ציטוטים
“אני תוהה כיצד מרגיש מנהיג פוליטי שתומך בשליחת בניהם ונכדיהם של אחרים לחזית, בעוד בניו ונכדיו מסרבים להצטרף ללחימה ונותרים בטוחים בביתם. אני תוהה כיצד קואליציה ממשיכה, גם אחרי שנתיים וחצי של מלחמה קשה, לשמור על הברית עם מי שאמר הבוקר שהוא גאה בנכדיו העריקים. זו לא עוד קטטה פוליטית, אבל זה יושב במקום אחר לגמרי – זה יושב על שבר ערכי עמוק; מגזר שלם שבוחר במשך שנתיים וחצי של מלחמה לא להתגייס לעזרת אחיו ואחיותיו שמקיזים את דמם בחזית, ומנהיג פוליטי, ששותף בהחלטות על מלחמה וקרבות גאה בנכדיו העורקים משדה הקרב. אחרי זה אתם תגידו שאתם בצד של הלוחמים.
“במילה קצת יותר רחבה, תיאוריות הבגידה מפוררות אותנו מבפנים, הן גורמות לנו לחשוד אחד בשני, הן מונעות מאיתנו לסמוך על המפקדים האמיצים שלנו והן מערערות את הלכידות הפנימית.
“גוטליב חשפה זהות של איש שב"כ, ובכך סיכנה את חייו. כמה זה אסור ומסוכן אמרו גם שר הביטחון של הליכוד וגם ראש השב"כ, שהממשלה עצמה מינתה.
“הברית המשונה הזו וההתיישרות מאחורי עמדות קיצון נכונות גם להחלטת הקואליציה להגן על חסינותה של חברת הכנסת גוטליב. גוטליב חשפה זהות של איש שב"כ, ובכך סיכנה את חייו. כמה זה אסור ומסוכן אמרו גם שר הביטחון של הליכוד וגם ראש השב"כ, שהממשלה עצמה מינתה. לא הכול זה פוליטיקה, לפעמים אלה חיי אדם של לוחמינו. שוב, אחר כך אתם תגידו שאתם בצד של הלוחמים.
“במילה קצת יותר רחבה, תיאוריות הבגידה מפוררות אותנו מבפנים, הן גורמות לנו לחשוד אחד בשני, הן מונעות מאיתנו לסמוך על המפקדים האמיצים שלנו והן מערערות את הלכידות הפנימית. כל היכולת שלנו לנצח את האויב בנויה על זה שאומנם יש מחלוקות פוליטיות בינינו, אבל בסוף כולנו נעמוד זה לצד זה מול האויב, שכולנו נילחם ביחד, ואפילו נהיה מוכנים בקצה למות, חלילה, זה למען זה במלחמה על הארץ שלנו. תשאלו את הלוחמים הגיבורים שלנו בעזה ובלבנון. רבים מחברי הקואליציה מדברים הרבה על "ביחד ננצח", אבל אז שותקים מול הקונספירציות המסוכנות, ומגבים חברת כנסת שמפיצה אותן.
“זו לא עוד קטטה פוליטית, אבל זה יושב במקום אחר לגמרי – זה יושב על שבר ערכי עמוק; מגזר שלם שבוחר במשך שנתיים וחצי של מלחמה לא להתגייס לעזרת אחיו ואחיותיו שמקיזים את דמם בחזית, ומנהיג פוליטי, ששותף בהחלטות על מלחמה וקרבות גאה בנכדיו העורקים משדה הקרב.
“כבוד היושבת בראש, כנסת נכבדה, יש מי שעסוק בימים האחרונים בהשחרת דמותה של גיבורת ישראל סגן-אלוף אור בן יהודה. מתברר שבקמפיין נגד שירות לוחמות הכול הופך לגיטימי.
“גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, במקביל לחוק התקציב – ובעצם הם כרוכים ביחד – הקואליציה ממשיכה לקדם במרץ את חוק ההשתמטות. אומנם הרבנים אמרו בחדרים הסגורים שאין להם כוונה לאפשר גיוס חרדים, אומנם צה"ל חייב בדחיפות 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, ובחוק אין בכלל מספר יעד לתוספת לוחמים, אבל הקואליציה בשלה.
“ובכן, גם אנחנו לא נוותר, לא נרים ידיים ונמשיך להיאבק. גם מקור כוחנו הוא יסודות התורה, אבל זו שיש בה ערבות הדדית ואת "ואהבת לרעך כמוך" ואת "לא תעמוד על דם רעך", יהדות שמצווה שלא לעמוד בצד כשאחיך מצויים בסכנה ובמצוקה.
“גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, במקביל לחוק התקציב – ובעצם הם כרוכים ביחד – הקואליציה ממשיכה לקדם במרץ את חוק ההשתמטות. אומנם הרבנים אמרו בחדרים הסגורים שאין להם כוונה לאפשר גיוס חרדים, אומנם צה"ל חייב בדחיפות 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, ובחוק אין בכלל מספר יעד לתוספת לוחמים, אבל הקואליציה בשלה. מנהיגים חרדים מבטיחים תמיד שלא יוותרו ושמקור כוחם זה התורה הנצחית, וכפי שהצליחו במשך 77 שנים להימנע מחוק גיוס אמיתי, כך יהיה גם הפעם.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 250 הרוגים בחברה הערבית, באלימות הקשה שיש שם. מדובר באזרחי ישראל, מדובר בבעיה של כולנו, זה ממש לא רק הבעיה שלהם. אני רוצה להקריא דברים שכתב לי מנהל בית ספר בחברה הערבית, דברים, באמת מעומק הלב, שחשוב שיישמעו בכל מקום, בוודאי בכנסת ישראל.
“הערים והכפרים הערביים משדרים תחושה של עייפות, כמו אדם שכבר כבה בתוכו הניצוץ, אך עדיין מצליח להתקדם מכוח ההרגל. בתחנות האוטובוס רואים אימהות שמחזיקות את יד ילדיהן חזק מדי, בחנויות שומעים לחישות על מקרים שקרו בלילה הקודם ובכל כניסה לבית ספר תלויה תפילה אילמת שלא יקרה שוב משהו, שלא תיכנס צרה דרך השער. זו אינה רק פשיעה, זו תחושת כישלון חברתי עמוק, התפוררות של האמון הבסיסי ביותר שקהילה צריכה כדי להתקיים.
“כבר היטשטשה הנקודה העקרונית, הפשוטה והכואבת ביותר: בזמן מלחמה קשה, כשבחזית נופלים לוחמים, ובבתי החולים פצועים נאנקים מכאב, יש חשש שאנשים בלשכה הכי קריטית, הדמויות הכי קרובות לראש הממשלה, קיבלו לכאורה כסף ממדינה שמממנת את החמאס.
“אולי הדבר הכואב ביותר, שהוא בכלל לא קשור לפוליטיקה, לקואליציה או לאופוזיציה: עד הרגע הזה, ראש הממשלה, שהדברים קרו לכאורה בסביבתו הקרובה ביותר, לא אמר מילה. אולי עורכי דין המליצו לו לשתוק, אבל ממנהיג מדינה מצופה לנהוג לא רק על פי המלצות עורכי דין; ממנהיג מדינה מצופה להגיד משהו על פרשה כל כך חמורה; אולי לפחות להגיד את הדבר הערכי, הבהיר והפשוט הבא: לקבל כסף ממדינה תומכת חמאס בעיצומה של מלחמה זה פשע נורא, ואם מי מאנשיי נהג כך, אני מתחייב לפטר אותו באופן מיידי.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 250 הרוגים בחברה הערבית, באלימות הקשה שיש שם. מדובר באזרחי ישראל, מדובר בבעיה של כולנו, זה ממש לא רק הבעיה שלהם.
“הילדים בחברה שלנו מסתובבים היום עם עיניים של אנשים מבוגרים מדי. הם ראו דברים שאסור היה להם לראות, אבות שנרצחו, אחים שנפצעו, ירי באמצע הרחוב, איטומים של זירה משטרתית מול ביתם.
“היום אני מבקש להשלים את שהתחלנו, ולהביא בפני הכנסת את המסע והמאבק להכרה בשפת הסימנים ובקהילת החירשים למקומה הראוי בספר החוקים של מדינת ישראל. אני מבקש להודות מכאן לבועז אחד העם, שהנושא בנפשו, ופעל ללא לאות לקידום החוק, וכן לחבר הכנסת בוארון, שסייע להשיג תמיכה רחבה לחוק.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לעשות את שהיה צריך להיעשות מזמן, להכיר בשפת הסימנים. הקהילה החירשת בישראל, קיבוץ גלויות של חירשים מכל המגזרים וחלקי החברה הישראלית, שאפה להכרה בייחודה התרבותי.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לעשות את שהיה צריך להיעשות מזמן, להכיר בשפת הסימנים. הקהילה החירשת בישראל, קיבוץ גלויות של חירשים מכל המגזרים וחלקי החברה הישראלית, שאפה להכרה בייחודה התרבותי. במקום זאת, התקבעה ההכרה בחירשות כמוגבלות, כחריג בלתי רצוי וטרגדיה של האדם החירש, הראוי לרחמים.
“נדמה לי, שמעבר להכרת התודה לגיבורים, יש לנו חובה לזכור שהם עדיין נלחמים בכל יום מחדש. לזכור ולהזכיר את ההקרבה, המסירות וגם את הכאב והמחיר הגבוה שהם שילמו ומשלמים על חיינו כאן.
“מה שחשוב לי – פשוט העניין עצמו – גם משיחות עם שירותי הביטחון, אתה רואה מה שקורה: הרבה אנשים מתגייסים לבגוד במדינת ישראל, והם מחפשים כלי הרתעה נוסף. עצם העברת החוק הזה, שמחמיר את הענישה, זה כלי נוסף בארגז הכלים שלהם.
“התפיסה העומדת ביסוד התיקונים המוצעים היא כי לפעילות חתרנית יש פוטנציאל נזק חמור לאין-שיעור, כאשר היא נערכת בעת התקיימות פעילות צבאית נגד המדינה. לכן יש הצדקה להגביר את הענישה, הן ביחס לעבירות המצויות ברף החמור של פעילות גרם למלחמה, סיוע לאויב במלחמה וריגול חמור, והן ביחס לעבירת כניסה למקום צבאי.
“התרחבות התופעה מגבירה את הצורך לחזק את ההתרעה, ולהתאים את האיסורים בחוק למאפייני התופעה העכשוויים. התיקונים המוצעים מבקשים לממש את תכלית חיזוק ההרתעה על ידי החמרת הענישה ביחס לפעולות הנערכות בתקופה של פעילות צבאית נגד מדינת ישראל.
“הווליום של הקולות המפלגים יוצר את האשליה שהם יותר מהמספר הריאלי שלהם, אבל האמת היא שהארץ שלנו מלאה בטוב, בנדיבות ובערבות הדדית – בשדה הקרב, במחלקות הפצועים, בבתי האבלים, בשדות התבואה בעוטף, במשפחות החטופים ובכל מקום שצריך.
“חייבים להיאבק בקיצוניים שמפרקים את הבית על כולנו, בלי רגשי נחיתות, בלי לשתוק ובלי לפחד. אם נהסס ואם נשתוק נגלה שהסדקים הופכים לקרעים, ואולי נתעורר כשיהיה מאוחר מדי לתפור ולתקן.
“גם אחרי שנתיים עקובות מדם, גם אחרי ש-921 לוחמי צה"ל נפלו במלחמה ועשרות אלפים נפצעו, הממשלה והקואליציה מקדמות חוק השתמטות. צה"ל אומר שהוא חייב 12,000 לוחמים ותומכי לחימה באופן מיידי כדי להגן על ישראל. הממשלה מציעה אלפים בודדים, מתוכם אפשר גם שירות אזרחי, מתוכם אפשר גם חרדים בגיל 26 עם משפחה, מתוכם לאו דווקא לוחמים, ותכל'ס, גם 75% מהמספר הנמוך ממילא – אפשרי, כי רק מעבר לכך יחולו סנקציות.
“הצעת החוק מבקשת לקבוע כי חסר דת שנהרג בפעולת איבה וביקש להיקבר בחלקת הקבורה של היהודים, יהיה רשאי לעשות זאת, ואין לקוברו בחלקה נפרדת, המכונה לעיתים "חלקת חסרי דת" או "חלקת מסופקים".
“רגע, השר, בשם היהדות שרוצה לתת מקום לכולם, שנזהרת מלפגוע באנשים, שיודעת לתת להם מקום לחיות פה ביחד, ראוי שגם במיתתם יהיה להם מקום.
“כיום כל לוחמי צה"ל שנופלים, נקברים כשווים וביחד בבתי העלמין הצבאיים, על פי החלטת הרבנות הצבאית.
“אתה בעצם אומר לאנשים האלה: תמשיכו להיקבר מחוץ לגדר כי הרבנות הראשית לא ענתה לכם וכי הכנסת לא מוכנה לדון בזה. אני לא מקבל את זה.
“אך המציאות השתנתה, ולצערי, בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה מדאיגה במספר המקרים של תקיפות חיילים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק לתיקון חוק העונשין – תקיפת חיילי צה"ל, היא קריאת כיוון ברורה: תקיפת חיילים היא לא עוד מקרה תקיפה, זו חציית קו אדום.
“חיילי צה"ל שומרים על כולנו ומסכנים את חייהם מדי יום. הם ראויים שנעלה אותם על נס, שנגן עליהם גם במישור החוקי ונשדר מסר ברור: מדינת ישראל עומדת כחומה בצורה בין חייליה ובין כל ניסיון לפגוע בהם.
“כאשר נחקק חוק העונשין לפני קרוב ל-50 שנה, איש לא העלה על דעתו מצב שבו חיילי צה"ל יותקפו ברחובות, בתחבורה הציבורית ובשכונות מגורים. האתוס הלאומי, הכבוד וההוקרה כלפי מי שמסכנים את חייהם כדי להגן עלינו, היו מובנים מאליהם, ואולי לכן המחוקק לא ראה צורך לייחד עבירה מיוחדת למקרה של תקיפת חייל. אך המציאות השתנתה, ולצערי, בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה מדאיגה במספר המקרים של תקיפות חיילים.
“חברים, בבתי האבלים ובמחלקות הפצועים יש בקשה שחוזרת על עצמה – תהיו ביחד. לפעמים נדמה שלא הפער בתוכנו התרחב, אלא הפער שבין רוב העם לחלק מההנהגה. אל מול הסולידריות, הנדיבות, השותפות, ההתעלות לגודל הרגע, שנראים בכל מקום, בחלק מההנהגה אנחנו ממשיכים לפגוש צרות עין, חישובים פוליטיים, שנאה וקטטות חסרות תוחלת.
“ערבות הדדית היא לא רק מילים יפות, היא מעשים. כשקבוצות מסוימות נושאות בנטל ואחרות משתמטות ממנו בחסותכם, זה מפורר את הערבות ההדדית. כששרים בממשלה לא מסתפקים במחלוקות לגיטימיות על דרך ועל עמדות אלא מתגוללים באופן אישי, גס רוח ובוטה נגד יריביהם, זה סודק את החיבורים והשותפות.
“בעיניים כלות אני מביט במה בוחרים חברים בקואליציה להשקיע את מרב זמנם, מרצם ושפתם. הלוואי שהיו משקיעים רק רבע מהזמן שהם משקיעים בגידופים על מערכת המשפט, בחיבורים פנימיים; הלוואי שרק רבע מהזמן שעסוקים במציאת נוסח שיאפשר השתמטות, היו משקיעים במאמץ להרחיב את השורות ולחבר את כל המגזרים בהגנה על הארץ.
“אך גם בימים אלה חשוב לומר: האחריות העליונה של הממשלה איננה רק לשלוח מטוסים להפציץ בטהראן. אחד המרכיבים היסודיים באחריות העליונה של ראש הממשלה והדרג המדיני הוא שמירה על החוסן הלאומי ועל הלכידות הפנימית.
“אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אנחנו מתכנסים כאן כמה ימים אחרי סיום מבצע עם כלביא. מוקדם עוד לקבוע מסמרות, והדברים יעמדו למבחן הזמן, אך נראה שראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון הביאו להישגים שמשפרים משמעותית את ביטחונה של מדינת ישראל, וראוי לברך אותם על כך.
“מוקדם עוד לקבוע מסמרות, והדברים יעמדו למבחן הזמן, אך נראה שראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון הביאו להישגים שמשפרים משמעותית את ביטחונה של מדינת ישראל, וראוי לברך אותם על כך.
“במובן הזה, הממשלה נוחלת כישלון חרוץ ונזקפים לחובתה שנים של העמקת הפילוג. כן, יש גם אחרים שפוגעים בלכידות, אבל אין סימטריה – האחריות העליונה תמיד על הממשלה.
“כשקבוצות מסוימות נושאות בנטל ואחרות משתמטות ממנו בחסותכם, זה מפורר את הערבות ההדדית.
“החוק הזה מבקש לתת מקום וקול לנפגעות ולנפגעים. אין חוויה אנושית מעליבה וקשה יותר מלהיות שקוף, והחוק הזה ייתן שם, פנים, למי שנפגעו.
“וגם נזכור שביום הזה ראוי לזכור ולהזכיר, שיש עדיין 53 מאחינו ואחיותינו שנמקים במנהרות עזה. גם להם יש פנים ושם, אנחנו צריכים להיות גם הקול שלהם עד שישובו כולם.
“האחים סלוטקי חיסלו עשרות מחבלים ב-40 דקות של לחימה עד שנהרגו. כה רבים חבים להם את חייהם. נועם היה חילוני, ישי היה דתי, וכל ההגדרות הללו נשמעות משניות להגדרה הכוללת שלהם – יהודים ישראלים שנלחמים על המולדת.
“כשהתשוקה לנוקאאוט מנהלת אותנו הדרך קצרה לעולם מושגים של שואה, פשיזם, מתייוונים, בוגדים, כמו ששמענו היום בשדרות. התבטאויות קיצוניות כאלו לא צומחות בחלל ריק. קיצוניים משקים ברעל את אדמת ישראל ומנביטים בה זרעי שנאה.
“הרגעים והמעשים הפוליטיים שבהם צד אחד מנצל כוח פוליטי כדי למחוץ את הצד השני הם רגעים עכורים ומעכירים, ולא משנה מי מצוי באיזה צד.
“אדוני היושב-ראש, השר, כנסת נכבדה, שותפי חבר הכנסת בצלאל, משפחות שער, יפרח ופרנקל – אחדות היא שאיפה גבוהה, אך היא לא בגדר חזון בלתי מושג. היא בידינו ותלויה במעשינו. כצעד ראשון נדמה שהדבר אשר אנו נדרשים לו הוא להשתחרר מהתשוקה להכניע בנוקאאוט את יריבינו.
“מה שברור הוא שאש השנאה כבר שורפת עלינו את הבית. ועלינו, גם יושבי הבית הזה, יש אחריות להשמיע את קולם של ישראלים רבים מכל הקשת הפוליטית שמתעקשים לעמוד נגד שנאה ובזכות המתינות. המוני ישראלים יותר שקטים, פחות אלימים, אבל לגמרי נוכחים, ישראלים שקצה נפשם ברפש.
“ההתקפדות פנימה אל מול כל דרישה לשותפות, והטענה האוטומטית כי מי שדורש זאת שונא את החרדים, היא זלזול בערכים וברגשות של רבים מהישראלים וטמינת הראש בחול. להסדר המפלה אין תוחלת בטווח הארוך. חברה לא יכולה להישען על חלק מצטמצם ולצפות שהוא יסכן את חייו וגם יממן את השירותים הציבוריים שמעניקה המדינה.
“הימים האחרונים מבטאים את עומק האבסורד. בזמן שהמלחמה נמשכת והממשלה מחליטה על הרחבת המלחמה, עשרות אלפי צעירים חרדים בוחרים לא להיות שותפים לנטל והממשלה מאפשרת זאת, מממנת את ההשתמטות. שעות על גבי שעות עוסקים חברי הקואליציה בעיצומה של מלחמה במציאת דרך לאפשר המשך השתמטות המונית בזמן שהמדינה קוראת שוב ושוב למילואימניקים.
“ההוויה של לוחמים שנפצעו ומתעקשים לחזור לשרת, של משפחות שכולות שאיבדו את היקר מכל ושל גדודי מילואים שעוצרים את החיים כדי לצאת ולשרת בעת שקבוצות ענק אחרות נמנעות מכל שותפות, היא סכנה עמוקה ללכידות הפנימית.
“המחלוקת הערכית הזאת נובעת מתוך כאבים עמוקים, אך צריך לנהל אותה בצורה עניינית, חפה משנאה. מי שאינו מסתפק במס שפתיים חלול על אחדות אלא מיישם ערבות הדדית כדרך חיים לא יכול להשלים עם הפרדה כה בוטה בין מי שמחויב להתגייס ובין מי שזוכה לפטור אוטומטי בשל השתייכות למגזר מסוים.
“מאז שתקציב המדינה אושר, שרי הממשלה מתגאים שוב ושוב בהטבות שניתנו למילואימניקים. המילואימניקים בוודאי ראויים לכך ולהרבה יותר, אבל הם בעיקר צריכים שתחת האלונקה ייכנסו נוספים, שהרי הנטל והמחירים כבדים מדי. הם מרימים את ידם בבקשה לחילוף – שרי הממשלה רואים ומתעלמים.
“זו לא שאיפה אוטופית לשוויון מלא שאינו קיים ואינו יכול להתקיים ממילא, אלא דרישה ערכית ומעשית שכולם יהיו שותפים בנשיאה בנטל, בשירות צבאי או אזרחי, ארוך יותר ופחות, בביטחון ובחינוך, בבריאות, בכיבוי אש, במשטרה ובאין-ספור מקומות אחרים, בגופים ארציים או בתוך הקהילה.
“אחי הצעיר הוא מג"ד במילואים, אבא לחמישה, שעזב את ביתו כבר למעלה מ-400 ימים בשנה וחצי האחרונות; אחי המבוגר, בן 56, אבא וסבא, חזר למילואים כדי לתת כתף. אגב, הוא רב, ומבין שזו דרכה של היהדות, שמי שעומד בצד כשאחיו מקיזים את דמם בחזית עובר על "לא תעמֹד על דם רעך". כך היא דרכה של היהדות – להתגייס, לעזור, לתת כתף, לא לעמוד בצד כשאחיך נאנקים.
“מי הם אלה השומעים את הרמטכ"ל זועק את הצורך ומתעלמים? איזו מין ממשלה רואה את הנתונים, מבינה שהשורות חסרות, ועסוקה בניסוח חוק השתמטות? הרי העובדה שחסרים לוחמים למשימות ההגנה על המולדת, משמעותה פשוטה וצורבת: פחות ביטחון לכולנו.
“בזמן שהמלחמה נמשכת והממשלה מחליטה על הרחבת המלחמה, עשרות אלפי צעירים חרדים בוחרים לא להיות שותפים לנטל והממשלה מאפשרת זאת, מממנת את ההשתמטות.
“האמת צריכה להיאמר: אי-הרחבת שורות המשרתים פוגעת בביטחון המדינה. אי-הרחבת שורות המשרתים פוגעת בערבות ההדדית.
“המתמטיקה פשוטה ועגומה ומפרקת אותנו מבפנים: יש מי שמגיעים שוב ושוב כי יש מי שלא מגיעים בכלל.
“החוק המדובר יוודא שוועדת השחרורים תשמע את קולן וקולם של הנפגעות והנפגעים כפי שמגיע להם, ובעיקר תביא בין שיקוליה את שיקולי שיקום הנפגעת משחרורו המוקדם של הפוגע.
“לפני מספר ימים שוחרר עבריין המין יובל כרמי שפגע במספר מטופלות שלו, ובין השאר, בקים אריאל ארד האמיצה שהייתה שותפה גם לקידום חוק זה. על אף חומרת המעשים נגזרו 39 חודשי מאסר בלבד על יובל, והשבוע הוא שוחרר לאחר שריצה שנתיים ושלושה חודשים בלבד. אם החוק שמקודם היום היה עובר בטרם קבלת ההחלטה על שחרורו המוקדם, ייתכן שההחלטה הייתה שונה משום שוועדת השחרורים הייתה מביאה בהחלטתה גם את שיקולי שיקום הנפגעת ולא רק שיקולים הנוגעים לפוגע ולשיקומו.
“על אף חומרת המעשים נגזרו 39 חודשי מאסר בלבד על יובל, והשבוע הוא שוחרר לאחר שריצה שנתיים ושלושה חודשים בלבד.
“הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית היא דרישה שעם ישראל מאוחד סביבה, 83% מאזרחי ישראל דורשים זאת, יחד עם 1,500 משפחות – מועצת אוקטובר – ואני ביניהם. מטרתה אינה רדיפה אישית, אלא הפקת לקחים כדי למנוע את האסון הבא.
“"אחרי שנחזיר את דוד וכל החטופים אני אהיה הראשון לתמוך בכל פעולה שלך למיטוט החמאס. כתושב ניר עוז אני יודע שאנחנו נהיה מוכרחים להכריע את החמאס כי אחרת לא יהיה לנו ביטחון. אבל אנחנו חייבים תמיד לשמור על קדושת החיים, על כבוד המת, ולא להשאיר אף אחד מאחור, אחרת הפסדנו את מי שאנחנו.
“כל כך הרבה אזרחים מבקשים סליחה, כל כך מעט פוליטיקאים מבקשים סליחה. כל כך הרבה אזרחים ולוחמים לוקחים אחריות, כל כך מעט חברי ממשלה לוקחים אחריות.
“הם נתונים לאיומים, משחקי כוח ושליטה. כל צרות המזרח התיכון הונחו על כתפיהם של 73 אזרחים מופקרים. הם הפכו לקלף מיקוח, ואנחנו, בני משפחותיהם, חיים תחת טרור נפשי מתמשך.
“חייבים להמשיך את המשא ומתן, להגיע לשלב ב' ולהאיץ את התהליך באופן משמעותי, כי הזמן שלהם אוזל. מעתה ואילך יש לצמצם את מספר הפעימות ולהחזיר כמה שיותר חטופים יחד, במהירות ובמינימום שלבים.
“אנחנו בתוך ימים מרגשים של לא מעט ציפיות ותקוות. שלוש חטופות – אמילי, רומי ודורון – חזרו. אנחנו מאוד מקווים שבשבת הקרובה יחזרו עוד ארבע, ואחר כך יחזרו – ואנחנו מקווים ונפעל שיחזרו כולם, עד אחרון החטופים, מי שחי לתחילת שיקום, מי שמת, חלילה, לקבורה בארץ ישראל.
“שוב ושוב אני פוגש פצועים קטועי רגליים, שאמרו בחדות ובבהירות כי בשביל המדינה היו נותנים גם את החיים. הם לא מצטערים שיצאו למלחמה למרות המחיר הכבד ששילמו.
“הוא היה הראשון שהתעשת אחרי הכישלון הנורא, שכאמור הוא לקח עליו אחריות, וגם אמר שהוא יישא את משקל האחריות והכישלון עד סוף ימיו. הוא היה ראשון המתעשתים, כשהיו מסביבו לא מעט חסרי אונים.
“יש הרבה אנשים טובים שעמלו הרבה כדי להביא את עסקת החטופים הזו, ולכולם מגיע קרדיט, אבל פה אני רוצה לנצל את ההזדמנות לפרגן גם לפצועי צה"ל, כי חלק מהם מרגישים איזשהו תסכול, שבתוך כל השמחה הגדולה והמובנת, שגם הם שותפים לה, שוכחים גם את מי ששילם את המחיר הכבד.
“העובדה שהמוני הורים מודאגים מכך שילדיהם נמצאים בעמדה מסוכנת על אחד הגבולות, נלחמים בתוככי עזה, בוואדיות בדרום לבנון, או פועלים בלב קסבה, בעוד אחרים נמים את שנתם בבטחה, היא פוטנציאל לפירוק.
“צה"ל אומנם אמר במפורש שבתוך שנתיים הוא יכול לגייס את כלל הצעירים החרדים ולהקל את הנטל מעל כתפי המשרתים, אך דווקא שר הביטחון אמר שבעוד שבע שנים הוא יגייס 50% מהחרדים. ומדוע? כך אמר כץ: כי ההנהגה החרדית מתנגדת ולכן לא יצליח מעבר לכך.
“מי שאינו מסתפק במס שפתיים חלול על אחדות אלא מיישם ערבות הדדית כדרך חיים, לא יכול להשלים עם הפרדה כה בוטה בין מי שמחויב להתגייס ובין מי שזוכה לפטור אוטומטי רק בשל השתייכותו למגזר מסוים.
“גם עבורי לימוד התורה הוא ציפור נפש, לצד שירות צבאי. אפשר ללמוד ולשרת. צריך ללמוד ולשרת.
“אכן, רבים במגזר החרדי מתנדבים, לומדים, מתפללים לזכר הנופלים ומבקרים פצועים, אבל הם לא שותפים בנטל השירות. הדברים לא נאמרים חלילה כדי לפלג. המניע הוא לא שנאת חרדים, אלא אהבת ישראל.
“כך הם המפקדים שלנו, והרבה פעמים אנחנו שומעים שמדלגים עליהם בקרדיטים, אז אני רוצה מפה להגיד לדדו ולכל מפקדי הצבא: תודה רבה על הפעולות הגדולות ב-15 החודשים האחרונים ובכלל. אין לכם יום, אין לכם לילה. בזכותכם החטופות שבו, ובזכותכם תשוב מדינת ישראל להיות מקום בטוח ומוגן.
“אנחנו נשתדל יחד איתך לא להרפות, כי לשמוע שם אישה חרדית מספרת שרק בגלל שהבן שלה ספרדי הוא בכיתת ספרדים בבית ספר שכולם בו אשכנזים ליד כיתת תקשורת – אי-אפשר לתפוס שדברים כאלה קיימים היום.
“זו ארץ קטנה, וערבות הדדית היא המתכון הגלוי והסודי שלה. וכשקבוצה אחת לא שותפה, כולנו משלמים על זה מחיר.
“אז מי שלא מסתפק במס שפתיים חלול על אחדות אלא באמת חשובה לו ערבות הדדית כדרך חיים, לא יכול להשלים עם הפרדה כה בוטה בין מי שמחויב להתגייס ובין מי שזוכה לפטור אוטומטי רק בשל השתייכות למגזר מסוים. כל זה היה נכון לפני חרבות ברזל. כשפרצה המלחמה, זה הפך להיות דחוף וקריטי הרבה יותר.
“ההשתמטות תמיד הייתה פצע ערכי, שיש מי שמשרתים ויש מי שמשתמטים. מה שקרה זה שמאז ה-7 באוקטובר הפצע הערכי הזה מדמם הרבה יותר. ממש עלול לפרק אותנו בפנים.
“יש על הפרק חוק רע. בעצם מול החוק הזה, בעיניי, כל החלוקות הרגילות מתנדפות. זה כבר לא עניין של קואליציה-אופוזיציה, או דתיים-חילוניים, או ימין או שמאל. זה המשרתים מול המשתמטים.
“חשוב פה להדגיש שלא כל דרישה שגם צעירים חרדים או ערבים ישרתו, משמעותה שנאה. אפילו תמוה בעיניי כי מי שבוחר לשרת, ומתעקש שגם אחרים משרתים, מואשם בשנאה. אם כבר, השתמטות היא זו שמעמיקה קרעים.
“אנחנו חיים בין בני משפחה וחברים שלא חושבים כמונו והם לא האויבים שלנו. אנחנו שומעים על דוכן הכנסת, בוועדות, ברשתות, מפי הנבחרים, שאנחנו כן אויבים. זה לא נורמלי.
“יש כל כך הרבה אחריות בידיים של נבחרי הציבור שלנו, במילים שלהם, והרבה מדי מהם, לצערי הרב, מנצלים זאת לרעה. זה חייב להיפסק.
“רואים את זה גם במשפחת גולדשטיין אלמוג – האימא חן והילדים אגם, גל וטל שחזרו מהשבי, למרות כל מה שהם עברו שם – והם חזרו בעסקה הראשונה – ולמרות שהם איבדו את האבא נדב ואת הבת הבכורה ים, שנרצחו עוד ב-7 באוקטובר, מאז שהם שבו, כמו רבים מהחטופות והחטופים ששבו, נאבקים עבור מי שעדיין שם, מלמדים את כולנו שיעור על סולידריות וערבות הדדית, ואני מקווה שגם ממשלת ישראל תלמד מהם ולא תפסיד שום הזדמנות לעסקה. אנחנו שומעים בחדשות שאולי מתרקם לו משהו, אז מפה חשוב להוציא את הקול הזה של נועה, של חן, של אגם ושל כולם. אל תחמיצו את ההזדמנות. אחים ואחיות שלנו שם, הם מצפים שנושיט להם יד ונשיב אותם הביתה.
“אבל העובדה שלא היה חבר כנסת אחד מהקואליציה בדיון על הפצועים של צה"ל במלחמה הזו, כשהגיעו, מנהלת אגף השיקום, הגיעו אנשי הצבא, התייחסו ברצינות. ואז הם יושבים רק מול שלושה חברי כנסת מהאופוזיציה.
“החיים לצידה מלמדים אותי עד כמה גבוהות החומות שמעמידה החברה מולם. כמובן שעבור מי שיושב על כיסא גלגלים, גם מדרכה בגובה 5 ס"מ זאת חומה בלתי עבירה. זה קשה כל יום מחדש.
“אז יש שיפור ויש התגייסות של המדינה. יש חופים נגישים ומבני ציבור שנבנים עכשיו, כולם נגישים, ויש גם עלייה בתודעה. כל זה נכון אבל זה עדיין כל כך רחוק מהמקום שהיינו רוצים להיות בו.
“נגישות היא גם מדרכה מונגשת, דלפק מונמך ומעלית בבניין, אבל לפני הכול היא יחס מכבד, אנושי ושוויוני.
“המילואימניקים באים מהצפון, מהדרום, מהעיר, מהכפר, מהקיבוץ, מההתנחלות, דתיים, מסורתיים, חילונים, יהודים ושאינם יהודים. הם כורתים ביניהם ברית דמים, ברית חיים, ברית של שותפות אמת.
“עצוב לראות כיצד ממשלת ישראל שוב ושוב לא מתעלה לגודל השעה. בזמן שהמילואימניקים מתגייסים, הממשלה עסוקה בלפטור אחרים הגיוס לצבא.
“מי שבזמן שאחיו ואחיותיו מוסרים את נפשם ומקיזים את דמם בחזית בוחר לקדם השתמטות מנשיאה בנטל – כתם מוסרי ידבק בו.
“ציבור חרדי שלא מתגייס למלחמה. אחיו משרתים, אחיו נופלים, אחיו נפצעים והוא נותר בבית מדרשו.
“אנחנו מבינים שחלק מההחלטה להחליף שרים קשורה בצורך להעביר, מה שנקרא, חוק גיוס, או במשמעותו האמיתית, חוק השתמטות.
“למי שהיה ספק כמה גדול המרחק בין הציבור הציוני דתי לבין ההנהגה של המפלגה הציונית דתית, הרי שהאישור בוועדת השרים לחקיקה, בחסות שר האוצר סמוטריץ', בעד סבסוד המעונות לילדי משתמטים, בא והוכיח שהמפלגה הציונית דתית אומרת מילים יפות אבל במעשים רק משחררת מגזרים משותפות בנטל.
“אדוני היושב-ראש, ביום רביעי עתידה הקואליציה, כך לפחות לפי כוונתה כעת, להביא לאישור את מה שנקרא חוק המעונות, שם מכובס לחוק מימון השתמטות.
“אני חושב שרבים מרגישים שבן גביר, סמוטריץ' וסטרוק ואחרים כבר לא מייצגים אותם מפני שלמעלה משנה בתוך המלחמה, אולי למעט השר אופיר סופר, מנהיגי המפלגה לא מצליחים להביע עמדה ברורה וערכית, בהירה וחדה, על החובה של חרדים להתגייס לצה"ל.
“אבל לתחושת הניכור והמיאוס, כמו שאמרתי, כלפי הרבנות הראשית מצטרפת גם ההתנהלות הפוליטית של מפלגת הציונות הדתית והמפלגות החרדיות, שרקמו ביניהן דיל, שכולל גם הפרת התחייבות מפורשת. זה לא עניין שמוסיף כבוד לרבנות או מקדש שם שמיים.
“כנסת נכבדה, היושב בראש, בשעה הזאת, אתה יודע, מתקיימות הבחירות לתפקיד הרב הראשי לישראל. מי יהיה הרב הראשי לישראל? זו שאלה שלא מעניינת את רוב הישראלים, ויש בכך עדות עצובה עד כמה הרבנות הפכה לעניין מנוכר ומעיק בעבור רבים.
“כבר שנים ארוכות שהרבנות והרבנים מתרחקים ומרחיקים במקום לקרב. זה בעיקר סיפור עצוב שאנשים אומרים לי: את מי זה מעניין.
“נדמה לי שאת זה דנה מבקשת מאיתנו – שלא נשכח, שלא נחזור לשגרה, שנפעל ללא לאות עד שאריאל וכולם ישובו הבית.
“יש הרבה כאב וייסורים במחלקות, וצעירים שאיבדו ראייה, שמיעה, גפיים, אך לא איבדו את החיוניות ובוודאי לא את האהבה למדינה. כל כך הרבה הם איבדו בשדה הקרב, אבל את המניע, את האמונה בצדקת הדרך ואת האהבה לעם ולארץ הם לא איבדו. להפך, יש להם מספיק כדי למלא ארץ שלמה.
“שוב ושוב אני פוגש פצועים קטועי רגליים, שאומרים בחדות ובבהירות כי בשביל המדינה היו נותנים גם את החיים. הם לא מצטערים שיצאו למלחמה, למרות המחיר הכבד ששילמו. הפצועים הקלים יותר רק מחשבים את הימים עד שובם לשדה הקרב.
“כל כך הרבה הם איבדו בשדה הקרב, אבל את המניע, את האמונה בצדקת הדרך ואת האהבה לעם ולארץ הם לא איבדו. להפך, יש להם מספיק כדי למלא ארץ שלמה.
“עוד לא מאוחר לתקן, להצביע נגד החוק, ובעד הספריות, הספר והאדם.
“אני חושב שהחוק שיעלה פה הערב הוא חוק שפוגע באופן משמעותי גם במפעל הלאומי של עם הספר. כל כך הרבה חוויות של רוח יאבדו כמו שמתאר בובר.
“נדמה לי שכולנו צריכים השקעה בחינוך – גם בבית, לא רק בבית הספר, יש לנו אחריות כהורים – הדרכה על מה שטוב ברשתות וסכנה של מה שרע, וגם הגנה חכמה.
“כולנו חווים אותם גם במחיר הנפשי של חשיפה לזוועות הנוראיות – והמחיר של החשיפה לזוועות גבוה במיוחד אצל ילדים ובני נוער. זה לא מדלג עליהם, זה מגיע אליהם בלי ויסות, בלי תיווך, ישר לטלפונים החכמים, ישר לתוך הנפש.
“זה מחדד בכלל את הסוגיה של מוגנות ילדים ברשת, לכך שגיל החשיפה לפורנוגרפיה, למשל, הוא כבר גיל שמונה – אחד הנמוכים בעולם, ובגלל שאצל ילדים דפוס החיקוי גבוה ממילא, הם מייצרים גם תוכן פורנוגרפי בעצמם. מתברר שרבע מהסרטונים האינטימיים המופצים ברשתות הם בכלל של ילדים, נערים ונערות בגילי 13-12.
“שאלת למה לא הצבענו בעד התקציב? פשוט כי לא הייתה שם דוגמה אישית. אם אומרים לכולם הגיעה העת לקצץ, וצריך להדק חגורות, אבל הממשלה לא מצליחה לקצץ במשרדים שלה, במספר חברי הכנסת הנורבגים, קצת קשה לבוא בפנייה לציבור.
“צריך באמת רמת ציניות כל כך גבוהה כדי להיכנס למליאה בחוק האחדות, בזמן מלחמה, ולקרוע ולהמשיך לפלג.
“מדובר בהצעת חוק חיונית בתקופה זו אשר תקל משמעותית הן על בניית ממ"דים והן על הקמת מבנים למפונים מיישוביהם.
“עוד מוצע להקל משמעותית על הקמת מרחבים מוגנים בעורף באמצעות תיקון סעיף 200 לחוק וקביעה כי פגיעה במקרקעין עקב אישור תוכנית אשר מטרתה היחידה היא קביעת הוראות המאפשרות הקמת מרחב מוגן במבנה הקיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות – לא תקום עילת תביעה לפיצויים, לפני סעיף 197 לחוק.
“לפיכך, עלה הצורך בהסמכת חיילים בצה"ל ובהסמכת עובדי שב"כ בעלי מיומנות נדרשת לבצע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת, כאמור, ולבצע פעולה בו, אף בלא ידיעת בעל חומר המחשב.
“תיקון משמעותי נוסף שהצעת החוק מבקשת לתקן בחוק הוא הוספת סעיף 266ו, אשר יסמיך את שר הפנים לתקופה של שנה לתת צו בעבור הקמת מבנים שישמשו יחידות דיור ומבני ציבור למפונים שפונו מבתיהם בפטור מתוכנית ומהיתר, תוך קביעת כללים ותנאים להפעלת סמכות זו, אשר מפורטים בחוק – בין היתר, שהעבודות יהיו למטרות מגורים למפונים או לצורכי ציבור המשמשים בעיקר ובאופן ישיר את מתחם המגורים למפונים, שביצוע העבודות ייעשה על ידי המדינה או על ידי גוף הפועל מטעמה או על ידי רשות מקומית, ועוד כמפורט.
“החוק הזה הוא החובה שלנו כלפי פצועי צה"ל, כלפי מי שהתגייסו לשירות צבאי ונפצעו במהלכו; החובה שלנו כלפי מי שמדינת ישראל שלחה לקרב והם שבו ממנו פצועים.
“הם נתנו אמון מלא במדינה ובמפקדיהם ומילאו אחרי הפקודות, גם אם הן היו כרוכות בסיכון חיים, אך כששבו משדה הקרב פצועים, הם נתקלו באין-סוף שאלות, בדיקות ומבחנים וגילו שהם אולי נתנו אמון במדינה, אך המדינה לא ממש מאמינה להם.
“אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בימים שבהם החברה מתפצלת וים של מחלוקות נפרס בין קבוצות שונות, טוב שיש אי של שותפות. החוק שעולה כאן היום הוא ביטוי של השותפות העמוקה ביותר ושל ערך הערבות ההדדית בחברה הישראלית. מדובר בחוק שנוגע לתגמולים ולשיקום פצועי ונכי צה"ל, אבל בעיקר, בעיניי, מדובר בחוק שנוגע לחובתה הערכית של מדינת ישראל כלפי מי ששירת ולחם למענה.
“היה אפשר אולי לחלץ אותנו מהמבוי הסתום, אבל בכל פעם מחדש הם נתקלו בקיר שהעמידו הקיצוניים בקואליציה.
“אני לא חושב שרק מי שמתנגד למהפכה מרגיש ככה הערב; כל מי שמסתכל על מה שקורה ברחובות, מבין שהעם שלנו קרוע, אנשי צבא קרועים, אנשים שכל החיים שלהם רק רגילים להתייצב, פתאום עומדים לפני ההחלטה הקשה הזו, שגם אם אני חולק עליה ומסתייג ממנה, אני כל כך מעריך את האנשים האלה ומקווה שהם ימשיכו גם לשרת.
“אבל אולי צריך להגיד את המובן מאליו: שנאה ויהדות לא הולכות ביחד. מי שזורע פירוד, מגדף ומנאץ, לא מרומם את היהדות, אלא מטביע אותה בביבים; מי שנזעק על אובדן הצביון היהודי של ישראל אך עושה זאת בדרך של שנאה, עובר על הצו של "לא תשנא את אחיך בלבבך".
“כמו רבים אחרים בארץ הזו, בליבי יש תקווה שהחקיקה החד-צדדית תיעצר, שאנשי המילואים ימשיכו להתנדב ולשרת ביחד בלי קשר למחלוקת הפוליטית, ושכולם יעמדו בצורה ברורה מול כל ביטוי של שנאה.
“כל אדם זכאי לחיות חיים שלמים ומלאים מבלי להיכנע לייאוש; להיות אדם שמחזיק גם באהבת בנים וגם באהבת אלוהים, בשפתו של שרקי.
“הם נלחמו באויבים בעוז ובאומץ אך הקפידו לשמור על כבודם וחייהם של מי שאינם מעורבים.
“הימים האלה קשים לכולנו, המחלוקות עמוקות ולא צריך לטשטש אותן. אבל הביקור הערב בבית משפחת יצחק הזכיר לי גם את הבסיס המשותף, את הביחד, את הישראלי, את תחושת האחווה הבסיסית שיש וחשוב לשמור עליה גם בתוך הסערה הגדולה שהארץ מצויה בתוכה.
“וכשזה מתחבר למה שקורה הערב ברחובות, ואתה יודע שיש אדם אחד בישראל שהוא ראש הממשלה, והוא יכול להתעשת ולהודיע: אני מפסיק כל פעולה חד-צדדית, חוזר למסלול של הידברות כי אני מבין שרק הסכמות ימנעו את הקרע, והוא בוחר גם בלילה הזה לשתוק, אתה מבין שאנחנו שוב הולכים להיתקע בקיר.
“אבל אתה יודע איזה חוקים חשובים למען אזרחי ישראל נדחקים אחורה, לתחתית הרשימה. כנראה כבר לא נספיק להגיע אליהם עד הפגרה. ואתה רואה מה כן מוחלט לקדם.
“לא רוצה להביך אתכם, אבל אתם יודעים שגם פה מאחורי הקלעים לא מעט חברי כנסת מהימין בימים האחרונים מסתובבים נבוכים ואומרים לך בשקט: האמת שגם אנחנו נבוכים שכל החוקים שמנסים להספיק פה מהר מהר לפני היציאה לפגרה הם כולם חוקים נורא פרסונליים, נורא לא חשובים.
“אבל האחריות העליונה, אני מניח שגם אתה תסכים איתי, בסוף יושבת על הממשלה ועל ראש הממשלה. אין מה לעשות. מי שרוצה את התפקיד הזה צריך לקחת בחשבון שזה אקסטרה אחריות יחד עם זה.
“הדם רותח, הכאב נורא, אבל גם אובדן נורא כמו בפיגוע בעלי בשבוע שעבר, אסור לו להביא לשנאה, לעבירות על החוק, לפרעות ולפגיעה בחפים מפשע.
“ובוודאי לא חולקין כבוד לחברי כנסת ולשרים שחלקם מעודדים בקריצה וברמז מעשים נוראיים, חלקם עומדים בשקט, או לכל היותר מגנים בצורה רפה ומפחיתים מחומרת העבירות.
“שרים וחברי כנסת שבעבר קראו למחוק את חווארה לא יוכלו לגלגל עיניים לשמיים אל מול תמונות הפרעות.
“שרים שקוראים לכבוש את הגבעות לא יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם, כשהפרת החוק בכיבוש הגבעות תידרדר לאלימות.
“תמונות הפרעות של יהודים פוגעים בחפים מפשע רחוקות מכל מה שיהודי, אנושי ומוסרי. כך נראה חילול השם.
“שרה שהשוותה רק הבוקר את הרמטכ"ל, את המפכ"ל, את ראש השב"כ – אנשים שמוסרים את חייהם במשך עשרות שנים למען העם והמולדת – השוותה אותם לשכירי חרב ולרוצחים ברוסיה, היא לא תוכל להגיד שלא הייתה שותפה בשבר העמוק של הממלכתיות והכבוד כלפי הנהגה וראשי מערכת הביטחון.
“אני דווקא רוצה להגיד מפה, גם למשפחות של ההרוגים וגם לכל מי שבוחר ובוחרת לשרת בצה"ל ביחידות קרביות: תודה על מה שבוחרים לעשות ובוחרות לעשות, אנחנו סומכים עליהם שם במלחמה על הגבולות.
“ביקרתי בשבוע שעבר, ניחמתי אבלים אצל משפחת בן נון, והאבא, דודו, סיפר כמה הוא היה גאה בבתו, כמה הוא שמח כל פעם שהוא אסף אותה בימי שישי מהתחנה, מגיעה חזרה עם המדים, עם הנשק, נעליים אדומות, וזה עמד בסתירה לדברים שנאמרו בכל מיני מקומות ברשתות, באחד מערוצי הטלוויזיה, רמיזות מכוערות כלפי מי שנהרגו, אותם שלושה לוחמים, וכלפי חבריהם וחברותיהם, כאילו לא בשמירה על הארץ עסקו אלא בעניינים אחרים. זה מעשה נבלה שמכתים את שמם גם של המתים וגם של החיים.
“חובתנו שלנו, כאזרחים, כחברים, כבני משפחה, ובעיקר כמקבלי החלטות, היא לתת את הדעת על השכול האזרחי במדינת ישראל. אל לנו להשאיר את הדאגה והתמיכה במשפחות הללו רק לקרובים אליהן וגם לא רק ליוזמות אזרחיות מבורכות, כגון עמותת "יקיר לי" החותרת לתת מענה לשכול האזרחי ולהעלות את המודעות אליו. חובה עלינו לבחון כיצד אנחנו יכולים לסייע, אילו מערכות תמיכה ביכולתנו להציע ואיך אנחנו יכולים לומר לאבלים כי אנו מכירים באבלם.
“חובתנו שלנו, כאזרחים, כחברים, כבני משפחה, ובעיקר כמקבלי החלטות, היא לתת את הדעת על השכול האזרחי במדינת ישראל. אל לנו להשאיר את הדאגה והתמיכה במשפחות הללו רק לקרובים אליהן וגם לא רק ליוזמות אזרחיות מבורכות, כגון עמותת "יקיר לי" החותרת לתת מענה לשכול האזרחי ולהעלות את המודעות אליו.
“במדינת רווחה שערכי היהדות לנגד עיניה עלינו לתת את הדעת גם על מי שאיבדו את יקיריהם לסרטן, למחלות לב, ולכל הנסיבות הטרגיות שבהן אובדים חיים. עלינו ללמוד כיצד לעשות זאת מבלי לחוש כי אנו מקלים, חלילה, בכבודם של חללי כוחות הביטחון. כי אבל אחד לא בא על חשבון אבל אחר.
“ואני בעד לאפשר גם לחבר הכנסת לשאת את דבריו, אבל גם בתוך הכעס להשתמש במילה "מוגבלים" כקללה, ללעוג למישהו – בשימוש במושג הזה יש משהו מאוד מאוד מעליב, דווקא כי אנחנו סביב חג שבו היה מקום לכולם, ולא היה מישהו שלא קיבל את ההזדמנות ולא היה מישהו שכונה כך או נלעג כך.
“היום שמציין את שיתוף הפעולה חוצה המחנות ומזכיר לכולנו שהאויב לא מבחין בין ימני לשמאלני, בין מתנחל לקיבוצניק, בין דתי וחילוני, חייב להישאר נקי מכל ערבוב של ריב ומדון
“אני לא מבין את הפרשנות שלך לדת, אבל בוודאי שהייתי נזהר מאוד מלדבר – דווקא כמי שאמר ואומר גם עכשיו נגד סרבנות, בוודאי שהייתי נזהר מאנשים שלא שירתו יום אחר שיגידו משהו לגבי אנשים שעשרות שנים מקריבים למען המדינה.
“לשמחתי, המסורת כמו שאמרתי, נמשכת גם השנה, וזה הזמן של כלל ראשי הרשויות בארץ לגלות אחריות וסולידריות ולהודיע שגם בתחומם המופעים הללו לא יתקיימו. זה הזמן של כולנו לפעול כדי שבעיר שלנו לא יהיו פיצוצים רועשים, אבל כן יהיה מקום לכולנו.
“חוק הספרייה הלאומית המקורי, שאושר בקולותיהם של חברי כנסת מכל סיעות הבית כולל הליכוד וש"ס, דאג, בין היתר, להרחיק בין הפעילות שלה לבין הפוליטיקה. את הכוח שלה ואת המעמד שלה יונקת הספרייה, קודם כול, כמובן מהכתבים שיש בה, ולאחר מכן – מהיותה אוטונומית ועצמאית.
“אגב, הנזק כבר מתרחש, תורמים כבר הקפיאו תרומות, מאות סופרים ואנשי רוח כבר הודיעו שיסרבו להעביר את כתביהם לספרייה אם אכן ישונה החוק. כמה רוח גדולה ועומק מן הים יש בספרייה הלאומית, כמה קטנות רוח וצרות העין יש ברצון להכניס לתוכה פוליטיקה. עצוב, תודה.
“הצעת החוק החדשה שמקדמת הממשלה מבקשת להפוך את הספרייה הלאומית לחברה ממשלתית שתהיה בשליטת הממשלה, כלומר שהיא תמנה את ראשיה ומנהליה. שוב הם לא הצליחו לעמוד בפיתוי לעוד כמה מינויים פוליטיים. אז מה אם מדובר בספרייה הלאומית?
“מראות הזוועה של כפר עולה באש, שהציתו פורעים יהודיים, הן חרפה גדולה. החרפה מתעצמת כמבינים שהפורעים פעלו ברוחם של שרים וחברי הכנסת.
“שר האוצר דיבר על הצורך לשדר שבעל הבית השתגע, ואז הוסיף לייק לציוץ של סגן ראש המועצה, שקרא למחוק את הכפר חווארה היום.
“השר לביטחון הפנים שתק שעות ארוכות, ואז אמר איזה משהו בחצי פה. אולי בקלות אפשר היה למצוא אותו לפני כמה שנים בין חבורת הפורעים הזאת.
“במקביל פורסם לאחרונה כי מספר המתאבדים בצה"ל השנה הוא הגבוה זה שנים.
“המחקרים מראים ששתיקה לא תציל חיים. להפך – צריך לדבר על זה בצורה נכונה, אבל צריך לדבר. צריך להיות ערניים ולהכיר באפשרות של כולנו להיות במקום הנכון ובזמן הנכון על מנת להציל חיי אדם. ומה יותר גדול מזה?
“ובכן, אין לנו פריבילגיה של "שב ואל תעשה". ובמקרה של דיכאון, עצם הדיבור על הנושא, עצם הערנות לסימנים, עצם הבחירה לא להשאיר לבד מישהו בעצבונו, עצם הבחירה להקדיש לו יום כאן בכנסת ישראל, הם כבר מעשים משמעותיים ואולי יצילו חיים. תודה רבה.
“היא מבטאת קול שונה בתוך שיח שהתגבש לאחרונה – שיח של ביזוי, שנאה ותאוות נקם.
“עכשיו, צריך לחדול ממחול השנאה והנקם. וכפי שהציע הנשיא, לבחור בדרך של הידברות והסכמות, זה מה שישראל צריכה.
“אין שום משמעות לרפורמה כזו או אחרת אם חצי מהעם פגוע וכעוס בסיומה ורק מחפש הזדמנות קרובה להנחית מכת מחץ על החצי השני; אין משמעות לחוק או ממשלה אם בסיום הרפורמה לא נוכל לחיות זה לצד זה.
“זה היה גם די מגוחך, כמו שאמרת, מאיר, לעמוד ליד ח'אן אל-אחמר – יש סרטון של איתמר בן גביר עומד שם ומספר מה הוא בדיוק יעשה. והינה, שוב הם דחו את ההחלטה של בג"ץ לפנות.
“תנהגו באחריות, כמו שאנחנו השתדלנו לנהוג כשהיינו בממשלה, כמו שאנחנו משתדלים לנהוג כאופוזיציה.
“זה גם לא היה רציני לעמוד על התלוליות מול עזה ולהגיד שכשאנחנו נהיה בשלטון, ממשלת הימין על מלא, אנחנו נכבוש את עזה ולא יהיו יותר טילים. אני חושב שהשבועיים האחרונים נתנו את התשובה הכי טובה.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברמלה יש תיכון שנקרא תיכון ברנקו וייס, שעובד בעיקר עם נוער שנשר מהמערכת. לצערי, בימים האחרונים התבשרנו שהעירייה החליטה לסגור אותו.
“זה שיש לכם יותר כסף לא אומר שאתם יכולים להשתמש בדבר הזה; אתם יכולים, אני חושב שזו טעות, כי אני באמת משוכנע שאמירות כאלה יש בהן כשל ציוני, יהודי בוודאי, גם דמוקרטי וערכי עמוק.
“כי בסוף העמידה מול שנאה חייבת להיות שיטתית. אם אתה עומד מול שנאה רק כשהיא באה מהצד היריב, אז זו לא עמידה אמיתית, זו לא אמירה ערכית, זו עמידה מתוך פוזיציה פוליטית.
“ודווקא, כי אנחנו כל כך אוהבים את הארץ הזו, משום שלא נעזוב אותה לעולם, אסור לנו לשתוק כשהארץ הזו משנה את פניה והממשלה שלה פוגעת גם בדמוקרטיה וגם באחדות העם.
“אבל מבחינתנו אין אפשרות כזאת – זו הארץ שלנו, כל רחוב בה, כל מקום בה; נמשיך להגיע לאיפה שצריך; איפה שיכאב לישראלים – נלך לחבק אותם; איפה שצריך לשאת תפילה למדינה – נלך לשאת תפילה; נתחבק, נתפלל, נכבד, נשתתף, ובתקווה גם נהיה ביחד.
“הרי המיזם הזה נולד מראש גם כדי להעלות את המקום של תרבות, גם להעמיק את השורשים למורשת, ובכוונה העיקרון שלו היה שהוא פתוח לכולם, שאין מישהו שלא יכול להיכנס אליו.
“אני אומר, כולם יכלו ליהנות מהמיזם הזה, עד באו שרי הממשלה החדשה והחליטו שלא. ועוד הם טענו שזה בגלל שיש פה אפליה כלפי אנשים שומרי שבת, שזה בדיוק ההפך.
“הישראלים נהרו בהמוניהם לשם, אני חושב שהם אמרו את התשובה הכי טובה לממשלה, שכשיש דברים טובים, אל תפסיקו אותם.
“אבל לא הם הדאגה שלי; בסופו של דבר הם ממשיכים קו ורוח שמאפשרים צעקות וגידופים גם באזורי פיגועים, גם בכותל. אין מקום קדוש, אין רגע קדוש. זו רוח שמבזה קציני צבא.
“אז כמו שפתחתי, אביב כוכבי הוא באמת אדם עתיר זכויות ומפקד מקצועי, מסור, כזה שהרבה מאוד ישראלים, שאולי אפילו לא יודעים על זה, חבים לו את החיים שלהם, פשוטו כמשמעו.
“בתוכם נבלע שבשבוע שעבר המוסד לביטוח לאומי פרסם את דוח העוני; פורסם שיש כמעט שני מיליון עניים בישראל, למעלה מ-850,000 ילדים עניים.
“היום התבשרנו על עוד כמה חלוקות, לא תמיד הן משרתות את הציבור אלא לפעמים זה נראה כמו יותר משיקולים פוליטיים.
“תרבות של שקר ושנאה, אין לה תוחלת, היא לא ערכית וגם לא מעשית.
“סיימתי שנתיים וחצי עם יכולת לתרגם תפיסת עולם למעשים; להעניק העדפה מובנית ושיטתית לפריפריה, לא כחסד אלא כחובה שלנו וכזכות שלהם לקבל הזדמנויות שוות; לתת מקום שווה ומכובד לכולם, בדגש על אנשים עם מוגבלות; לשמור ולהקפיד על חופש יצירה בתרבות ועל פעילות עצמאית בספורט, והרבה השקעה בתשתיות, בעומק ובשיטות.
“אני חושב שגם השבוע אנחנו רואים כשל גם בכל מה שקשור לצניעות וגם בקשר למה שקשור לרצינות. יש משהו גם לא צנוע בהכרזות הגדולות, בחוקים החפוזים אפילו עוד לפני שהממשלה הזאת קמה.
“אנחנו רואים את זה גם בתהליכים שמתקיימים השבוע פה. הסגנון, יש בו משהו מאוד יהיר, מאוד חפוז, מאוד פזיז.
“אבל גם כשאתה בוחן משהו זה צריך להיות בתהליך עמוק, נכון, רציני ואחראי – בדיוק כל מה שלא קורה פה השבוע.
“החקיקה הדחופה עבור הדברים האלה, יש בה משהו גם לא צנוע וגם ההבטחות שאם החקיקה הזאת תתקיים בעיות המשטרה לכאורה ייפתרו – הרי כולנו יודעים שהבעיות של המשטרה הן הרבה יותר עמוקות.
“האהבה בונה גשרים, שנאה בונה חומות; תרבות יכולה לבנות גשרים ויכולה לבנות חומות. יש מספיק אנשים שבונים חומות, אז אני מציע שכולנו נבנה גשרים.
“הם עושים עבודה חשובה ובעלת ערך והחברה זקוקה להם. אני מניח שגם אתה תסכים עם זה, אדוני היושב-ראש, חברה בלי תרבות היא חברה מצומקת ודלה ולצערי הם לא תמיד זוכים להערכה.
“היו פעמים, שבחרתי להביע את דעתי, אבל גם בחרתי לא להשתמש בכוחי כדי לצמצם את החופש של אחרים להביע את דעותיהם. אלה שתי פעולות שמבטאות את חופש הביטוי במובנו העמוק. יש לי תפקיד כשר התרבות והספורט בין השאר להגן על חופש היצירה וכשר בממשלה יש לי זכות ואף חובה להשתתף בשוק הרעיונות והעמדות.
“לפני דלפק מונמך ומעלית בבניין, נגישות היא יחס מכבד, אנושי ושיוויוני
“בימים אלה מציינים את יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נגישות היא גם מדרכה מונגשת ודלפק מונמך ומעלית בבניין. אבל לפני הכול היא יחס מכבד, אנושי ושוויוני כי גם מעלית שתביא אותך לפתח הכניסה, זה לא יסייע לך אם מעברו השני אין מי שרוצה לפתוח לך את הדלת.
“כך נראים לא פעם החיים של אנשים עם מוגבלות – אין סוף דלתות ננעלות בפניהם רק משום שהם מתמודדים עם מגבלה פיסית זו או אחרת.
“אדוני היושב-ראש, שר הרווחה מאיר כהן, האיש עם הלב הגדול, חברי הכנסת, והכי נכון כנראה ללכת מהמקום האישי – כשנעה, אחותי, רצתה להתקבל לעבודה בחינוך, אמרו לה שזה לא אפשרי כי היא מרותקת לכיסא גלגלים ולא תוכל לרוץ אחרי הילדים. נעה וגם אני חשבנו שהכי חשוב שמי שבוחרת בחינוך תאהב את הילדים, לא בהכרח שתרוץ אחריהם.