ציטוטים
“הוא קובע שגם עבירות שמתבצעות בזיקה לארגון הפשיעה, בין אם הזיקה היא אמיתית ובין אם הזיקה היא רק על פניו, יישאו בחומרה הראויה להן. זה תיקון נכון, מידתי, חשוב.
“בעלי עסקים ברחבי הארץ, במיוחד בפריפריה, ממשיכים לשלם מס פחד. חקלאים ממשיכים להגן על השדות שלהם בכוחות עצמם, קבלנים חוששים להתלונן, יש אזורים שבהם התחושה היא שעבריינים הם בעלי הבית.
“אבל אי-אפשר שלא לשאול איפה הייתה הדחיפות הזו במשך כל הקדנציה. במשך שנים, בעלי עסקים, חקלאים, תושבי פריפריה זעקו לעזרה, והפרוטקשן הלך והתרחב, כשארגוני הפשיעה היו והינם בבחינת צל כבד שמעיב על שלטון החוק, על רווחת התושבים ופרנסתם.
“וכאן בארץ ראש הממשלה עצמו עושה צחוק, ניגוד עניינים משווע שהוא חי בתוכו – אסור לו להיות שר בישראל, אבל מועברות אליו עוד ועוד סמכויות.
“אז כמה מילים זה על התופעה המופרעת שאין שום סיכוי שיעבור בג"ץ; לוקחים חוק שהמטרה שלו לגייס ומסבירים איך לא מגייסים. זה פשוט לא הגיוני. אני מקווה שהייעוץ המשפטי של הבית הזה לא ייתן יד לפארסה.
“החמאס רוצה להישאר, והאנשים שמנסים לתווך בינינו לבינם נמצאים איתו ולא איתנו. כישלון קולוסלי של ישראל, וצוחקים על טראמפ.
“מה הקשר בין אמירה עקרונית על כבודה של תורה ועל חשיבות הלימוד – שעל עצם הלימוד אין ויכוח, אבל ברור שמדובר פה בתופינים וכופתאות שמתחבאות בהמשך הדרך ורק שוכחים לחבר אותם.
“ראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים לעיסוק במערכת המשפט בכלל. הוא מוביל מערכה מזה שנים – שלוש שנים, ארבע שנים – נגד מערכת המשפט, מוביל את ההתרסה.
“אני לא מאמין שהוא באמת חושב שלשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק עם ועדת החקירה הזו, יש בזה איזשהו היגיון. לא, אני מסרב לקבל ואני יודע שזה לא המצב.
“היהדות היא שילוב של דת, לאום, עם. אנחנו מיוחדים, איננו כמו כל העמים, ובפרט בשאלה במה מתבטאת היהדות.
“שדיר באלכ יחשבו הם ועושי טובתם כאן בבית הזה לגרום למיליוני אזרחים ישראלים – יהודים כפי שהם מבינים וכפי שהם חיים – להרגיש שהבית הזה, המדינה הזו, אינה מדינה שמבטאת את מלוא העוצמה של האחריות כפי שהם רואים להיסטוריה ולעתיד של העם היהודי.
“אני לא מוכן לאמירה הזו שיהודים חרדים הם לא יהודים רק מפני שהם התנגדו למדינה היהודית. גם החרדים הם יהודים טובים, גם הם כשרים. אבל לא הם ולא אתה, אדוני אמסלם, ולא אף אחד אחר - -
“יותר מזה, אדוני היושב-ראש, מדובר פה בממשלה שהעומד בראשה מלפני כניסתו לתפקיד היה בניגוד עניינים חמור. לשום מורה, לשום נהג לא היה מתאפשר לפעול במציאות הזו.
“אני אומר לכם שאתם ממציאים אויבים, קונספירציות מדומיינות, והורסים את הבסיס המשותף של המדינה, שחזה בנימין זאב הרצל.
“אדוני היושב-ראש, השר, חבריי וחברותיי, אנחנו מציעים להביע אי-אמון בממשלה בעקבות שרשרת החקיקה, ולמעשה עמדת המוצא כפי שהיא באה לידי ביטוי בעניין מה שמכונה "כבודה של תורה".
“אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, מדובר פה בראש ממשלה שבוחר ראשי מערכת ביטחון על פי נאמנות, והוא מבקש שראשי מערכת המשפט והחקירה יובלו על פי נאמנות פוליטית. כזאת לא הייתה, ואני מקווה שלא תהיה בישראל.
“למעשה, זה תעלול פוליטי שלא ברור לי עד הסוף איך הוא משרת ואת מי, מתוך הנחה שיש כאן על פניו היתממות. מה הקשר בין אמירה עקרונית על כבודה של תורה ועל חשיבות הלימוד – שעל עצם הלימוד אין ויכוח, אבל ברור שמדובר פה בתופינים וכופתאות שמתחבאות בהמשך הדרך ורק שוכחים לחבר אותם.
“במציאות של מדינת ישראל, של המשטר כפי שהוא קיים היום, כאשר הבית הזה לא כונן חוקה שמאזנת בין העוצמות הבלתי-רגילות שיש לרשות המבצעת במדינת ישראל, הממשלה, לבין הכנסת, להקטין עוד יותר את הפיקוח, את היכולת לומר לממשלה, לשרים, מהי הפסיקה, מהו הדין – נכון, כאשר למעלה ישנה עדיין overruling של בג"ץ – זה דבר שהוא בלתי אפשרי.
“החוק הזה, שברור שמטרתו היא למנוע את הגיוס שלכם, מבטא התנשאות בלתי סבירה, חצופה שאנחנו לא נקבל אותה. לא יקום ולא יהיה.
“תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית. היא תהיה משום שזה החוק, משום שהרעיון של ועדת חקירה ממלכתית נוסח בדיוק לאירועים כאלו. זהו ההיגיון.
“ואני אומר לכם שוועדת חקירה תוקם בתוך חמישה חודשים, ואם לא – בתוך חמש שנים. תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית. היא תהיה משום שזה החוק, משום שהרעיון של ועדת חקירה ממלכתית נוסח בדיוק לאירועים כאלו.
“הסיבה היחידה, אדוני ראש הממשלה, להתנגדות לוועדת החקירה ולהקמת ועדת חקירה פוליטית היא הרצון לשלוט גם בוועדה עצמה, במחקר של מה שהיה, ובעיצוב הזיכרון ההיסטורי העתידי באופן פסול.
“ולתזה שהציג כאן השר קרעי, התזה הקונספירטיבית שמוביל ראש הממשלה, הממשלה כולה, ואיתו הוא גורר חלקים עצומים מהעם שלנו, שבג"ץ לכאורה הוא זה שצריך להיות נחקר – אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, את הדברים הבאים: הכתם העיוור של המודיעין, שלא ראה את מה שהיה צריך לראות, מחוסר יכולת כזאת או אחרת, לא היה באחריות בג"ץ; הכשל בניתוח המידע והמודיעין שכן הגיע, לא היה באחריות בג"ץ; היעדר כוחות מספקים בקרקע לא היה באחריות בג"ץ; השימוש בכוחות שהיו והחשש ממיס-קלקולציה לא קשור, לא מתקרב לבג"ץ בכלל; חיזוק חמאס לא היה קשור בכלל, לא נוגע לבג"ץ.
“האדם שנמצא פה, ואנחנו רואים אותו כל הזמן, תיאודור הרצל, אמר בין השאר: מדינת היהודים תוקם בתוך חמש שנים, ואם לא – בעוד חמישים שנה. ואני אומר לכם שוועדת חקירה תוקם בתוך חמישה חודשים, ואם לא – בתוך חמש שנים. תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית. היא תהיה משום שזה החוק, משום שהרעיון של ועדת חקירה ממלכתית נוסח בדיוק לאירועים כאלו. זהו ההיגיון.
“תודה רבה. מכיוון שנקלענו לדיון היסטורי, אז אני רוצה לציין שבקיץ 1948 בן-גוריון עמד בפני סדרה של החלטות שעיצבו את תפיסת העולם הממלכתית שלנו מאז ועד היום. אכן הייתה תקיפה נגד ספינת אלטלנה, שהביאה לתפיסת הביטחון של בן-גוריון – נשק באופן לא חוקי. ובאותו קיץ הוא פירק את הייחודיות, את הבלעדיות של הפלמ"ח, ואת חטיבותיו הטמיע בתוך צה"ל, אירוע קשה לא פחות, ומסמן את התפיסה הממלכתית שלו ואת אחדות גורמי הכוח תחת המוסדות הנבחרים. זה ההקשר שבו צריך לקיים את אותו יום שעליו הוחלט.
“המדינה הזו הוקמה על ידי יהודים בנשמתם, שהיו אחראים בזמנם, בזמן אמת, לאחיהם, היו מחויבים והם היום ממשיכיהם – אנחנו – מחויבים לעתידו של העם היהודי, אנחנו לא צריכים שום הסברים ושום צידוקים ממי שחושב אחרת מאתנו.
“גם אתם, אחינו וחברינו החרדים, גם אתם יהודים טובים, לא יותר ולא פחות מיהודים אחרים. החוק הזה, שברור שמטרתו היא למנוע את הגיוס שלכם, מבטא התנשאות בלתי סבירה, חצופה שאנחנו לא נקבל אותה. לא יקום ולא יהיה. אין כל עליונות לשיטת הלימוד, לתוכני הלימוד ולאורח החיים החרדי על פני אורחותיהם של יהודים ריבוניים, חילונים, של יהודים מסורתיים ושל יהודים דתיים לאומיים. ועוד משפט: אין שום מעצר של לומדי תורה במדינת ישראל, יש מעצר של מפרי חוק. תודה רבה.
“הבעיה בחוק הזה אינה רק באי-השוויון, לא רק בחלוקת נטל בלתי הוגנת, ולא רק בהבחנה בין דם לדם – הכול קיים כאן – אלא בתחושה של מגישי החוק שיש עליונות לפרשנות החרדית למונח יהדות ולאופן שבו מדינת היהודים מבטאת את המחויבות שלה לעברו ולעתידו של העם היהודי.
“אנחנו, אזרחי מדינת ישראל הדמוקרטית, מקבלים שמותר לחשוב אחרת. לא מותר להתנשא מעלינו. הבעיה בחוק הזה אינה רק באי-השוויון, לא רק בחלוקת נטל בלתי הוגנת, ולא רק בהבחנה בין דם לדם – הכול קיים כאן – אלא בתחושה של מגישי החוק שיש עליונות לפרשנות החרדית למונח יהדות ולאופן שבו מדינת היהודים מבטאת את המחויבות שלה לעברו ולעתידו של העם היהודי. המדינה הזו הוקמה על ידי יהודים בנשמתם, שהיו אחראים בזמנם, בזמן אמת, לאחיהם, היו מחויבים והם היום ממשיכיהם – אנחנו – מחויבים לעתידו של העם היהודי, אנחנו לא צריכים שום הסברים ושום צידוקים ממי שחושב אחרת מאתנו.
“מדינת ישראל, הוקמה בחזונו של היהודי הבלתי-חרדי בעליל הזה. רוב העם היהודי, בחלקו החרדי, התנגד לתנועה הציונית ולהקמתה של מדינת ישראל ואתם מתנהגים כאילו אתם אורחים במדינה שהתנגדתם להקמתה.
“אין כל עליונות לשיטת הלימוד, לתוכני הלימוד ולאורח החיים החרדי על פני אורחותיהם של יהודים ריבוניים, חילונים, של יהודים מסורתיים ושל יהודים דתיים לאומיים.
“השנים האחרונות, ובמיוחד תקופות החירום, הוכיחו מעל לכל ספק שבזמן אמת הרשויות המקומיות הן הקו הראשון של ההגנה, של הסיוע, של החוסן. הן מגלות גמישות ביצועית והן מחזיקות רציפות שירותים כשהמערכות הארציות מתקשות להגיב.
“השנים האחרונות, ובמיוחד תקופות החירום, הוכיחו מעל לכל ספק שבזמן אמת הרשויות המקומיות הן הקו הראשון של ההגנה, של הסיוע, של החוסן. הן מגלות גמישות ביצועית והן מחזיקות רציפות שירותים כשהמערכות הארציות מתקשות להגיב. בעולם המחר עתידה של המדינה תלוי בחוסנו של השלטון המקומי. והחובה שלנו היא לחזק אותו, לבזר סמכויות, להבטיח שכל תושב יזכה למנהיגות מקומית חזקה. זו חייבת להיות אחת מלבנות היסוד של הממשלה הבאה. תודה רבה, ויום שלטון מקומי שמח.
“היום המיוחד הזה הוא יום שמאפשר לנו לראות את ההיבט הדמוקרטי. בבסיסה של רשות מקומית עומד עיקרון דמוקרטי, הזכות של בני אדם לעצב את חייהם בעצמם. ככל שנצמצם את המרחק בין האזרח לבין מקבלי ההחלטות המשפיעות על שגרת יומו, כך נגדיל את תחושת המסוגלות, ההשפעה והאחריות האזרחית שלו. רווחתו של התושב, של כל אחד מאיתנו, אינה נקבעת רק בהחלטות מקרו כאן בירושלים או במחוזות, בערי המחוז; היא נקבעת באיכות גן הילדים השכונתי, ביעילות פינוי ההשפעה, בטיפוח המרחב הציבורי, בביטחון האישי ברחובות – וחלקים מהותיים מהם, מהתחומים הללו, נקבעים על ידי היכולות של הרשות המקומית, הוועד המקומי. כשההחלטה מתקרבת קרוב לבית, האזרח מרגיש שיש לו כתובת, יש לו השפעה, זה נעשה בגובה העיניים.
“חבריי וחברותיי, מתוך ההבנה הזו נגזרת מסקנה ברורה – כל מה שניתן לשחרר מבחינת סמכויות, תקציבים, היבטים משפטיים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, הרי זה משובח. הניסיון מלמד שריכוזיות יתר יוצרת צווארי בקבוק, מעכבת תהליכים, מייצרת ביורוקרטיה קשיחה ומנותקת, לפעמים גם קשוחה.
“אנחנו רואים את היתרון המקומי הזה, אדוני היושב-ראש, בכל יום, במיוחד כאשר נדרשים פתרונות משולבים בשלטון המרכזי – שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה שאחראים על מגזרים שונים זאת מלאכה מורכבת ביותר, רוויית מאבקי כוח, תקציב, חסמים מבניים. לעומת זאת, בקנה מידה מקומי, כמה הכול יותר פשוט, יותר קל, יותר דינמי, יותר יעיל. בדרך כלל ראש רשות מקומית יכול לקיים, לתכלל שיתופי פעולה בין מגזרים אצלו ברשות באופן הרבה יותר מהיר ומהודק ממה שלדוגמה ראש ממשלה מסוגל לעשות ברמת המדינה. תחת קורת גג אחת יכולים לשבת בקלות הרבה יותר גדולה מנהלי מחלקות או ממלאי תפקיד באגפים השונים ברשות, סביב שולחן אחד, לסנכרן נתונים ולבנות מענה מיידי, מאוזן, לאתגרי השעה.
“חבריי וחברותיי, מתוך ההבנה הזו נגזרת מסקנה ברורה – כל מה שניתן לשחרר מבחינת סמכויות, תקציבים, היבטים משפטיים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, הרי זה משובח. הניסיון מלמד שריכוזיות יתר יוצרת צווארי בקבוק, מעכבת תהליכים, מייצרת ביורוקרטיה קשיחה ומנותקת, לפעמים גם קשוחה. הגיעה העת להעניק לרשויות את הכלים המשפטיים, הניהוליים, הפיננסיים, לנהל באופן עצמאי. השלטון המרכזי אכן צריך להתוות מדיניות בתחומים מסוימים, צריך להבחין מה כן ומה לא, ולפקח עליה, על אותה מדיניות, אך עליו לסמוך – כאבן ראשה, כפרימט, בהתייחסות – לסמוך על המנהיגות המקומית שמכירה כל קהילה וצורך ייחודי של תושביה.
“גידולי השדה של נחל עוז מחכים להתפנות של ראש הממשלה ולהעברת המידע ממשרד הפנים למשרד ראש הממשלה, וחיוני שזה יסתיים.
“ההבנה היא פשוטה: שוק חופשי, חבריי וחברותיי, אינו שוק נטול מידע. אדרבה, תחרות אמיתית מתקיימת כאשר לכל השחקנים יש מידע אמין ונגיש. כאשר רק חלק מהגורמים יודעים מה המחיר ששולם לחקלאי, מהו הרווח שנגזר בדרך, קשה לדבר על שוק משוכלל.
“אז התוכנית הגדולה נכשלה. לא נכנס כרגע לסיפור, אולי אתה תוכל לספר, למה זה לא התקדם? למה לא הצליחו, למרות שמשרדי ממשלה שלמים עסקו בעניין?
“הצעת החוק אינה נגד השוק – היא בעד שוק הוגן יותר; היא אינה נגד התחרות – היא בעד תחרות מבוססת מידע; היא אינה בעד בירוקרטיה מיותרת, אלא היא בעד אחריות ציבורית במקום שבו קיים חשש לכשל שוק. למען החקלאים, למען הצרכנים, למען המאבק האמיתי ביוקר המחיה, אני קורא לחברות וחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו.
“פתיחת השוק ליבוא חקלאי מארצות הברית מחייבת מהלך משלים של חיזוק החקלאות המקומית באמצעות תמיכה מוסכמת, מדורגת והוגנת שתמנע פגיעה בענף.
“הצעת החוק שלפנינו ממשיכה את אותו היגיון. אם הציבור זכאי לדעת בכמה נמכר מוצר ברשת אחת לעומת רשת אחרת, מדוע שלא ידע מה חלקו של החקלאי במחיר שהוא משלם? זה חלק מהמידע שחשוב לציבור משמעותי, ציבור פטריוטי, לאומי, במדינת ישראל. בכל מדינה זה נכון. כל מדינה רצינית שומרת על חקלאיה, על הייצור המקומי, לטובת ביטחון מזון. מדוע שהצרכן לא יוכל לראות כמה מתוך המחיר הסופי מגיע ליצרן וכמה נשאר בשרשרת השיווק?
“אנחנו כופרים בכך שמדובר בשקיפות מלאה בקצוות השרשרת ובקופסה שחורה שאסור שייוודע מה נכנס פנימה ומה האלגוריתם הפנימי. אם כן, מדובר בהצעת חוק חשובה לצרכנים, לחקלאים, למאבק ביוקר המחיה בישראל, הצעת חוק לפיקוח על רווחי השוק בתוצרת החקלאית.
“נהפוך הוא, השקיפות והגילוי הנאות לכל שרשרת ייצור המזון הם תנאי ליצירת שוק משוכלל שבו מורא האמת יהיה לא רק על המחירים, ההכנסות של החקלאים, ולא רק על ההוצאות של משקי הבית בנקודות המכירה, אלא גם על כל השרשרת.
“ההבנה היא פשוטה: שוק חופשי, חבריי וחברותיי, אינו שוק נטול מידע. אדרבה, תחרות אמיתית מתקיימת כאשר לכל השחקנים יש מידע אמין ונגיש.
“בין היצרן לבין הצרכן מתקיים פער משמעותי, לעיתים בלתי סביר, שאין עליו די שקיפות, אין עליו פיקוח.
“הצרכנים מתמודדים, מצד שני, עם יוקר מחיה מהגבוהים בעולם המפותח. אין היגיון בכך ששני הקצוות של השרשרת, היצרן והצרכן, יישאו בנטל בעוד שהמידע על הנעשה באמצע ייוותר עמום וחסר שקיפות.
“אבל בשביל זה צריך להיות שותפים לבניית תוכנית גדולה. אז התוכנית הגדולה נכשלה. לא נכנס כרגע לסיפור, אולי אתה תוכל לספר, למה זה לא התקדם? למה לא הצליחו, למרות שמשרדי ממשלה שלמים עסקו בעניין?
“הצעת החוק אינה נגד השוק – היא בעד שוק הוגן יותר; היא אינה נגד התחרות – היא בעד תחרות מבוססת מידע; היא אינה בעד בירוקרטיה מיותרת, אלא היא בעד אחריות ציבורית במקום שבו קיים חשש לכשל שוק.
“ובכן, השאילתה היא ותיקה, ממש חוגגת חצי שנה, אבל אני מניח שהיא רלוונטית. פתיחת השוק ליבוא חקלאי מארצות הברית מחייבת מהלך משלים של חיזוק החקלאות המקומית באמצעות תמיכה מוסכמת, מדורגת והוגנת שתמנע פגיעה בענף.
“זו הייתה איזו טעות סופר-מוסכמת, שלגבי המכס של ירקות קפואים ולשימורים לא ניתן סיוע. זאת אומרת, הורידו את המכסים ולא ניתן סיוע.
“אני רוצה להדגיש: אין כאן שום הטלת דופי, חס וחלילה, בעוסקים או בכלל העוסקים בשיווק; רשתות השיווק, הסיטונאים, המפיצים מספקים שירותים חיוניים, נושאים בעלויות ומנהלים סיכונים, זה ברור לגמרי. אבל כאשר מתגלים פערים קיצוניים, כאשר החקלאי מתקשה להתפרנס, והצרכן מצד שני משלם ביוקר, חובתה של המדינה לבדוק אם מתקיים כשל שוק שמחייב התערבות ממוקדת. החוק מתערב בנקודה הזאת.
“אני חושב שנכון מאוד שאנחנו ניכנס למציאות שבה אנחנו משקיעים את הכספים שדיברת, סדרי הגודל האלו, בתמיכות ישירות חכמות בתחומים שונים, ומול זה תהיה הפחתת הסיוע העקיף על ידי מכסים, מכסות וכו'.
“תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי, חברותיי, אדוני השר הרלוונטי, אנחנו מביאים היום הצעת חוק, שזו הפעם – אני מעריך – השישית, השביעית, בעשור האחרון שמונחת בתצורות דומות. היא הוצגה גם על ידי חברי כנסת מהקואליציה הנוכחית שמבינים ששוק חופשי לא מחייב הסתרת נתונים. נהפוך הוא, השקיפות והגילוי הנאות לכל שרשרת ייצור המזון הם תנאי ליצירת שוק משוכלל שבו מורא האמת יהיה לא רק על המחירים, ההכנסות של החקלאים, ולא רק על ההוצאות של משקי הבית בנקודות המכירה, אלא גם על כל השרשרת.
“הצעה זו משתמשת בשני כלים: שקיפות ופיקוח. ראשית, היא מחייבת לפרסם לציבור את המחיר שקיבל החקלאי, את רווח השיווק, את המחיר הסופי לצרכן. אפשר לעשות את זה באמצעים שונים. שנית, היא מסמיכה את שר האוצר ואת שר החקלאות לקבוע רווח שיווק מרבי – לא בכל המקרים, לא בכל המוצרים, במקרים שבהם יימצא כי קיימת רווחיות חריגה, או אם תרצו, מחיר מופרז, שפוגעים בציבור.
“אדוני היושב-ראש, השר, ח"כים וח"כיות, אנחנו מבקשים להביע אי-אמון בממשלה בעקבות הכישלון המדיני, האסטרטגי, שניכר לעין, דוקר את הלב.
“החוק לעידוד השקעות הון הוא אחד הכלים החשובים ביותר שבידי המדינה לחיזוק התעשייה, להגברת הצמיחה, להרחבת התעסוקה, ובמיוחד באזורי הפריפריה. במשך עשרות שנים החוק הזה מסייע להקמת מפעלים, להרחבתם וליצירת מקומות עבודה איכותיים, במקומות שבהם כל מקום עבודה הוא עוגן למשפחות ולקהילה עצמה.
“כאשר אזרח נחשד בתקיפה וכאשר שוטר נחשד חס וחלילה בתקיפה או בשימוש לא ראוי בסמכויות שבידו, השאלה אם יוגש כתב אישום צריכה להיבחן לפי אותם מבחנים. כאשר אזרח נחשד במרמה וכאשר שוטר נחשד באותה עבירה, צריכה לחול עליהם אותה מערכת של כללים. דווקא משום שאנחנו דורשים משוטרים רמה גבוהה של אחריות, אסור לנו ליצור מצב שבו הם נבחנים במסגרת תביעתית נפרדת, בעלת מרכז כוח אחר ושיקולים מוסדיים משלה.
“מותר לעשות בזה שינויים, אבל יש חשיבות עצומה לכך שהציבור האזרחי, החברה האזרחית תהיה חזקה, תהיה בעלת אמצעים לא רק מבחינת הרוח והמניעים האידאולוגיים, אלא גם מבחינת היכולת ליהנות מתרומות, מסיוע חיצוני, ובכך הצעת החוק הזאת עוסקת.
“אני חושב שהשאלה היא אם הכלי הזה הוא כלי יעיל – והכלי הזה הוא כלי יעיל. איך אני יודע, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי? משום שזה כבר נמצא בסט החוקים ובסט התמריצים של מדינת ישראל.
“התוצאה במקרה הזה שאותו אנחנו רוצים לתקן בחוק הזה היא אבסורדית. דווקא המפעלים שזקוקים ביותר לתמריץ ולהשקעה בטכנולוגיות חדשות, מפעלים בעלי סיכוי ממשי להתקדם, להתפתח, לספק מקומות עבודה ראויים, על ידי שדרוג קווי ייצור, הגדלת פריון, חיזוק כושר התחרות שלהם – דווקא הם לא מקבלים את הכלים לעשות את זה.
“ואני מוצא במהלך הזה סוג של צעד סולידרי, יציב במהותו, מייצב ומקטין את חוסר השוויון בין המרכז לפריפריה.
“בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, הבחירה העומדת בפנינו אינה בין עצמאות לבין כפיפות. הבחירה היא בין פיקוח מקצועי משפטי לבין השפעה פוליטית מוגברת. אני מאמין שמדינת ישראל צריכה להעדיף את המקצועיות על הפוליטיקה, את הממלכתיות על האינטרס הרגעי ואת האחידות באכיפת החוק על פני פיצול מוסדי מיותר.
“הצעת החוק הזאת היא בעלת משמעות גדולה עבור הקהילות שנמצאות בחזית החיים הישראליים, באזורי העדיפות הלאומית.
“הן נמצאות איתנו כאן בשנים הללו, ואני משוכנע שאם יש צדק, הוא צריך להיות בסיוע משמעותי לאותו ציבור משרתים, שנושא בעומס מתמיד.
“לא רק להעתיק מפעלים שאנחנו חפצים ביקרם לאזורי קו העימות, אלא גם לחזק, לבסס, מפעלים ראויים מקומיים.
“אני סבור שפיקוח מקצועי, משפטי, עדיף לאין שיעור על פיקוח או השפעה שיש בהם כפיפות במידה רבה לדרג פוליטי. הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אינם מושלמים; אפשר לבקר את החלטותיהם, לחלוק עליהן ואף לדרוש תיקונים ושינויים. אבל הם מחויבים, על פי האתיקה הבסיסית שלהם, לפעול על פי אמות מידה מקצועיות, על פי הדין, על פי פסיקת בתי המשפט, על פי כללים אחידים החלים על כלל אזרחי המדינה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, מהות ההצעה היא לקיים סיוע קבוע, זאת אומרת, הדיון פה הוא אם אנחנו ממשיכים בקווי העימות כשלא נראית באופק הרגיעה האמיתית, אם אנחנו מסוגלים לייצב רשת ביטחון קבועה לאורך זמן וכשנגיע אל המנוחה והנחלה נעשה את השינויים המתאימים.
“זה איננו מענק חסד, זו השקעה נכונה של המדינה במקומות שבהם הערך הכלכלי והערך הלאומי נפגשים. זו הכרה בכך שלעתים עצם הבחירה לייצר, להעסיק ולהשקיע בקו העימות היא התרומה המשמעותית למדינת ישראל.
“אלא שהמציאות מלמדת אותנו שישנם מפעלים רבים – במיוחד באזורי קו העימות, בצפון, בשדרות ויישובי עוטף עזה – שאינם עומדים כיום בתנאים הנדרשים, כפי שמפורט בחוק הקיים, להגדרת מפעל בר-תחרות, ולכן אינם זכאים למענקי השקעה שהחוק מאפשר. מדובר לא פעם במפעלים מצוינים, יצרנים חשובים למשק הישראלי, שמעסיקים עובדים מקומיים, תורמים לכלכלה האזורית, ומחזיקים קהילות שלמות. אך מאחר שהם אינם מייצאים יותר מ-25% ממחזורם – זהו הסף – או אינם פועלים בתחומי ביו-טכנולוגיה וננו-טכנולוגיה, כפי שמוגדר, הם נותרים מחוץ למעגל הסיוע. למדינה יש ספי דרישות ומסלולי תמיכות, וטוב שכך. לא כל מנכ"ל, לא כל שר, לא כל מרכז במרכז ההשקעות מחליט כאשר יידבנו ליבו – או מחשבתו – ויש הגדרות; ואני מבקש, באמצעות חוק כזה, לנסות לשפר את המציאות.
“ראוי לציין כאן את העליהום המוטרף, הספקולטיבי, שמתקיים כנגד מערכת שלטון החוק, הייעוץ המשפטי והשפיטה – דברים איומים ונוראיים שקורים אך ורק משום ההיבטים הפוליטיים שדוחפים לכך.
“הערה שנייה: אני חושב שנכון לא רק לתעדף כמו שההחלטות האחרונות עושות, למשל תנופה, בתחום הסיוע למפעלים. לא רק להעתיק מפעלים שאנחנו חפצים ביקרם לאזורי קו העימות, אלא גם לחזק, לבסס, מפעלים ראויים מקומיים.
“חבריי וחברותיי, בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, למדנו כולנו כמה חיונית היכולת לקיים חיים, תעסוקה וייצור באזורי הספר. החוסן הלאומי אינו נמדד רק בכוחה הצבאי של המדינה, אלא גם ביכולת של תושבים, של קהילות, להתפרנס בכבוד, להקים משפחות, לבנות עתיד במרחב סמוך הגבול המאוים בגליל, בנגב ובעוטף. התעשייה היא אחד מאותם מנועי הצמיחה המרכזיים באזורים הללו. כרבע מכלל העובדים ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה, מועסקים במפעלי תעשייה. כאשר מפעל משגשג, היישוב משגשג, המשפחות מרגישות ביטחון, והאופק קיים. כאשר מפעל משקיע ומתרחב, נוספים מקומות עבודה, משפחות נשארות באזור, וקהילות מתחזקות.
“לכן אני קורא לחברי הבית לדחות את הצעת החוק, לשמור על עצמאותה המקצועית של מח"ש בתוך מערכת אכיפת החוק הממלכתית ולהבטיח שגם בעתיד תהיה בישראל מערכת חוק אחת, שוויונית, מקצועית ואחידה לאזרחים ולשוטרים כאחד.
“אוקיי. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מבקש להתנגד בראשית הדברים להצעת החוק להוצאת מח"ש ממערכת הפרקליטות ולהפיכתה לגוף עצמאי בעל סמכויות תביעה נפרדות ממוקמות ת"פ, במידה רבה, השר, שר המשפטים.
“הצעת החוק עלולה להוביל בהדרגה לפיצול של מערכת האכיפה, לא משום שמישהו מבקש את זה במפורש אלא משום שזו טבעה של מערכת נפרדת – היא מפתחת סדרי עדיפויות משלה, פרשנויות משלה ולעיתים גם מדיניות משלה. מדינת ישראל זקוקה למערכת אכיפה אחת, קוהרנטית, אחידה, שוויונית. אזרחי ישראל זכאים לדעת כי אותם כללים חלים על כולם.
“יש ציפורי נפש אחרים, של הציבור הלאומי, והבעיה היחידה – שזה לא מתכנס. זה הולך לקראת פירוק. יש המון מתחים אחרים, אבל המתח הזה שאנחנו מזהים כרגע, תחת המלחמה הכבדה, הוא הקשה ביותר, הוא המשמעותי ביותר, הוא ארוך הטווח, הוא ההיסטורי, והוא זה שיסמן חס וחלילה את הכישלון הגדול של החיים ביחד.
“מדובר באופן עקבי בהחלטות קצרות טווח, לשנים בודדות. חשוב, ראוי, החלטות טובות, כמו רכיבים אחרים בהחלטה. ופה מדובר במשימה לדור הקרוב.
“חבריי וחברותיי, אדוני השר, אני מביא לפני המליאה הצעת חוק שיש בה היגיון כלכלי, צדק אזורי וציונות מעשית.
“והערה אחרונה: היצואנים נמצאים בסיטואציה קשה. היחס, השער של שקל–דולר גורם לכך שמפעלים יוצאים מתחום הסיוע משום שהם לא מגיעים ל-25% בשקלים, מסתבר שזה פחות, ולכן ממילא יש צורך לקבל החלטות חדשות בתחום הזה, כדי לא לפגוע בכלל הארץ, ובפרט באזורי קווי העימות. אני שב ומצפה לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
“אני מבקש להבהיר: אין כאן ויכוח על הצורך בביקורת אפקטיבית על המשטרה. במדינת חוק דמוקרטית שוטרים מחזיקים בסמכויות חריגות: סמכות לעכב, לעצור, להפעיל כוח ואף להשתמש בנשק. דווקא משום כך או בגלל זאת חייב להתקיים מנגנון בקרה, כולל חקירה, חזק, מקצועי ואפקטיבי כאשר עולה חשד לביצוע עבירה של שימוש לא נאות בסמכויות, בכוח לא מידתי, על ידי שוטר.
“הבחירה היא בין פיקוח מקצועי משפטי לבין השפעה פוליטית מוגברת. אני מאמין שמדינת ישראל צריכה להעדיף את המקצועיות על הפוליטיקה, את הממלכתיות על האינטרס הרגעי ואת האחידות באכיפת החוק על פני פיצול מוסדי מיותר.
“אנחנו דנים פה כרגע – נקודה שנייה – אני מזכיר לכם, דנים פה כרגע משום שאין שר פנים בישראל משהו כמו שנה. נכון? סדר גודל. אין שר, אין שר פנים במדינת ישראל.
“המבקר – נבחר כאן מבקר שלא עמד בתנאי סף, בהליך קלוקל. שיקול הדעת של מי שמתיימר להיות מבקר – אני אומר את זה בתור יושב-ראש ועדת הביקורת – שיקול הדעת שלו הוא במקרה הטוב שגוי, ובמקרה האחר קלוקל, ואני חושב שאפשר גם להמשיך בהגדרה – של פרקליטו של נתניהו, של ראש ממשלה, שמרשה לעצמו להעמיד את עצמו לבחירה למבקר הראשי של נתניהו כראש הרשות המבצעת.
“עכשיו, תראו, אנחנו התחלנו את הבוקר הזה עם אי-הסכמות עמוקות ויש כאן הזדמנות ליישר קו, משום שחוק החקלאות שעומד לרשותנו לא דורש משאבים, לא דורש רגולציות. הוא בסך הכול דורש לומר אמן על סדרה של אמירות עקרוניות שאנחנו ממילא מקיימים אותן, ואנחנו מביאים אותן בכפיפה אחת, מעצבים אותן במסגרת אחת.
“ומכיוון שאני מכיר אנשים רבים שכנראה הצביעו בעד ההצעה הזו, לא נותר לי אלא להניח שבתוקף הנסיבות הפוליטיות, כולל הלחצים שראינו היום, הם ביצעו מהלך שהם עצמם אינם מאמינים שהוא ראוי, ובכך אנחנו מקעקעים קעקוע נוסף את האמון של ציבור עצום של מיליוני ישראלים במשטר הדמוקרטי, את האמון שהאזרחים רוחשים לאיזון בין הרשויות.
“אבל מה שקרה בעצם הצגת הליך, או עצם הצגת המועמדות של אדם מוכשר ככל שיהיה, בעל מידות טרומיות, נעלות ותיאורטית מתאימות, שמשמש כמגנו האישי של ראש הממשלה, כמי שיבקר אותו ואת ממשלתו ואת הרשות המבצעת על אגפיה השונים – זו הצעה מופרכת.
“אני אומר לחברינו כאן ולשכנים החרדים שלנו: אל תתפלאו אם בממשלה הבאה יושם גבול לפסטיבל הניכור ממדינת ישראל. עד כאן. נקעה נפשו של העם הזה מהעובדה שאתם מזלזלים בקודש הקודשים שלנו.
“מילה לגבי הפטור ממע"מ שפוגע בעסקים ישראליים – אני בדרך כלל עוסק בחקלאות, הדברים דומים. הכחול לבן צריך לקבל קדימות, אבל בוודאי לא להיפגע. מאיפה הגיע הרעיון הזה של לפגוע במקומות הלא-נכונים?
“אגב, לא נכונים, כי יוקר המחיה, גברתי היושבת-ראש, חבריי, בדיור, בחינוך, בבריאות, במזון, אבל לא במוצרים שבהם מדובר – בצעצועים, בהלבשה, בהנעלה, בדברי חשמל לבית. זה לא נמצא שם, זה אפילו לא המקום הנכון.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הכנסת העשרים-וחמש צריכה להתפזר, כי היא כנסת קטלנית, כנסת שפגעה בחוסן האומה, כנסת שתמכה בממשלה מזיקה לאין שיעור; ממשלה שאוחזת בקרנות המזבח מהאסון הנורא ועד היום הזה, ממשלה שהתכחשה לחובתה להקמת ועדת חקירה כדי למנוע כישלון דומה, ממשלה שנמנעה מגיוס צעירים בריאים לעת מלחמה.
“זה חוק שהגיע בזמן שמתייצב לנוכח פני האימה, פני העצב העמוק ופני האחריות של מדינה של הצליחה, כשלה לשמור על אותם אזרחים, כשלה לתת מענים ללוחמים שלה, ואני מאוד מקווה שתימצא הדרך לקבל את החוק הזה ולהקים את הרשות הזו במהרה בימינו.
“אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אדוני השר, אתה הרי אמון על דברים מדויקים, כמעט הייתי אומר על דברי אמת, אני מבקש ממך לפחות להפסיק לשגרר לאומה המיוסרת את הנרטיב שהחוק שבני גנץ ואחרים הגישו בממשלה הקודמת הוא החוק שאמור היה לטעמנו לפתור את העניין. בזמן אמיתי לא אמרנו את זה. בזמן אמיתי אמרנו: זה לתקופת חירום, גישור; חוק גישור מפאת השעה, ולאחר מכן, או תוך כדי, להמשיך לעסוק בחוק המקיף, הכולל, שצריך להגיע לכאן לכנסת.
“המשכורת של חייל או לוחם בשירות סדיר איננה מספיקה לצרכים הבסיסיים. זה סכום מסוים, זה Very nice to have, הייתה התקדמות, יש הגדלה במשך השנים, צריך להמשיך בה, אבל בוודאי שסיוע שאומר שעד גיל 18 קיבלת משהו, ובגיל 18 אתה הולך לשרת את האומה, וכמו בימי הביניים, אתה בא עם האוכל שלך לצבא הגדול – ההורים ממשיכים לממן נסיעות, ממשיכים לממן ביגוד, ציוד, מזון, כאמור, ולעיתים גם תמיכה אחרת בבית.
“המשכורת של חייל או לוחם בשירות סדיר איננה מספיקה לצרכים הבסיסיים.
“היו כל כך הרבה סיבות טובות וראויות שהכנסת הזו תתפזר ותקים ממשלה אחרת בימים כל כך קשים, באירועים כל כך סבוכים, והינה, מסתבר שהבעיה היא שאנחנו מבקשים לייצר שירות הוגן, אנחנו מבקשים – אנחנו המשרתים, המשרתים בקודש הביטחון, משוכנעים שכולנו צריכים לשאת בנטל.
“אז תתכבד הממשלה, כל ממשלה, ותסייע באמת בדרכים אחרות ישירות למי שלא נהנה בדרך הזו.
“ואנחנו כאן, במקום הזה, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהכנסת הבאה, הממשלה הבאה, לא רק תחרוט על דגלה אלא גם תצליח להגיע לחוק שייתן לכולנו, יהודים וערבים, מאמינים באמונות שונות, את ההזדמנות, את הזכות הגדולה לשרת את האומה בביטחון, בכוחות ההצלה.
“מכיוון שלא משנים, זאת דרך יחסית פשוטה שרוכבת על קונסטרוקציה קיימת, ולכן אני חושב שנכון להתקדם בה.
“והינה יש פה הזדמנות משוכללת, פשוטה, שהיא לא מושלמת, זה נכון – ההערות שלך, השר אלקין או של האוצר, הן ראויות, אבל בדרך הזו, אם נמצא פגם בכל הצעה, לא נוכל להתקדם. המשימה כרגע היא לחזק, לאמץ, להוקיר את המשרתים ואת משפחותיהם.
“לכן, הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, קובעת בפשטות ובהוגנות: הורים לילד המשרת בשירות סדיר יהיו זכאים לנקודת זיכוי נוספת במס הכנסה. זה לא רק תיקון כלכלי, זאת אמירה ערכית, חבריי וחברותיי.
“אני מבקש את הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו, שנותנת עוד כמה שנים של הוקרה למשפחות שבניהן ובנותיהן משרתים ומשרתות בכוחות הביטחון. תודה רבה.
“כך אנחנו צריכים להגיע לרפורמות, לשינויים נכונים במערכת המשפט, לשוויון בנשיאה בנטל, בחלוקה הוגנת של התוצר שלנו, התוצר הלאומי הגולמי, ולהכרעות צבאיות ומדיניות שדורשות תעצומות נפש, בין אם על ידי הקרבה ובין אם על ידי ויתור ופשרה.
“אבל צריך לומר שהמסקנות חייבות להיות לא רק המאבק המתמיד למען זכויות אדם, אלא גם עמידה נחושה, אמיצה, עד כלות, כנגד הרוע האלים.
“בדרך כלל האחדות, חבריי וחברותיי, היא לא חשובה רק לחוסן ולאווירה הטובה, אלא היא גם כלי להשגת החלטות יציבות בנות קיימה.
“אני מתנגד להסתייגות שתאמר שמשמיטים את שיקול הדעת מממשלות עתידיות לגבי שחרור. לא שאני מחפש לשחרר את האסירים, מתועבים בכל מקרה, אבל אני חושב שזה לא צריך להיות חלק מהחוק. צריך להשאיר שיקול דעת גם למערכת משפט וגם למערכת השלטון ברשות המבצעת בעתיד.
“תוך ראייה צופה פני עתיד נדרש שילוב רב-מערכתי. על ראש הממשלה להידרש לנושא היעדר המשילות בנגב, נושא אסטרטגי בעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל, על כל המאפיינים שלו.
“זה הרי בתוך הימין שם – אלא על העובדה שגם אחרי שנים ארוכות, 16-15 שנה של משטר שבהחלט ביסס את המקום שלו והצר את הצעדים שאנחנו מניחים אותם כבסיס בדמוקרטיה – הינה, הפתעה.
“על ראש הממשלה להידרש לנושא היעדר המשילות בנגב, נושא אסטרטגי בעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל, על כל המאפיינים שלו.
“כאשר אני משווה את החוק הזה אל החוק האחר, שהגיע באמת באופן בלתי סדור, לא מאוזן, עם אמות מידה מקצועיות לא טובות, לא מספיקות – החוק הזה הוא חוק שיאפשר לנו לעשות עבודה גדולה, מקיפה, של עשיית דין צדק באופן הראוי שיכבד את מדינת ישראל, את מערכת המשפט, את מקומנו, את תדמיתנו הבין-לאומית.
“אנחנו יודעים לעבוד ביחד, הצעה פרטית, הצעה ממשלתית, אופוזיציה וקואליציה, יש נושאים שהם מעל הפוליטיקה, וטוב שכך וראוי שיהיה גם בהמשך.
“מי שמשרת חודשים ארוכים שוב ושוב, באופן קפריזי לעיתים, בהקשר לסדר-היום שלו, לא תמיד יכול להיערך ללימודים כמו כולם. זאת לא הטבה, זאת התאמה למציאות שהם חיים בה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, היום הצבענו וקיבלנו את הצעת החוק שעוסקת בהוקרה, הוקרה לאנשים שמאז 7 באוקטובר – חלקם לאורך הזמן, חלקם הלוך וחזור – מגהצים בין הבית לבין המילואים.
“ולכן אני ממליץ לשר הרלוונטי: במקום לעסוק בכלל במינוי קצינים זוטרים בניגוד להנחיות הברורות – לעסוק במניעת רצח ושמירה על רווחתם של אזרחי ישראל, דוברי העברית והערבית. במקום לבזות את שלטון החוק – לקרוע את הצורה לעבריינים ולרוצחים.
“כפי שאמרתי, אפשר לשנות כל מיני שינויים, כולל כנראה כאלה שלא יהיו בהסכמה, אבל אי-אפשר, אי-אפשר לייצר מצב שמבקרים בחריפות את בית המשפט, ולא רק שמבקרים בחריפות אלא גם לא נענים לפסיקתו. זה מעבר על קו אדום בלתי אפשרי.
“ראשית, החוק שבו מדובר הוא חוק טוב, ראוי. עסקתי בו, אני מקווה שנמשיך לעשות טוב למילואימניקים ולבעלי עסקים.
“זה זמן שבו החברה הישראלית נדרשת להתלכד, להניח בצד מחלוקות ולהתמקד בדבר החשוב ביותר: ביטחון המדינה ורווחת אזרחיה, תושביה.
“כאשר חיילים מכול חלקי החברה נלחמים ביחד; כאשר אזרחים מכל הרקעים נושאים יחד בנטל, אין מקום להעדפה תקציבית מגזרית.
“כאשר חיילים מכול חלקי החברה נלחמים ביחד; כאשר אזרחים מכל הרקעים נושאים יחד בנטל, אין מקום להעדפה תקציבית מגזרית. חוסן לאומי נבנה על תחושת צדק, על שוויון בנטל ועל אמון בכך שהמדינה שלנו פועלת למען כלל אזרחיה בשגרה, ככלל, ובוודאי בזמן לחימה עזה.
“דווקא ברגע הזה כאשר הלב והמשאבים הלאומיים מופנים – וצריכים להיות מופנים – לחזית ולעורף המופגז, בוחרת הקואליציה לקדם שורה של חוקים שנויים במחלוקת.
“לכך מתווסף קידום החוק להענקת סמכות בוררות לבתי דין דתיים – הנושא שאנחנו דנים בו היום – הצעה שמעלה חשש ממשי מפני פגיעה בעקרון השוויון בפני החוק, ומפני יצירת מציאות שבה האזרחים – לעיתים, מתוך לחץ או פערי כוח – יידרשו לפנות למסגרות שאינן מבטיחות את אותן זכויות והגנות, שמספקת המערכת האזרחית.
“הרשויות המקומיות – אותה לבנת יסוד במוכנות האזרחית לעמידה בפני מצבי חירום – צריכות להצטייד, ואנחנו צריכים לתת להן את הסמכויות המתאימות לכך. זה המינימום שהמדינה, קרי אנחנו, יכולים וצריכים להבטיח לאזרחים.
“אדוני היושב-ראש, אני מגיש כרגע הצעת חוק מעולה, שאגב, הוגשה על ידי חברי קואליציה מההווה בעבר, והקסם הוא – פוף, היא לא תתקבל, לא כי היא לא טובה אלא כי זה מוגש על ידי האופוזיציה.
“בהצעת החוק מתווסף סעיף חדש, שמעניק לרשות המקומית סמכות מפורשת לבצע ביקורת יזומה במקלטים משותפים ובמקלטים של עסקים. המטרה היא פיקוח על החזקתם במצב שמאפשר שימוש בכל עת.
“טובי בנינו, חברינו, שכנינו, הקולגות שלנו, נדרשים למקלטים המשותפים, אבל לא תמיד מערך היחסים בבית המשותף, לא תמיד התרבות – תרבות הדיור, הייתי אומר – מאפשרת, וחלקם מלאים בציוד, חלקם מוזנחים, חלקם לא נבדקו שנים, הם אינם ראויים למיגון אדם, לא כי האזרחים לא רוצים להתגונן ולא כי הרשויות לא מבינות את החשיבות, אלא בין השאר משום שהחוק הקיים כמעט אינו נותן לרשויות המקומיות, אבן היסוד – אתם זוכרים?
“עכשיו, תשמעו, נחזור ונגיד את המובן מאליו: בית המשפט, ואגב, גם היועצים המשפטיים, אבל בוודאי בית המשפט, הוא הפרשן המוסמך של החוק. את החוק אנחנו קובעים, אבל הפרשן של החוק והאומר מה ראוי ולא ראוי, מה נכון ולא נכון, מה צודק ולא צודק, הוא בית המשפט.
“כמה זועקת וכמה סמלית היא שתיקתו של ראש הממשלה על הפגיעה הבוטה הזו בכבוד השופטים. תודה רבה.
“בהצעת החוק מתווסף סעיף חדש, שמעניק לרשות המקומית סמכות מפורשת לבצע ביקורת יזומה במקלטים משותפים ובמקלטים של עסקים. המטרה היא פיקוח על החזקתם במצב שמאפשר שימוש בכל עת. ואתם מבינים שבמדינה האהובה שלנו, כשאומרים "בכל עת", הכוונה היא אכן בכל עת.
“וכך אני רוצה לומר מילה. תראו, השר הממונה על המשטרה, הממונה על אכיפת החוק בישראל, הוא הממונה על המשטרה שאחראית על אכיפת החוק – מבזה, מבזה בריש גלי פעם אחר פעם את פסיקות בית המשפט.
“אין לי שום ספק שהחוק הזה יבוא, וצר לי על כך שבאבחת חרב ותחת אילוצי קואליציה, חבריי שאני רואה פה, שאני משוכנע שהם חושבים שהחוק הזה הוא טוב, לצערי יצביעו נגד חוק ראוי, חוק קונצנזואלי, חוק שעלויותיו קטנות ביותר. זאת חובה אזרחית לבצע את המהלך הזה, וזו חובתנו לתת לרשויות את הסמכות לכך.
“כל כך פשוט, איזו מין תשובה זאת "אנחנו לא בטוחים"? בוודאי שיש אפשרות.
“במקום לבנות ממ"ד ב-200,000 שקל לשניים-שלושה אנשים, במחירים צנועים ביותר של ניקוי, טיפול, קצת נורה, משענת למדרגות, מעקה למדרגות, מוותרים על המהלך הזה.
“אי-קבלת פסיקת בית המשפט, אדוני היושב-ראש – ומדובר בשר החוק והסדר – הוא מעבר על קו אדום בוהק. הפגיעה באמון האזרחים במוסדות המשותפים היא כמעט בלתי הפיכה.
“אני מאוד מקווה שאותם נושאים השנויים במחלוקת עמוקה לא יבשילו, לא יגיעו לידי סיום. ורק חבל לי על המשאב הלאומי שלנו.
“דבר שני, ואולי המשמעותי ביותר, חוסר ההוגנות, בעיניי על סף חוסר חוקיות, ואני מניח שזה ייבחן בערכאות המתאימות, בין סוחרים ישראלים לבין יבואנים. מאיפה עזות המצח לפטור חלק באיזה מין סוג של סכסוך בין סוחרים כדי להשיג איזושהי מטרה?
“יש כאן חוסר קוהרנטיות ברור. אם לפטור סחורה ממע"מ – אדרבה, למה לא נעשה את זה עבור כל הסוחרים?
“אני רוצה לומר, אני מחדד מדוע המצווה של הקטנת יוקר המחיה באה בעבירות גדולות. אז קודם כול, יש כאן פגיעה במאות מיליונים ואולי מיליארדים בכלכלה הישראלית, כאשר אתה מפזר ברוב טובך את המיליארדים אתה מחמיץ.
“יתכבד השר ויאפשר לכל הסוחרים שקונים או מוכרים את אותה סחורה ליהנות מאותו עניין בלתי הגון, בלתי ראוי, שפוגע בכלכלת ישראל כחול-לבן.
“דבר שלישי, מדובר פה בהעשרת הבודדים – הבודדים, אני מדבר על אנשי העסקים, לא על הציבור הרחב – ופגיעה ברבים, ותפקיד מנהיגות הוא לומר: עד כאן, למרות שאנחנו עושים טובה, אנחנו לא עושים דברים כאלו.
“האם הם עושים את מה שעושה טראמפ עבור חקלאיו ותעשייניו, או הם מפקירים אותם? ואני חשתי, באפריל, מאי, יוני, שנה קודמת, שאגף התקציבים ממש מרוצה מכך שמלאכתם של צדיקים באוצר, עם מירכאות או בלי מירכאות, נעשית בכלל בידי אחרים.
“אז אנחנו נמצאים במצב משונה, שגם לא עומדים בהבטחות כלפי ארצות הברית, גם לא נותנים את המענים לחקלאים, ואני חושב שהדבר הזה צריך להיות בהקדם.
“אני רוצה לשאול את אזרחי ישראל, צעירים ומבוגרים, שאלה נוספת: האם גם אוהדי נתניהו, והם רבים, חשים אי-נחת עמוק, כעס, תסכול, מהזלזול שנשיא ארצות הברית יוצר כלפי נשיא מדינת ישראל?
“ונתחיל עם האירוע שמסעיר את כולנו: מה גורם לצעירים החרדים לפעול באלימות שכולם מגנים? מאיפה זה בא? האם מהתחושה שהצדק כולו אצלם? האם מהידיעה שהם ישוחררו כמעט כהרף עין?
“אדוני היושב-ראש, כחבר כנסת, כאזרח, כמי שביטחון המדינה יקר לו, אני קורא לכם, חברי הכנסת – שגם לכם, כמובן, ביטחון המדינה יקר – מכל סיעות הבית: הניחו לרגע שיקולים פוליטיים, הצביעו בעד החוק; חזקו את ספר החוקים שלנו מול האיומים המתאימים למאה ה-21, כדי שלא נצטרך לומר מחר – ידענו ושתקנו. תודה.
“חוק הגיוס ההגון צריך להיות מונח על שולחן הכנסת. כך הורה בית המשפט, כך מורים הלבבות של רבים-רבים מאיתנו, קואליציה ואופוזיציה; כך אנחנו צריכים להגן על עצמנו, וכך נחזק לא רק את הביטחון, אלא בעקיפין גם את הכלכלה.
“ולכן, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, התאכזבתי לשמוע כי ועדת השרים לענייני חקיקה – שהייתה אמורה לאמץ את ההצעה המובנת מאליה – התנגדה לה.
“אלא שהעולם השתנה והחוק נשאר מאחור. ההגדרה לסוכן חוץ שקיימת, מתבססת על מציאות בין-לאומית שכבר אינה קיימת.
“הנקודה השנייה – ועדת חקירה. ראש הממשלה עשה שימוש לא הגון ביכולת החוקית, הפורמלית שלו לדלות מסמכים, להציג אותם באופן מגמתי, ולא לעשות את הדבר המובן מאליו: להקים ועדת חקירה, כפי שהחוק הקיים מאפשר – והייתי אומר: מוסרית ולאומית, מחייב כרגע לעשות. אותה ועדת חקירה תבחן את הכול, כולל את הספרון של ראש הממשלה.
“תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, שרים, הצעת החוק, תיקון – הגדרת סוכן חוץ, התשפ"ה–2025, שאני מציג בפניכם היום, מציעה תיקון קצר, ממוקד, אבל כזה שנוגע בלב ליבה של אחריות המדינה להגן על ביטחונה ועל ריבונותה.
“הנושא השני, גברתי היושבת-ראש – יש לנו 30 שניות לומר לגבי הרפורמה, רפורמת החלב. זו התעללות בענף מופלא, יעיל ומתייעל מזה 15 שנה, שיכול להמשיך להתייעל לו לא הייתה באה לעולם אותה רפורמה, שאני מקווה שתצא מן העולם.
“בכל העולם הנאור יש תכנון בענף החלב, או באמצעות היצרנים, יצרני החלב, או באמצעות המחלבות. יש לנו משק יעיל, יש לנו משק שיודע לייצר את מה שצריך, ויוקר המחיה בכלל לא נמצא במקום שבו שר האוצר מציע לטפל.
“זו התעללות בענף מופלא, יעיל ומתייעל מזה 15 שנה, שיכול להמשיך להתייעל לו לא הייתה באה לעולם אותה רפורמה, שאני מקווה שתצא מן העולם.
“זו כמובן איוולת ממדרגה ראשונה. זה מאפשר למסות, ללא שום תזרים מזומנים, אדמה פרטית – שיש לא מעט במגזרי המיעוטים.
“ומשהוחלט ש"לא מפצלים" – בז'רגון של הכנסת – הוחלט גם לא להעביר את הנושא לדיון בוועדה שמתמחה בסוגיות כאלו, כלכליות, חקלאיות, אלא להעביר לוועדה אחרת – והסיבה ברורה, ידועה, גלויה לחלוטין: שם היכולת לנהל באמצעות יושב-ראש הוועדה, לנווט את הדיון לכיוון שמוצא חן בעיני המציע – במקרה הזה שר האוצר – יהיה יותר קל.
“החלטה רעה פעמיים – לקחת את סוגיית יציבות ענף החלב, הענף המפואר הזה, ולעשות בו שינויים מהפכניים תחת גרזן של לוח זמנים בלתי סביר בנושא שנוי במחלוקת – לא ראוי, בוודאי על פי הנחיות היועצת המשפטית לכנסת, להיכנס פנימה.
“מחר ועדת הכנסת תוכיח לנו אם היא מבינה שהמוסד של הייעוץ המשפטי הוא לא ייעוץ במובן של advisor, אלא הוא קובע, הוא מחליט, הוא מפרש עבור שרים, עבור ח"כים, עבור הבית הזה, עבור מדינת ישראל, את החוק. אני מקווה שוועדת הכנסת מחר תעמוד בחוק, תפצל מה שצריך לפצל, ובוודאי לא תעביר לוועדה שאינה הוועדה הקבועה של הנושא. תודה רבה.
“יותר מזה, אם ראש הוועדה שייך למפלגה של שר האוצר – עוד יותר חמור. ולכן, כאשר מועברת הצעת החוק במצב עניינים כזה, יש סכנה שהדיון יהיה דיון שאינו ענייני, ומדובר בחשש מפני זירוז מוגבר של הליך שדורש חקיקה או דיונים מסודרים ורציניים.
“לאחר שיושב-ראש הכנסת ביזה את נשיא בית המשפט העליון, מחר יש סיכוי לכנסת לפצות במהלך שפוי, הגיוני, על מה שקרה היום.
“בשל כל הטעמים שלעיל, עמדתנו: לא ראוי ולא נכון לקדם רפורמה כזו, כל כך מעמיקה, בלוחות זמנים קצרים ובהליך חקיקה של חוק ההסדרים.
“הפחתת מחיר המטרה עלול לפגוע בבעלי רפתות קטנות. וביטול משטר התכנון, שאפשר לדון בו כמובן, שאמור להיכנס באופן מיידי לתוקף – דבר לא סביר, לאחר שהוא נחקק בכנסת וצריך לעבור דיונים רציניים ביותר.
“גבירתי היושבת-ראש, השר, חברי הכנסת, אני מבקש להציג בפני הכנסת, בפני אזרחי ישראל, את שר האוצר שמכריז מאבק כלכלי נחוש כנגד חקלאים, כנגד מתיישבים בכפר, ברחבי המדינה.
“ובמקום לגבות את התוכנית החשובה לביטחון מזון בתקציב, המשרד מציע, בגיבוי הממשלה, להוריד את תקציב משרד החקלאות וביטחון המזון.
“אני רוצה להזכיר שהמשרד בראשותו של שר האוצר מנע את התמיכות הראויות בחקלאים, שנפגעו כבר לפני שלוש שנים, בשתי פאזות של פתיחת הייבוא של ענפים רבים לייבוא ללא מכס. העיקרון של צמצום התמיכות העקיפות על ידי מכסים מקובל עליי; ודאי לא מקובל שבניגוד למה שנעשה בעולם הרחב – בוודאי בארצות הברית הקפיטליסטית – אין מצב שבו פותחים מכסים ולא מסייעים לעניי עירנו, לחקלאי עירנו, ליצרני עירנו, האנשים שמייצרים כאן כחול-לבן.
“בזמנו יחד עם משפחתי הגשתי עתירה לבג"ץ נגד החוק, משום שסברתי שנוסחו פוגע בעקרון השוויון ובמרקם העדין של החברה הישראלית.
“- - אלא באה לתקן עוול, לחזק אמון ולבסס הכרה חוקית ומעשית. היא מעגנת את מחויבות המדינה לשימור הזהות והמורשת ושמירת המקומות הקדושים; לתקצב כראוי ולהסדיר את כל המהלכים האלה לא כטובה אלא כחובה.
“כבוד היושב-ראש, דווקא משום השותפות הזו קשה היה – וקשה עד היום – להתעלם מהפגיעה שנגרמה לעדה הדרוזית עם חקיקת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, בשנת 2018. זה חוק-יסוד חשוב, אך כזה שהתעלם מהעדה הדרוזית, ולא הזכיר אותה ולו במילה אחת.
“הם אזרחים שומרי חוק, נאמנים למדינה; כאלה שלא מבקשים זכויות יתר אלא שוויון אמיתי והכרה הוגנת.
“הצעת החוק אינה עוסקת רק בעבר – אם כי יש בה מרכיב חינוכי בבתי ספר, כאן בכנסת –היא עוסקת במאבק העכשווי והבלתי-מתפשר באנטישמיות, בגזענות ובשנאת האחר, שרק כעת דיברנו על זה פה בבית הזה.
“אבל יש תופעה מסוכנת מאוד של הסתה, הסתה מאורגנת, אדוני היושב-ראש, של פשקווילים, של קריאות פומביות, של דה-לגיטימציה לחיילים חרדים ושל פעולות אלימות, כפי שראינו.
“הצעת החוק שלפנינו אינה חוק עונשי, אינה חוק מתלהם. זה חוק אחראי, מתון, הצהרתי, שמציע כלי אחד לגיטימי, ארגוני, בין-ארגוני: הקמה של צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שבו יהיו שותפים משרד החינוך, צה"ל, משטרת ישראל, הייעוץ המשפטי לממשלה, ולצידם – וזה חשוב מאוד – נציגים מהקהילה החרדית עצמה; אנשים שמכירים את המורכבות, את השפה, את הרגישות.
“ואני מברך את חברי הקואליציה, ובראשם את יושב-ראש ועדת הכספים, שעומדים כחומה בצורה למען חקלאות ישראל.
“בעולם שבו נשמעים קולות של דה-לגיטימציה, של הסתה, של אלימות כלפי יהודים, במציאות שגם כאן בביתנו הלאומי חווינו פוגרום רצחני, הזיכרון אינו מותרות – הוא חומת מגן מוסרית. חובתנו, חברים וחברות, לנצור את המסקנות, הן המוסריות והן הביטחוניות המובנות מאליהן, מהאירוע הדרמטי.
“צעיר חרדי שרוצה להתגייס, צריך לדעת שהמדינה עומדת מאחוריו, שקהילתו עומדת מאחוריו, ואם לא עומדת מאחוריו, בוודאי לא פוגעת בו, ואם יש בודדים שפוגעים או רבים שפוגעים, אנחנו עומדים מאחורי החייל ונגד התופעה.
“זאת הזדמנות של הכנסת כולה לומר: יש ויכוח ענייני, רציני, נוקב, על נושא הגיוס, על מספרים, על אחוזים, על עצם העניין, על מה קודם למה וכו', אבל אין ויכוח ואסור שיהיה ויכוח בבית שלנו, המשותף הזה, על המאבק באלימות, על פגיעה, על השמצות אל מול חיילים ומשרתים בכוחות הביטחון.
“אני מברך על התמיכה הממשלתית בהצעת החוק, שקובעת יום שנתי לציון ליל הבדולח, הפוגרום הרצחני כנגד יהודים שהתרחש ב-9 בנובמבר 1938 בגרמניה ובאוסטריה.
“וכאן חשוב לומר כבר בתחילת הדברים: המונח הזה, ליל הבדולח, הוא מונח מכובס. הוא הומצא על ידי הנאצים עצמם כדי לטשטש, ליפות ולמחוק את ממדי הזוועה.
“ועדת השרים לחקיקה בחרה שלא לקדם את החוק שאני מבקש לקדם, שמבקש להגן על חיילים חרדים שכבר משרתים בפועל. אם הקואליציה חפצה בגיוס חרדים, זו ההזדמנות שלה להוכיח זאת במעשים ולהעניק גב למי שכבר נושא בנטל. זו תהיה קריאת כיוון מאוד חשובה באמצעים מאוד סבירים, מאוד ראויים.
“פוגרום ליל הבדולח היה הרגע שבו התברר ליהודים שאין מי שיגן עליהם, שאין מדינה, שאין כוח מגן. מעל 80 שנה אחר כך יש לנו מדינה – מדינה שקמה בדיוק כדי שלא נהיה עוד חסרי מגן, כדי שלעם היהודי יהיה בית וכוח להגן על עצמו. הזיכרון הזה אינו רק מבט לאחור – הוא תזכורת לאחריות שלנו כאן ועכשיו לוודא שהתקווה הזו לא תישבר לעולם.
“משאלו פני הדברים, אדוני היושב-ראש, היה צריך לקבל כאן תמיכה מפה לפה לחוק כזה, שייתן כלים סבירים, ראשוניים, להגנה על משרתי האומה.
“אני מבקש לומר שרבים בציבור החרדי, הרוב המוחלט, הגדול, חיים חיים ערכיים, חיי תורה, חסד, שותפות, אחריות הדדית ותרומה, בוודאי לקהילות שלהם, וגם לקהילות החיצוניות בהקשרים אחרים, מעבר לכוחות הביטחון. אבל יש תופעה מסוכנת מאוד של הסתה, הסתה מאורגנת, אדוני היושב-ראש, של פשקווילים, של קריאות פומביות, של דה-לגיטימציה לחיילים חרדים ושל פעולות אלימות, כפי שראינו. התופעה הזו לא פוגעת רק בצה"ל אלא גם בחברה החרדית עצמה – בשמה, בנפשה וכמובן בכוחות הביטחון ובמשפחות שבוחרות לגבות את הבנים שלהן בשירותם הלאומי.
“הדבר הזה הוא אפשרי, ודווקא ביום הזה שאנחנו מציינים היום במליאה אי אפשר אלא לציין שבפרקטיקה בוועדת חוץ וביטחון אנחנו צריכים להתקדם בדרך הנכונה ולא בכיוון שכרגע אנחנו הולכים.
“אני שייך למי שחושב שהעיקרון של שילוב נשים בצה"ל הוא עיקרון חשוב ביותר. ערך השוויון, אנחנו צריכים את זה לטובת הביטחון שלנו.
“יש חשיבות אדירה ביטחונית ושל חלוקת נטל בהשתתפות של חרדים בכוחות הביטחון שלנו, ולזה אנחנו מוכנים לשלם את המחירים.
“לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023 וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה. אך זאת, ראש הממשלה לא עשה.
“בתקופת המלחמה – שימו לב – התאפיין הקבינט בפעילות דלה במהלך אירוע שהמשמעויות הכלכליות שלו, והאזרחיות בכלל, הן הרות גורל. הוא חדל לחלוטין מלהתכנס, באמצע דצמבר 2023, וכפועל יוצא מכך לא מילא את התפקידים שהטילה עליו הממשלה.
“ברשותכם, בזמן שעומד לרשותי אני לא אעסוק בסוגיות שיש לחקור אותן – כמו למשל מדיניות ראש הממשלה לחיזוק החמאס בפועל וניסיונות לפירוק או החלשת הרשות הפלסטינית כעיקרון מכונן מדיני, לא במקרה; כמו הבחירה של בכירים בממשלה, בראשם ראש הממשלה, לא להקשיב להתרעות מערכת הביטחון על רבדיה; כמו התהליך הקשה של פירוק חוסן האומה בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
“תראו, זה לא סוד שלפחות מחצית הכנסת סוברת – ואני חושב שרוב משמעותי בעם – שהטרגדיה, הדרמה העצומה, של אוקטובר 2023 ואילך, תשעת החודשים שקדמו לו וייתכן שהשנים שלפני כן, מחייבים הקמת ועדת חקירה ממלכתית. יש עבודה גדולה שנעשתה על ידי מומחים בתחום – אנשי מל"ל – שמשווה מה היה בעבר, באילו אירועים הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות. אין שום ספק, אי-אפשר לכפור בעובדה שהאסון שקרה, המחדל העצום, הרב-מערכתי, דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
“הדוגמה הקלאסית היא הרפורמה ההזויה מתחום החלב, שלא תוזיל לנו שום דבר, שרק תפגע בייצור המקומי, שתחזק את המונופולים, את בעלי הכוח.
“השר לביטחון לאומי מוביל מדיניות בתחום היחסים – עזבו כרגע הצלחות או כישלונות; יש שם בעיקר כישלונות בתחום משרדו, אבל היחסים בין יהודים לערבים, בין מתיישבים מסוג אחד של התיישבות לסוג אחר, הם יובילו אותנו ביגון שאולה.
“אבל מכיוון שהוא בא בקונטקסט של עליהום על כל מה שמריח משמירת סף ומשמירת חוק, הוא בלתי קביל.
“אין שום ספק, אי-אפשר לכפור בעובדה שהאסון שקרה, המחדל העצום, הרב-מערכתי, דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
“בהיעדר מענה מטעמו של הקבינט, הטיפול בנושא הצפון עבר בין גורמים ממשלתיים שונים. החלטת הממשלה על יישום תכנית כוללת שאמורה לספק את המענה הרחב ליישובי הצפון, התקבלה רק בסוף מאי 2024, יותר מחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה. נכון למאי 2025, יותר משנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה, טרם גובשה ותוקצבה תוכנית רב שנתית לשיקום הצפון ואנחנו יודעים שעד לרגע זה לא הסתיימו התוכניות ולא תוקצבו כולן, בוודאי לא מתבצעות.
“שר האוצר שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לא מימש את סמכויותיו אלה ולפיכך הקבינט לא מילא את התפקידים שהטילה עליו הממשלה בתחילת המלחמה. אחריות ישירה לשר, אחריות תורמת ברורה של ראש הממשלה, אוזלת יד, חידלון, מחדל.
“זה לא יקרה, זה לא יהודי, זה לא אנושי, זה לא הגון. במוקדם או במוקדם יותר תקום כאן ממשלה שתוביל את אחינו הפטורים משירות להיות כשאול ודוד, כבני מתתיהו, כתלמידי רבי עקיבא – להיות גם הם לוחמים למען הגנת העם. תודה רבה.
“אבל אל מול זה, אנחנו נעשה, ככה אמר ראש הממשלה, בצדק רב, נעשה את מה שטראמפ היה עושה במצב דומה וזה מחזקים בתמיכות ישירות את החקלאות, את המחקר ואת הפיתוח, בהקשרים אחרים, את המחלבות, מחזקים את התוצרת המקומית שלנו, כחול לבן, ישראלית. זה מה שצריך לעשות כאשר אין ברירה ופותחים את השוק שלנו.
“לא היה כדבר הזה – פטור גורף, טוטלי, כפי שקיים היום. אין מצב, אין מצב שדור המשרתים יסכים להמשך הסידור הפגום, הקלוקל הזה. זה לא יקרה.
“הכנסת הזאת, כפי שבאה לידי ביטוי בוועדת הכספים – ואם יהיה צורך, ייתכן וגם המליאה תצטרך להגיד את דעתה – עומדת אל מול גחמות של שר האוצר ושל, במקרה הזה, של אגף תקציבים שאיתרע מזלו והם פגשו סיטואציה היסטורית שבה הנשיא רב העוצמה, הנשיא טראמפ, הודיע לעולם כולו שמורידים מכסים אחרת, אחרת יבולע לכולם.
“משפט לגבי הבקרה המדינתית. נדרש גורם ממשלתי אחד מתכלל שאחראי לריכוז נתונים, למדידה, להצגת דוח שנתי לכנסת, לריכוז השותפים בשולחנות משותפים. אני חושב שמשרד הרווחה הוא המתאים.