ציטוטים
“המציאות היא מאתגרת, ויש בזה משהו מאוד מבזר, שנותן המון אחריות וכוח לשלטון המקומי, וגם נותן בסופו של דבר תוצאות, מחזיר לנו את התוצאות בחזרה.
“וגם שיתוף הפעולה בין ראשי רשויות – כשראשי רשויות ביחד מגבשים חזית בכל מיני סוגיות, גם בהקשר – שוב אני לוקח את זה לצפון ולדרום, למאבק סביב שדה תעופה, לנושא סביב העוטף, לנושא סביב קו העימות וכו' וכן על זה הדרך – הדברים האלו מייצרים אימפקט חשוב ומשמעותי.
“נכון, היה כישלון גדול ב-7 באוקטובר, אבל על כל ניהול המערכה הרב-זירתית הזאת – למקד בהתחלה בעזה, להסיט ללבנון, ללכת לאיראן ולחזור ללבנון ולצאת, ועוד פעם לאיראן.
“נכון, לא הכול בידינו, אבל חלק נכבד מההזדמנויות האלו נוצר הודות לפעילות הברוכה של צבא ההגנה לישראל; לניהול המערכה מבחינה אסטרטגית בצורה נכונה. זה לא קרה משום מקום, ולכן מאוד התקשיתי להבין את הדיסוננס של הדברים שלו – מצד אחד זה היה נשמע כאילו הוא נותן פה נאום שכל כולו הסבר למה המערכה מנוהלת בצורה נכונה, ואחר כך, בסיבוב השני, הוא כבר עבר לסיבוב של פופוליזם, של להתחיל לספר למה לא הכרענו פה ולמה לא הכרענו שם, ואיך הוא היה עושה את הדברים אחרת.
“אני שומע עכשיו את הנאום של יושב-ראש ישראל ביתנו, חבר הכנסת ליברמן, ואני אומר: ואללה, לדעתי, אתה רק היית צריך למחוא כפיים לראש הממשלה על מה שקרה פה. נכון, היה כישלון גדול ב-7 באוקטובר, אבל על כל ניהול המערכה הרב-זירתית הזאת – למקד בהתחלה בעזה, להסיט ללבנון, ללכת לאיראן ולחזור ללבנון ולצאת, ועוד פעם לאיראן.
“רפורמת מקצועות הרישוי יצרה היסטוריה, שבעצם אנשים כמו רואי חשבון יכולים לעבוד מהיום הראשון, כאן, במדינת ישראל.
“איפה האחריות הציבורית שלי, לקפוץ ברשת על איזה אחוזון שלא יודע מה? אם אתה באמת רוצה להועיל לטובת הציבור, אז זה המקום וזו הצורה.
“לא קיצוץ בסלי קליטה. אנחנו כולנו מתמודדים עם קיצוצים, אין מה לעשות.
“רפורמת מקצועות הרישוי יצרה היסטוריה, שבעצם אנשים כמו רואי חשבון יכולים לעבוד מהיום הראשון, כאן, במדינת ישראל. אולי לא כעצמאים, אבל יכולים לעבוד. עורכי דין – לא עורכי דין, סליחה, שם לא הצלחנו, אבל לגבי רואי חשבון, לגבי יועצי השקעות, לגבי אדריכלים, מהנדסים, וטרינרים, מורים ודברים מאוד מאוד מרשימים.
“אני חושב שבאמת יש לנו אתגר אמיתי של שימור – זה לא חונה במשרד העלייה והקליטה – שימור מוחות, שימור אנשים שהולכים ומפתחים קריירה ומייצרים re-location מסיבות כלכליות. זה לא התחיל היום, מיליון ישראלים בארצות הברית זה לא דבר שקרה ביום אחד. צריכים להיות ערים לעניין הזה.
“אני לא אתעלם מהקושי שחוק השבות מציב, במיוחד אל מול אתגר הגיור, כי בסוף אנחנו רוצים לחיות, להמשיך להתקיים כאן, כבני עם אחד. וזה קושי ערכי, פנימי, שאנחנו חווים אותו.
“מדינת ישראל לא באמת פעלה שם בצורה מספיק אמיתית כדי להביא, לעודד עלייה מאוסטרליה. באופן דומה, גם לא מאנגליה וגם לא מארצות הברית, וגם לא מצרפת. נכון, נעשו פעולות, אבל לא פעולות לאורך זמן בכדי להניע תהליך אמיתי.
“האנשים האלה מגיעים לרשויות שלמות, למרחבים שלמים, ואין מי שידבר איתם את השפה – לא רק את השפה, אין מי שידבר איתם את התרבות. הפעילות היא לא מותאמת.
“כולנו מבינים עד כמה המכון הזה חשוב למחקר ולפיתוח ולמקום האסטרטגי בהיבטים האלו של מדינת ישראל בהיבט הבין-לאומי. למכון גם נגרם נזק רב – עד שאתה לא נמצא שם, אתה לא מתחיל לחוות את גודל הנזק.
“גם מעל במה חשובה הזו אני קורא לראשי האקדמיה בישראל שלא לתת יד לגורמים שמחלישים את חוסנה של המדינה בזמן מלחמה. חופש אקדמי הוא אש הבערה של המחקר, וחשוב שלא ישמש לאג'נדות אישיות מלאות בשקרים ותעמולה זרה, שמזהמות את השיח המחקרי ומדירות סטודנטים מהאקדמיה בישראל.
“ביקרתי – ככה כותב שר החינוך – במכון ויצמן במהלך חודש יוני, אחר הפגיעה שספג בעקבות מתקפת הטילים האיראנית. בעוד שהמכון פועל למען האנושות בפיתוח תרופות למחלות סופניות, משטר האייתולות האיראני פועל לפיתוח פצצת אטום וטילים בליסטיים כדי להשמיד את מדינת ישראל.
“כשר החינוך וכיושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה שימור וחיזוק מעמדה של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל ובכלל זה מוסדות מחקר מובילים בעלי תרומה לאומית ובין-לאומית מובהקת, הוא יעד לאומי מרכזי שמונח על סדר-יומי גם בעיתות משבר.
“שנה אחר שנה אנחנו קולטים כבר למעלה מ-500 רופאים עולים. אנחנו מדברים על 519 רופאים עולים בשנת 2024 ו-541 רופאים עולים בשנת 2025. המודל הזה, שהוא ככה מצליח, בהחלט – ופה צריך לומר שזה נעשה תודות לשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות, ממש הקמנו יחידה משותפת – הוא מודל שיכול להצליח בעוד מקצועות בתחום המדע ובתחומים אחרים.
“שנית, מבחן התמיכה בפעילות ארגוני ילדים ונוער הוא מבחן נפרד לחלוטין והוראותיו שונות, וההשוואה בין שני המפעלים החשובים, ששונים אחד מהשני, כפי שהסברתי, אינה הוגנת, ולא מדובר כלל בעיוות או אי-שוויון מהותי כנטען בדברי ההסבר.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מפעלי תנועות הנוער וארגוני הנוער פועלים בפריסה ארצית במשימות לאומיות. כשר החינוך, ובמסגרת המדיניות שמוביל המשרד, אנו רואים בעשייתם עשייה חשובה מאוד לחוסן החברה הישראלית בזמני שגרה ובחירום ודואגים למענה תואם לצורכיהם.
“תנועת הנוער אינה מקבלת תמיכה לפי מספר החניכים בכל סניף אלא לפי גודלה ביחס ליתר תנועות הנוער.
“לעניין תדירות קיום האומדן, המבחן אינו מורה על קיום אומדן בתדירות מסוימת, ולפיכך אין הפרת נהלים בקיום אומדן חדש, זאת אומרת כרגע הכול לפי הנהלים.
“הצעת החוק נועדה לשמר את זיכרון אירועי 7 באוקטובר והיא כוללת שלושה יסודות מרכזיים: 1.
“עם פתיחת מערכת תקומה ב-7 באוקטובר 2023, הוריתי לעובדי משרד החינוך לתגבר את מערך הפסיכולוגיה בשירות הציבורי. לבקשתנו, קיבלנו תקציבים תוספתיים, מעבר לתקנים, לטובת הרחבת המענים הפסיכולוגיים בתחום האבל, הטראומה והשכול, בהתערבויות רציפות קצרות וארוכות טווח.
“כמדיניות שר, אני פועל לתגבור ולחיזוק השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בכלל ועבור האוכלוסיות השונות והמגוונות שבנגב בפרט.
“באפריל 2025 נחתם הסכם חדש לפסיכולוגים בשירות הציבורי. שיפור תנאי השכר הביא לעלייה של כ-200 תקנים חדשים בכל הארץ.
“גורמי המקצוע מבקשים להדגיש בהזדמנות זו כי שיחה ישירה, רגישה ואמפתית על אובדנות אינה מכניסה רעיונות לראש, אלא מייצרת הקלה במידת המצוקה הנפשית, ויכולה למנוע ניסיון אובדני.
“חבר הכנסת ביטון, אני רק אספר שאנחנו בשיתוף עם איילה בלוך עם אוניברסיטת בר אילן, מסיימים – התחלנו, לא מסיימים – אבל מסיימים אירוע אחד של הסבה של פסיכולוגים עולים, כדי שיעסקו בשיקום והלוואי ונצליח להרחיב את זה, ואין לי ספק שזה יתרום למאמץ - -
“לאחרונה הצלחנו לרתום את משרד הביטחון, המינהל האזרחי ומשרד האוצר לנושא, ואנו מקווים כי בקרוב יוקצו המשאבים והתקציבים לכלל הגורמים הרלוונטיים, כדי להביא לשינוי בטווח הקצר והארוך.
“משרד החינוך ימשיך להשקיע משאבים רבים לטובת החינוך הערכי הבלתי-פורמלי של תלמידי ישראל מתוך התפיסה שמסגרות הנוער הן מנוע חינוכי ראשון במעלה ,והן לב ליבו של עיצוב דור העתיד.
“אני שמח לבשר כי בימים האחרונים הוספנו סכומים משמעותיים לתוכנית, כאשר סכום התקנה נכון להיום גדול מהסכום בשנה שעברה, ועומד על 58 מיליון ש"ח.
“תוכניות אופק הן תוכניות חשובות מאוד, המייצרות שוויון הזדמנויות לבני הנוער מהפריפריה לפני צבא, ומציבות אותם בתפקידי פיקוד וקצונה בשירות משמעותי בצה"ל.
“וככה, מטבע הדברים, בהיותי שר העלייה והקליטה, אז אני יותר מתחבר ויותר לומד ויותר מבין עד כמה המסורת של יהודי אתיופיה חשובה לנו, לעם ישראל.
“בפתח הדברים שלי, אני מבקש לקבוע בצורה ברורה: מדינת ישראל אינה ערוכה כנדרש לקראת רעידת אדמה הרסנית. על פי הנתונים של ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, בישראל ישנם כיום כ-80,000 מבני מגורים בני שלוש קומות ומעלה אשר נבנו לפני 1980, ומצויים בסיכון גובר להיפגע ברעידת אדמה.
“בשלב זה חיוני להמשיך ולהעמיק את העבודה על הצעת המחליטים בנושא ולהביאה לאישור. ההצעה הזו היא אבן יסוד בחיזוק המוכנות הלאומית וביסוס התשתית הנדרשת להתמודדות מיטבית עם תרחיש של רעידת אדמה.
“חוק שמובא היום לפניכם מתמודד עם תופעה חמורה שבמשך שנים נמשכה מתחת לאפינו, גורם חיצוני המכונה אונר"א, שהיה אמור לספק סיוע אזרחי בלבד, חרג במודע והפך למנגנון שהזין פעולות שפגעו בביטחון מדינת ישראל.
“חלק בלתי נפרד מהחובה הזו הוא הפסקת כל מתן שירותי יסוד – חשמל, מים ותשתיות – לאלה שמסכנים את אזרחי המדינה. זו לא רק אזהרה, זו אמירה חד משמעית, מי שמערער את הביטחון שלנו אינה זכאי להמשיך ליהנות מהשירותים שלנו.
“החוק הזה סוגר פרצה מסוכנת שהתרחבה במשך שנים, מחזיר את האיזון לידיים שלנו, מוודא שמדינת ישראל היא זו שמקבלת את ההחלטות.
“המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת והשריפות ביהודה ושומרון והשפעתן על הציבור באזורים אלו ובישראל. נושא זה הוצב בראש סדר העדיפויות – יהודה ושומרון לא תהיה החצר האחורית או הסביבתית של מדינת ישראל.
“בוודאי שצריך לקיים דיון ולראות מה נכון ומה לדייק, ויש כאן מסר אחד, שבהחלט נראה לי שחשוב שניקח אותו איתנו, שחג הסיגד ומסורת יהודי אתיופיה צריכים להיות נחלת כלל עם ישראל. זה חג שמבטא בעצם את הקשר לארץ ישראל, את הקשר לעם ישראל, חרף הגלות הקשה והארוכה, גלות שבמקרה של יהודי אתיופיה ועשרת השבטים בכלל היא ארוכה יותר.
“סך הצורך בהגדלת התקציב הנובע מהימשכות הלחימה עומד על כ-30 מיליארד שקל. מהם 29 מיליארד לתקציב הביטחון, והיתרה – למימון הוצאות הריבית והוצאות נפגעי האיבה הנובעות מהמלחמה בכלל וממבצע עם כלביא בפרט.
“אני חושב שממשלת ישראל פועלת לעמוד בשתי מטרות המלחמה – גם בהכרעת חמאס וגם להשבת החטופים.
“העברת התקציב הנוסף מייצרת יציבות וודאות למשרדי הממשלה השונים לטובת התנהלותם עד תום שנת הכספים. בפרט, התקציב הנוסף מייצר את התשתית הפיסקלית המאפשרת את המשך המאמצים הביטחוניים, המשך ניהול המלחמה וצמצום הפגיעה בהתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון.
“אף על פי כן, נוכח החרפת הצרכים הביטחוניים מעבר ליכולת ההכלה של המסגרת הנוכחית, מביאה הממשלה חוק זה לאישור הכנסת, תוך מודעות גבוהה למשמעויות שינוי מסגרות התקציב במהלך שנה שוטפת והשפעותיו על הסביבה הכלכלית.
“אנחנו נמצאים בימים של מלחמה, והימים האלה של ימי רביעי, בעיניי מלאים בפופוליזם, בהצעות חוק פרטיות שתכליתן בסוף לנסות לייצר מבוכה.
“אני חושב שאני לא צריך פה תעודת יושר ותעודת אומץ לגבי העצירה של חוק המעונות. הייתי השר היחיד שעשה את זה, ואני גאה בזה, ויש לי ויכוחים בתוך הממשלה.
“כיום החוק קובע לגמלאים אלו הנחה של 50% עד 400 קוט"ש בחודש, ואינו מאפשר שינוי או הגדלה של הטבה זו, מה שיוצר מצב בלתי שוויוני כלפי אוכלוסיות אחרות שיכולות לקבל הנחות גדולות יותר לפי שיקול דעת השר.
“שלום, אדוני היושב-ראש, אקרא את הדברים בשם השר אלי כהן. אבקש להעלות היום הצעת חוק אשר יאפשר לתקן עיוות מוסרי וחברתי. מטרת המוצע היא לאפשר לשר האנרגיה בהתייעצות עם שר הרווחה ובהסכמת שר האוצר להגדיל את ההטבה בצריכת חשמל גם לגמלאים מקבלי הבטחת הכנסה, בדומה לסמכות שכבר קיימת לגבי אוכלוסיות נזקקות אחרות.
“התיקון מבקש לתקן אפליה זו ולאפשר גמישות בקביעת ההטבות גם עבור אוכלוסייה זו. קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה הזו. תיקון זה בא לתקן את חוסר הצדק.
“מדובר בהצעת חוק ראויה, שתשית על המעסיק חובה לבדוק אשרה של עובד זר בטרם קבלתו לעבודה. השר חושב שיהיה בכך כדי לסייע למאמצי רשות האוכלוסין וההגירה במלחמה כנגד תופעת העובדים הבלתי-חוקיים, מלחמה שמסייעת בראש ובראשונה לשמור על שוק התעסוקה בישראל ועל היקף התעסוקה של אזרחי ישראל.
“ואני רוצה לומר: יש לנו הזדמנות לעשות מהלך היסטורי. יש לנו הזדמנות להביא באמת, לא כקמפיין, חלקים נרחבים שלא היו שותפים לשרת בצה"ל.
“כפי שראש הממשלה הצהיר, ישראל תשלים את חיסול חמאס, תשיב את כל חטופינו, תבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל ותחזיר את תושבי הצפון בבטחה לבתיהם. אני חושב שאת התוצאות רואים.
“אם אנחנו רוצים להתנהג כאופוזיציה שהיא לא אופוזיציה בעת מלחמה, אלא לעשות שימוש ציני פוליטי בכל מיני סוגיות – אני מבין, זה מאתגר.
“אני חושב שבפרספקטיבה – ואני אומר את זה כתושב הצפון, כתושב הצפון שאומנם לא חווה את החזית הקדמית ביותר, אבל בהחלט ילדיי חוו לא מעט בבתי הספר את האזעקות ואת כל מה שהולך באזורנו, וגם אנחנו אולי – בפרספקטיבה ארוכת זמן אנשים מבינים שלא היה נכון לתקוף כבר בהתחלה בצפון, והיה נכון למקד את המאמץ בחזית הדרומית. בסוף, במלחמה צריך לרכז מאמץ. במלחמה צריך גם לנהל תחבולה.
“החלטת הקבינט על הפסקת אש אינה קשורה לצווי המעצר אשר הוצאו הרבה לפני ההחלטה על הפסקת אש. ממשלת ישראל פועלת באופן ענייני ובהתאם לתוכנית מלחמה, וכמובן, בהתאם לחוק. תודה רבה.
“השמדנו תשתיות תת-קרקע, פגענו בהם, החלשנו אותם, ובחרנו בהפסקת אש משלוש סיבות. הראשונה שבהן זה התמקדות באיום האיראני; השנייה זה ריענון כוחות וחידוש מילואים, ואין צורך להרחיב בכך יותר. אני חושב שכל מי שחי את השטח וחי את המציאות מבין על מה אני מדבר; והסיבה השלישית זה ניתוק בין הזירות, גם בזה עסקנו לא מעט.
“מדובר בהצעה חשובה מאוד, שאני תומך בה. באופן האמור נוטריונים יוכלו לשמור על רישיונם, אך במקביל להקפיא את עיסוקם לתקופה מסוימת, שבמהלכה לא יידרשו לשאת בעלויות של מאות שקלים בגין אגרת הרישיון.
“לפני סיום, אציין כי חסרות בהצעת החוק מספר הוראות שיאפשרו יישום מיטבי של ההסדר החדש, ולכן הממשלה החליטה כי המשך הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרד המשפטים ויבוצעו תיקונים לפני אישור סופי של הצעת החוק.
“בשל ייחודיותם של אירועי 7 באוקטובר והצורך במתן מענים שלא קיימים בחוק נפגעי פעולות איבה ובמתן מענים משלימים למענים הקיימים, מינה שר האוצר ועדה ציבורית למתן סיוע לנפגעי האירועים.
“כעת נדרש התקציב לצורך יישום המלצות הוועדה בהקדם האפשרי. על כן מוצע לאשר חוק תקציב נוסף שני לשנת הכספים 2024, שיחליף את חוק התקציב הנוסף הראשון.
“התוספת המוצעת מיועדת למימון הצרכים הבאים: 2.9 מיליארד ש"ח להארכת משך הפינוי, הריענון והסיוע לאוכלוסייה ביישובים שלגביהם התקבלו החלטות הממשלה – מתוך סכום זה, 2.
“רופאים – הקמנו יחידה, בשיתוף עם משרד הבריאות, שהתפקיד שלה לעסוק בקליטת רופאים. בחרנו את ד"ר אפרת אפללו ממשרד הבריאות. הקמנו אגף שלם שהתפקיד שלו לעסוק בעליית רופאים. גייסנו לזה תקציב – כן, משרד הבריאות, "נפש בנפש", אנחנו.
“אנחנו כן יכולים לייצב נורמות, לייצב סטנדרטים ולשפר ולטייב, וזה מה שאנחנו עושים.
“אז נגענו בדיור – רפורמה משמעותית. לדעתי, היו לפחות שלושה שרים שרצו לקדם אותה.
“ייצרנו רפורמה שלמה רחבה בעברית. כל זה היה לאחר שחיזקנו את האולפנים הממשלתיים. אז יש מנעד רחב ללימודי עברית. אנחנו נמשיך לחזק את לימודי העברית גם בחו"ל, כי אנחנו מוצאים בכלי הזה כלי מעודד עלייה, ואנחנו ניקח את הדברים הטובים שעשו קודמינו ואנחנו נשפר עוד את הדברים האחרים.
“אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לפנות מעל בימה זו, כשאני שומע את הקולות מצרפת, את הדאגה – שומע אותה כבר בתקופה האחרונה ובימים האחרונים ביתר שאת – ואני רוצה לומר ליהודי צרפת, הגם שחשוב לנו שאנטישמיות לא תהיה בשום מקום אחר בעולם, בטח לא במדינות מערביות, בטח לא אצל בנות בריתנו: מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי כולו ומדינת ישראל מזמינה אתכם כאן לבוא הביתה, לשוב הביתה. אנחנו נשמח שתגיעו לכאן. אנחנו עמלים כל הזמן לשפר את תוכניות הקליטה, ואנחנו נתכנס עוד בימים הקרובים כדי לשפר עוד את תוכניות הקליטה.
“גם בהקשר הזה, של הטיפול בצפון, אנחנו נדרשים לבהילות ונדרשים לדחיפות. אנחנו נדרשים לתנועה הרבה יותר מהירה בשביל להניע את הקמתה של אותה מינהלת ונדרשים גם כן אחר כך לביצועים גם במהירות וגם באיכות, בדומה למה שנעשה במינהלת תקומה.
“אנחנו מחויבים לכולם, כי כולם מתמודדים עם אתגר בלתי אפשרי – "בלתי אפשרי" זאת לא המילה הנכונה, עם אתגר קשה מאוד.
“אנחנו כן ראינו, וציינו את זה קודמיי, שמינהלת תקומה עשתה עבודה משמעותית בדרום. עדיין, הדרך עוד ארוכה אבל יש דרך, יש חזון.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים – השר וסרלאוף, ביקשתי שתשב להקשיב – בערב בו אנחנו מתקנים את גיל הפטור משירות מילואים, ובו בזמן אנחנו נמצאים בעת מלחמה, בעת מלחמה קשה, מן הקשות שידעה המדינה, ומן הקשות שידע העם.
“וכשאנחנו עומדים להצביע כאן על החוק הזה, שסביבו התפתח איזשהו שיח סימבולי בעניין חוק הגיוס, אני חש חובה עמוקה לעמוד כאן מעל בימת הכנסת ולבטא את אשר על לבי, ואולי על ליבם של רבים אחרים.
“אבל התביעה היא: היו עימנו גם אתם בשירות הצבאי. אנחנו נהיה עם חזק יותר, אנחנו נהיה צבא חזק יותר, ולא רק בגלל מספר היחידות, מספר הטנקים, מספר המטוסים, אלא בגלל היחד, בגלל רוח האחדות, בגלל האמונה שתפעם, בגלל הערבות ההדדית, בעיקר בעיקר בגלל היחד, בעיקר בגלל העימו אנוכי בצרה.
“בהצעת החוק מוצע לקבוע בהוראת שעה הסדר מיוחד לעניין דייר ממשיך מיוחד. לפי ההסדר המוצע, משרד הבינוי והשיכון יהיה רשאי לאשר למי שהם בני משפחה של חטופים, נעדרים או נרצחים, כאמור, שהם גם בני משפחה של זכאי לדיור ציבורי ושהתגוררו בדירה הציבורית עם הזכאי ערב פטירתו או ערב מעבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית לתקופה כמצוין בהצעת החוק.
“3,000 מורים של אונר"א שקראו לרצח החטופים. אז בזה נתחיל את הדברים שלי.
“אני חושב שיהיה נכון, אם אתם תיזמו – אמרתי, בסוף אני לא יכול לומר לכם ליזום, אבל אם אתם יוזמים, ואני חושב שזו הכוונה, דהיינו, ליזום דיון בחוץ וביטחון או בפלטפורמה אחרת על העניין הזה, הזה אני חושב שזה חשוב. שם המקום לדבר על זה.
“אז המענה של שר הביטחון להצעה לסדר-היום הוא כך: אגף השיקום במשרד הביטחון פועל כעת על מנת לטפל באלפי פצועי המלחמה מקרב חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לספק להם מעטפת רפואית רווחתית ושיקומית מלאה, וכן מענה לכלל צורכיהם.
“יש כאן מספר גורמים שהם גם צריכים לתאם את עבודתם ולשתף פעולה בהקשר הזה יחד עם משרד הביטחון, אגף השיקום.
“אין ספק שארגון אונר"א, מעצם קיומו, מנציח את בעיית הפליטות והמשך פעילותו באופן ארוך טווח מנוגן לאינטרס הישראלי.
“הם שואלים לא אחת מה מניע את האנשים לשבת מדי יום שישי באופן של מחאה, כביכול, ליד ביתי, ולמחות על אותה תוכנית, על הרפורמה המשפטית.
“אני אספר לכם, חבריי, שמדי יום שישי בחודשים האחרונים מתקיימת מחאה ליד ביתי בתחנת ההסעה במושב טפחות, ואנשים יושבים שם ושותים קפה, ומשוחחים עם החברים במושב, משוחחים גם עם בני משפחתי, ובעיקר נוצר שיח אמיתי, שיח של פנים אל פנים, שיח מעמיק. הילדים שלי בערב שבת נפעמים מהאנשים, מהיושר ומהערכים שהם מביאים. הם שואלים לא אחת מה מניע את האנשים לשבת מדי יום שישי באופן של מחאה, כביכול, ליד ביתי, ולמחות על אותה תוכנית, על הרפורמה המשפטית.
“כן, אנחנו נבחרנו, ואני מאמין לגמרי בצורך החיוני לקדם את הרפורמה המשפטית בכלל, ובפרט את העברת החוק שנוגע בצמצום עילת הסבירות.
“ואני רוצה לומר דבר אחרון: הציפייה שלי – כן, תחזקו אותנו, ואני פונה פה לאזרחי ישראל, לעם, תתבעו שיח יותר עמוק, תתבעו שיח שהוא פחות של גימיקים, שהוא פחות של טוויטר, כי זה השיח היחיד. אם נדע לדבר איש אל רעהו, ככה גם נדע לשמור על חזון מדינת ישראל – על החזון שהוא גדול מכולנו, מכל האנשים – על חזון מדינת ישראל.
“טוב, הודעת הממשלה היא: היא תומכת בעלות התקציבית של החוק. חזק וברוך, חבר הכנסת ביטן. כל טוב.
“הסיפור הזה ממחיש את הצורך שלנו לדאוג לזכויותיהם הביטוחיות ולרווחתם של המתנדבים.
“האתגר הזה ממחיש לנו עד כמה גדולה החשיבות של כוחות הביטחון, כוחות ההצלה למיניהם וסוגיהם. תמיד, תמיד תמיד תמיד, הפעולה שלהם תהיה כרוכה בסיכון, במאמץ וגם בכאב, והכול בסוף גם יוצר חיבור גדול, חיבור של אחדות.
“חרף המחלוקות, אנחנו חייבים, חייבים חייבים, לדעת לומר איש לרעהו "חזק", כדי לנצח ולהכריע את הטרור, לנצח ולהכריע את אויבינו.
“עם ישראל, העם היהודי, נלחם כדי להפסיק את השואה הנוראה.
“האנשים הללו מותירים אחריהם מורשת חשובה, משמעותית, לעם היהודי, לעם ישראל ולתקומתה של מדינת ישראל.
“הוקמה ועדת שרים לענייני מערך המילואים וגובש צוות מיוחד שעוסק בימים אלו בהרחבת התגמולים לאנשי המילואים ושיפור תנאיהם. בין היתר, בוחן הצוות שיפוי מעסיקים, הרחבת הטבות לסטודנטים, חיזוק המעטפת המשפחתית, העלאת גובה התגמול המזערי למשרתי המילואים המשתכרים בשכר נמוך ועוד.
“כשאנחנו מדברים על המאבק האחרון, על המאבק שמתרחש עכשיו, על הסוגיה שהיא חשובה, שנמצאת בלב-ליבה של הדמוקרטיה הישראלית, אנחנו צריכים לדעת שיש קווים שלא חוצים. ודווקא עכשיו, מה שנקרא "התזמון", ואני מברך כמובן ואתייחס אחר כך לדברים, התזמון שלכם, של היוזמה שלכם לדון בחרדת קודש בסוגיית אנשי המילואים – נראה לי שזה גם רגע אחד לעצור, להתבונן ולזכור שאנחנו מדברים על המילואימניקים מצד אחד, וכשאנחנו מדברים על חובת שירות המילואים, בשניהם אנחנו צריכים לעסוק בחרדת קודש, גם כשאנחנו מדברים על המילואימניקים וגם כשהמילואימניקים מדברים על חובת השירות שלהם.
“משרתי המילואים – העוזבים את הבית, הילדים, העבודה, מותירים מאחור את האישי, לובשים את המדים ובאים לשרת את המדינה – ראויים לכול הערכה והוקרה.
“לא אמרתי לוותר על הרפורמה; לא אמרתי לשנות אותה מקצה לקצה. להשאיר את המהות, אבל לקיים הידברות.
“המשימה שלנו היא לנצח את הטרור, להכריע את הטרור. הוא לא התחיל היום והוא כנראה גם לא ייגמר מחר – אבל זה לא לתירוצים, זה פשוט מה שצריך לעשות.
“כמובן, חבריי, המלחמה בטרור היא מלחמה סיזיפית, עיקשת, ואיננו יכולים לפטור אותה רק בהצהרות כאלו ואחרות, אלא אנחנו מחויבים בעניין הזה לתוצאות, ואנחנו כממשלת ישראל ניבחן על כך. אנחנו מחויבים לכך, אנחנו התחייבנו על זה, התחייבנו לחזק את המשילות כאן, פנים, בתוך מדינת ישראל, והתחייבנו לחזק את זכות העמידה שלנו, את העמידה שלנו כאן על זכותנו בארץ הזו, בארץ ישראל.
“כאילו לא הייתה מערכת בחירות, וכאילו לא הייתה כאן הכרעה ברורה שנתנה 64 מנדטים לממשלת ימין, שהציגה אג'נדה, שהציגה בצורה ברורה מה היא הולכת לעשות ואותה היא הולכת לקדם.
“אני כן רוצה, אדוני היושב-ראש, לברך על פעולות הממשלה הן בהקשר של המיידיות – המיידיות של ביצוע האיטום של הבתים, משהו שנשחק בשנים האחרונות בהקשר של הרס הבתים. אנחנו מבינים שזה גורם מרכזי בסוגיית ההרתעה; והן ליתר הפעולות, כמו חקיקת שלילת התושבות שאף מקבלת הסכמה רחבה כאן בבית הזה גם מסיעות האופוזיציה.
“לא ידעתי שלמפלגה להחזיק עמותות ואיך היועמ"ש ומבקר המדינה עוד לא חוקרים את זה בכלל?