ציטוטים
“החוק הזה, בעיתוי הזה, מעביר מסר אחד: לימוד תורה הוא ערך יסוד שיכול לבוא על חשבון ערכי יסוד אחרים. בואו נעצור, בואו נחכה. אפשר להביא אותו בהסכמה, אני באמת באמת מאמין בכך.
“אני שב וקורא פה לאחיי החרדים, לחבריי לקואליציה ולראש הממשלה: משפחות שכולות מתבוננות בנו עכשיו, משפחות של גיבורים שנפלו עם גמרא בתיק, עם סידור, עם ספרי לימוד. החוק הזה, בעיתוי הזה, מעביר מסר אחד: לימוד תורה הוא ערך יסוד שיכול לבוא על חשבון ערכי יסוד אחרים. בואו נעצור, בואו נחכה. אפשר להביא אותו בהסכמה, אני באמת באמת מאמין בכך. תודה רבה.
“אני קורא מפה לאחיי החרדים, כן, אחיי החרדים – אנחנו עושים שבירת לוחות בדורנו. למה? למה? למה? לימוד התורה הוא יסוד העם היהודי. גם אם נחוקק את זה כאבן יסוד בזהות של עם ומדינת ישראל, בואו נעשה את זה בהסכמה, בהצבעה של כל חברי הכנסת, לפחות היהודים, שנמצאים כאן. לא בצורה כזאת. לא בדרך כזו.
“אנחנו נכנסים לימי בין המצרים, זו הזדמנות מצוינת לכולנו בבית הזה לבחון את עצמנו, לקרוא לאחדות – לא אחידות – לפעול יחד למען אזרחי המדינה, לעבוד כולנו יחד כתף אל כתף.
“גם אם נחוקק את זה כאבן יסוד בזהות של עם ומדינת ישראל, בואו נעשה את זה בהסכמה, בהצבעה של כל חברי הכנסת, לפחות היהודים, שנמצאים כאן. לא בצורה כזאת. לא בדרך כזו.
“בימים האחרונים אנחנו רואים איך הצפון מותקף, איך המציאות שם היא מציאות קשה ביותר עבור התושבים. ואחד הדברים שאני שומע מהאנשים שאני מדבר איתם שם – לא מספיק שהמציאות שלהם קשה ומאתגרת בכל שעה נתונה, הכאב הגדול שלהם הוא שהם מרגישים שאנחנו – שאזרחי מדינת ישראל חזרו לשגרת החיים ושכחו אותם.
“- - גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בימים לא פשוטים, כמו בשנתיים וחצי האחרונות, וביתר שאת. בימים האחרונים אנחנו רואים איך הצפון מותקף, איך המציאות שם היא מציאות קשה ביותר עבור התושבים. ואחד הדברים שאני שומע מהאנשים שאני מדבר איתם שם – לא מספיק שהמציאות שלהם קשה ומאתגרת בכל שעה נתונה, הכאב הגדול שלהם הוא שהם מרגישים שאנחנו – שאזרחי מדינת ישראל חזרו לשגרת החיים ושכחו אותם. הכאב הגדול שלהם הוא שאנחנו כמנהיגי ציבור, ככנסת, ממשלה – תחושה ששכחו אותם.
“אני מבקש ומציע לכל חבריי חברי הכנסת לפתוח רגע אחד את אפליקציית פיקוד העורף בטלפון, להוסיף עוד אזור עניין אחד, בצפון הארץ, וכך כולנו נחוש את המציאות שם.
“יש לנו עוד 83 כאלה. אני בקשר עם עוד שלושה, ברוך השם, אבל אנחנו חייבים שמדינת ישראל, אדוני השר, שממשלת ישראל, תיקח על עצמה כמשימה.
“יום ירושלים נקבע כיום הזיכרון לנופלים בדרכם מאתיופיה לירושלים דווקא בגלל שהנופלים נפלו כשטעם ירושלים בפיהם, כשהמחשבות על ירושלים בפיהם. בכל שנה בהר הרצל, באנדרטה הממלכתית לנופלים, אנחנו מציינים את יום זכרם. וגם אני, שהלכתי במסע הזה 1,000 ק"מ, וגם אני, שהייתי בסודאן שלוש שנים תמימות בציפייה להגיע לירושלים – סבל עצום, קושי בלתי רגיל לחיות בזהות בדויה, לחיות בזרות, לחיות בספק, שלוש שנים זה קשה מאוד – אבל כולנו, כולנו, אדוני היושב-ראש, ברגעים הקשים חשבנו על ירושלים וזקפנו את קומתנו. ברגעים הקשים האלה חלמנו על ירושלים, והפחנו תקווה גם ברגעים האלה. אז גם אני זכיתי מצד אחד לעבוד קשה בסודאן, לפרנס משפחה בגיל שבע עד תשע, וגם אני זכיתי להגיע לכאן, להתאחד עם עם ישראל ולפעול כאן לאחדותה ולשלמותה של האומה כולה.
“יום ירושלים נקבע כיום הזיכרון לנופלים בדרכם מאתיופיה לירושלים דווקא בגלל שהנופלים נפלו כשטעם ירושלים בפיהם, כשהמחשבות על ירושלים בפיהם.
“אני, עוד לפני המלחמה, הגשתי חקיקה שמבטלת את האפליה ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון. ישנה אפליה גזענית כלפי יהודים ביהודה ושומרון, שבה יהודי שרוכש קרקע ביהודה ושומרון לא יוכל לרשום את הקרקע הזאת בטאבו, אלא דרך איזשהו מינהל, דרך איזושהי דרך עוקפת, בעוד פלסטינים שחיים ביהודה ושומרון יכולים לרכוש קרקע, יכולים לרשום את הקרקע על שמם בטאבו, והדבר הזה הוא אפליה גזענית ממעלה ראשונה. עוד לפני המלחמה הגשתי את החוק הזה לשינוי היחס כלפי יהודים ביהודה ושומרון,
“התפקיד שלנו, בסופו של דבר, הוא להיות בכל חלקי אדמתנו – ביהודה ושומרון, בדרום, בצפון, גם ברצועת עזה – כי זו ארץ חמדת אבות, זו המדינה שלנו, זו חלקת האדמה שלנו, זו חלקת האדמה של עם ישראל על כל גלויותיו. ובעזרת השם, אנחנו מקווים שהגאולה והחלת הריבונות שמתחילה עכשיו תביא למצב שבו גם הגלויות יתקבצו ויגיעו לכאן, וגם אויבנו יבינו שאנחנו באמת ממשיכים לגאול את אדמתנו לעולמי עד. תודה.
“ישנה אפליה גזענית כלפי יהודים ביהודה ושומרון, שבה יהודי שרוכש קרקע ביהודה ושומרון לא יוכל לרשום את הקרקע הזאת בטאבו, אלא דרך איזשהו מינהל, דרך איזושהי דרך עוקפת, בעוד פלסטינים שחיים ביהודה ושומרון יכולים לרכוש קרקע, יכולים לרשום את הקרקע על שמם בטאבו, והדבר הזה הוא אפליה גזענית ממעלה ראשונה.
“ואתמול קיבלנו בשורה גדולה מאוד מאוד, שהממשלה בעצמה מחליטה שהדרך הזאת שבה יהודי לא יכול לרכוש קרקע תתבטל מאליה, והחוק הירדני עוד מלפני קום המדינה יתבטל.
“התפקיד שלנו, בסופו של דבר, הוא להיות בכל חלקי אדמתנו – ביהודה ושומרון, בדרום, בצפון, גם ברצועת עזה – כי זו ארץ חמדת אבות, זו המדינה שלנו, זו חלקת האדמה שלנו, זו חלקת האדמה של עם ישראל על כל גלויותיו.
“תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חוק חשוב מאוד.
“לאמור, עם ישראל יהיה שלם וחזק רק אם כל שבט יביא את התכונה המיוחדת לו. העובדה שעכשיו אנחנו מביאים את יהדות מרוקו ואנחנו מביאים את כל הקבוצות והשבטים, זה יביא את החוסן והעוצמה, ולא המגזריות.
“הוא לא חשוד בזה – הציבור שהוא מייצג מתגייס כל-כולו לצבא ההגנה לישראל.
“חבר הכנסת מיקי, אני אומר, למרות ובזכות זה שאני בתפקיד הזה, אני אומר שבסוף החוק הזה הוא חוק גיוס. נכון שיש בו הרבה דיוקים שצריך לדייק אותם. אנחנו שם – אתה ואנוכי שם כדי לדייק ולהביא את זה לשם. אבל צריך להבין שבסוף אנחנו צריכים כוחות לצה"ל, בסוף אנחנו צריכים לגייס את החברה הישראלית, וצריך לעשות את זה בצורה כזאת שבאמת יתגייסו וישרתו במקומות הכי חשובים וטובים בצה"ל.
“אני רק אומר, העובדה שעושים איזושהי ועדה אלטרנטיבית ומתריסים בזה שרוצים לעשות את זה דווקא בוועדת חינוך, זה דבר שהוא לא נכון.
“הקדוש ברוך הוא ציווה עלינו לשמור את השבת, כולל נסיעה בשבת. אני לא מכיר את הנתונים, אם בעקבות כך יש תאונות דרכים – זאת לא הסיבה כרגע להתיר נסיעה בשבת. אני מבין את הצורך החברתי והחשוב לתחבורה ציבורית, אבל לא בשבת.
“אתה יכול להגיד הגדה המערבית. הכוונה תהיה ליהודה ושומרון. תודה רבה.
“תלמידי ישראל רבים, מכיתות י' עד י"ב, מתכוננים לבחירות הבגרות. בשל המלחמה, משרד החינוך נערך להתאמות למפונים ולנפגעי המלחמה, אך לא לשאר התלמידים שנפגעו גם הם. מדובר בעוול קשה בעבור תלמידים שנפגעו באופן עקיף, וזה נוסח השאילתה.
“השנה יש הרבה מאוד גופים שעושים פעילות בבתי הספר וגם בתנועות הנוער. זה מעורר השתאות ומבורך מאוד מאוד, יישר כוח. אני מקווה שהמגמה תימשך עוד ועוד.
“ולכן אנחנו מבקשים, גם חברתי פנינה וגם אנוכי, לקיים דיון בוועדת הכנסת שבו נדון או לשנות את תקנון הכנסת או לחוקק חוק שבו בשבוע שחל בו כ"ט בחשוון, שזה יום הסיגד, הכנסת תחויב לציין את היום הזה כאן על בימת הכנסת, ולא כהצעה לסדר-היום של חברתי ושלי כאן בכנסת.
“זה אומר שאנחנו מצפים שהיום הזה לא יהיה רק נחלת יהדות אתיופיה; הוא יהיה נחלת כלל אזרחי מדינת ישראל, כלל עם ישראל, כי אנחנו מאמינים שרק שמרנו עליו.
“ולכן, תשובתך, שבה אתה אומר: נעשה התאמות בעקבות פניות – זה מאוד מאתגר, זה מאוד קשה. כי אותם חלשים אולי יפנו, אבל אותם תלמידים שהם באמת טובים ואיכותיים ויש להם יכולות, הם לא תמיד יפנו.
“כשמנסים שנייה להבין מה עושים ביום הזה, אז יהדות אתיופיה, כפי שאמרה חברתי פנינה, יהדות אתיופיה נהגה לקיים, לציין את היום הזה בכל שנה בכ"ט בחשוון, 50 יום אחרי יום כיפור; מין מעבר כזה מהממד הפרטי והמחילה הפרטית והקומה הפרטית ביום כיפור בינינו לבין בוראנו, מעבר של 50 יום עד הקומה הלאומית, הקומה הקהילתית, שבה אנחנו מבקשים מחילה ברמה הלאומית. זו המשמעות של היום הזה.
“בשל המלחמה, משרד החינוך נערך להתאמות למפונים ולנפגעי המלחמה, אך לא לשאר התלמידים שנפגעו גם הם. מדובר בעוול קשה בעבור תלמידים שנפגעו באופן עקיף, וזה נוסח השאילתה.
“אין בעיה לדבר בערבית, ולכן אני אוכף את מה שבתקנון. לא יכול להיות שכל פעם שמישהו מדבר בערבית את עוצרת אותו. לא יכול להיות.
“אמרתי בעבר, ואני אומר גם עכשיו, אדוני היושב-ראש: יהיה חוק גיוס אמיתי, חוק גיוס אפקטיבי, או שלא יהיה חוק גיוס בכלל. מי שיעז להוציא את עצמו מהגנת המדינה, נראה לו את הקלטות האירוע הזה שקיימתי הבוקר, אספר לו את סיפוריכם.
“זהותה של המדינה נבנתה בזכות העולים, ואנו גאים להרים ראש ולהגיד בגאון: אני עולה. בחרתי להיות כאן וזה הבית שלי. המסר בעלייה לישראל, שנמשכת גם בימי המלחמה ונגד כל היגיון אנושי, מחזק את הרוח במדינה ומראה לעולם כולו כי גם לאחר 7 באוקטובר לא נישבר.
“נא לצאת, נא לצאת. לא תקרא לחברי כנסת טרוריסטים.
“אני רוצה לדבר על גלי בהרב-מיארה. עליה, על האומץ, על היושרה שלה, על זה שאתם כולכם נופלים עליה. למה? הרי היא גיבתה עשרות הצעות של הממשלה במהלך המלחמה, עשרות החלטות של הממשלה.
“איפה נפלה היועמ"שית? כשהיא החליטה לשים לכם ברקס בחוק הגיוס. וכשידעתם שחוק הגיוס יכול להפיל את הממשלה, נכנסתם להיסטריה, אין לי מילה אחרת.
“משפחה שבתה נעדרת, לא מקבלת קול, במה או תשומת לב, משפחתה מבקשת כבר שנה כי היימנוט תוגדר כחטופה, אך לא מקבלים תשובה ברורה בנושא. זה לא עניין מקומי של היימנוט בלבד, זה עניין לאומי של ערבות הדדית, של מדינה דואגת, של מערכת שמפעילה את מלוא יכולותיה, כשהיא נשענת על ערכי יסוד.
“שתיים, לכנס דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת – כן, באופן חריג בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אני מבקש דווקא את ועדת החוץ והביטחון כדי להביא רעיונות חדשים, כלים חדשים, גם טכנולוגיים, גם שב"כ, יחידות מיוחדת ועוד, לאיתורה של היימנוט ולהחזרתה לחיק משפחתה, דיון מחייב ציבורי עם הצבת יעד וכולל שקיפות יחסית מול הציבור, כך שניתן יהיה לוודא שמערכת הביטחון, המשטרה, המדינה, לא מתעייפים או מחכים שיחלוף הזמן.
“השבוע שמעתי על עוד סיפורים של ילדים נעדרים בארץ ישראל, ולא רק זה, על סיפורים דומים שעלולים לחזור אם לא נפעל בכל המערכת. אנחנו חייבים להעלות מודעות שגם כאשר אין רעש תקשורתי אדיר, הפרט לא יישכח ובפרט קבוצות מוחלשות יותר.
“מדובר באנשים מסורים שטובת המדינה לנגד עיניהם, שפעלו לילות כימים כדי לעשות את התקציב הנכון והאחראי ביותר.
“כחבר ועדת הכספים לא נוח לי עם תקציבים ותיקוני תקציבים חוזרים ונשנים. לא כך אמורה להתנהל המדינה, לא כך אמור להתנהל התקציב, אבל אנחנו לא בשנתיים רגילות.
“המלחמה הצודקת מובילה לשינויים תכופים בסדרי העדיפות, נדרשות הוצאות הולכות וגדלות לתחומים שונים, ולכן הגיע ומגיע תיקון התקציב.
“ימין זה הכי טוב שיש. ימין השם עושה חיל. תדע לך שימין השם עושה חיל.
“כמי שהוביל יחד עם חברי השר זאב אלקין את הכרזת הכנסת על אי-הכרה במדינה פלסטינית, אני מודיע מכאן, מכנסת ישראל: הצהרות אלו לא ישנו דבר. זו העת להחיל ריבונות, זו התשובה לשנה החדשה הבאה עלינו לטוב, בעזרת השם.
“אולי זו הזדמנות: בדרך, אתמול – למרות הנושא הכאוב כפי שעלה – אתמול עברה החלטת ממשלה מאוד מרגשת של 214 מיליון ש"ח לשילוב יוצאי אתיופיה בישראל, שזה חלק אולי מהנושא הזה, והשרה אורית סטרוק, תודה לך, הזדמנות להודות לך על הליווי, גם בשמחה וגם בשכול, אבל גם בתוכניות הרבות שמופעלות דרך המשרד שלך.
“החלטת הממשלה מאריכה את פעילות "הדרך החדשה", לשילוב יוצאי אתיופיה, לשנתיים נוספות. מדובר על החלטה בתקציב של למעלה מ-214 מיליון שקלים. ההחלטה נוגעת לכל תחומי החיים ולשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית כולה.
“הכסף הזה מגיע לקהילה בזכות ולא בחסד; קהילה פורצת דרך, שמסעה לארץ ישראל נלמד ומהווה השראה לעם ישראל כולו; אשר בחרה יום יום ובוחרת להשתלב בכלל תחומי החיים.
“הגיע הזמן להעביר סמכויות אמיתיות לשלטון המקומי עם תקציבים, עם גיבוי, עם חופש פעולה; הגיע הזמן לבנות מודל שוויוני לתקצוב שמתקן את העיוות בין המרכז לפריפריה; הגיע הזמן לקדם חקיקה שתגן על ראשי רשויות מאיומים, השמצות ולחצים, ותאפשר להם לפעול בלי פחד.
“וכאן, מעל דוכן זה, אני פונה אלינו, חברי הכנסת מכל הסיעות. הגיע הזמן להפסיק לדבר על חיזוק הרשויות ולהתחיל לעשות למענם. הגיע הזמן להעביר סמכויות אמיתיות לשלטון המקומי עם תקציבים, עם גיבוי, עם חופש פעולה; הגיע הזמן לבנות מודל שוויוני לתקצוב שמתקן את העיוות בין המרכז לפריפריה; הגיע הזמן לקדם חקיקה שתגן על ראשי רשויות מאיומים, השמצות ולחצים, ותאפשר להם לפעול בלי פחד.
“מדינת ישראל חזקה כששלטון מקומי חזק עומד בבסיסה. זו לא סיסמה, זו אמת פשוטה. השלטון המקומי אינו רק זרוע ביצועית של משרדי ממשלה, הוא רשות עצמאית, יוזמת, מובילה, נאבקת ומשרתת לפעמים הרבה מעבר לסמכויות שהוענקו לה.
“אבל לצד ההוקרה אנחנו מחויבים גם להביט למציאות בעיניים. השלטון המקומי בישראל מתמודד עם אתגרים עצומים: פערים עמוקים בתקצוב ברשויות, סמכויות שלא מותאמות לאחריות בפועל, חוסר סנכרון מול משרדי הממשלה, מחסור חמור בכוח אדם בתחומי רווחה, חינוך וחירום; ולעתים התנהלות בירוקרטית שמקשה במקום לחזק.
“אני רוצה לבקש, אחרי ששקלתי את זה הרבה מאוד ודיברתי עם הרבה מאנשי פיקוד העורף ואנשי מקצוע בתחום ההתרעה, אנחנו מבינים את הדילמה ואנחנו חושבים שהצר איננו שווה בנזק המלך; אנחנו חושבים שהגדלת זמן ההתרעה שווה יותר בחיי אדם מאשר הרציפות התפקודית. ואנחנו יודעים להגיד היום שאפשר שההתרעה תהיה שתי דקות וחצי ושלוש דקות.
“מאידך, אני רוצה לברך את ממשלת ישראל, את כוחות הביטחון, על ההישג העצום במבצע "עם כלביא" למול האיום הקיומי, ראש התמנון איראן, ההישג הזה הוא בלתי רגיל.
“אני אומר: אני לא קורא לחברת כנסת בכנסת ישראל תומכת טרור. היא לא תומכת טרור, זה הכול.
“על ירושלים כתוב: עיר שעושה כל ישראל חברים. אז היא תאחד אותנו, בעזרת ה', ורק שנהיה מאוחדים בבנייתה.
“מדינה זה לא חברה עסקית, אלא זו מדינה – חפצת חיים, אז היא לא עושה חשבונות של כסף כדי להילחם ולהציל את עצמה. זה לא עובד ביחד. כסף זה אמצעי כדי לקיים אומה.
“מחובתנו גם לוודא שלקהילה היקרה הזו יש מקום של כבוד בתודעה הלאומית, בתרבות, בחינוך ובזיכרון הקולקטיבי של כולנו.
“כמאמר יעקב אבינו, כשהוא על ערש דווי אוסף את כל ילדיו ואומר להם: עם ישראל חי כשאתם כולכם מאוחדים, כל אחד מכם מביא את הצבע הייחודי לו, את הגוון המיוחד לו, את הדעה הייחודית לו, את התרבות הייחודית לו, ובעזרת השם יחד נעשה ונצליח.
“ולכן ראוי היה ששתי הסיבות הללו יוטמעו בחוק הזה. לו היו נכנסים השינויים הללו, הייתי מצביע בעד. אם לא – זה לא קרה, אז נצביע נגד ונישאר חברים.
“לכן אני קורא היום לכל חברי הכנסת ולמקבלי ההחלטות: אל לנו לראות בתנועות הנוער מותרות או פעילות פנאי בלבד; אלו הם כוחות חיוניים בבניית דור העתיד של המדינה. חובתנו להמשיך לתמוך בהם, להבטיח את קיומם ולוודא שכל נער ונערה בישראל יקבלו הזדמנות שווה להיות חלק מהעשייה הזאת.
“מדינת ישראל חבה חוב גדול לתנועות הנוער שלה. ממשלות באות והולכות, תקציבים משתנים, אך דבר אחד נשאר קבוע: תנועות וארגוני הנוער תמיד – אבל תמיד – יישארו כאן איתנו, מחנכים, מכוונים, מובילים ומאפשרים לכל נער ונערה למצוא את מקומם, לפתח את יכולותיהם ולהפוך לאזרחים אכפתיים ואחראיים.
“מאבק בהסתה ובפשיעה הלאומנית – אסור לנו לטמון את הראש בחול. יש לטפל באופן יסודי בארגוני פשיעה ובגורמים קיצוניים שמסיתים לאלימות ומערערים את הסדר הציבורי בערים הללו.
“הבטחנו שיקום, הבטחנו טיפול עומק, אבל השאלה היא: האם עשינו מספיק? האם העברנו את התקציבים ההכרחיים? האם הקצינו את המשאבים הנדרשים כדי למנוע את הפיצוץ הבא?
“תקצוב הוא לא פרס, הוא הכרח המציאות בערים הללו. יש מי שטועים לחשוב שהשקעה בערים המעורבות היא סוג של "פרס", אבל האמת הפוכה לחלוטין: התקציב הנדרש לערים הללו הוא חומת המגן החברתית והביטחונית של כולנו. בלעדיו, השסע יעמיק, הקיטוב יתגבר, ואמון האזרחים במדינה ימשיך להישחק.
“כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן ברגע היסטורי. החוק הזה, שמתחיל היום את מסע החקיקה באופן רשמי, נועד לתקן אפליה קשה ומזעזעת שקיימת במדינת ישראל – החוק הירדני, חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, חוק שנחקק בשנת 1953.
“אני פה, חבר כנסת שעלה מאתיופיה, ואתם מעיזים להעלות את המילה הזאת בפיכם? האפרטהייד האמיתי הוא החוק הקיים, שפוגע דווקא ביהודים.
“זו הפעם השנייה שפעולה שלי במליאת הכנסת עושה הד בעולם; הפעם הקודמת הייתה יוזמת ההצהרה של כנסת ישראל נגד מדינה פלסטינית עם השר שהיום הוא חבר כנסת – זאב אלקין.
“החוק הזה נורא פשוט: ביהודה ושומרון רק ירדנים וערבים יכולים להיות בעלים על קרקע. למי אסור? ליהודים.
“שנת השמיטה היא מצוות יסוד במצוות העם היהודי בכלל ובארץ ישראל בפרט. זו המצווה שעליה אנו מצווים בעת הגעתנו לארץ עוד בתקופת המסע של עם ישראל לארצו, ומאז, בכל גלות וגלות חלמנו על הגעה לארץ ישראל וקיום המצוות התלויות בארץ.
“מאז ועד היום סוגיית שמירת השמיטה מורכבת במדינת ישראל, ועלינו לטפל בה במהרה.
“אני מתרגש לעמוד כאן לקראת ההצבעה על חוק הנצחת מורשתו של הרב חיים דרוקמן זכר צדיק לברכה. הנצחתו אינה רק חובה מוסרית כלפיו אלא גם משימה לאומית וערכית עבור כולנו.
“כאשר אנו מבטיחים דיור ציבורי חזק וזמין, אנו מבטיחים תקווה לעתיד טוב יותר עבור משפחות, ילדים, קשישים ונכים, כל אותם אנשים שהמציאות הכלכלית הקשה מעמידה בפניהם אתגרי קיום יום-יומיים.
“לא ניתן להתעלם מהעובדה שהדיור הציבורי בישראל ידע שנים של שחיקה הן בתקציבים, הן בהיקף הדירות והן בניהול המערכת.
“רשימות ההמתנה מתארכות, והתסכול של הזכאים רק הולך וגדל. רבים מהם ממתינים שנים, במציאות בלתי אפשרית שאינה מכבדת אותם ואינה מכבדת אותנו כחברה.
“רק לומר שהקואליציה בעד מעמד המשרת, בעד השירות. וגם התקציב הביא לידי ביטוי את זה.
“כשיצאו לבלות – יחבקו אותם; כשיגיעו למוסדות ההשכלה – יחבקו אותם; כשיגיעו לראיונות עבודה – יחבקו אותם.
“הנתון הבא כנראה יפתיע אתכם: מספר הנופלים מקהילת יוצאי אתיופיה הוא פי-שלושה מחלקם היחסי באוכלוסייה. מ-7 באוקטובר כל עם ישראל התגייס ונרתם למען המדינה, ובפרט קהילת יוצאי אתיופיה, ששולחת את טובי בניה לחזית הלחימה, ומשלמת את המחיר הכבד ביותר.
“זה מה שמופיע כאן בגלובס: נתונים עדכניים של הלמ"ס מגלים כי ההשקעות הזרות בשיא של שלוש שנים.
“המצב הוא שאנחנו – אני דורש, ואני הייתי מצפה שאולי יימצאו כלים גדולים יותר מאשר המשטרה, כלים ברמה לאומית, כדי לתת איזשהו מידע כדי באמת להציל את הילדה הזאת, שנעלמה בגיל תשע וכיום היא בת עשר.
“אז אני מקווה שהחוק הזה יעבור, נצליח לייצר את כל האיזונים בתוך המשק כולו, ובעזרת השם אנחנו נצליח לחסוך את אותם 37 מיליארד שחסרים לנו.
“זו הסיבה שהצטרפתי לקידום חוק הרשות למאבק בעוני של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי וחברתי חברת הכנסת נעמה לזימי. אני פה בשבילכם ובעזרת השם גם לשירותכם.
“בנוסף, יש לשים דגש על דיור בר-השגה. משבר הדיור בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים להעמקת העוני.
“בעוד מדינת ישראל היא אחת הכלכלות החזקות בעולם, עדיין ישנם מאות אלפי אנשים החיים במצוקה כלכלית, שלא מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם, להבטיח את ביטחונם הכלכלי ולהגיע לאיכות חיים בסיסית.
“החוק הזה יוריד מספר החוקים עבירה מיותרת שיצרה עיוות ופגיעה בעיקר באוכלוסיות המוחלשות בחברה, במיעוטים שנפגעים מפרופיילינג ומדעות קדומות.
“העובדה כי חברי הכנסת נמדדים לפעמים רק על סמך על החקיקה שעשו, החוקים שיזמו או הצטרפו אליהם, גורמת לעודף חקיקה, שבמקרה הטוב מעמיסה על הכנסת ובמקרה הרע מעמיסה על האזרחים.
“אני גורע סעיף עבירה בחוק העונשין. סעיף עבירת השוטטות הוא סעיף סל, סעיף שמטרתו לאפשר לשוטר לעכב ואף להגיש כתב אישום באופן עמום ולא מפורש. אין הגדרת "מי משוטט", מה זה מקום שאינו מתאים לאדם, ועוד הרבה דברים.
“הגיע הזמן לחשוב על הנושא, הגיע הזמן לנסות להקל ולהסיר חוקים לא רלוונטיים, כאלו ישנים או מתקופת המנדט הבריטי.
“מטרת החוק המקורית הייתה טובה – מניעת פשע בטרם הוא קורה – אך בפועל, כשנעשו בשנים האחרונות עשרות מעצרים, ואפילו אין נתון על מספר העיכובים, החוק הפך לאפליה סטטיסטית, פרופיילינג.
“כן, הרבה אזרחים, אתה צודק, אני מספר סיפורים ממני אבל זה נכון לגבי כל אזרח, זה יכול להיות אזרח ערבי, יכול להיות אזרח – פליט, יכול להיות עובד זר, אבל כל אדם שלכאורה לא קשור או לא מתאים לנוף המקומי מייד נעצר ללא איזושהי כוונה שמופיעה.
“הצעת החוק שאני מעלה כאן נועדה לא רק לכבד את זכרו של הרב, ולתת לו את ההכרה הראויה בציבוריות הישראלית, אלא מטרת הצעת החוק המתפרסמת היא להנציח לדורות הבאים את מורשתו ופועלו של הרב, ואת תרומתו לאחדות ישראל מתוך אהבת עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, וברוח התורה וההלכה.
“אנו נלחמים על ארצנו, שהיא מתנה טובה וערכה רם ונישא. רק על ידי ישיבתנו בארץ נוכל למלא את תכליתנו הגדולה והמשמעות החשובה שלנו בעולם.
“ועכשיו התבשרנו בצער על הירצחו בשבי יחד עם אלכס דנציג, השם ייקום דמו. אני מבקש למסור את תנחומיי למשפחותיהם.
“החוק הזה הוא חשוב לקהילה, הוא חשוב לצעירים, הוא חשוב למדינת ישראל, הוא חשוב כדי שכל האזרחים יגדלו כאן במקום של שוויון הזדמנויות לכל אחד ואחד.
“אנחנו מעבירים היום את החוק הזה. הוא חוק היסטורי, הוא תיקון עוול היסטורי. מעל 20 שנה שצעירים לא מצליחים להתקדם בתוך כל שדרות החברה הישראלית, והציגו את זה חברותיי קודם לכן.
“החוק הזה נועד לכלל האנשים הנפגעים מדעה קדומה וגזענות, ובהם אחוז ניכר של יוצאי אתיופיה. האפליה הסטטיסטית – הפרופיילינג של יוצאי אתיופיה ידועה, ואכן, היום אישרנו לקריאה שניה ושלישית את החוק שלי ושל חברותיי חברות הכנסת פנינה וצגה למחיקת רישומם הפלילי של יוצאי אתיופיה במחאות.
“החוק שאני מעלה היום מבטל עבירה מתקופת המנדט. כוח הקיפאון לפעמים יוצר עיוותים בעייתיים; עבירה זו היא אחת מהם. הבעיה בעבירה זו היא דווקא העמימות שבה.
“שינוי האקלים העולמי כבר כאן וצפוי להחמיר בשנים הקרובות, לצערנו. אנחנו נמצאים כאן בתוך אולם ממוזג, אבל כל אדם בוגר יכול לזכור קיצים פחות חמים ממה שאנחנו חווים כרגע.
“זו חובתנו כמחוקקים לקדם נושאים של הגנת הסביבה כאן בכנסת, וגם מחוץ לכנסת. האדם צווה "לעבדה ולשומרה בגן עדן". אנחנו מחויבים שלא להשחית אבל גם להיות אקטיביים בשמירה, כל אדם בביתו הפרטי, בסביבתו הקרובה, ואנו כאן, בבית הזה.
“עם זאת, על אף החשיבות של החקלאות המקומית לביטחון מזון ולהתמודדות לאומית במשברים ומצבי חירום, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, הגורם המוסמך לקבוע כללים לחישוב עלות המים, משאב חיוני לגידולים חקלאיים, אינה מחויבת לקידום החקלאות ולביסוסה ואינה לוקחת בחשבון את התועלת החיצונית של החקלאות, את תרומתו הגדולה של הענף למשק המים הארצי או את חלקה היחסי של החקלאות בצריכת מים שפירים.
“אז אתה מנסה לתקן את חוק עידוד השקעות הון בשביל להקים שם משרדי חברות ומפעלים? התשובה שלי היא כן.
“מקומות כמו קריית שמונה מקבלים אותו יחס בדיוק כמו יוקנעם. יוקנעם היא עיר חשובה בישראל, ואני בעד הקידום שלה, אבל ברור לכל בר דעת שקריית שמונה, הרחוקה עשרות מונים מהמרכז, ראויה להעדפה מיוחדת.
“ענף החקלאות, בייחוד בישראל, מאפשר ביטחון כמניע כלכלי לצד אספקת מזון מקומית תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים. היתרונות הללו קריטיים בעיתות משבר, אם מדיני, ביטחוני או אקלימי.
“אבל כדי שזה יקרה, המדינה צריכה לקדם את השירותים לנגב: הקמת בית חולים נוסף כמה שיותר מהר – כפי ששמענו קודם, תוחלת החיים קטנה בארבע שנים מאשר במרכז הארץ – וכן שיפור שירותי רווחה, חינוך, כלכלה ותעשייה – בכל הנושאים האלה אנחנו נמצאים בפער ביחס למרכז – וכמובן, נושא הביטחון, המוטל על צה"ל וכוחות הביטחון.
“הנגב מכסה כ-60% משטח מדינת ישראל – האזור הגדול ביותר. אי-אפשר להזניח אותו, לא בפן הטכני, כי אין לנו חלופות קרקע אחרות, ולא בפן המהותי, כי אין חשוב כמו הדרום.
“מטרת החוק היא להקים רשות למאבק בעוני, שכל משרדי הממשלה יתייעצו וישתפו אותם בדיונים ובהכנת התוכנית המשרדיות שלהם. המאבק בעוני נמצא בכל מקום, לא רק ברווחה; כמובן ברווחה, אבל גם בתחבורה, בבריאות, בכלכלה ובביטחון פנים.
“זו הדרך להיאבק בעוני, כמו שאמר חברי, יונתן מישרקי, קודם, לא רק באמצעות מזון, אלא באמצעות ליווי והוצאה יסודית ממעגל העוני, לפי מעלתו השמינית של הרמב"ם.
“יום הזיכרון הזה מגיע בתקופה קשה למדינת ישראל, בזמן שאנו במלחמה בשתי חזיתות – המלחמה בעזה, שמטרתה השמדת חמאס והחזרת החטופים, והמלחמה בצפון, זו שהתחילה לפני חודשים רבים גם אם רק עכשיו הממשלה שמה לב אליה.
“כשם שללא גבורתם והקרבתם של הנופלים ביום הזיכרון, לא היינו מקיימים ומקימים מדינה, כך ללא גבורתם והקרבתם של דורות שחלמו על ירושלים והגיעו אליה, לא היינו יכולים לזכות לחגוג את יום ירושלים.
“אדוני היושב-ראש, חבריי הכנסת, אדוני השר, 4,500 שיגורי תלול מסלול, 750 שיגורי נ"ט, 600 תקיפות כטב"ם, 28 הרוגים ומתוכם 17 חיילים והשאר אזרחים, 88 פצועים ומתוכם 58 חיילים והשאר אזרחים.
“עוד מספר שאותו העבירה המדינה: 60,372. זה מספר המפונים המעודכן מהצפון נכון ל-22 במאי, לפני שישה ימים.
“ומכם, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש את תמיכתכם בחוק גם כאן בקריאה טרומית, ובעזרת השם, בהמשך בהכנות ובקריאות הבאות, כדי שהחוק הזה ייכנס לספר החוקים, יתקן עוול ארוך שנים, ויאפשר לצעירים יוצאי אתיופיה שיש להם תיק פלילי להמשיך בחייהם ולהשתלב ולתרום לחברה הישראלית כשווים בין שווים.
“מדינה שלמה עוסקת בחטופים בעזה, גורמי ממשלה, צבא, תקשורת – וכאן, בשטח המדינה, נעלמה ילדה, ואין קצה חוט. אני חוזר וקורא לשר הביטחון לרתום את היכולות של צה"ל ולסייע בחיפושים.
“רק על הרצון שלו להביע מחאה על היחס של המדינה לקהילה האתיופית. ואיך מרגיש בן הקהילה שעומד לו רישום פלילי כזה? עוד חשדנות, עוד התגוננות, עוד מחשבות על זה שהוא חשוד טבעי. לכן הגשתי את הצעת החוק הזו.
“אז בשביל להילחם אנחנו חלק, בשביל לתרום למדינה אנחנו חלק, בשביל חלקות בבתי העלמין הצבאיים אנחנו חלק; אבל ביחס של המשטרה ומערכת המשפט – אנחנו לא חלק?
“ומכאן אני קורא לציבור הישראלי, ציבור שהתגלה ומתגלה בכל יום בעוצמות וביכולות כבירות, בערבות הדדית, בעזרה, בקבלת האחר – אנשי התנחלות שקפצו ב-7 באוקטובר לאחיהם בעוטף, אנשי שמאל שהגיעו עם תרומות ללוחמים ביהודה ושומרון, משפחות שתרמו משלהן לאחיהם מהצפון מהדרום – ועכשיו אני פונה לציבור: אמצו את אחיכם בני הקהילה, קבלו אותם כשווים בין שווים בכל המרחב הציבורי.
“כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ציון יום שורדי טבח 7 באוקטובר הוא הניצחון שלנו. אבקש לספר על משפחת שינדלר, סיפור אחד מני רבים. הסיפור של משפחת שינדלר מכרם שלום הוא סיפור גבורה.
“מה שאנחנו, כקהילה, מבקשים זה יחס הוגן, יחס שווה, בדיוק כמו החוק שאני מעלה מחר במליאה.
“ואני אומר שוב, כמעט 5% מסך הנופלים – זה עלה מפעמים קודמות – הינם בני הקהילה, יותר מפי שניים מיחסיה החלקי באוכלוסייה.
“והיום הפסיקה הזאת פוצעת עמוקות קהילה שלמה, קהילה שאותה אני מזכיר כאן יום-יום. קהילה שאני מזכיר את גיבוריה כאן יום-יום בנאום בן דקה, גם אתמול וגם היום ובכל שבוע ושבוע, מגיעה למצב שבו מזכים שוטר שהרג צעיר יוצא אתיופיה.
“במקום שמפגש של צעיר עם שוטר יהיה מפגש שמקרין ביטחון, אנחנו במצב שבו צעירים יוצאי אתיופיה מפחדים ממפגש עם שוטר, ואני מקווה שהדבר הזה יתוקן מכאן ואילך.
“יש שעת צורך כרגע של צה"ל, ועושים את החוק הזה. אבל בהחלט נכון גם לעבוד על השוויון בזכות לשרת בצה"ל ובדברים נוספים.
“כל מחבל שיחוסל, גופתו תוחזק בישראל. בלי לקבל תמורה, לא ישוחררו הגופות.
“- - שרועה על טנדר ומוצגת לראווה ברחובות עזה על ידי מחבלי חמאס הארורים, ומסביב המון צמא דם מריע ומבזה את גופתה.
“החוק שעולה כאן היום נועד ליצור משוואה חדשה: לא עוד מחוות לא ברורות; לא עוד ביורוקרטיה אוטומטית שגורמת להחזרת גופות מחבלים.
“אני בטוח שאין אחד בבית הזה שחושב שבזמן שבנינו ובנותינו מוחזקים בתנאים קשים בשבי, וחלקם כבר לצערנו אינם בין החיים, מגיע פרס לטרור בדמות החזרת הגופות.
“הגשתי הצעת חוק של אי-החזרת גופות מחבלים. מטרת החוק היא החזרת החטופים ויצירת מנגנוני לחץ של הומניטרי תמורת הומניטרי.
“בזמן שאתם יושבים פה, נציגי הרשות הפלסטינית מסתובבים בעולם, נפגשים עם בכירים במדינות המערב ויוצרים תמיכה להכרה במדינה פלסטינית. מדובר בנזק מדיני עצום, מדובר בפרס לטרור.
“כשאנחנו לוקחים אחריות, אז גם התקציב יהיה אחראי, גם אם לצערנו הוא פוגע בשכבות מסוימות.
“התקציב הזה קשה לי, יש בו קיצוצים במגוון תחומים – בחינוך וברווחה, בבריאות ובתרבות – אבל זהו תקציב אחראי.
“אדוני היושב-ראש, בכל שבוע אני משתדל להזכיר כאן במליאה את אחד הנופלים בקרבות, מבני הקהילה האתיופית, שמקריבים במלחמה הזו פי-שניים מחלקם היחסי באוכלוסייה. לצערי, בכל שבוע, עם העלייה במספר הנופלים, אנו מתבשרים על עלייה במקביל גם במספר הנופלים מהקהילה האתיופית – מה שמעיד על מעורבותם, השתלבותם והשירות המשמעותי שאותו הם עושים.
“אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר עמדתי כאן במליאה והזכרתי שבתוך המלחמה שבה אנו נמצאים ראוי לציין את הקהילה האתיופית, שהקריבה את טובי בניה ובנותיה בשבת 7 באוקטובר ובעיקר כעת, במהלך המלחמה. ציינת כי ישנם 20 נופלים מבני הקהילה, חיילים וכוחות הביטחון, שמהווים פי שניים מחלקם היחסי באוכלוסייה; והינה, אמש התבשרנו על עוד גיבורה, 21 במספר, שמסרה את נפשה על הגנת המולדת, סמל שני שי גרמאי, זיכרונה לברכה, שנפלה בפעילות מבצעית בג'נין לאחר שהרכב שבו הייתה נפגע ממטען.
“רק במשטרים אפלים מתקיימת מציאות שבה אין ויכוחים פוליטיים ערים, אך אנחנו צריכים להיות טובים יותר ומכבדים יותר בדרך שבה אנחנו מביעים אי-הסכמות ובאופן שבו אנחנו מציגים עמדות פוליטיות מנוגדות. עלינו לעודד שיח ענייני, פחות התלהמות, יותר שיתופי פעולה סביב המוסכם ופחות עיסוק במפריד ובטפל.
“אני באופן אישי פועל כל העת וחושב כי הדרך הנכונה היא שיח, הבנות, הסכמות ואחדות, תוך שמירה על הערכים והגוון המיוחד שכל אחד מאיתנו מביא כאן למשכן.
“הקהילה האתיופית השתלבה בחברה הישראלית במגוון תחומים מובילים ובתפקידים שונים בצבא ובמערכת הביטחון, ומהווה נדבך חשוב בקיום המדינה.
“אני קורא מכאן לקבינט המלחמה ולרמטכ"ל: אל תזניחו אותם. אל תתפשרו עליהם.
“האחדות של כולנו היא בדבר אחד: גיבוי לדרג הצבאי להשיג את מטרות המלחמה, מיטוט והשמדת חמאס, השבת החטופים במהרה, שינוי המציאות הביטחונית מעתה ואילך בעוטף ישראל.
“אבל אל לנו לבחור את העמדה הנוחה לנו ולהדהד אותה אלא כנבחרי ציבור, ולא אתם, אנשי וערוצי התקשורת. יש לכבד את כלל העמדות ולהשמיע את כולן.
“זו היא קריאת השכמה, תתעוררו, תטפלו במחדלים הללו, תבדקו כמה מנהלים בכירים יש במשרד שלכם, כולכם כל שרי הממשלה, האחריות היא אך ורק שלכם.
“3%; ניהול ביניים – 3.8% בלבד, וניהול בכיר, תקשיבו טוב, 0.3% בלבד. זה ייצוג הולם? זה גיוון תעסוקתי? זו אפליה, והנצחת אפליה בשירות המדינה במשך שנים רבות.
“במדינה מתוקנת נציבות שירות המדינה הייתה חוסמת כל מכרז, כל גיוס עובד במשרדים האלו, לא הייתה מאשרת את מינויי המנכ"לים במשרדכם ללא טיפול בבעיה הזאת.
“התיקון המוצע לחוק יאפשר לקבוע את התנאים הנדרשים כתנאי לזכות להיקרא מטפל באמצעות אומניות בישראל, לרבות תנאים לקבלת תעודת מקצוע, תנאי כשירות, סדרי בחינות, חובות אמון וכללי אתיקה מקצועית, סדרי משמעת ועונשין, חובות כלפי מטופל, הגבלת פרסום מוטעה, פיקוח, אחריות על רישום המטפלים ואחריות על הכרה בתעודות הכשרה ממוסדות בחוץ לארץ.
“בהיעדר חקיקה המסדירה את מקצוע הטיפול באומנות, אין כל פיקוח, בקרה ומעקב על תנאי הכשירות לעיסוק במקצוע ועל התנאים שבהם ניתנים הטיפולים.
“כמעט בשלושה נאומים שאני נואם כאן אני מבשר על פיגועים, ואנחנו חייבים לעשות משהו מסוים.
“קהילות משימתיות ליוו את מדינת ישראל מראשית הקמתה. תרומתן למדינה לא יכולה להימדד. אני גאה לעמוד כאן מולכם, נציגי הקהילות, אנשי העשייה הגואלת גאולת העם.
“אדוני היושב-ראש, כבוד שר הביטחון, חבריי חברי הכנסת, לצערנו גם ביום חגיגי, יום ההוקרה למערך המילואים, אנחנו מתבשרים על פגיעה בשגרה כל כך כואבת, על עוד פיגוע בצפון השומרון. אנחנו רוצים לאחל מכאן החלמה מהירה לפצועים והצלחה מהירה לכוחות הביטחון בתפיסת המחבלים.
“יום ההוקרה הזה מעלה על נס את פועלו של מערך המילואים. היופי במערך הזה הוא הגיוון בו. כשעולות טענות על הקרע החברתי והציבורי, מגיע צו המילואים ומוכיח אחרת. כולנו מתייצבים לקריאתו, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, רווקים בעלי משפחה, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים.
“יש חרדים ראויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, בין אם למדו ליבה או לא
“אדוני היושב-ראש, חברי יוסף טייב מציע החוק, אני רק רוצה להגיד, באמת זו התרגשות גדולה מאוד להצביע על חוק, שבו אנחנו מנציחים את מורשתו וזכרו של רב ענק במדינת ישראל, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה.
“מי שתורם למדינה – המדינה תורמת לו. אם אתה בעל מוגבלות ובחרת לשרת בצבא או בשירות לאומי-אזרחי, מגיע לך יותר; אם אתה עולה חדש ובחרת להיות חלק מהחברה הישראלית, לשרת בצבא או לתרום בשירות לאומי-אזרחי, מגיע לך יותר.
“החוק המובא כאן עושה צדק בתוך צדק. סעיף 15א לחוק שירות המדינה הוא סעיף חשוב שמטרתו ייצוג הולם בתפקידים ציבוריים לאוכלוסיות ספציפיות: עולים, בעלי מוגבלויות, בני הקהילה האתיופית, ערבים וחרדים.
“אני יודע להגיד בכלי ראשון שקהילת ביתא ישראל, כפי שאמר מציע החוק, היא קהילה שחייבת לו הרבה, לא כי הוא אמר שיהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין – כי זה ברור מלכתחילה – אלא כי היה לו אומץ בשנת 1973 לבוא כנגד רבנים גדולים בארץ בעולם, ולהגיד להם בצורה למדנית, עמוקה – הוא כתב את זה בשו"ת – לבוא ולהגיד שצריך כתפיים רחבות כדי להחליט החלטות משמעותיות לאומה הישראלית.
“אני קורא מכאן לחבריי חברי הכנסת: התעלמו משיקולי קואליציה–אופוזיציה, שימו את צה"ל והשירות הלאומי-אזרחי לנגד עיניכם והצביעו בעד החוק בקריאה טרומית שתהיה עכשיו. בהמשך החקיקה נפעל כדי שהחוק יעבור בהסכמה עם כל סיעות הקואליציה. תודה רבה.
“אחד המהלכים שאני רוצה להוביל כחלק מכנסת ישראל יחד עם שר העלייה והקליטה חברי חבר הכנסת אופיר סופר הוא הפרדת יום ירושלים מיום לזכרם יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל – ואני שמח על ההגדרה הזאת.
“הוא חשוב, אבל יש עוד משהו חשוב: היום לזכרם של יהודי אתיופיה שעשו את דרכם לישראל ראוי ליום בפני עצמו; יום שבו החברה הישראלית ומערכת החינוך ילמדו, ישתתפו בפעילויות ובפרויקטים להנצחת היום ולזיכרון ירושלים.
“אנחנו לא מחפשים לכבוש את עזה ולא לייצר מציאות אחרת בתוך עזה, אנחנו מחפשים לייצר לאזרחי ישראל בדרום מציאות שבה הם יחיו בשקט ובבטחה
“יום הגזענות, יום בו נאבקים בגזענות. זו תופעה נוראית. זו תופעה נוראית. ומי שחווה את זה, יודע על מה הוא מדבר. זה לא חייב להיות משהו שהוא ממש גזעני ברמה כזו שעושים לך פעולה אקטיבית. לפעמים זה גם אמירה. לפעמים זה גם הדרה.
“היא לא אשמה, אותה אחת. היא לא אשמה. זה ההנחיות שהיא קיבלה. זו תופעה מזעזעת, תופעה מכוערת, אבל אני רוצה להדגיש כאן מעל במת הכנסת, לא נישאר באותו מקום.
“נכון, עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה שעושה עבודה מדהימה וחשובה מאוד-מאוד כדי להנכיח גילויי גזענות בכל החברה הישראלית, אצל כולם.
“שיח מתלהם, עידוד שיבוש החיים במדינה, קריאה לאי-הגעה למילואים הם אלה שיוצרים קרע בעם.
“חשוב גם שתבינו שהיו בחירות, יש קואליציה, ממשלה, רוב דמוקרטי. תכירו במציאות הזאת. תבינו שהשיח בא מרצון לחיבור, להידברות, לקשר, אבל אין פה כוונה להיכנע חלילה לאיומים.
“מחאה היא מהות הדמוקרטיה, וכל עוד המחאה נשארת בגבולות דמוקרטיים מכבדים, אני מברך ומעודד אותה, אך חלילה לא נקבל איומים על הכנסת והממשלה.
“הצעת החוק צוותי התערבות במשבר, שקידמה לראשונה חברתי סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר, מציעה להקים מערך של צוותי התערבות במשבר בפריסה ארצית, שיאפשר להתערב ולתת מענה ראשוני ורך יותר במצבים של משבר ראשי, ובכך למנוע את החמרתם והפיכת המצב לקיצון.
“במדינת ישראל מערך שירותי הטיפול במשברים נפשיים בקהילה לוקה בחסר. אין כל מענה עבור אדם המתמודד עם משבר נפשי אקוטי ועבור בני משפחתו.
“נוסף על כך, המערך כאמור ימעיט את השימוש באמצעי כפייה, ויביא להימנעות משימוש בערוץ הפלילי, תוך התחשבות – צריך לקחת בחשבון שכשמגיע השוטר, המפגש של אותו מתמודד נפש עם השוטר הופך את זה באופן אוטומטי לאלים יותר, השוטר צריך להגיב, הדבר הזה מסלים ומידרדר, ואז אנחנו מגיעים להחרפת הבעיה במקום לפתרון.
“ראוי ונכון לתגמל את משרתי המילואים ביתר שאת גם בעת הזאת שאנחנו עכשיו יודעים להגיד שהנושא הביטחוני הוא כל-כך חשוב וזה נופל על הגב של משרתי המילואים, נכון וטוב לתגמל אותם ביתר שאת, גם מבחינה כספית, אבל לא רק זה, גם מבחינת ההערכה וההוקרה וההבנה שהציבור יודע להגיד שמשרתי המילואים הם באמת גם החוסן שלנו, גם הביטחון שלנו וגם הגאווה שלנו על כך שמדינת ישראל תהיה שלמה ובטוחה בכל עת.
“אני קורא מכאן לכולם לשמור על נכס חשוב זה מכל השפעה וחדירה של נושאים ומאבקים פוליטיים – זו הערובה לחוסן הלאומי שלנו.
“הסיפור של סרבנות הוא דבר מסוכן עבור החברה הישראלית, אסור לחיילי המילואים ולמנהיגים הפוליטיים לערב את צה''ל
“הדרך הנכונה להתמודדות מתחילה היום, לפני שהרעידה תגיע, וכנראה היא תגיע, לפי ההיסטוריה: חיזוק מבנים, בתי חולים בפריפריה, מוכנות של משטרת ישראל וארגוני החירום, זו הדרך להגיע מוכנים לרעידת האדמה, שלצערנו אנחנו יודעים שתגיע.
“אז כן, הקרקע שווה יותר, המחיר של הדירות שווה יותר, אבל גם חיי האדם במרכז שווים יותר? הכתובת על הקיר, נורת אזהרה, דגל אדום – את כל המילים האלה שמענו ונשמע בעוד ועוד דוחות מבקר, ובינתיים כלום לא נעשה.
“אבל שירות המילואים איננו פשוט לא רק בשל הסכנה הביטחונית לשלום המשרתים, הוא איננו פשוט בגלל ההכרה והתגמול שאינם מסופקים להם.
“ובהזדמנות זו, לאחר שקיבלתי את אמון חברי ועדת חוץ וביטחון להיות יושב-ראש ועדת המשנה ליו"ש, אני מתכוון לקדם יחד עם חברי הממשלה ושר האוצר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ קידום זכויות ותנאים לתושבים ביו"ש, שכפי שאנו רואים לוקחים חלק אקטיבי בחובות האזרחיים, ולצערי לא מקבלים את הזכויות כראוי.
“כולנו משרתים במילואים יחד, כתף אל כתף. וחיילי המילואים שומרים על כולנו, בלי הבחנה. בואו נתאחד ונסייע להם בחקיקה, בהחלטות ממשלה, בתגמול ובהערכה המגיעה להם בדין.
“המורים האלה אומנם לא מלמדים את ילדיי ואת ילדי רוב יושבי הבית הזה, אבל המורים האלו הם העתיד של המדינה, חבריי חברי הכנסת, בין אם בלימוד עברית לעולה שיוכל להשתלב בחברה ובמשק, בין אם מורים המלמדים את ילדינו, ועליהם אנו סומכים – בחינוך הילדים אין ימין ושמאל, אין קואליציה ואופוזיציה. לא תראו אותי עומד כאן ומאשים את הממשלה הקודמת, כמו שלא אאשים את הממשלה הנוכחית. כולנו מאוחדים סביב הנושא. אני מבקש מכל חברי הבית הזה: אנא, עזרו אחד לשני, שתפו פעולה.
“מדובר במורה עם תואר שני, עם הרחבת הסמכה להגשה לחמש יחידות, שביצע בבית הספר שני תפקידי רוחב נוספים, שאוהב את העבודה מכל הלב, והוא נאלץ לעזוב את המקצוע בגלל השכר הבלתי-אפשרי.
“עניתי לו שאכן, השם "מפלגה" מעיד על פלגנות, אך אני לא מחפש במליאה את המפלג אלא את המאחד. אנו כאן מייצגי ציבור, וכפי שאמרתי בנאום הבכורה, אני מתכוון לשמוע ולהקשיב לקולות השונים.
“אנא הקפידו על דיון ענייני, על אופוזיציה לוחמת כנגד הממשלה ולא כנגד המדינה.
“המהלכים שהממשלה וסיעתי בתוכה מקדמים נועדו להחזיר את הכוח של הבוחר, את הכוח שהוא נותן לרשות המחוקקת.
“עלינו לשמור על שיח מכבד, על שפה נקייה, אני בטוח שכולכם מסכימים איתי. אומנם בלהט הדיון, באש הוויכוח, קשה לעצור, קשה להתעכב, אך אני מאחל לנו שנצליח להקפיד על לשוננו ולכבד את הציבור ששלח אותנו כאן לכנסת ישראל.
“מעורבת בבוקר הזה גם התרגשות עצומה, כי זו לי הפעם הראשונה על הדוכן הזה, אבל גם כאב עצום על העובדה שאנחנו פותחים את היום החגיגי הזה – יום כל כך משמעותי לעם ישראל, ובפרט לקהילת ביתא ישראל, יום שיש בו הרבה מאוד כוחות כדי להביא לכך שאנחנו קהילת ביתא ישראל זכינו ועלינו ארצה עוד לפני ארבעה עשורים – אבל מאידך לראות בני עוולה שעושים פיגוע ללא הבחנה ומנסים לרצוח בנו ולקעקע את הקיום שלנו כאן. זה כואב, אבל מאידך אני אומר להם: כמו שלא חשבנו לרגע לצאת לתלאות, למסעות, להגיע לארץ הקודש, כך לא נירתע משום דבר שאויבינו ירצו לעשות כאן בארץ ישראל.
“אנחנו רוצים שהיום הזה לא ימשיך להיות רק יומה וחגה של הקהילה האתיופית בישראל, אלא של כלל ישראל. למה? כי יש בו אלמנטים מאוד משמעותיים של אחדות, של חידוש הברית עם הקדוש ברוך הוא, של שמירת הזהות היהודית, של זקיפות קומה לאומית, של המון נושאים. ולכן ליום הזה יש ערך כל כך חשוב.
“יום הסיגד הוא יום ייחודי ליהודי אתיופיה, והוא מהווה יום משמעותי בחיי הדת של הקהילה. קיומו מדי שנה בשנה מהווה מוקד לגיבוש הזהות היהודית, הרוחנית והקהילתית.
“בעזרת השם ביום רביעי הקרוב יתקיים יום מאוד מיוחד. הוא נקרא יום הסיגד. הוא לא חג, הוא יום סיגד, יום של תפילה, תחינה ואחדות ושלמות העם והארץ.