי אבא ואימא.
“לצערי הוועדה לא קמה, ההכרעה לא התקבלה. ואז התעוררנו כולנו בשנת 2024, עם קיצוץ דרמטי בבסיס התקציב של גבעת התחמושת, ועוד פעם הודעה של גבעת התחמושת שהיא כנראה תיאלץ לסגור את שעריה, כי במשרד ראש הממשלה היא הלכה לאיבוד במסגרת קיצוצים למיניהם, ולא היה שר שהיה צריך להילחם עליה, כי לא היה, כי לא הכריעו.
“הגענו למצב שלמרות שהייתה התחייבות ברורה שעד יום ירושלים הזה, בסוף יהיו אבא ואימא לגבעת התחמושת, לקראת דיוני התקציב הקרוב, הגענו למצב, לצערי, חבריי חברי הכנסת, שיום ירושלים – הינה, ישיבת הממשלה מתחילה בעוד עשרים דקות, ואין על סדר-יומה החלטה שכולם מסכימים, שהאחריות על גבעת התחמושת תעבור למשרד המורשת.
“והתוצאה של זה, ובזה אני רוצה לסיים, היא שהתקציב של גבעת התחמושת לא מובטח גם עד סוף השנה הזאת, ועוד פחות מזה לשנה הבאה כי בסיס התקציב יהיה חצי ממה שגבעת התחמושת רגילה וצריכה.
“התוצאה היא שהאתר שאולי הכי מסמל את מלחמת ששת הימים ואת הקרב על איחודה של ירושלים, נשאר יתום בלי אבא ואימא בסיטואציה שאינני מצליח למה היא כזאת.
“אם אנחנו באמת מאמינים בריבונות ישראלית לנצח-נצחים על ירושלים מאוחדת, הדרך לעגן את זה היא בחוק-יסוד: ירושלים, כפי שאני מציע כאן, ולמעשה, פעם אחת ולתמיד להכריע באירוע הזה.
“אני מאוד מאוד מקווה שגם בהמשך הממשלה תתמוך בהמשך הליכי החקיקה, והכנסת, ואני פה סומך גם על יושב-ראש הוועדה הרלוונטי וגם על יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שיעשו הכול כדי לקדם את החקיקה הזאת כמה שיותר מהר בגלל החשיבות המדינית שלה בעצם ימינו אנו.
“אבל בכל מקרה, בוודאי ובוודאי, אין ספק שהלחץ בעתיד מצד עוד מדינות אירופיות או מדינות אחרות יבוא, ולכן נכון להעמיד חסם חקיקתי מהסוג הזה שאני מציע כאן.
“למעשה, אנחנו מדברים על אותו רעיון, אותה הצעת חוק, שמאפשרת למועמדים שבגלל הנסיבות המיוחדות שקרו בבחירות המקומיות השנה, עם המלחמה ועם דחיית מועד הבחירות, מאפשרת להם לעשות את הדבר הכי טבעי – לקבל את ההחזר מהמדינה כפי שמגיע להם על פי חוק.
“מצד אחד, כמובן, יום איחודה של ירושלים; ומצד שני, יום שאנחנו מציינים את היום לזכר הנספים בקרב העולים מאתיופיה במסע הנפלא הזה והמדהים, מעורר התפעלות מבחינתי, בדבקות שלהם להגיע לארץ ישראל ולהגיע לירושלים.
“אין שום סיבה שמועמדים שגם כך, ההתמודדות של השנה הייתה מאוד מאוד לא פשוטה, וגם הטילה עליהם הרבה הוצאות נוספות, כי הם היו צריכים לעשות בפועל שני קמפיינים בלי שהמימון גדל בצורה משמעותית אלא רק בצורה חלקית מאוד – אין סיבה שהם ייפגעו גם מהדבר הפרוצדורלי הזה.
“בואו ניקח יעד, יעד. מיטוט שלטון החמאס בעזה: כל מי שעוקב אחרי מה שקורה ברצועת עזה, כולל בחלקים שזה היום כבר רוב הרצועה – שכבשנו אותם, נלחמנו בהם ושילמנו מחיר יקר מאוד של טובי בנינו ובנותינו במלחמה הזאת – כל מי שמתבונן על מה שקורה שם, כולל אפילו בצפון הרצועה, שרוב האוכלוסייה יצאה ממנה, יודע שיש רק גורם אחד שנכון להיום שולט בעזה בכל מקום ומקום, וזה חמאס.
“ולכן, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בדבר הכי בסיסי, שהוא המחויבות הבסיסית ביותר שיש לכל ממשלה מול אזרחיה, הממשלה הזאת, במבחן התוצאה – ואפשר להביא תירוצים והסברים והבטחות לעוד שנים של מלחמה – אבל במבחן התוצאה הממשלה הזאת נכשלה כישלון חרוץ, ולכן היא ראויה לאי-אמון מטעם כנסת ישראל. תודה רבה.
“עכשיו, זאת המציאות על ימין ועל שמאל היום ברצועת עזה. חמאס ממשיך להיות הגורם השלטוני היחידי, והניסיונות העילגים לנסות לייצר איזושהי אלטרנטיבה נגמרו כולם ברע, עם כמה הרוגים שהיו מוכנים להתנדב לניסיון הזה.
“כל עוד מדינת ישראל לא תבין שאם היא רוצה למוטט את שלטון חמאס, היא צריכה לעשות, כמה מפתיע, למוטט את שלטון החמאס, כי הוא איכשהו לא יתמוטט מעצמו – שום דבר לא ישתנה. ולכן אנחנו רחוקים מהשגת היעד הזה.
“באמת, הממשלה הזאת הצליחה לשבור את כל השיאים של המחדלים הביטחוניים של כל הזמנים ואת האחריות על כך, למעשה, יישאו על עצמם חברי הממשלה לעד על המחדל הזה של 7 באוקטובר, ובראשם כמובן ראש הממשלה, שהוא זה שמנהיג את הממשלה.
“אז אם למישהו הייתה שאלה מי שולט ברצועת עזה, למשל על בתי חולים, צה"ל נתן לזה תשובה. חמאס. והוא אפילו לא מדבר איתו.
“אבל דבר אחד ברור: הגיע הזמן שהרשות הפלסטינית תתחיל לשלם מחיר. מי שתומך במחבלים, מי שמנהל מלחמה – ואין לי מילה אחרת למה שקורה בזירה המדינית והמשפטית הבין-לאומית כנגד מדינת ישראל – צריך לשלם על זה.
“אנחנו היום במציאות של שש שנים אחרי שחוקק החוק המקורי ב-2018, ואנחנו רואים שהרשות הפלסטינית בחרה עדיין להמשיך לתמוך בטרור ולשלם משכורות למחבלים כאילו שום דבר לא קורה, גם אם המשמעות היא פגיעה תקציבית בתקציב של הרשות הפלסטינית, ולמעשה פגיעה בתפקוד שלה.
“זאת מציאות שאני חושב שאסור להשלים איתה, בוודאי ובוודאי לאור המהלכים שמובילה הרשות הפלסטינית באין מפריע, ומדינת ישראל יושבת בחיבוק ידיים ולא עושה כלום, וממשלת ישראל יושבת בחיבוק ידיים ולא עושה כלום, והיא מכה בנו פעם אחר פעם בזירה הבין-הלאומית והבין-לאומית המשפטית.
“יזמתי יחד עם כמה חברי כנסת תיקון של המצב הזה, שמאפשר מסלול אלטרנטיבי. אם אין לך רישיון אבל יש לך ניסיון יותר ארוך ממה שהיה נדרש להקלות, אתה תקבל את אותן ההקלות.
“לכן במשך שנים התקיים מצב מוזר שעלו לפה עורכי דין עם ניסיון גדול מאוד, דווקא במסגרות מאוד מאוד רציניות, אבל הם לא קיבלו את ההקלה. פורמלית אמרו: אין לכם רישיון, זה לא נחשב.
“לכן, כאן יתחיל המבחן הגדול, כשהחוק הזה יעבור – ואני שמח שמנענו שם כל מיני ניסיונות הזויים שהיו בוועדה להפוך את זה לחוק הזוי והוא מגיע בנוסח מתוקן ונכון. אנחנו נתמוך בו וראש הממשלה יקבל את הסמכויות, אבל כאן מתחיל המבחן.
“אני חושב שזה צריך לקרות לאלתר, ואתם תקבלו מאתנו גיבוי לזה, כי הערוץ הזה אין לו מקום להיות ערוץ שמשדר ופועל כאן במדינת ישראל.
“החוכמה תהיה שלא יידרשו עוד שישה חודשים להפעיל את החוק הזה עכשיו ולסגור את אל-ג'זירה. כאן תיבחנו, כי בינתיים, כשהייתה אפשרות לסגור את אל-ג'זירה, פחדתם לעשות את זה.
“כמובן שהתיקון הזה יקל מאוד על אותם עורכי דין שבאים מחוץ לארץ והם באמת בעלי ניסיון נדרש. הרבה יכולים להיקלט פה ביתר קלות, והם נתקלים בבעיה הביורוקרטית הזאת, שאין דרך לתקן אותה אלא דרך חקיקה ראשית. אומרים להם בלשכה: אנחנו מבינים שאתם בעלי ניסיון, אבל יש פה חוק ראשי, אנחנו לא יודעים לסטות ממנו ולכן חייבים לפעול על פיו.
“חוץ ממקצוע אחד – עורך דין. עורך דין שולחים לאוניברסיטה העברית – כמובן בחוק, כן? נותנים העדפה לאוניברסיטה אחת על פני אחרות. אם מישהו פה היה מנסה לחוקק דבר כזה, היו אומרים לו שזה לא חוקתי.
“זאת אומרת, יש פה ניגוד עניינים מובהק, שהגוף שהוא זה שנותן לך הסמכה הוא גם הגוף שגם אומר שאם לא אז הוא מציע לך שירותים.
“מדובר ברעיון מסוכן מאוד למדינת ישראל מבחינה אסטרטגית, וככזה הוא דורש התייחסות בכובד ראש מצד ההנהגה הישראלית וכמובן גם מצידנו ככנסת ישראל.
“ולכן ברור שמדובר, גם לשיטתו של מי שכן מאמין במדינה פלסטינית בהסכם סופי – ויש כאלה במדינת ישראל, לדעתי הם מיעוט, הם לא הרוב, אבל קיימים – גם לשיטתו מדובר למעשה ברעיון מאוד מאוד מסוכן שבסוף מדינה פלסטינית תהיה, הכרה במדינת ישראל לא תהיה, וזאת תהיה מדינה פלסטינית שחמאס ישלוט בה.
“ולכן אני מציע, אדוני היושב-ראש – ובזה אני רוצה לסיים – היות שמדובר על נושא שהוא אולי אחד מהחשובים ביותר היום על סדר-יומה של החברה הישראלית ושל כל ההיערכות לאתגר הזה, אני מציע שהכנסת למעשה תיקח את ההצעה לסדר שלנו ותשים אותה על סדר-יומה של הכנסת במליאה, כדי לקיים כאן דיון רציני שחברי הכנסת יוכלו להשתתף בו ולהביע הם את עמדתם על הסוגיה החשובה הזאת.
“אבל זה הולך לקרות, ואנחנו כסיעה שלמה בקואליציה, סיעת המחנה הממלכתי, כולל השרים שבתוכנו, נצביע נגד התקציב הזה, כי הוא תקציב בלתי אפשרי במציאות שבה אנחנו נמצאים.