ציטוטים
“ראש ממשלה שמשקיע את כל מרצו בעידוד השתמטות - לא ראוי לעם הזה
“ראש ממשלה שהוביל בעיוורון לשפל היסטורי, שעובד לילות כימים בפילוג והסתה, שמשקיע את כל מרצו בעידוד השתמטות, לא ראוי לעם הזה ובוודאי שלא להטיף מוסר על אחדות
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 251 ילדים, נשים וגברים נחטפו לרצועת עזה ב-7 באוקטובר, נוסף לארבעה חטופים שהיו בידי חמאס שנים ארוכות. זה אירוע שזעזע את החברה הישראלית ואיחד אותה סביב המטרה והצורך להשמיד את היכולות של חמאס ולהחזיר את החטופים מוקדם ככל האפשר, גם כחובה ערכית מהמעלה הראשונה כלפי מי שהופקר ב-7 באוקטובר, גם לחוסן הלאומי של החברה הישראלית לדורות, וגם כצורך אסטרטגי להסביר במזרח התיכון מה קורה למי שעושה אירוע ברברי, פראי, כלפי מדינת ישראל וכלפי אזרחי ישראל.
“ביטחון לאומי נשען על חברה מתקדמת ומאוחדת, על צבא עם שמורכב מכל חלקי החברה הישראלית, על עליונות מודיעינית וטכנולוגית שמבטיחה עוצמה צבאית להבטחת קיום המדינה וניצחון בכל מלחמה. החוק יביא לכך שמהכנסת הבאה תחויב כל ממשלה בעתיד לאשר אסטרטגיית ביטחון לאומי פורמלית לישראל בתוך חמישה חודשים מכינונה.
“לקח תשעה ימים להכניס את מטרת המלחמה "יצירת תנאים להשבת בני הערובה". ככה זה מופיע עד היום, כמטרה מס' חמש בסדר המטרות הפורמלי, למרות שברור לכולנו שזו המטרה הראשונה, המיידית והעליונה, אחרי 616 ימים.
“לחשוב היום שהייתה מפלגה – שעדיין נמצאת בממשלה – ששלושת השרים שלה מצביעים נגד עסקה שבה חוזרים 39 ילדים מתוך 104 כנגד 240 גנבי מכוניות, נשים עם עבירות קלות וקטינים.
“השבת החטופים היא המטרה העליונה והמיידית הן בהיבט הערכי והן בחוסן הלאומי של ישראל, כמרכיב מרכזי ביכולת להשיג את מטרות המלחמה. זו עת למנהיגות, עת לקבלת אחריות ועת לקבלת ההחלטות, אם אנחנו רוצים לחזק את החוסן הלאומי, את הערבות ההדדית ואת הביטחון הלאומי לדורות.
“אחרי ההפתעה של 7 באוקטובר ומלחמה רב זירתית מתמשכת, החוק הזה מקבל בעיניי משנה חשיבות שאמור להביא לידי ביטוי גם את הלקחים שיש לכולנו מהשנה ושמונה חודשים שחלפו.
“אני חושב שזה חוק חשוב מאוד, שמבטא אחדות משותפת ברצון לראות מדינת ישראל חזקה ועוצמתית שמבטיחה את קיום המדינה לתמיד.
“מה שנדרש היום זה לקחת יוזמה ישראלית, ולא לתת את המשימה הזאת לא למתווכים ולא לחברים טובים ולהפריט אותה לאמריקנים. המימוש של החלק הישראלי הוא ברור, ונכון לעשות אותו מתוך עמדה של כוח: חטופים תמורת אסירים, לדרוש את הגליית הנהגת חמאס ולפרז את הזרוע הצבאית, בתמורה להפסקת אש קבועה ונסיגה מדורגת של צה"ל.
“כל זה לא יקרה עם המנהיגות הקיימת. מאחר וכך, אני קורא להצביע אי-אמון בממשלה.
“הסירוב המתמשך של ראש הממשלה לעדכן את מטרות המלחמה למעלה משמונה חודשים הוא ליקוי חמור מאוד בעיניי.
“הדבר השני – לחתור לעסקת חטופים כוללת. הדבר השלישי – להשיב את החטופים ולשלם את המחיר שראש הממשלה התחייב עליו פעמיים, גם ב-27 במאי בדיון קבינט המלחמה וגם בהחלטה האחרונה של הממשלה.
“הסירוב המתמשך של ראש הממשלה לעדכן את מטרות המלחמה למעלה משמונה חודשים הוא ליקוי חמור מאוד בעיניי. הוא גם מסביר את העובדה שהממשלה לא מצליחה להעביר בוועדת החוץ והביטחון את הדבר המובן ביותר: צווי 8 לעשרות אלפי אנשי מילואים בהכשלה של חברי קואליציה מתוך הבנה שהמטרות מעורפלות, לא מעודכנות, ורוצים להבין מה הקשר בין המטרות לתוכנית.
“ההרתעה – מול האויב החלש ביותר במזרח התיכון, לא עמדה לנו. והכוחות בקו המגע נתקלו באויב עודף בהפתעה מוחלטת.
“ובכל זאת, היעדר תפיסת ביטחון לאומי פורמלית עלה כליקוי מתמשך לאורך ועדות חקירה ולאורך השנים, למרות שנעשו ניסיונות להגיע לתפיסת ביטחון לאומי פורמלית. למעשה, ב-7 באוקטובר קרסו העקרונות הבסיסיים של תפיסת הביטחון הלאומי, במחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה.
“אני משוכנע שקידום החוק יביא לחיזוק הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, וממליץ מאוד לתמוך בחוק הזה ולקדם אותו, שייכנס לתוקף אחרי הבחירות הבאות, ויביא לזה שהממשלה הבאה תציג בתוך 150 ימים תפיסת ביטחון לאומי פורמלית למדינת ישראל. בעיניי, יש פה אינטרס משותף לכל המפלגות ולכלל אזרחי ישראל.
“מה שעמד לנו הם הסולידריות, הערבות ההדדית ועוז הרוח של המעטים – כיתות הכוננות; הלוחמים בקרבות; ואזרחים שהתנדבו להגיע בלי שקראו להם ונלחמו כדי להגן על אזרחים – ובהמשך, הכשירות הבסיסית של הצבא ויכולת ההתאוששות הביאו להישגים ראויים, במחירים כבדים.
“המושג השני, התרעה – לא עמדה לכוחות שהיו בקו המגע, וגם לא לתושבים, לצערנו הרב. התקפת פתע התרחשה, למרות העליונות המודיעינית והמידע הרב שעמד בשבועות לפני ובימים לפני ובשעות לפני.
“תפיסת ביטחון פורמלית וסדורה תתרום לביטחון הלאומי של ישראל; תשפר את יכולת התכנון ארוך הטווח, שנתפס כליקוי; תשפר את המעורבות והאחריות של דרג מדיני בבניין כוח, היקף הכוחות, פלטפורמות עיקריות, רמת כשירות – שהם עניינו של המדינאי יותר מאשר של החייל, למרות שיש פה אחריות משותפת – ולאורך השנים תמיד ניתן אישור פורמלי, אבל בלי הבנה לעומק ובלי דיונים.
“אני מקווה מאוד שתפיסת ביטחון לאומי פורמלית, שתעודכן מעת לעת על פי החוק, תביא לשיפור האופן שבו יתבצע המֶחשב, התכנון, הביצוע, הלמידה, התחקור, ובמעגל מתמשך תביא לעדכונים כשיש שינויים באזור. כמובן שזה יהווה גם מצפן לראשי הגופים הביטחוניים ולתיאום טוב יותר, שכל כך נדרש אחרי 7 באוקטובר, ואחרי המציאות המאוד-מורכבת שאנחנו נמצאים בה היום, עם איומים קרובים ורחוקים.
“מדובר במפקד, מנהיג, ראוי מאוד, בעל עמוד שדרה ערכי ומקצועי, ואני משוכנע שאצלו ישראל – לפני הכול. ובכל זאת, אני אומר את המובן מאליו – ובעיניי זה לא נתון לפרשנות – שאישור המינוי מחייב המתנה לפסיקת בג"ץ, צריך לעבור תהליך סדור בוועדה לאישור בכירים של השופט גרוניס, וייכנס לתוקף רק אחרי הצבעה בממשלה, כשהיא תצביע על המינוי.
“למעשה, ב-7 באוקטובר קרסו העקרונות הבסיסיים של תפיסת הביטחון הלאומי, במחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה.
“המרכיב השלישי, מגננה – גם פה, נכשלה כישלון חרוץ. האויב למעשה הכריע את אוגדת עזה, שמשימתה הייתה לתת ביטחון ותחושת ביטחון לתושבים, ויישובים נכבשו למשך שעות ארוכות.
“אני מאמין שהאי-אמון בממשלה הוא הדבר הנכון לעשות אחרי שנה וחצי, וראש ממשלה ערכי היה עושה את מה שעשה מנהיג ערכי לליכוד – קראו לו מנחם בגין.
“אנחנו חייבים לתקן את התאונה ההיסטורית-ערכית של הליכוד ואגודת ישראל ב-1977, שנתנו פטור לצעירים במדינת ישראל מהמחויבות שלהם למדינה, נתנו להם פטור מהערבות ההדדית שאמורה להתקיים בחברה, ולכן אנחנו מקבלים את מה שאנחנו רואים היום.
“אני מאמין שהאי-אמון בממשלה הוא הדבר הנכון לעשות אחרי שנה וחצי, וראש ממשלה ערכי היה עושה את מה שעשה מנהיג ערכי לליכוד – קראו לו מנחם בגין. כשהוא הבין שהוא מוביל למלחמה כושלת, הוא התפטר, הקים ועדת חקירה ממלכתית והלך הביתה.
“המרכיב השני הוא שיפור מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל לשנים ארוכות, וזה דורש גם את חיזוק ההרתעה, העוצמה הצבאית, חיזוק החוסן הלאומי, הסולידריות בחברה הישראלית, כלכלה איתנה, עלייה, וחברה שרואה עתיד משותף.
“מטרת המלחמה הזו הוכנסה בלחץ רב תשעה ימים לאחר מכן, עת הצטרפנו לממשלה, וגם אז תוך התפלפלות שלא יהיה כתוב "השבת חטופים", אלא "השבת בני הערובה". ב-28 בחודש יצאנו לתמרון קרקעי שהיה מחויב כדי להשיג את מטרות המלחמה ולקדם את השבת החטופים, ובניגוד לשקרים שנשמעים בהרבה מאוד ראיונות של אנשי הקואליציה, שגנץ ואיזנקוט התנגדו, אז אנחנו היינו התומכים הרציניים ביותר, מתוך הבנה שבלי זה אי-אפשר יהיה להשיג את המטרות. דרך אגב, היו שני שרים שהתנגדו, אבל הם היו מהליכוד.
“לחשוב היום שהייתה מפלגה ישראלית יהודית שהצביעה נגד העסקה שבה הוחזרו ילדים בני שלוש, חמש ושבע, ושהם עשו הכול כדי למנוע את ההחזרה של הילדים האלה – זו אותה מפלגה שהיום ראש הממשלה עסוק כל היום במאמצי על להשיב אותם לממשלה. ואולי זה מסביר את הדרך שלו למלא את הרצון שלהם לפטר את ראש השב"כ, להאיץ פיטורי יועמ"שית ולמנוע את השלבים ב' וג' במתווה לשחרור חטופים רק מתוך רצון להישרד פוליטית בכל מחיר.
“אין לי את הציפייה הזאת מנתניהו, אבל היום זה מקבל משנה תוקף כשאנחנו רואים פה יום-יום ממשלה שנשענת על קואליציה סחטנית ותועלתנית שפועלת נגד האינטרסים של מדינת ישראל. אפשר לראות את זה בהפרטת משימת החזרת החטופים לאמריקאים ואי-מימוש מתווה נתניהו, שהוא קבע; השתמטות מהעברת חוק גיוס לחיזוק צה"ל, והכשלת צה"ל במימוש החוק הקיים שמחייב הוצאת צווים וגיוס.
“ב-527 ימי המלחמה הגענו להישגים ביטחוניים ואסטרטגיים ראויים. זה לזכות כוחות הביטחון, צה"ל והמפקדה העליונה של צה"ל, הקבינט שהחליט החלטות נכונות – היו גם כאלה.
“ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום כדי שנגיע לחקר האמת, למרות שהממשלה עושה כל מה שהיא יכולה כדי להתרחק מההבנה שהיא הייתה המפקדה העליונה. רואים את זה היום בהצהרה של בצלאל סמוטריץ', שמאשים את ראש שב"כ.
“מה שנדרש היום, אחרי שמערכת הביטחון הצהירה כבר לפני עשרה חודשים שהושגו התנאים להשבת החטופים, הוא לממש את מתווה נתניהו – שהוא מתרחק ממנו, בורח ממנו.
“היה לזה מחיר כבד מאוד לנו, ובהישגים אני מונה את השמדת הנהגת חיזבאללה, החמאס; יכולות שהיו אמורות לממש ולהאיץ את השגת מטרות המלחמה, וזה לא קרה לצערי.
“ב-7 באוקטובר הייתה לישראל מפקדה עליונה שמנתה עשרה אנשים: נתניהו, כץ, סמוטריץ', בן גביר, לוין, דרמר, אלי כהן, אבי דיכטר, מירי רגב וגילה גמליאל. אלה האנשים שהיו במפקדה העליונה של מדינת ישראל, והיום עוסקים בפיטורי ראש השב"כ כדי להסיט את הקשב. העיתוי שנבחר למועד הפיטורין על פי דוקטרינת נתניהו – להסיט את תשומת הלב הציבורית מהשאלה המרכזית.
“הישגי מלחמה, משכבר פרצה, נבחנים בשני פרמטרים עיקריים: 1. השגת ניצחון ומימוש מטרות המלחמה, כשגם היום, ביום ה-527, אנחנו רחוקים, וראש הממשלה לא מסוגל לעמוד פה ולהציג מטרת מלחמה אחת שהושגה במשך כמעט שנה וחצי.
“באותו יום התכנס הקבינט, הכריז על מלחמה וקבע ארבע מטרות מלחמה, ובהן לא הופיעה אפילו מילה אחת על השבת החטופים. היו דיבורים על החטופים, וכמו שראש הממשלה אמר, נשמעו דברים חמורים של כאלה שאמרו שאי-אפשר יהיה כנראה להשיב אותם. זה כנראה היה, אבל העובדה שבאף מטרת מלחמה זה לא מופיע, בעיניי זה ליקוי עמוק.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האי-אמון מוגש היום על אי-השגת מטרות המלחמה להשבת חטופים. מטרה אחת מתוך תשע מטרות מלחמה שמוגדרות זה כמה חודשים, ואף אחת מהן לא הושגה.
“אני חשבתי שאולי יהיה שינוי ערכי אחרי 7 באוקטובר במגזרים של אלה שלא משרתים, והתאכזבתי לראות שלא הוא – שיוצאים 14,000 צווים, ומגיעים רק 177. אני רואה סכנה אמיתית לברית המשרתים אם לא נתעשת ונוביל לשיתוף פעולה, להבנה, לכבוד הדדי, אבל גם לאכיפה ולסנקציות, כי בלי זה אי-אפשר יהיה להביא חיילים.
“לכן אנחנו נדרשים להגדיל בצורה משמעותית מאוד את היקף הכוח הסדיר גם בגיוס חרדים, בגיוס בני מיעוטים, בהארכת שירות של חודשיים – כך נכון, בעיניי – ולאפשר לצה"ל לממש את מה שמופיע בדוח נגל, של 8,000 או 10,000 אנשי קבע, כדי לתת תשובה לתפנית החמורה שתימשך שנים ארוכות.
“רק לחשוב שחלק מרכזי בממשלת ישראל הוא מפלגות ושרים ששייכים למפקדה העליונה של צה"ל, ששולחים חיילים לסיכון חייהם ולמותם, ומחליטים על מי יחזור ומי לא יחזור, ומתנגדים לחוק גיוס שיביא כל בן 18 לשרת בצבא ולעשות את המשימה הקדושה הזאת, שבעיניי היא זכות ולא חובה.
“מאחר שאני לא רואה את ממשלת ישראל עושה את זה, והיא לא ראויה לאמון הציבור בשעה הקשה הזאת, שבה אי-קידום של השבת החטופים בשלב השני, ואי-קידום חוק גיוס לכול, אני חושב שממשלה כזאת לא ראויה לאמון, ולכן אני ממליץ להצביע אי-אמון בממשלה.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האי-אמון מוגש על השהיית חוק הגיוס בימים קשים, אולי הקשים ביותר לביטחון המדינה. החוק הזה, שהיה צריך להיות מקודם באופן מיידי, ממוסמס כבר שנתיים, לא מקודם ופוגע בצה"ל.
“מכאן האי-אמון שמוגש בעקבות מסמוס חוק הגיוס. האיחור בחיזוק צה"ל – בעיניי, אני רואה בזה הפקרות. העובדה שהממשלה לא מאפשרת לצה"ל להתחזק זה מה שמביא אנשי מילואים, הורים לילדים, לסבב שלישי ורביעי וחמישי, שמשרתים מאות ימים ומשלמים בחייהם, ולצערי, יש הרבה מאוד יתומים במלחמה הזאת; בעוד שעשרות אלפי צעירים, בני 25-18, לא לוקחים חלק במימוש הייעוד של צה"ל להגן על המדינה ולהבטיח את הקיום שלה.
“ברור לגמרי שהמצב העתידי ברצועת עזה חייב להיות בזה שארגון חמאס לא קיים, לא ככוח צבאי ולא בשלטון; שיתקיים פירוז של רצועת עזה, ושלישראל תישמר סמכות ביטחונית גוברת.
“לכן השבת החטופים היא מחויבות עליונה של המדינה למי שהופקרו ומרכיב רציני בחוסן החברתי ובחוסן הלאומי, כמו גם נושא האי-אמון.
“המידע שהוצג לשופטי בג"ץ השמרנים ביותר הביא אותם לקבל את ההחלטות האלה, זאת אומרת, הביטחון הלאומי עומד מעל הכול, ואפשר לסמוך על בג"ץ שיצביע באופן ענייני על חומרת הדברים שהובאו לפניהם.
“לוקחים בעיית תפקוד בסביבת ראש הממשלה – ואני אומר את זה כאחד שהיה מזכיר צבאי של ראש הממשלה – ובאמצעות חוק שהוא מכבסת מילים אתם מנסים לשנות את החוק.
“- - לאיים על העליונות המודיעינית של מדינת ישראל בגלל חוסר שליטה וטעויות. אני מציע לכם למשוך את החוק הרע הזה אחורה.
“כמובן שעומדת להם חזקת החפות, אבל צריך לומר שהאישום נגדם על סיכון ביטחון מקורות הוא חמור ביותר.
“אני יכול לספר לכם שהשגת העליונות המודיעינית של ישראל כרוכה במאמצים עילאיים של אלפי אנשים ובסיכון חיי לוחמים, ובקדנציה שלי כרמטכ"ל היה אחד כזה ששילם בחייו. זה לא נושא לפוליטיקה קטנה.
“הממשלה מציבה במטרות המלחמה מטרה של חיזוק החוסן הלאומי, ופועלת לקדם חוק השתמטות מתוך צורך פוליטי. זו מפלגה שלא ראויה לאמון.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ה-437 למלחמה צודקת, מלחמת אין ברירה, שהחלה במחדל גדול, אולי הגדול ביותר מקום המדינה. שנה ושלושה חודשים אחרי, יש גם הישגים צבאיים ואסטרטגיים שאי-אפשר להתעלם מהם, והערכה לצבא, לשב"כ, למוסד, גם לממשלה ולקבינט שאחראי כמפקדה עליונה של צה"ל להשמדת יכולות חמאס, חיזבאללה - -
“דרך אגב, ראש הממשלה סירב לשנות במעלה הדרך, גם כשנאמר שהושגו התנאים, ועד היום זה אותו ניסוח שהבאנו בשבוע הראשון. למרות שמערכת הביטחון הודיעה פעם אחרי פעם שהתנאים מולאו.
“על השבת ישובים לצפון רק מדברים. הפרויקטור התפטר. חוק גיוס לא נראה באופק.
“אבל ההבדל הגדול הוא שהייתה מנהיגות. מנהיגות שלקחה החלטות, הצביעה על מצפן, חתרה לסיים את המלחמה בעמדת יתרון.
“הממשלה מציבה במטרות המלחמה מטרה של חיזוק החוסן הלאומי, ופועלת לקדם חוק השתמטות מתוך צורך פוליטי. זו מפלגה שלא ראויה לאמון. לא ראויה לאמון של עשרות אלפי אנשי המילואים שמשרתים בשעה הזאת, ומאות אלפים שעזבו את המשפחות שלהם והגיעו, ואני לא רוצה לדבר על ציטוטים הזויים של אנשי ציבור על מהות החוק.
“יום אחרי, כבר יצאו עם גימיק תקשורתי: עצירת המלחמה. המילים עצירת המלחמה לא הופיעו מעולם בשום הסכם, אבל זה קליט להגיד: ההם רוצים לעצור את המלחמה – גלנט, גנץ, איזנקוט – יש אחרים שעומדים איתן. המושג עצירת המלחמה לא מופיע בשום מקום, העיקרון של נסיגה מרצועת עזה נקבע על ידי ראש הממשלה ואושר.
“בשעה של אתגרים, של איך מנצחים ומסיימים את המלחמה בעמדת יתרון, איך משיבים את החטופים, איך מחזקים את צה"ל בשעה קשה בגיוס רחב, במה דנו אתמול ראשי הקואליציה? בשינוי ועדת הבחירות והדחת האויב המרכזי של ממשלת ישראל – היועצת המשפטית לממשלה, שאין לי איתה שום היכרות, אולי במצטבר דיברתי איתה ארבע דקות. אני ראיתי אותה בכל שמונת החודשים בקבינט דואגת לאינטרסים הביטחוניים והלאומיים של מדינת ישראל במקצועיות רבה מאוד.
“מחר מעלים חוק שנקרא חוק פלדשטיין, זה החוק להשמדת העליונות המודיעינית במדינת ישראל, כדי להעביר מסר לבן-אדם אחד: אנחנו איתך.
“מה שאני רוצה לומר לאנשים שלא יושבים פה, האחראיים, ואני מקווה שזה יגיע אליהם: העברת החוק תיצור אנדרלמוסיה ארגונית, העברת חומר לא מוסמך וזה יפגע במה שיש כיום כחובת התרעה אישית, שיש לכל חייל.
“אם היא תעלה בכל זאת, אני מקווה שיימצאו פה אנשים עם שכל ישר ועמוד שדרה שיגידו "עד כאן", כי זאת לא שרפת אסמים, זאת שרפת העליונות המודיעינית של מדינת ישראל ויצירת אנדרלמוסיה מוחלטת בקהילת המודיעין.
“האמירה של ראש הממשלה בנאום המפורסם של תשע הדקות, שלא יעלה על הדעת שמסמך בסיווג סודי ביותר לא הועבר אליו, היא אמירה מופרכת, לא רצינית.
“ופה ההצבעה היא מבחן – היא בעיניי מבחן להוקרה לחיילי צה"ל, ללוחמים של צה"ל, ולכן אני מבקש הצבעה שתתמוך בחוק הזה בקריאה טרומית, והבנה שעד קריאה ראשונה, שנייה, שלישית, תידרש עבודה משלימה, ואפשר יהיה לעשות את זה יחד.
“אני מבין שאי-אפשר לגייס 63,000 חרדים במכה אחת, אבל לעשות תהליך מדורג, שמצד אחד יוקיר ויעריך את לומדי התורה, ומצד שני יביא לידי ביטוי את הערבות ההדדית – לא בדיבורים, אלא במעשים. שכל מי שלא לומד ישרת, ומי שלומד – שזה יהיה בדין וכבוד.
“פה צריך להזכיר עוד פעם את הנתון המאוד-בעייתי: רק 48% מבני ובנות ה-18 במדינת ישראל מתגייסים לצה"ל.
“בכנסת ה-24 הוביל בני גנץ כשר ביטחון את עיגון תוכנית מדים ללימודים, כך שזה עלה ל-75% משכר הלימוד ללוחמות ולוחמים. ובשנת 2023 הוגשה הצעה של הליכוד להעלות את המימון ל-100%, כך שבתום כל שנה תהיה השלמה ל-100%. זה צעד מבורך, כמובן, אני מברך עליו.
“הצעת החוק שמונחת פה היא אבן דרך נוספת. אנחנו מבינים את מגבלת המשאבים ומבקשים פה למעשה להעלות ככה שכל חייל וחיילת לוחמים יקבלו את כל ה-100% מייד בפתיחת שנת הלימודים. תומכי הלחימה – וזה חידוש – שזה עשרות אלפים שמשתתפים גם היום בתמיכת הלחימה – יקבלו 70% .
“הצעת החוק שמונחת פה היא אבן דרך נוספת. אנחנו מבינים את מגבלת המשאבים ומבקשים פה למעשה להעלות ככה שכל חייל וחיילת לוחמים יקבלו את כל ה-100% מייד בפתיחת שנת הלימודים.
“אני רוצה לומר שהחזון ביציאה לדרך היה שכל חייל וחיילת שמשרתים בצה"ל יזכו למלגת לימודים חינם, והלוחמים יזכו במענק מיוחד שיבטא את ההוקרה המיוחדת ללוחמים. בגלל מגבלת משאבים התחלנו עם 12, ולאט-לאט זה עלה והגיע למקום שזה נמצא בו היום, שיש מימון והשלמה ללוחמות ולוחמים – בגלל מגבלת משאבים.
“ופה ההצבעה היא מבחן – היא בעיניי מבחן להוקרה לחיילי צה"ל, ללוחמים של צה"ל, ולכן אני מבקש הצבעה שתתמוך בחוק הזה בקריאה טרומית, והבנה שעד קריאה ראשונה, שנייה, שלישית, תידרש עבודה משלימה, ואפשר יהיה לעשות את זה יחד.
“הצעת החוק שמונחת פה היא אבן דרך נוספת. אנחנו מבינים את מגבלת המשאבים ומבקשים פה למעשה להעלות ככה שכל חייל וחיילת לוחמים יקבלו את כל ה-100% מייד בפתיחת שנת הלימודים. תומכי הלחימה – וזה חידוש – שזה עשרות אלפים שמשתתפים גם היום בתמיכת הלחימה, יקבלו 70% .
“אני רוצה לומר שהחזון ביציאה לדרך היה שכל חייל וחיילת שמשרתים בצה"ל יזכו למלגת לימודים חינם, והלוחמים יזכו במענק מיוחד שיבטא את ההוקרה המיוחדת ללוחמים. בגלל מגבלת משאבים התחלנו עם 12, ולאט-לאט זה עלה והגיע למקום שזה נמצא בו היום, שיש מימון והשלמה ללוחמות ולוחמים, בגלל מגבלת משאבים.
“בכנסת העשרים-וארבע הוביל בני גנץ כשר ביטחון את עיגון תוכנית מדים ללימודים כך שזה עלה ל-75% משכר הלימוד ללוחמות ולוחמים. בשנת 2023 הוגשה הצעה של הליכוד להעלות את המימון ל-100% כך שבתום כל שנה תהיה השלמה ל-100%. זה צעד מבורך, כמובן, אני מברך עליו.
“הצעת החוק שמונחת פה היא אבן דרך נוספת. אנחנו מבינים את מגבלת המשאבים ומבקשים פה למעשה להעלות ככה שכל חייל וחיילת לוחמים יקבלו את כל ה-100% מייד בפתיחת שנת הלימודים.
“לדעתי זה פתח את זה והביא את זה למקום לא טוב, אבל אחרי השנה האחרונה אנחנו צריכים לשבת ביחד ולקדם את זה ולהבין שאם חוק גיוס נכון והוגן לא יעבור, זה יהיה קו שבר בחברה הישראלית.
“פה צריך להזכיר עוד פעם את הנתון המאוד-בעייתי: רק 48% מבני ובנות ה-18 במדינת ישראל מתגייסים לצה"ל. אני מכליל את כל האוכלוסיות, כולל האוכלוסייה הערבית. רק 67% מחייבי גיוס, מתגייסים; קרוב ל-10% או 12% – תלוי באיזו שנה – לא מגיעים מגיוס לשחרור.
“ההצבעה הזאת היא הצבעת רצינות, ובעיקר מסר – מסר לברית המשרתים ולדרישה מכל צעיר וצעירה לשרת, מתוך הבנה שהחברה הישראלית יודעת להעריך אותם, להוקיר אותם ולגמול להם ביום שהם פושטים מדים ויוצאים לחיים אזרחיים, כדי לתת להם מקפצה.
“הביטחון הוא תעודת הביטוח לחיים במדינת ישראל. באופן מפתיע מעולם לא גובשה תפיסת ביטחון לאומי פורמלית למדינת ישראל. נעשו עבודות, היו הרבה מאוד דיונים – בשורה התחתונה מעולם לא הוגשה תפיסת ביטחון לאומי, לא לכנסת ולא לממשלת ישראל, ואני רואה בזה דבר חשוב מאוד.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק אסטרטגיית ביטחון לאומי הונח יחד עם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ומהווה בעיניי צורך חיוני להבטחת הביטחון הלאומי של ישראל מול איומים שילכו ויגדלו.
“בשורה התחתונה אני חושב שזה חוק שאין בו שום פוליטיקה. הוא לא בא להגדיר מה היא תפיסת הביטחון הלאומי, אלא את העובדה שחייבת להיות תפיסה כזו, שתבטא מחשבה מעמיקה מאוד, תבטא תכנון מעמיק מאוד וקווים מנחים לפעולה, שאני מקווה שיעסקו בה טובי האנשים במדינת ישראל – כך צריך להיות.
“לסיום: 77 שנים אחרי קום המדינה, אחרי הסמינרים שעשה ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שהניח את האדנים לתפיסת הביטחון הלאומי, שנשענה גם על התפיסה של זאב ז'בוטינסקי, אני חושב שראוי שכנסת ישראל תאשר את החוק הזה, ושהחוק הזה יקודם בפרק זמן קצר, משום שהוא חיוני לביטחון הלאומי.
“אז קודם כול, אני ממליץ לשנן אותן, ואחרי זה אני ממליץ לעדכן אותן, כי לבנון לא מופיעה שם, איראן לא מופיעה שם, השבת יישובי הצפון לא מופיעה שם. אפילו פילדלפי לא מופיע שם, ויהודה ושומרון לא מופיעים שם.
“ביום 28 בנובמבר, כשאנחנו נכנסים לדיון על הפעימה הלפני אחרונה בעסקת החטופים הראשונה, ברקע הכותרות שהשר לבט"פ איתמר בן גביר מאיים על ראש הממשלה: אם לא תחזור למלחמה מייד, אנחנו נפרק את הממשלה. ככה נכנסים לדיון, ולא צריך לדמיין מה הייתה תוצאת הדיון.
“אסור שהאמצעי יהפוך למטרה. המטרה היא המטרה שהגדיר הקבינט – השבת חטופים.
“ולכן, מה שנדרש דחוף זה לתת לצוות המשא ומתן מנדט, שיגיע להסכם מתוך עמדה של כוח על פי מתווה נתניהו. צריך לעדכן אותו.
“כשמסתכלים על מטרות-העל של ראש הממשלה ועל 13 האינטרסים שראש הממשלה אישר, אין קשר; אולי רק אינטרס אחד, של עיסוק בשינויי האקלים, עומד בהלימה למה שנכתב.
“לצערי, לאחר זמן קצר הוא התכחש למתווה הזה, ואני מסכים לגמרי לאמירה שנאמרה פה קודם – סנוואר הוא רוצח בן מוות.
“הקבינט חייב להתעשת ולעצור את ההתפרעות של חלק מהשרים שדוחפים להסלמה רחבה, ואני יכול להגיד לכם מהניסיון שלי – אני פיקדתי על יהודה ושומרון ב-2003, 2004, 2005.
“אז היום בדיעבד מדברים על אלה שהובילו לצבא קטן וחכם; מי שבלם את הרצון להקטין את צה"ל בשליש זה אנחנו, המטה הכללי. ייאמר לזכותו של שר הביטחון שגם הוא עמד יחד איתנו, ובסופו של יום השירות צומצם בארבעה חודשים, וניתן לזה פיצוי של 3,000 של אנשי קבע לשנה אחת. הנזק לא היה גדול, והצבא אפילו גדל בשנים שלאחר מכן.
“כך גם בהשמדת היכולות השלטוניות של חמאס ובניית היום שאחרי. ראינו הגבלת עיסוק לאורך זמן, הטלת קשיים על בניית חלופה ראויה, ולכן המטרה הזאת היא מטרה רחוקה להשגה בשלב הזה.
“מילה אחת על הפרדוקס הגדול של הממשלה, שהיא המפקדה העליונה של צה"ל. ב-23 ביוני 2023 היא מורה לשר הביטחון ולצה"ל בהחלטה – ההחלטה לא חוקית, בעיניי – להפסיק לגייס חרדים לצבא, ומאז למעשה אין גיוס. וזו הממשלה שגם הכריזה על המלחמה, אותה ממשלה שמורה לשר הביטחון ולרמטכ"ל לא לגייס.
“המציאות שנוצרה אחרי 7 באוקטובר וההשלכות החמורות מחייבות קודם כול בחינה ותיקוף של תפיסת ביטחון לאומי, יחייבו הגדלת סד"כ ויחייבו הגדלה של המילואים, שהם פועל יוצא של הסדיר.
“ראינו כיצד ראש הממשלה מעדיף את השיקולים הפוליטיים על פני האינטרסים הלאומיים. כך במימוש מטרות המלחמה, שזה המרכיב הראשון בניצחון, והמרכיב השני הוא שיפור מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל לאורך זמן.
“מאחר שאני לא רואה את הממשלה מקבלת את ההחלטות האמיצות האלה, שהן נכונות לביטחון הלאומי של ישראל, אני קורא להצביע אי-אמון בממשלה, להביא לבחירות שיובילו לממשלה שמחויבת לצה"ל כצבא העם, שתיצור תפיסה ציונית ממלכתית ולאומית ותקדם עתיד משותף שמבוסס על חובת המדינה לאזרחים, על חובת האזרחים למדינה ועל חובת האזרחים לאזרחים, כדי לחזק את החוסן הלאומי ואת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. תודה.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. האי-אמון מוגש על פגיעה בצה"ל כצבא העם ועל אי קידום חוק הגיוס. זה קורה בתקופת מלחמה, שבועיים אחרי שיש פסק דין חלוט, כשבשלב הזה צה"ל היה צריך להוציא, להבנתי, בין 10,000 ל-15,000 צווים כדי לעמוד ביעד שגם הוא העמיד לעצמו – בשנה הקרובה להגיע ל-480,000 מתגייסים.
“כך קורה גם בחוסן הלאומי – זו גם אחת מחמש מטרות המלחמה. בעיניי, חוק הגיוס הוא מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי, וגם פה ראינו שבמקום לקבל החלטה לטובת האינטרסים הלאומיים, מתקבלות החלטות על רקע פוליטי, כמו ששר הביטחון אמר אתמול.
“בתקופה של אתגרים ביטחוניים, חברתיים, כלכליים ובין-לאומיים התעקשתם להמר, ולחוקק חוק באופן חד-צדדי – פגיעה קשה באמון בממשלה, פגיעה קשה בהסכמה לאומית ובלכידות.
“בדקה ה-90 אני קורא לכם לנהוג באחריות ובממלכתיות, ולא להעביר את החוק שיפגע בביטחון מדינת ישראל, והחוק הדרוש הוא חוק שירות לכול, הוא חוק שירות אזרחי, שיחייב כל צעיר וצעירה לשירות צבאי, שירות לאומי ושירות אזרחי.
“מעבר לפינה אנחנו רואים חוק שיפגע קשה בצה"ל, אם הוא יעבור, כצבא עם ממלכתי – חוק הגיוס.
“יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, לפני זמן לא רב עבר חוק לצמצום עילת סבירות. בתקופה של אתגרים ביטחוניים, חברתיים, כלכליים ובין-לאומיים התעקשתם להמר, ולחוקק חוק באופן חד-צדדי – פגיעה קשה באמון בממשלה, פגיעה קשה בהסכמה לאומית ובלכידות.
“בימים האלה נדרשת הירתמות מלאה של הדור הצעיר שיזדהה עם המדינה, שיתגייס לצבא, שישרת בשירות לאומי-אזרחי, ימלא את חובתו כחלק מחובה של צעירים במדינת ישראל וערבות הדדית. צה"ל כצבא העם הממלכתי הוא מקור העוצמה של מדינת ישראל. הוא תעודת הביטוח של מדינת ישראל, ואתם עומדים לפגוע בארגון הכול כך חשוב הזה בימים מורכבים בגלל קוניונקטורה פוליטית, תחושת שיכרון כוח וחוסר התמצאות במרחב.
“- - לא יהיה צד מנצח וצד מפסיד. תהיה מפסידה אחת והיא מדינת ישראל, שנקלעה לתפנית אסטרטגית שלילית - -
“השנה נציין 100 שנים למאמר "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי. מתחילת השנה אנחנו רואים פעולות שחותרות תחת קיר הברזל: פגיעה בלכידות, פגיעה כלכלית, פגיעה ביטחונית ופגיעה בין-לאומית.
“יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, שר האנרגיה, אתמול ראינו, יותר נכון שמענו, מופע מביש שבו קבוצת שרים מתחרים במי מעליב יותר את היועצת המשפטית לממשלה. הדבר המפתיע יותר הוא שבסוף הדיון הממשלה דורשת מהיועצת כיצד נכון לטפל במחאה.
“אבל החלק המטריד יותר הוא העובדה שמדינת ישראל ניצבת בפני מציאות מורכבת ונפיצה שלא ידענו שנים ארוכות, וההתרעות שאגף המודיעין הוציא בתקופה האחרונה מעידות על זה: אחת – ירידה בהרתעה הישראלית במרחב, הרתעה שאני לא זוכר עשרות שנים או מאז הקמת הצבא, וההתרעה השנייה – עלייה בסבירות להסלמה עד כדי מלחמה.
“אני ניגש למשפט סיום. הערב תהיה הצבעה על עילת הסבירות, אפשר להניח מה תהיה התוצאה - -
“ולהפסיק את התפנית האסטרטגית שממשלת ישראל השיתה על אזרחי ישראל בדמות ההפיכה המשטרתית כשמפלגת את החברה, מפלגת את צה"ל כצבא עם ממלכתי, ומקשה על היכולת לקדם את האינטרסים הביטחוניים והלאומים של מדינת ישראל.
“וכדי להתמודד עם האיומים הגוברים החמורים האלה, נדרש צבא עם מאומן, חזק בסדיר ובמילואים. נדרשת הסכמה לאומית. ובשני המרכיבים האלה, ממשלת ישראל פוגעת בצורה חמורה מאוד.
“בעקבות הפקיעה של חוק הגיוס, הממשלה מחליטה לפני שבוע, ההחלטה חסרת תקדים בעיניי, להסמיך את שר הביטחון לא לנקוט הליכים לגיוס כלפי חלק מהאוכלוסייה.
“מה שנדרש זה לחוקק בהקדם חוק גיוס ישראלי שיחזק את צה"ל כצבא העם. ולהפסיק את התפנית האסטרטגית שממשלת ישראל השיתה על אזרחי ישראל בדמות ההפיכה המשטרתית כשמפלגת את החברה, מפלגת את צה"ל כצבא עם ממלכתי, ומקשה על היכולת לקדם את האינטרסים הביטחוניים והלאומים של מדינת ישראל. תודה.
“בהפגנת המיליון, גם ראשי המפלגות, שהיום הם חלק מהקואליציה, וגם שורה ארוכה של רבנים, הודיעו שאם תהיה קריאה שנייה ושלישית הם יקראו לסרבנות המונית ולמרי אזרחי.
“שינוי חוק בצורה אישית, גם אם יש יושב-ראש ועדה קרואה מוצלח, הוא דבר שהוא בעיניי לא ראוי ולא רצוי.
“יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, הייעוד של צה"ל הוא קצר וחד: להגן על המדינה, להבטיח את הקיום שלה ולנצח במלחמה. אין עוד אף גוף, לא במדינה ולא בשום מקום, שיש לו ייעוד כל כך חשוב. לכאורה הייתה צריכה להיות הסכמה רחבה מאוד לצורך בצבא עם חזק, שמשרתים בו כל צעיר וצעירה בישראל שחונכו לאחריות ולערבות הדדית, שמבצעים שירות חובה, שבעיניי הוא זכות גדולה לכל מי שלוקח חלק בשירות כזה.
“לפני כמה שבועות נדרשנו בוועדת חוץ וביטחון לחתום על צווי חירום ל-58 גדודי מילואים שעושים שירות בט"ש נוסף, שנה אחרי שנה, בגלל צורך מבצעי. לצורך העניין, השנה התגייסו פי 2.5 גדודי מילואים ממה שהתגייסו לפני שנתיים ושלוש, וזה מעיד על הצורך. האיומים משתנים, מוכרים, וכנראה ילכו ויגדלו, ויהיה צורך לעוד שנים ארוכות בהיקף כוח גדול מאוד כדי לעמוד בפני כל האתגרים.
“במקום להתוות דרך – שמענו סיפור ילדותי על חמישה בלונים – ולתת תקווה, כבר לא הייתה ציפייה בהמשך למה שנשמע פה. במקום זה אנחנו רואים תרגילים, תעלולים, ולא מנהיגות, לא ברמה המוניציפלית ולא ברמה הלאומית.
“הצטערתי לראות שלא היה גידול בהקצבת כסף השנה ובשנה הבאה ל"ממדים ללימודים".
“פגיעה בהרתעה – דובר פה גם בדיון הקודם על המציאות שיש היום בהר דב, שבה כוח רדואן, כוח של חיזבאללה, שוהה בשטח מדינת ישראל מספר שבועות ולא נעשה שום דבר, מתוך חולשה; המציאות ביהודה ושומרון והיקף הנפגעים שאנחנו רואים ואובדן השליטה המוחלט של אזרחים כנגד אזרחים; גם מרצועת עזה, חמאס – שראש הממשלה כל כך התגאה בשקט של ארגון חמאס – מוביל, מכוון את כל פעילות הטרור, ולא צריך להתגאות בעובדה שארגון חמאס לא ירה אפילו רקטה אחת בחצי השנה האחרונה, כי באותו זמן הוא גם סיפק, גם הכווין וגם קרץ לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שירה 1,786 טילים לעבר שטח מדינת ישראל מרצועת עזה.
“בשנה ה-75 למדינה כדאי להגיע להסכמה רחבה, שהיא חוצה מפלגות, לקבל מתווה שירות ישראלי מתוך הבנה שכל ניסיון לעקוף את חוק הגיוס יהיה טרגדיה למדינה וגם טרגדיה לחרדים.
“בשורה התחתונה, המרכיב החשוב ביותר לקיומו של צבא ההגנה לישראל כצבא עם ממלכתי זה אמון הציבור בצה"ל.
“בפועל, כשמסתכלים על הנתונים, יש מקום לדאגה. היום, בשנת ה-75, רק 48% מכלל אזרחי ואזרחיות ישראל בגיל 18 משרתים.
“לפני כמה שבועות נדרשנו בוועדת חוץ וביטחון לחתום על צווי חירום ל-58 גדודי מילואים שעושים שירות בט"ש נוסף, שנה אחרי שנה, בגלל צורך מבצעי.
“מבחן של ממשלה זה מבחן התוצאה. כשמביטים על מבחן התוצאה חמישה חודשים אחרי, בביטחון, בביטחון הפנים, בכלכלה, בחינוך, ביחסים הבין-לאומיים, גם לאנשים מאוד לא ביקורתיים קשה להתעלם מהביצועים הכושלים. אנחנו מדברים על ממשלה ומשילות, ובפועל אני רואה פה לפחות בחצי השנה האחרונה דפוס של ועד קהילה ולא ממשלה 75 שנים אחרי שהוקמה המדינה.
“ראינו פיצולים ופגיעה באחריות וסמכות בכל משרדי הממשלה. פגיעה משמעותית במשילות.
“ופה מעבירים פה חוק, מתחייבים לאמריקאים שמדובר רק בתנועה, מפירים את ההבטחה גם לממשלים קודמים וגם הבטחה שניתנה רק לפני חודשיים, מכשילים את צה"ל, שפועל על פי שני עקרונות בסיסיים: 1. כפיפות מלאה לדרג המדיני; 2. הוא פועל על פי חוק – צה"ל, כידוע, בנעלי הריבון ביהודה ושומרון מאז 67' – ולמעשה מרמים את הריבון מטעם הממשלה. עושים לו תרגיל, עוקפים את המסלולים ומאשרים בניגוד לחוק.
“אנחנו מדברים על ממשלה ומשילות, ובפועל אני רואה פה לפחות בחצי השנה האחרונה דפוס של ועד קהילה ולא ממשלה 75 שנים אחרי שהוקמה המדינה.
“בהמשך, אני מבין שאמורים להביא לפה חוק עוקף גיוס. אני אומר את זה, ולא בפעם הראשונה, שאם יעבור חוק כזה, זו תהיה טרגדיה לחברה הישראלית; זו תהיה פגיעה אנושה בצה"ל כצבא העם, וזו תהיה שגיאה אחת יותר מדי. אני מציע להימנע מהטעות הזאת, ולחשוב לעומק מה תהיה המשמעות שלה.
“לסיכום, אני חושב שהגשת החוק היא שגיאה. ככה חשב גם ראש הממשלה. פעלתי תחת ממשלת נתניהו בין 2015 ל-2019, והוגשו לא מעט הצעות דומות שנדחו מתוך עמדה של כוח, והבנה של האינטרסים הלאומיים של ישראל.
“קורה הפיגוע החמור ביותר שהיה מאז 2006 – ולדעתי, הוא חמור יותר מהפיגוע ב-2006. תגובה רפה מאוד, שנובעת מאותה חולשה. הרבה דיבורי סרק, ואפס פעולה ותגובה.
“כל מה שאמרתי, בעיניי, הרבה יותר חשוב מהרפורמה המשפטית. ולכן, זה כמעט הדקה ה-90 להתעשתות ולמיקוד בדבר הנכון.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עוסקים בחודשיים האחרונים – חודשיים וחצי – בחוקים פרסונליים, במקביל למציאות שהולכת ומידרדרת בחברה הישראלית.
“הממשלה, כמו כל ממשלה, נדרשת לחזון אסטרטגיה ארוכת טווח. מה שאני רואה פה זו מדיניות של שבשבת. עומד פה ראש ממשלה, מקריא ארבע מטרות-על: איראן, סעודיה, כלכלה וביטחון אישי. בפועל, הממשלה שלו, הממשלה שלנו, פועלת באופן קבוע 180 מעלות ממה שהוצהר פה.
“אני אומר את זה, ולא בפעם הראשונה, שאם יעבור חוק כזה, זו תהיה טרגדיה לחברה הישראלית; זו תהיה פגיעה אנושה בצה"ל כצבא העם, וזו תהיה שגיאה אחת יותר מדי.
“בהצעת החוק הטרומית שהוגשה פה נכלל בשלב הראשון חוק ההתנתקות, כולל ארבעה ישובים בצפון השומרון וכולל 22 ישובים ברצועת עזה. עלו פה דוברים: חברת כנסת שהסבירה; השר שהסביר שזה חלק מהחוק – שנראה לי שהוגש ברישול רב ובחוסר מחשבה.
“החובה לשמור על צה"ל מחוץ לשיח הפוליטי עמדה תמיד ועומדת בימים האלה ביתר שאת. כנ"ל הקריאה לסרבנות מכל סוג שהוא.
“אם הרפורמה המשפטית, ההפיכה המשפטית, שתפר את האיזון בין הרשויות, תורמת או פוגעת? אם הפגיעה המתמשכת בחינוך הממלכתי במדינת ישראל תורמת או פוגעת? התשובה היא ברורה, כמובן שזה פוגע.
“אנחנו נמצאים באחת התקופות הנפיצות ביותר מבחינה ביטחונית, חברתית, כלכלית, מתמודדים מדי יום עם פיגועים ביהודה ושומרון, ועכשיו אנחנו שומעים גם על החמרה מרצועת עזה, ואנחנו יודעים מה קורה בצפון.
“מאחר שכך, אני קורא לעצירת תהליך החקיקה, שמעמיק את השסע בחברה הישראלית ופוגע באופן קשה ביכולת שלנו להתמודד עם איומים ועם אתגרים ביטחוניים.
“בחודשים האחרונים ישנה מחלוקת קשה סביב הרפורמה, ההפיכה המשפטית שתפגע קשה בדמוקרטיה.
“אני יוצא מתוך הנחה שרוב חברי הכנסת בבית הזה שותפים לרצון להמשיך ולפתח את המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית ברוח מגילת העצמאות. מאחר שכך, אני קורא לעצירת תהליך החקיקה, שמעמיק את השסע בחברה הישראלית ופוגע באופן קשה ביכולת שלנו להתמודד עם איומים ועם אתגרים ביטחוניים. בכל יום שעובר השסע מתרחב, ואנחנו רואים גם הערב את החובה לעמוד יחד מול האיומים והאתגרים שיש לנו ולקדם את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל.
“אני רוצה לנצל את זה ולדבר על האינטרס הראשון, דווקא בימים כאלה שהם ימים טעונים לאינטרסים הלאומיים של ישראל – שהראשון בהם הוא ביסוס מעמדה ומקומה של מדינת ישראל, באופן שיעלה בקנה אחד עם הבית הלאומי של העם היהודי, יאפשר ביטחון ויהווה אבן שואבת ליהודי העולם.
“הנקודה השנייה היא הידוק היחסים המיוחדים עם ארצות הברית או שמירה עליהם אל מול האיום המתפתח, מרכיב מרכזי ביכולת שלנו להתמודד עם איומים. נראה לי, לפי ההתבטאויות של הימים האחרונים, שיש שרים שלא מבינים את זה, וכדאי מאוד להסביר להם את זה.
“הערב נראה לי שהתרחקנו, שאין מפגש בין קואליציה לאופוזיציה. אבל עדיין אני רוצה להאמין שהמטרה המשותפת של רובנו זו מדינה יהודית, דמוקרטית, שוויונית, חזקה, ברוח מגילת העצמאות.
“היום הממשלה מובלת על ידי מיעוט שמוביל למקום רע מאוד – בניגוד לעמדות הליכוד, לדעתי – מתוך התנשאות וחיכוך לאורך השנים גם עם עמדות של אנשים מרכזיים בליכוד. מובילים את המדינה למדינה דו-לאומית – וכל מי שרוצה לדעת על מה אני מדבר, שיחפש את תוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ' ויראה תוכנית על גבול המשיחיות, על גבול ההזיה וחוסר המציאותיות.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הערב תהיה הצבעה והחוק לצערי יעבור בקריאה ראשונה. יכולתי לחשוב על דרך הרבה יותר נכונה, נבונה, להוביל תהליך עמוק, מכונן, בחברה הישראלית.
“צריך להבין שגם לאנשים מתונים, שמחפשים את טובת המדינה, ששירתו שנים ארוכות, הרואים בממלכתיות ערך – השתלטות של הממשלה על הרשות השופטת היא קו אדום. אל תבנו על הממלכתיות, אל תבנו על האחריות ואל תבנו על הנכונות להיכנס מתחת לאלונקה כשתקדמו את תהליך החקיקה ותנסו להשתלט על הרשות השופטת.
“אם אנחנו שותפים למטרה שהצגתי הרגע, אנחנו צריכים להפנים שמאות האלפים שיוצאים להפגין בחודשיים האחרונים הם הפטריוטים הגדולים של החברה הישראלית. לא אנרכיסטים, לא פריווילגים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר החינוך, זו הצעת האי-אמון הראשונה שאני מנמק, ואני מבקש להתחיל מהסוף. אני קורא לחברי הכנסת להביע אי-אמון בממשלה על רקע אובדן השליטה וחוסר המיקוד באתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל, ויותר מזה – פגיעה במרכיב החשוב ביכולת שלנו להתמודד עם איומים ואתגרים, ואני מדבר על הסולידריות והערבות ההדדית בחברה הישראלית.
“החלטת ראש הממשלה בשל מצוקה פוליטית להעביר את המינהל האזרחי לשר האוצר או השר השני, להעביר את מג"ב איו"ש לאחריות השר לביטחון לאומי, מצביעה על גודל האיוולת, דבר שיוצר וייצור בעתיד יותר שיבוש עמוק באחריות, בסמכות ובאופן שבו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, שהוא אלוף הפיקוד, יכול לממש את המשימה שלו.
“אני קורא לחברי הכנסת להביע אי-אמון בממשלה על רקע אובדן השליטה וחוסר המיקוד באתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל, ויותר מזה – פגיעה במרכיב החשוב ביכולת שלנו להתמודד עם איומים ואתגרים, ואני מדבר על הסולידריות והערבות ההדדית בחברה הישראלית.
“הייתי שותף בוועדה שחוקקה את חוק פקודת המשטרה, חוק שיצר כאוס באחריות ובסמכות. אנחנו רואים את זה יום-יום בצורך של מפקדים בכירים, מפכ"ל, ניצבים, להתעסק בנושאים שוליים, זוטות, במקום להתרכז במשימה.
“גברתי היושבת-ראש, חברים, נושא חוק השירות הוא נושא חשוב מאוד שנכון לעסוק בו בעיקר לאור העובדה שהיום רק 48% מבני ובנות ה-18 במדינת ישראל מתגייסים ורק 35% מסיימים שירות. אבל זה חייב להיות חלק מחוק הרבה יותר רחב שיבטא חוזה חדש בחברה הישראלית, שבו יש ארבעה מרכיבים: שירות צבאי, שירות לאומי, שירות אזרחי, שירות בקהילה, והוא צריך להקיף את כלל אזרחי ישראל, בני ובנות ה-18.
“ניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה היה אירוע דומה של מחלוקת עמוקה בחברה הישראלית ופנייה דומה של הנשיא, בעיקר לאור העובדה שאנחנו נמצאים באחת התקופות המורכבות והנפיצות ביותר שאני זוכר בשני העשורים האחרונים, גם מבחינה ביטחונית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, ועל הרקע הזה פניית הנשיא מקבלת משנה תוקף.
“הם דאגו להגיד שזה לא אירוע פוליטי – זה אירוע של לוחמים, אזרחים פטריוטים שאוהבים את המדינה ודואגים למדינה, ולכן אני אצטרף.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, העברת סמכויות לשר הנגב והגליל לא בטוח שמחזקת את החוסן הלאומי או נועדה לחזק את החוסן הלאומי, במקביל להרבה מאוד פיצולים שבוצעו במשרדי הממשלה.
“הדבר המטריד יותר זה הפגיעה המתמשכת בחינוך הממלכתי ובערך השירות בצה"ל שפוגם בחוסן הלאומי. היוזמה המתמשכת להחליש את החינוך הממלכתי שממנו מגיעים 86% מהמתגייסים לצה"ל, מתוך ה-50%, מלמדת על הערך הרב שיש לחינוך ממלכתי.
“ישנה הזנחה מתמשכת וסטגנציה ארוכה מאוד באופן שבו ממשלות ישראל לדורותיהן מטפלות בזירה הזו.
“ההבנה שלי היא שהדבר האחרון שנדרש היום למדינת ישראל זה רפורמה משפטית, מהפכה משפטית, שיוצרת שסע עמוק בחברה הישראלית ומאיימת על הכלכלה במדינת ישראל. במקום לחפש דרך לגשר מחפשים כל דרך כדי לעקוף ולקצר תהליכים, לחתוך פינות כדי לקדם חקיקה. בעיניי זו שגיאה חמורה מאוד לתת למהפכה משפטית קדימות, על פני החוסן הלאומי של החברה הישראלית, על חשבון הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועל חשבון כלכלת ישראל.
“בעיניי זו שגיאה חמורה מאוד לתת למהפכה משפטית קדימות, על פני החוסן הלאומי של החברה הישראלית, על חשבון הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועל חשבון כלכלת ישראל.
“המרכיב הראשון בהרתעה זה לא אטימת בתים; המרכיב הראשון בהרתעה זה יכולת מודיעין מעולה ויכולת לעצור מפגעים לפני שהם יצאו לבצע את הפיגוע.
“הבעיה המרכזית שלנו לאורך הרבה מאוד שנים, ב-20 השנים האחרונות, היא היעדר אסטרטגיה ברורה.
“נהוג לדבר על האמון בבתי המשפט, ואולי ראוי להזכיר שבסקר האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה בית המשפט העליון מקבל 42% הערכה מאזרחי ישראל, הממשלה מקבלת 26%, הכנסת – 18% והמפלגות – 8.5%.
“במדינת ישראל יש ליקוי בסיסי לאורך שנים, מאז קום המדינה, הוא עלה גם במלחמות ישראל, עלה גם בתקופת הקורונה, וזו העובדה שהביטחון הוא נושא מאוד חשוב ומרכזי, אבל באופן מפתיע למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי.
“תיאום משותף זה אינטרס משותף גם של ישראל וגם של הפלסטינים. הם לא עושים לנו טובה; אנחנו לא עושים להם טובה. לתיאום הביטחוני יש חשיבות רבה, וצריך לעשות מאמץ להחזיר אותו.
“כ-3,000-2,500 עצורים בכל שנה היו בדרך לפיגועים, במקביל למאמץ הגנה, ולצד דבר שצריך לזכור אותו גם כשהדם רותח, וזה הפרדה בין אוכלוסייה לטרור – להימנע מדחיקת כלל האוכלוסייה למעגל הטרור. למדנו לקח מהאינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה שכשהשד הזה יוצא מהבקבוק, לוקח בערך שבע שנים להחזיר אותו.
“כשאני מסתכל קדימה על דברים שקורים פה ועל רצון להעביר פסקות התגברות ורצון להתגבר על קשיים פוליטיים – מי שירים יד על צה"ל כצבא ועל חוק גיוס, עם כל הקשיים שלו, ייצור טרגדיה שהיא תהיה נחלת כל מי שיושב פה.
“ולכן אני חושב שחיזוק מורשת קרב וחינוך, בדגש על החינוך הממלכתי במדינת ישראל – ואולי זה המקום להזכיר ש-86% מהמתגייסים לצה"ל באים מה-55% של החינוך הממלכתי במדינת ישראל, למי שחושב לפגוע בחינוך הממלכתי.
“נראה לי קצת מוזר שלוקחים את הנושא הכל-כך חשוב הזה מאחריות של שר ומעבירים את זה למשרד ראש הממשלה, שעסוקים שם מאוד.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אשתדל לדבר על הנושא שנמצא על הצג – העברת סמכויות בנושא מאוד חשוב, מורשת קרב, מורשת מלחמת ששת הימים, 56 שנים לאיחוד של ירושלים. נראה לי קצת מוזר שלוקחים את הנושא הכל-כך חשוב הזה מאחריות של שר ומעבירים את זה למשרד ראש הממשלה, שעסוקים שם מאוד. אני רואה כמובן חשיבות גדולה מאוד להנחלת מורשת הקרב, מלחמת ששת הימים, איחוד ירושלים, גבעת התחמושת, מתוך הבנה שלמורשת קרב וחיזוק ההבנה אצל דור העתיד יש חשיבות גדולה מאוד.
“אנחנו נכנסים לשנת 2023 אחרי ארבע שנים של חוסר יציבות, עם החמרת האיומים על מדינת ישראל. די להביט על האיום האיראני שנמצא במקום המתקדם ביותר שלו מאז תחילת הפרויקט הזה.
“עיסוקים שהוזכרו פה גם בנאומי הפתיחה הם החרפת האיום האיראני, גם איום הגרעין, גם ההשפעה האזורית והבין-לאומית, הזירה הפלסטינית – שהיא לפני פיצוץ, בתקופה רגישה מאוד, לטעמי, הרגישה והנפיצה ביותר מאז סוף האינתיפאדה השנייה ב-2004 – הזירה הצפונית, מאמצי התבססות, מאמצי דיוק וכדומה, ואז זירת הפנים, הזירה שהעסיקה אותנו במערכת הבחירות ועמדה במרכז השיח.
“אמון הציבור בבתי המשפט הוא 42%. אמון הציבור בכנסת – 18%. אמון הציבור במפלגות – פחות מ-9%.
“לכן אני קורא לממשלה לעצור את ריצת האמוק, לחשוב מחשבה נוספת ולמנוע מחלק גדול מהעם – אני חושב שהרבה יותר מחצי – להרגיש שדוחקים אותו לפינה.
“וכאשר באים לבצע שינויים ורפורמות וחוקים חדשים ופיצול של משרדים, אני מציע לשמור על קשר עין עם המטרות שהוגדרו כדי שאפשר יהיה לקדם אותן עבור אזרחי מדינת ישראל.
“יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, במוצאי שבת האחרונה השתתפתי לראשונה בחיי בהפגנה. ראיתי בהפגנה הזאת המוני אנשים, אלפי דגלי ישראל, ולמרות הגשם השוטף – נחישות רבה ודאגה אמיתית לעתיד מדינת ישראל כמו שאנחנו רוצים לראות אותה. ראיתי את החשש הגדול מפני השתלטות המערכת הפוליטית על מערכת המשפט, אבל בעיקר ראיתי את חוסר האמון, ושמעתי ממפגש עם עשרות רבות של אנשים את אותו טיעון של השיקול, העיתוי, ולמה באופן הזה, המהיר, הדורסני.
“אם אני מביט על עשרת הימים הראשונים יש מקום לדאגה, זה לא מבשר טוב, שילוב של שיכרון כוח וריצת אמוק.
“אין שום סיכוי והיגיון שהמערכות האלה שעברו בהסכמים יעברו, וימים יגידו, לא הרבה זמן.
“הפגיעה בחינוך הממלכתי ובלימודי ליבה – מי שלא מבין שזה לא רק משחקים כוחניים קואליציוניים אלא פגיעה בעתיד של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, די להביט בעובדה אחת, ש-86% מהמתגייסים לצה"ל באים מה-55% החינוך הממלכתי.
“מה שאני ממליץ זה סוף מעשה במחשבה תחילה, וההבנה שנדרשת מערכת ששומרת על חיילי צה"ל, על זכויות האזרח ועל הפרדת הרשויות, ויש למערכת חזקה כזאת תרומה לביטחון הלאומי של ישראל.
“אני יכול לומר מהניסיון הקצר שלי שהוועדה נוהלה ביד רמה, אבל בפועל מוגש או יוגש חוק חסר מאוד, עם פערים בסיסיים.
“בנושא מדיניות חקירות, האמירה שהשר המיועד ישמע את היועמ"ש ויתייעץ עם המפכ"ל היא אמירה מזלזלת בעיניי, שיש לה מסר מאוד בעייתי.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ויכוח על הצורך לתקן את חוק המשטרה אחרי 51 שנים. זה חוק חשוב שנדרש לחוקק אותו בשום שכל בזמן נוסף, וישבתי בדיונים, ברשותך, עלו נושאים כבדי משקל.
“מכאן אני אדבר על שניים מהחוקים בהסכמים הקואליציוניים של מה שנקרא, חוק בן גביר וחוק סמוטריץ', שבעיניי יביאו לפגיעה קשה באחת המשימות החשובות והמורכבות ביותר שיש לצה"ל, ועדיין אני מציע לעצור את זה, אם אפשר.
“בסקרים שאני מכיר, 78% מאזרחי ישראל מתנגדים למה שנקרא מדינה אחת או מדינה דו-לאומית, וצריך לוודא שמתוך מצוקה פוליטית מיעוט לא יביא לפגיעה קשה, בעיניי, במפעל הציוני ובמדינת ישראל כיהודית דמוקרטית, בטוחה, שוויונית ומתקדמת, שהמחירים שלה גבוהים מאוד גם בהיבט הביטחוני כלכלי, אזורי בין-לאומי.
“בשבוע החולף, ואני מעריך שזה ייקח עוד שבוע, יש פה ניסיון להעביר חוקים די בחטף עם השפעה על הביטחון הלאומי, על הנורמות הציבוריות, על משרדי ממשלה, על דפוס של ארגונים גדולים, ונשאלת האלה: האם אי-אמון בין מרכיבי הקואליציה העתידית הוא סיבה מספיק טובה לעשות את זה, בעיקר לאור העובדה שאנחנו נמצאים בתקופה מרובת איומים, אתגרים?
“מאז הקמתה מדינת ישראל בחרה לא להגדיר תפיסת ביטחון פורמלית – מה שמעלה, בעיניי, את החיוניות ואת הצורך לגשת בחרדת קודש כשנוגעים באתגרים ביטחוניים ולנסות גם להגדיר מדיניות ברורה עד כמה שניתן, מה שפוליטיקאים לא נוטים לעשות.
“חוק הפיצול והשינויים שצפויים בתקופה הקריטית, בעיקר במבנה של מערכת הביטחון, בעיניי, מהווים סיכון גם לאור העובדה שמתחלפים בשבועות הקרובים אנשים מרכזיים במדינת ישראל – ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל, ראש מל"ל – והיה צפוי שניגשים בחרדת קודש לשינויים.