ציטוטים
“ובהזדמנות זו אני אקרא לציבור להצטרף למאגר מחזיקי כרטיס אדי לתרומת איברים.
“אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור.
“על שולחן המליאה מונחת היום החלטה חשובה להפוך את הוראת השעה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, להוראת קבע בספר החוקים של מדינת ישראל.
“מאז תחילת 2024 הוגשו, גברתי היושבת בראש, 230 כתבי אישום בגין סחר וייבוא נשק בלתי חוקי; ומי שעוקב אחרי הפעילות של המשטרה רואה שכל יום ויום יש עוד תפיסות ועוד נשק ועוד תחמושת, רימונים ולבנות חבלה. הציגו לנו בדיון בוועדה מדגם שהם ערכו בפרקליטות במחוז ירושלים, תל אביב וחיפה. הם בחנו 109 תיקים, וב-38 תיקים מתוכם הם הפעילו את הכלי הזה ספציפית. זאת אומרת אנחנו מדברים על 40% מהתיקים שהכלי הזה משתמש ומוכיח את עצמו – מציל חיים, נותן כלי אפקטיבי לגורמי אכיפת החוק.
“תודה רבה, גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן מעל בימת הכנסת במטרה להכריע את עתידו של אחד הכלים המרכזיים והאפקטיביים ביותר שיש למדינת ישראל במאבק בפשיעה החמורה ובנשק הלא חוקי. על שולחן המליאה מונחת היום החלטה חשובה להפוך את הוראת השעה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, להוראת קבע בספר החוקים של מדינת ישראל.
“לכן אני קורא לכל החברים שיושבים בבית הזה מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, לתמוך בהצעת החוק ולהפוך את הוראת השעה להוראת קבע כדי שנוכל להמשיך במלחמה הבלתי מתפשרת להשבת המשילות, ההרתעה והביטחון לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
“הנתונים האלה מעודדים, אבל הם ממש לא הסיבה לעצור. הם הדלק שלנו להמשיך להגביר את הקצב להעמיק את האכיפה. מערכת אכיפת החוק אומרת לנו בקול ברור: הכלי הזה נחוץ כדי להמשיך ולהילחם על הביטחון ברחובות מדינת ישראל. אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור.
“הנשק הבלתי חוקי הוא אחד ממחוללי הפשיעה המרכזיים ביותר במדינת ישראל. הוא זה שגובה חיי אדם חפים מפשע, ולא פעם הוא גם זה שזולג ישירות לפעילות טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל.
“חשוב לציין, אנחנו לא רק עוצרים את העבריינים, אנחנו גם מכים בהם במקום שהכי כואב להם – הכיס. במסגרת הפעילות שנגרמת כתוצאה מהחקיקה הזאת חולטו מיליוני שקלים מעברייני הנשק וארגוני הפשיעה – כסף ששימש לתדלק את הטרור האזרחי ברחובותינו.
“חברי כנסת יקרים, חבריי, הנתונים האלה הם לא יד המקרה, הם תוצאה ישירה של הכלים שנתנו כאן, בכנסת הזו בוועדה לביטחון לאומי למערכת אכיפת החוק. הודות לחוק המאבק בנשק הבלתי חוקי נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בהיקף הפעילות בשטח. חשוב לציין, אנחנו לא רק עוצרים את העבריינים, אנחנו גם מכים בהם במקום שהכי כואב להם – הכיס. במסגרת הפעילות שנגרמת כתוצאה מהחקיקה הזאת חולטו מיליוני שקלים מעברייני הנשק וארגוני הפשיעה – כסף ששימש לתדלק את הטרור האזרחי ברחובותינו.
“מערכת אכיפת החוק אומרת לנו בקול ברור: הכלי הזה נחוץ כדי להמשיך ולהילחם על הביטחון ברחובות מדינת ישראל. אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור.
“חברים, האתגרים שעומדים בפנינו הם אתגרים גדולים, אך השלטון המקומי הוכיח שהוא העוגן האמיתי של מדינת ישראל. ככל שנמשיך לעבוד יחד – הכנסת, הממשלה, השלטון המקומי – נוכל להעניק לרשויות את הכלים והסמכויות, וכך להבטיח לאזרחי מדינת ישראל סביבה נקייה יותר, רשויות חזקות יותר ואיכות חיים טובה יותר. תודה רבה.
“במשך כמעט שני עשורים החקיקה הייתה תקועה בגלל חסמים ופלונטרים רגולטוריים, בזמן שתושבי מדינת ישראל המשיכו לסבול משרפות פיראטיות ועשן חונק.
“בשעות הקשות ביותר, כשהמערכות כולן עמדו בפני אתגרים חסרי תקדים, הרשויות המקומיות והעומדים בראשן, העובדים והעובדות, היו שם עבור אזרחי ישראל. בקו העימות, בפריפריה, במרכז, הן סיפקו ביטחון, רווחה, חינוך, דיור חלופי ומעטפת קהילתית תומכת.
“בוועדה סירבנו להרים ידיים, הובלנו מאבק עיקש, התמודדנו עם משוכות קשות, והעברנו את החוק בוועדה בקריאה השנייה והשלישית, והוא מונח כאן על שולחן המליאה.
“מתוך תפיסה זו הובלנו בוועדה צעדים דרמטיים לחיזוק הרשויות ולשמירה על בריאות הציבור. בראש ובראשונה נכנסנו לעומק משבר משק הפסולת במדינת ישראל. במשך כמעט שני עשורים החקיקה הייתה תקועה בגלל חסמים ופלונטרים רגולטוריים, בזמן שתושבי מדינת ישראל המשיכו לסבול משרפות פיראטיות ועשן חונק. בוועדה סירבנו להרים ידיים, הובלנו מאבק עיקש, התמודדנו עם משוכות קשות, והעברנו את החוק בוועדה בקריאה השנייה והשלישית, והוא מונח כאן על שולחן המליאה. אני מאוד מקווה שבקרוב, ביחד, כמו שעבדנו בוועדה – קואליציה, אופוזיציה, משרדי הממשלה והשלטון המקומי והאזורי – נעביר אותו גם כאן בקריאה שנייה ושלישית, והוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל ויעניק כלים יוצאי דופן לרשויות להתמודד עם המשבר הגדול ביותר במדינת ישראל, משבר הפסולת – לנתק את ארגוני הפשיעה ולייצר הסדרה עבור אזרחי מדינת ישראל ועבור איכות החיים שלהם.
“אבל עכשיו אני אפנה אלינו כאן, אל הבית פנימה. חברים, צריך להגיד ביושר, אנחנו יכולים לחוקק כאן חוקים מצוינים, והממשלה יכולה לקבוע מדיניות מרחיקת לכת, אבל בסופו של דבר מי שפוגש את המציאות בשטח הוא השלטון המקומי. בישראל ישנן 260 רשויות מקומיות, ביניהן 83 עיריות, 120 מועצות מקומיות, 54 מועצות אזוריות, שתי מועצות מקומיות תעשייתיות ועוד ועד מוניציפלי. הציבור, דרך אגב, אדוני היושב-ראש, יודע להעריך את עבודתם. לפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 72% מהציבור נותן אמון בשלטון המקומי. בסופו של דבר, מי שפוגש את המציאות, את האזרחים, מביט בהם בגובה העיניים בכל בוקר ומספק מענה, זהו השלטון המקומי.
“לכן, אדוני היושב-ראש, לאור הפערים הללו, שמאיימים על עתיד ההתיישבות, החקלאות וביטחון הצפון, אני וחבריי חברי הכנסת שהצטרפו מבקשים לקיים דיון דחוף בנושא כדי להבטיח שהחקלאים שהיו שם בשביל מדינת ישראל בשעתה הקשה יוכלו לדעת שגם המדינה תהיה שם עבורם בשנים הבאות.
“במשך חודשים ארוכים תחת אש, מול טילי נ"ט וכטב"מים, החקלאים בצפון לא עזבו את האדמה. הם קטפו תחת הפגזות, השקו את המטעים ברקע האזעקות, זמרו את הכרמים כשהשמיים בערו, והבטיחו שלכל אזרח במדינת ישראל יהיה אוכל על השולחן. הם לא שמרו רק על הביטחון התזונתי שלנו, הם שמרו בגופם על גבולות המולדת, כי איפה שיש תלם חרוש, איפה שיש ידיים עובדות – שם עובר הגבול של מדינת ישראל.
“אבל כשצוללים אל פרטי התוכנית, מגלים שחוליה מרכזית אחת חשובה עדיין לא קיבלה את המקום הראוי לה – החקלאות.
“חקלאות בצפון היא לא תחביב, היא לא סעיף תקציבי שולי – היא לב פועם של האזור, היא העוגן התעסוקתי, היא הכלכלה המקומית, ולפני הכול היא חומת המגן האנושית של מדינת ישראל.
“לכן, אדוני היושב-ראש, לאור הפערים הללו, שמאיימים על עתיד ההתיישבות, החקלאות וביטחון הצפון, אני וחבריי חברי הכנסת שהצטרפו מבקשים לקיים דיון דחוף בנושא כדי להבטיח שהחקלאים שהיו שם בשביל מדינת ישראל בשעתה הקשה יוכלו לדעת שגם המדינה תהיה שם עבורם בשנים הבאות. החקלאים הם קו ההגנה הראשון של הצפון במלחמה. עכשיו הגיע הזמן שהם גם יהיו הראשונים בראש סדר העדיפויות של השיקום. תודה רבה.
“חוסר הוודאות הזה מסכן את עתידה של החקלאות בצפון. אי-אפשר לדבר על הבאת 100,000 תושבים חדשים לצפון כשאין ודאות מספקת עבור מנוע הצמיחה המרכזי באזור. אם אנחנו רוצים צפון חזק, משגשג, צומח, אנחנו חייבים להשלים את תוכנית החומש ולהכניס לתוכה פרק חקלאות משמעותי, מתוקצב ומעוגן עד שנת 2030. כי בלי חקלאות – אין התיישבות, ובלי התיישבות – אין גבול.
“כשאני נוסע בכבישי הגולן, בין היישובים ובין צירי התנועה המרכזיים, יש מקומות שהטלפון פשוט מפסיק לעבוד. אין קליטה, אין תקשורת, אין דרך לקבל התרעת חירום ולעיתים גם אין דרך להזיק עזרה. במדינת ישראל של 2026 זו מציאות שאסור להשלים איתה.
“מאז 7 באוקטובר צה"ל ומערכת הביטחון הגיעו להישגים משמעותיים, חסרי תקדים ובלתי רגילים ברצועת עזה. הלוחמים שלנו פירקו תשתיות, פירקו את ארגון הטרור חמאס, חיסלו את כל מי שפלש למדינת ישראל ב-7 באוקטובר, היכו את רצועת עזה מכות אנושות. אבל אסור, אסור, שיהיה פה שום ספק: המלאכה עדיין לא תמה. צה"ל מחזיק ב-70% מרצועת עזה, לא במאת האחוזים, ועדיין יש מחבלים ברצועת עזה.
“אזרח שנמצא בדרכים בזמן אזעקה ואינו מקבל התרעה לנייד, נהג שנקלע לתאונת דרכים ואינו יכול להזעיק עזרה, או תושב שנקלע לאירוע ביטחוני ואין לו דרך ליצור קשר עם כוחות החירום וההצלה – כולם עלולים לשלם מחיר כבד על כשל תשתיתי שניתן וצריך לתקן.
“בעולם שבו כמעט כל שירות ציבורי נשען על תשתיות דיגיטליות, ניתוק תקשורתי פירושו פגיעה ממשית באיכות החיים של התושבים. אבל האתגר החמור נמצא יותר בדרכים. במציאות הביטחונית המורכבת שבה אנחנו חיים אירועי חירום עלולים להתרחש בכל רגע. אזרח שנמצא בדרכים בזמן אזעקה ואינו מקבל התרעה לנייד, נהג שנקלע לתאונת דרכים ואינו יכול להזעיק עזרה, או תושב שנקלע לאירוע ביטחוני ואין לו דרך ליצור קשר עם כוחות החירום וההצלה – כולם עלולים לשלם מחיר כבד על כשל תשתיתי שניתן וצריך לתקן.
“נכון להיום, יותר מ-13 יישובים ברמת הגולן, יותר משליש מהיישובים, עדיין ממתינים לחיבור לקווי תקשורת יציבים המבוססים על סיבים אופטיים בין יישובים. במקום זאת, רבים מהם נשענים על תשתיות רדיו ישנות ומוגבלות שעלולות לקרוס בתנאי מזג אוויר קשים.
“אסור לנו בשום פנים ואופן לחזור לקונספציה המסוכנת שאין יותר איום. הקונספציה הזו היא זו שהביאה אותנו ל-7 באוקטובר; בזה שלא לקחנו את האיום מרצועת עזה בצורה רצינית; זה שהתייחסו אליו במערכת הביטחון כאיום משני.
“נכון להיום, יותר מ-13 יישובים ברמת הגולן, יותר משליש מהיישובים, עדיין ממתינים לחיבור לקווי תקשורת יציבים המבוססים על סיבים אופטיים בין יישובים. במקום זאת, רבים מהם נשענים על תשתיות רדיו ישנות ומוגבלות שעלולות לקרוס בתנאי מזג אוויר קשים. כאשר התקשורת נופלת לא מדובר רק באי-נוחות – מדובר בפגיעה ביכולת לעבוד, ללמוד, לקבל שירותים חיוניים, לנהל שגרת חיים תקינה.
“חסמים רגולטוריים, תהליכי תכנון מורכבים ועלויות פריסה גבוהות אינם יכולים להמשיך לעכב תשתית שהיא צורך אזרחי וביטחוני מהמעלה הראשונה.
“אני מבקש לציין את פעילותה החשובה של מועצה אזורית גולן והעומד בראשה, ראש המועצה אורי קלנר, שהמועצה פועלת בנושא ללא הפסקה, ממפה את אזורי הכשל, מקדמת פתרונות טכנולוגיים ומסייעת ככל יכולתה לקידום מיזמים, אך השלטון האזורי אינו יכול להתמודד עם האתגר הזה לבדו.
“- - אסור לנו לאפשר מצב שבו מרכבי ההגנה הבסיסיים ביותר של יישובי קו העימות ייפגעו, בעוד שאנחנו יודעים שיש איום בשטח. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני פונה לחבריי כאן בכנסת, בוודאי לממשלה, לשר הביטחון ולמערכת כולה, להחזיר לראש סדר העדיפויות ולא לפגוע בתקציב מרכיבי הביטחון של יישובי קו הגבול. תודה רבה.
“הוא נשלח אליי מצוות החירום היישובי ומהנהגת הקיבוץ, אלה אותם תושבים גיבורים שנמצאים בקו הראשון של גבולה של מדינת ישראל. הם פנו אליי בעקבות הדיון שאנחנו רוצים ליזום כאן – חברי הכנסת שהצטרפו – בנושא קיצוץ דרמטי בתקציב מרכיבי הביטחון של יישובי הגבול. הדברים שלהם, אדוני היושב בראש, צריכים להרעיד את קירות הבית הזה.
“מה שמספרים לנו תושבי נחל עוז, שקורה בשטח, שאכן, החמאס מנסה לחזור להתעצם; הוא מנסה לחזור ולשקם את התשתיות שלו, את ייצור הרקטות, את הפעילות הצבאית שלו.
“אנו מדברים בבית הזה לא מעט על חיזוק הפריפריה, על פיתוח ההתיישבות ועל החוסן הלאומי, אבל כדי שכל אלה יהפכו למציאות בשטח חייבות לעמוד מאחוריהן תשתיות תקשורת אמינות, מתקדמות ונגישות. הזכות של כל אזרח להיות מחובר לשירותים חיוניים, למערכת חינוך, לעולם התעסוקה, ובעיקר להיות מחובר בשעת חירום.
“תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני עומד כאן היום לא כחבר כנסת, אלא כתושב רמת הגולן, כמי שמתגורר ומגדל את ילדיו ברמה. כשאני נוסע בכבישי הגולן, בין היישובים ובין צירי התנועה המרכזיים, יש מקומות שהטלפון פשוט מפסיק לעבוד. אין קליטה, אין תקשורת, אין דרך לקבל התרעת חירום ולעיתים גם אין דרך להזיק עזרה. במדינת ישראל של 2026 זו מציאות שאסור להשלים איתה.
“תודה רבה. מדינה שמבקשת מאזרחיה להתיישב בגבולותיה, לעבד את אדמתה ולחזק את אחיזתה באזורים אסטרטגיים חייבת להבטיח להם שהם יוכלו לקבל התרעות חירום, להזעיק עזרה בכל מקום שבו הם נמצאים. למרות ההכרה בחשיבות הנושא והיעדים שנקבעו, הביצוע עדיין מתעכב. חסמים רגולטוריים, תהליכי תכנון מורכבים ועלויות פריסה גבוהות אינם יכולים להמשיך לעכב תשתית שהיא צורך אזרחי וביטחוני מהמעלה הראשונה.
“אסור לנו בשום פנים ואופן לחזור לקונספציה המסוכנת שאין יותר איום. הקונספציה הזו היא זו שהביאה אותנו ל-7 באוקטובר; בזה שלא לקחנו את האיום מרצועת עזה בצורה רצינית; זה שהתייחסו אליו במערכת הביטחון כאיום משני. הדבר הזה התנפץ על כולנו ב-7 באוקטובר. המציאות הוכיחה בדרך הכואבת ביותר כמה התפיסה הזאת הייתה שגויה. אסור לנו להרשות לעצמנו שום חזרה לשאננות או להסתת תשומת הלב.
“מה שמספרים לנו תושבי נחל עוז, שקורה בשטח, שאכן, החמאס מנסה לחזור להתעצם; הוא מנסה לחזור ולשקם את התשתיות שלו, את ייצור הרקטות, את הפעילות הצבאית שלו. הצבא עובד ומסכל פעם אחר פעם, אבל ארגון הטרור מנסה לחזור ולעמוד על רגליו. האיומים שאנחנו רואים בלבנון, איום הרחפנים, עלול חלילה להפתיע אותנו גם ברצועת עזה, ואסור לנו להקל בכך ראש.
“עלינו לוודא שמי שבחרו לתת מעצמם למען המדינה, יקבלו את הכלים וההזדמנויות לבנות כאן את עתידם; שאותם הגיבורים יקבלו ליווי באקדמיה, סיוע בהשתלבות בעולם התעסוקה, בהכשרה מקצועית, דיור ובתמיכה בהקמת בית ומשפחה.
“אלו לא רק מענים חברתיים, אלא הדרך שלנו לומר להם: אתם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אם ידענו לחבק את החיילים הבודדים לאורך שירותם, עלינו להמשיך ולצעוד לצידם גם ביום שאחרי, לא מתוך רחמים, אלא מתוך הערכה עמוקה למי שבחרו להגן על המדינה, ולעיתים אף לעזוב הכול למענה. מדינת ישראל התברכה בצעירים ובצעירות כאלה, וחובתנו לוודא שהם יכולים להגשים כאן את החלומות שלהם בדיוק כפי שהם מסייעים להגן על החלום הציוני של כולנו.
“החיילים האלו הם גיבורים, הגיבורים השקטים שלנו. הם לא ביקשו הנחות, לא ביקשו להתחמק. הם ביקשו לתרום. הם חומת המגן שלנו בחזית, והם ההוכחה המובהקת ביותר לכך שהציונות חיה, נושמת, בועטת ומנצחת. הסיפור של החיילים הבודדים אינו מסתיים בשירותם הצבאי. עבור רבים מהם השירות הוא רק הפרק הראשון במסע שלהם במדינת ישראל. עלינו לוודא שמי שבחרו לתת מעצמם למען המדינה, יקבלו את הכלים וההזדמנויות לבנות כאן את עתידם; שאותם הגיבורים יקבלו ליווי באקדמיה, סיוע בהשתלבות בעולם התעסוקה, בהכשרה מקצועית, דיור ובתמיכה בהקמת בית ומשפחה.
“החיילים האלו הם גיבורים, הגיבורים השקטים שלנו. הם לא ביקשו הנחות, לא ביקשו להתחמק. הם ביקשו לתרום. הם חומת המגן שלנו בחזית, והם ההוכחה המובהקת ביותר לכך שהציונות חיה, נושמת, בועטת ומנצחת.
“אותם חלוצים של המאה ה-21 מורכבים ממשפחות שעזבו מרכזים עירוניים נוחים, לקחו את ילדיהם, עלו לקרקע במקומות שלא היו בהם תשתיות, לא היו קווי מים, לא רשת חשמל, לא כבישי גישה. הם לא עשו זאת גם כגנבים בלילה אלא בשליחות ובעידוד ובתמיכה מלאה של משרדי הממשלה השונים. לאורך השנים הם הקימו מיזמים מפוארים, משקים, חקלאות, נטעו כרמים, גידלו צאן, פתחו את שעריהם לתיירות ישראלית ובין-לאומית, והפכו את חבל הארץ המאתגר הזה למוקד משיכה משגשג.
“חובה עלינו כמחוקקים להעניק להם את הגב, להסיר את איום התפוגה מעל ראשם, לתת להם את הכלים ולהמשיך להכות שורשים, לשמור על אדמות המדינה ולהפריח את השממה. לכן אני פונה לכל חברי הכנסת וחברת הכנסת מהאופוזיציה להצביע בעד החוק החשוב הזה בקריאה הראשונה, למען החלוצים, למען עתיד מדינתנו.
“אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנו נדרשים לתיקון בחוק חשוב, בחוק הרשות לפיתוח הנגב, תיקון שמבקש לחזק את פיתוחם של מיזמים חקלאיים תיירותיים משולבים בנגב – אזור שהוא לא רק חבל ארץ ייחודי ומרהיב אלא גם מרחב בעל חשיבות אסטרטגית לאומית למדינת ישראל.
“מעבר לתרומה הכללית, לתיירות ולחקלאות, המשפחות הללו הן הקו המגן הראשון של מדינת ישראל לאדמות הלאום בנגב. בנוכחותן הפיזית, בעיניהן הפקוחות ובנחישותן, נחישותן הבלתי-מתפשרת, הן אלו ששומרות על הריבונות ועל המשילות יום-יום, לילה-לילה. לא סתם אמר דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, שאם לא נעמוד על המדבר, לא תעמוד תל אביב. לדבריו, הראייה ההיסטורית אומרת לנו ששום דבר יהודי לא יהיה קיים בארץ אם לא נבטיח את ניצחונה של הציונות, והמגינים על הנגב הם המגינים על הציונות.
“המשמעות: מפעל חיים של עשרות שנים, חקלאות, תיירות ומיזמים גדולים, השקעות עתק של משפחות שנתנו את נשמתן למען מדינת ישראל ועמדו כקו ההגנה שלנו בדרום, עלולים לרדת לטמיון בגלל סעיף טכני, שרירותי, של תאריך תפוגה. זהו מצב שלא נוכל להשלים איתו.
“אבל היום אותם מגינים, חלוצי הנגב, ניצבים חסרי אונים מול שעון חול ביורוקרטי שמאיים לעצור את פועלם. לפי החוק הקיים, בשנת 2027, ממש בשנה הבאה, רמ"י תהיה רשאית להפסיק להקנות זכויות במקרקעין לאותן חוות. המשמעות: מפעל חיים של עשרות שנים, חקלאות, תיירות ומיזמים גדולים, השקעות עתק של משפחות שנתנו את נשמתן למען מדינת ישראל ועמדו כקו ההגנה שלנו בדרום, עלולים לרדת לטמיון בגלל סעיף טכני, שרירותי, של תאריך תפוגה. זהו מצב שלא נוכל להשלים איתו. זו לא דרכה של הציונות. זו לא דרכה של התנהלות של מדינה חפצת חיים השומרת על חלוציה.
“מעבר לתרומה הכללית, לתיירות ולחקלאות, המשפחות הללו הן הקו המגן הראשון של מדינת ישראל לאדמות הלאום בנגב. בנוכחותן הפיזית, בעיניהן הפקוחות ובנחישותן, נחישותן הבלתי-מתפשרת, הן אלו ששומרות על הריבונות ועל המשילות יום-יום, לילה-לילה.
“חבריי, כשאנחנו נושאים את עינינו אל עבר מרחבי הנגב, אנחנו לא רואים רק חול, סלעים וגבעות חשופות; אנחנו רואים את העתיד, את החזון, את עומק הריבונות של מדינת ישראל. במשך עשורים אנו מדברים על הפרחת השממה, משננים סיסמאות על יישובי נגב ושמירה על אדמות הלאום, אך ההיסטוריה לימדה אותנו שחזון אינו מתממש על גבי ניירות במשרדים ממוזגים. חזון לא מכה שורשים מעצמו. חזון מתממש אך ורק בזכות אנשים, והאנשים הללו, האנשים האלה שאנו מדברים עליהם היום, הם חלוצי חוות הבודדים.
“בנוסף, כדי לבנות חומת אש בצורה ומנגנון חסר פניות, הצעת החוק קובעת הסדר מיוחד וחסר תקדים בכל הנוגע לפתיחה בחקירה או בהעמדה לדין של אישי ציבור בכירים כמו ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת. פתיחה בחקירה נגדם תהיה טעונת אישור של בית המשפט המחוזי והחלטה על הגשת כתב האישום תהיה טעונת אישור של ועדה חיצונית ועצמאית המנומקת במערכת התביעה. זהו צדק במובנו המזוקק ביותר.
“חשוב לי להדגיש שהצעת החוק הזו אינה מופנית כלפי אף אדם או כלפי אף נושא משרה. להפך, היא נועדה לאפשר למוסד הייעוץ המשפטי לממשלה למלא את תפקידו הייעוצי במלוא המקצועיות והאחריות, מבלי שירבוץ מעליו צילו של הנטל הפלילי כלפי האנשים שאיתם הוא עובד. היא מבטיחה מערכת תביעה עצמאית חפה משיקולים זרים שפועלת נטו למען הצדק ולמען אזרחי מדינת ישראל. לכן כאן, אדוני היושב-ראש, אני קורא לכלל חברי הבית מהאופוזיציה ומהקואליציה - -
“אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים היום בשלב מכריע של אחד התיקונים המוסדיים החשובים והנחוצים ביותר בתולדות המערכת השלטונית במדינת ישראל. הצעת חוק התובע הכללי ופיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שעולה היום לקריאה ראשונה, הוא חלק מהליך מקיף, יסודי ומתבקש שנועד לחזק את עקרונות שלטון החוק, למנוע ניגוד עניינים מבניים ולבסס מחדש את אמון הציבור באכיפה ובמשפט.
“בבסיס המהלך הזה עומד כשל מבני עמוק שכולנו חיים איתו כבר עשרות שנים. כשל שבמסגרתו אדם אחד חובש שני כובעים שונים, סותרים ומנוגדים בתכלית. מצד אחד, היועץ המשפטי לממשלה הוא עורך הדין של הממשלה, הוא השותף האסטרטגי לגיבוש המדיניות שלה; הוא מנסח עבורה חקיקה, ולעיתים אף פועל כמתווך פנימי בין משרדי הממשלה השונים. הוא עובד עם הממשלה שכם אל שכם, יום-יום, שעה-שעה, אך מן הצד השני אותו אדם מחזיק בסמכות הפלילית העליונה ביותר – הוא ראש התביעה הכללית, הוא זה שמכריע האם לפתוח בחקירה פלילית או להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה ונגד אותם השרים שהוא מייעץ להם. זוהי סתירה מוסדית עמוקה שהפכה למקור הקבוע של שחיקה באמון הציבור.
“היום, חבריי חברי הכנסת, אנו מביאים את הפתרון המדויק והמאוזן. הצעת החוק הזו מציעה מודל מוסדר, ברור, לפיצול התפקידים והסמכויות לשני בעלי תפקידים נפרדים ועצמאיים, היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. התובע הכללי יעמוד בראש התביעה הכללית ולו יהיו נתונות כל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי כדי להבטיח את ניתוקו המלא מכל שיקול פוליטי. הוא ימונה על ידי הממשלה מתוך מועמדים שתמליץ עליהם ועדת ציבורית לתקופת כהונה קצובה של שש שנים. בהפעלת סמכויותיו הוא יהיה עצמאי לחלוטין בשיקוליו ולא תהיה עליו מרות זולת מרות הדין.
“זוהי סתירה מוסדית עמוקה שהפכה למקור הקבוע של שחיקה באמון הציבור.
“הצעת חוק התובע הכללי ופיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שעולה היום לקריאה ראשונה, הוא חלק מהליך מקיף, יסודי ומתבקש שנועד לחזק את עקרונות שלטון החוק, למנוע ניגוד עניינים מבניים ולבסס מחדש את אמון הציבור באכיפה ובמשפט.
“התובע הכללי יעמוד בראש התביעה הכללית ולו יהיו נתונות כל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי כדי להבטיח את ניתוקו המלא מכל שיקול פוליטי.
“אנו מסדירים כאן בצורה ברורה את מערכת היחסים. חוות הדעת המשפטיות ישקפו ככלל את הדין הקיים, אך אם הממשלה תראה טעם לכך, היא לא תהיה חייבת להתייחס לחוות דעת מסוימת כמשקפת את הדין ותהיה רשאית לפטור את גורמי הרשות המבצעת מחובה זו, וכן גם לגבי ייצוג המדינה בערכאות הסמוכות. קביעת עמדת המדינה בהליכי משפטים תהיה נתונה חזרה בידי הממשלה. במקרים שהיועץ יסבור שלא ניתן לייצג עמדה זו או שהשר הנוגע בדבר יסבור שעמדת המדינה לא תיוצג כראוי, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שעמדתה תוצג באמצעות עורך דין אחר. לצד זה אנחנו שומרים על האינטרס הציבורי במובנו הרחב באמצעות מינוי משנה בכיר ליועץ המשפטי לממשלה שיופקד על תחום קריטי זה.
“מן הצד השני היועץ המשפטי לממשלה. חובתו הראשונה של היועץ המשפטי תהיה לסייע לממשלה בהגשמת המדיניות והיעדים במסגרת הדין ולהעניק ייעוץ משפטי לכל גורמי הרשות המבצעת. הוא יעמוד בראש המערך ובראש הפרקליטות שאינה עוסקת בתחום הפלילי. מאחר שהיועץ נועד לסייע לממשלה ליישם את המדיניות שבשמה נבחרה, הוא ימונה על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה, שר המשפטים, וכהונתו תהיה תואמת לתקופת כהונתה של הממשלה שמינתה אותו.
“מאז פרוץ המלחמה אחים ואחיות התייצבו בכל מקום שבו מדינת ישראל נזקקה להם: בבתי החולים, בחדרי המיון, בשטחי הכינוס, בחזית הלחימה ובזירות הפגיעה בעורף. הם קיבלו פצועים מהקרבות, ליוו לוחמים שנאבקו על חייהם, הרגיעו משפחות והוסיפו תקווה ברגעים הקשים ביותר.
“אנחנו צריכים השקעה ענקית בתשתיות, בחינוך שיבטיח שוויון הזדמנויות לכל ילד בגולן, בתחבורה וברפואה שיצמצמו את המרחק מהמרכז, ובתעסוקה שתהפוך את הצפון ממקום ששורדים בו למקום שמשגשגים בו.
“הבאנו ודאות עם מנגנון לחיצת כפתור לחמש שנים, שבעל עסק לא יצטרך להתחנן לפיצוי, אלא בכל פעם שתהיה הסלמה, המנגנון יהיה מוכן וערוך ללחיצת הכפתור. הגנו על העובדים ועל המעסיקים עם פתרונות יצירתיים בחל"ת והכרה בימי הלחימה הראשונים.
“היישובים בדרום הגולן לא נכללו במתווה המורחב, והמאבק שלי ושל ראשי הרשויות לא מסתיים כאן. אישור המתווה הוא אכן הישג אדיר, ההרחבה שלו היא חשובה, אבל הוא רק שלב אחד.
“במהלך מבצע שאגת הארי הוכחנו שהחוסן הלאומי שלנו נמדד לא רק בכמות המיירטים של כיפת ברזל, אלא ביכולתה של המדינה לתת גב כלכלי למי שהעסק שלו נפגע בגלל המלחמה. רבותיי, המציאות הביטחונית אינה עוצרת בהגדרות של פיקוד העורף. לא הסכמתי, יחד עם חבריי לוועדת הכספים, ולא יכולנו להשלים עם מצב שבו עסקים סופגים פגיעה אנושה ונשארים מאחור רק כי הם לא נכנסו להגדרה היבשה של פיקוד העורף – קו עימות.
“ההצעה מקצרת הליכי תכנון ורישוי, שלושה חודשים להגשת תוכנית, שישה חודשים להפקדה ו-12 חודשים לאישור. אם הוועדה המקומית לא עומדת בזמנים, הסמכות עוברת לוותמ"ל.
“החוק כולל גם מסלול יציאה לבעל דירה שאינו מעוניין להמתין לבנייה מחדש. הוא יוכל למכור את זכויותיו ליזם ולקבל תמורה כספית לפי שומה, כאילו מדובר בדירה חדשה באותו אזור, במקרים מוקדמים גם בתוספת מוגדלת.
“מטרתה של הצעת חוק זו המונחת בפניכם היום היא לא להסתפק בהחזרת המצב לקדמותו, אלא לשקם, לבנות מחדש ולשדרג את המתחמים שנפגעו במלחמה במהירות, ברגישות ותוך שמירה על זכויותיהם של הדיירים.
“ב-11/03 פרסם משרד האוצר מתווה פיצויים, אך הוא לא נותן מענה ראוי
“סטודנט שמגיע ומשרת במילואים, ואין לו את היכולת להעמיד לרשותו דירה, לשכור, הוא יכול לקבל העדפה במעונות לסטודנטים. בכלל כתפיסת עולם שירות מילואים סוף-סוף הופך לקריטריון של זכאות והעדפה.
“כל שנה נראית אחרת, אבל המגמה זהה. יש שחיקה מתמשכת בעסקים ברמת הגולן ובצפון. בהתחלה זה היה כתוצאה מהמצב הביטחוני, ואחר כך חוסר הוודאות, ולאחר מכן הניסיון לחזור לשגרה, שנקטעה שוב, במלחמה צודקת והכרחית, אבל בסוף, בקצה, יש תושבים ויש עסקים שמשלמים את המחיר על כך שאין אנשים שמגיעים לצפון.
“מטרתם המוצהרת של המשטים ומשתתפיהם, שהובעה בהזדמנויות שונות, היא פריצת הסגר הימי המוטל על רצועת עזה משנת 2009. במשטים אלה משתתפים פעילים ממדינות שונות בעולם. בעבר השתתפו במשטים אלה גם פעילים הקשורים לארגוני טרור ולארגונים המקדמים את קמפיין ה-BDS והדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.
“בתאריך 11 במרץ פרסם משרד האוצר איזשהו מתווה, מתווה פיצויים, אבל המתווה הזה, לצערנו, גם בדומה למתווים אחרים, לא נותן מענה ראוי, במיוחד לאותם אלו העצמאיים, אותם העסקים הקטנים שמחזיקים את הכלכלה הישראלית, מחזיקים את הפריפריה.
“כאן הכנסת סוף-סוף מביאה ביחד עם הממשלה חקיקה, העדפה מתקנת לאותם אלה שנמצאים במערך המילואים, בדגש לא רק על אותם אלה שמשרתים במערך המילואים, אלא גם על בני ובנות הזוג שלהם, מתוך הבנה ברורה שכשאתה יוצא למילואים, בוודאי יש לזה השפעה גם על התא המשפחתי הקרוב ביותר שלך.
“אין מה לעשות, אזרחי ישראל, בצדק, לא יכולים להגיע לצפון, לא יכולים להגיע לגולן, מתקשים להגיע גם לגליל, והדבר הזה פוגע בצורה ישירה בבעלי העסקים, בחקלאים, בהכנסות הישירות של אותם בעלי עסקים, שהופכים להיות עסקים שנמצאים במסלול הישרדותי.
“כשמשווים עסק לשנה שהוא במשבר אתה לא יכול לסייע לו. אתה לא יכול למדוד את שנת הפיצוי בשנה שגם כך הוא חווה משבר והיה במצוקה.
“בתאריך 11 במרץ פרסם משרד האוצר איזשהו מתווה, מתווה פיצויים, אבל המתווה הזה, לצערנו, גם בדומה למתווים אחרים, לא נותן מענה ראוי, במיוחד לאותם אלו העצמאיים, אותם העסקים הקטנים שמחזיקים את הכלכלה הישראלית, מחזיקים את הפריפריה. הוא קובע איזושהי הבחנה שמי שפונה יושווה ליוני 2023; מי שלא פונה – שזה מאוד רלוונטי אלינו, תושבי הגולן – יושווה ליוני 2025.
“זה מצוין, אנחנו יכולים לעשות עוד בעוד תחומים, לתקן את האפליה וההעדפה המתקנת למשרתי מערך המילואים. להיות סטודנט מילואימניק זה דבר שהוא קשה, הוא לא דבר קל, אבל הוא דבר שהצעת החוק הזאת לפחות מתחילה ומשווה את נקודת הפתיחה.
“ובג'נין אין אזרחים חפים מפשע, בג'נין אין ילדים תמימים. אותם אלו שנולדו ב-2006, בגירוש מגוש קטיף, הם הנוח'בות של 2026 ב-7 באוקטובר. ולכן אין לי כהוא זה, כהוא זה, איזושהי תחושה של רחמים על האויבים שלי.
“אני מגבה את לוחמי צה"ל בכל סיטואציה, גם אם המחיר האגבי הוא ילדים או נשים או – לא מעניין אותי. אנחנו מגבים את הלוחמים שלנו בכל מחיר, ולא משנה מה התוצאה. קודם כול – גיבוי מלא.
“ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה מספר דיונים בסעיף זה, במהלכם התברר כי ההצעה המובאת בו חסרה ואינה בשלה וכי יש להמשיך ולדון בהסדר המוצע, על מנת להשלימו בצורה המיטבית. לאור האמור, מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיף 101 וחלק אחר מההצעה יכלול את יתר הסעיפים.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החברים המצטרפים, נבקש להעלות את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא החרגת תקציבי שיקום ופיתוח יישובי קו העימות הצפוני מהקיצוץ הרוחבי בתקציב המדינה.
“אך בתוך ההחלטה הזו מסתתרת בעיה חמורה, ולשם כך אני עליתי לכאן: הקיצוץ הרוחבי הזה יחול גם על התקציבים הייעודיים לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות הצפוני.
“לכן אנחנו נמצאים כאן, כדי להזכיר שיישובי קו העימות הצפוני נמצאים כבר תקופה ארוכה מאוד במציאות ביטחונית מורכבת ומתמשכת. תושבים שם מתמודדים עם איום יום-יומי, עם פגיעה כלכלית קשה, עם שחיקה, עם מציאות שבה זמן ההתראה הוא אפס. אנחנו חזרנו ודיברנו, והמשמעות היא משמעות קשה ולא פשוטה.
“ואני אומר: התושבים בפריפריה לא מבקשים הנחות, הם מבקשים שהמדינה תעניק להם את מה שמגיע להם כאזרחים שווי זכויות; בוודאי כמו שמגיע לשאר האזרחים, וכך גם אזרחים מקבלים, אלה שגרים במרכז. אנחנו צריכים לראות ביישובי הפריפריה – בוודאי אלו שנמצאים צמוד לגבולה הצפוני של מדינת ישראל – נכס אסטרטגי.
“ב-10 במרץ 2026 אישרה הממשלה תיקון לחוק התקציב לשנת 2026, לצד תיקון להחלטת הממשלה, שנועד להתמודד עם ההשלכות הפיסקליות של מלחמת שאגת הארי. במסגרת ההחלטה הזו נקבע קיצוץ רוחבי של 1.7 מיליארד בתקציבי משרדי הממשלה, מה שנקרא קיצוץ בשיעור של כ-3%. אך בתוך ההחלטה הזו מסתתרת בעיה חמורה, ולשם כך אני עליתי לכאן: הקיצוץ הרוחבי הזה יחול גם על התקציבים הייעודיים לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות הצפוני.
“לכן אני מבקש להחריג במיידי את סעיף 54 בספר התקציב, מה שנקרא רשויות פיקוח, ואת כלל תתי-הסעיפים הנוגעים לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות מהקיצוץ הרוחבי; בנוסף, גם נבקש להחריג את כל החלטות הממשלה הייעודיות לאזור, ובפרט את מה שקשור לשיקום וצמיחה של היישובים בטווח של עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון.
“הטילים הבליסטיים האיראנים הם מפחידים, הם כבדים, הם עושים נזק אדיר, אבל יש לנו התרעה מקדימה, יש לנו התרעה באותו רגע. לתושבי הצפון אין התרעה, זה בום ואזעקה ביחד, צריך להבין את זה, ורמת המיגון, אנחנו יודעים, היא לא שונה מכל רחבי מדינת ישראל, היא לא טובה.
“במקביל, בתי העסק ביישובי קו העימות סופגים פגיעה כלכלית קשה מאוד בשל תדירות האזעקות והאיום הביטחוני. לכולנו ברור כי כולם אוהבים לנפוש אצלנו בצפון וכולם מגיעים, ועכשיו אין תיירות, בוודאי שמאוד מאוד קשה גם לעבוד בחקלאות על קו הגבול, ולכן המציאות הזו חייבת מענה ממשלתי ברור ומדויק לתושבי הצפון.
“בתנאים האלה, עצם היציאה מהבית או הנסיעה למקום עבודה עלולות להפוך לסיכון ממשי, ובכל זאת, ההגדרה הארצית היא של מדיניות מצומצמת. עובדים רבים נדרשים להגיע למקומות עבודה, הם מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן.
“יש להגדיר, אדוני היושב-ראש – וזה דבר שהוא גם נוגע אלינו, למשפחות שלנו שנמצאות עכשיו בזמן התרעה של אפס – להגדיר את כלל יישובי קו העימות במסלול, כמו שהיה בתחילת המלחמה, במסלול האדום והירוק לנזק העקיף, בדיוק כמו שנעשה.
“אלו שבחרו לגדל את ילדיהם מתוך שליחות וציונות על קו הגבול צריכים לראות שמדינת ישראל איתם לא רק בחירום אלא גם בשגרה
“לבנון צריכה לשלם את המחיר הכבד של הפרת הריבונות של מדינת ישראל
“כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, החברים המצטרפים וחבריי לשדולת החקלאות, קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, איננה עוד גוף ביטוחי, היא רשת הביטחון של חקלאות ישראלית; היא המנגנון שמאפשר לחקלאים שלנו בגליל, בנגב, בעוטף, בבקעה, להמשיך לזרוע, לשתול ולהשקיע גם כאשר אירוע אקלימי קיצוני עלול למחוק עונה שלמה ברגע אחד.
“ב-8 בפברואר 2026 פרסמה רשות החברות הממשלתיות מסמך הממליץ על שינוי מבני עמוק בקנט עד כדי סגירה הדרגתית, מיזוג לתוך ענבל חברה לביטוח – ממש הפרטה. המהלך מוצע, כמובן, כפי שמנסים לייצר, כמהלך לייעול ולהוזלת עליות. בפועל הוא עלול לצמצם את המעורבות של נציגי החקלאים ולהחליש את המודל השיתופי שעליו נשענת הקרן.
“צריך להבין, ואני חוזר כאן מדי שבוע: חקלאות במדינת ישראל איננה ענף כלכלי; היא תשתית אסטרטגית חברתית וביטחונית של מדינת ישראל.
“פירוק או הפרטה של מנגנון ביטוח ייעודי עלולים להותיר את החקלאים מול שוק ביטוח פרטי עתיר סיכונים עם פרמיות גבוהות וכיסוי מוגבל.
“מדובר בשקדים, בתפוחים, אגסים, דובדבנים, אפילו, אני חושב, תפוחי אדמה ועגבניות אפילו. זה ממש פוגע בכל רצף ביטחון המזון של מדינת ישראל.
“ולכן, כאשר מדינה חותמת על הסכם סחר, כפי שאמרנו, שמרחיב את הייבוא, מפחית את ההגנות, החובה של המדינה, החובה של משרד האוצר, לייצר מנגנון סדור, שקוף, שיהיה מעוגן גם תקציבי. כי ללא מנגנון כזה, כמו שאמרתי, המסר לחקלאים הוא ברור: תסתדרו, תהיו לבד.
“אדוני היושב בראש, אתה יודע היטב, כתושב הגולן כמוני, ההסכם הזה – ואנחנו לא מתנגדים להסכמים עם המעצמה הגדולה ביותר בעולם, זה דבר שהוא חשוב – הולך לפגוע באופן ישיר בשכנים שלנו, החקלאים היקרים, תושבי רמת הגולן ותושבי הפריפריה.
“אני מבקש להעלות לדיון דחוף את השלכות הרפורמה, שיכול להיות שהיא גם מבורכת וברוכה, ויש בה גם הרבה דברים חשובים, אבל על ההשפעה של הרפורמה הזאת על עתידם של ילדי ישראל אין ויכוח.
“שם יושבת חצור הגלילית, ואנחנו באמת בימים שאנחנו עוסקים בפיצוי של הצפון וטוב שאנחנו עוסקים בפיצוי של הצפון, אבל לצערנו הרב, הלחימה וקו האש לא יודעים קווי גבול.
“צעירות וצעירים במצבי סיכון אינם בעיה חברתית, הם מדד לאופן שבו המדינה, ובמיוחד השלטון המקומי בגיבוי המדינה, מתפקדים בשעת מבחן. אני מבקש שהכנסת תקיים דיון בהצעה הזאת, תבחן לא רק את המדיניות של משרדי הממשלה הרלוונטיים – הרווחה, הפנים, השיכון והבריאות – אלא גם את האופן שבו מדיניות זו מתורגמת בפועל לכלים, תקציבים וסמכויות ברשויות המקומיות, בדגש על צעירים וצעירות במצבי סיכון.
“צעירות וצעירים במצבי סיכון אינם בעיה חברתית, הם מדד לאופן שבו המדינה, ובמיוחד השלטון המקומי בגיבוי המדינה, מתפקדים בשעת מבחן.
“במקביל, 58% דיווחו על קשיים כלכליים משמעותיים, ו-21% צברו חובות חדשים בעקבות המלחמה, לעיתים תוך פנייה למקורות מימון לא פורמליים ותלות גוברת בתמיכה משפחתית, כאשר לרבים מהם אין רשת ביטחון משפחתית יציבה.
“צעירים וצעירות במצבי סיכון הם הראשונים להיפגע בכל מצב חירום, והאחרונים להתאושש אחריו.
“ההכרה בעצמאות סומלילנד ביטאה שינוי תפיסתי זה הלכה למעשה. היא הבהירה כי ישראל בוחרת את שותפותיה ופועלת לפי שיקוליה, וכעת מתבקש לבחון החלה של אותו היגיון, גם בצפון אפריקה אל מול העם הקבילי וחבל קביליה.
“אחרי שנים של הישגים ופיתוח עצמאי, מדינת ישראל נמצאת בתהליך של שינוי מדיני עמוק, מעבר ממדיניות מגיבה למדיניות יוזמת, הפועלת מתוך אינטרס ישראלי ברור, ואחריות ארוכת טווח בפני עצמה ובפני ידידותיה.
“לאור הכרזת העצמאות של קביליה בדצמבר 2025, אני מבקש לקיים דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון, לבחון את המשמעויות המדיניות והביטחוניות של ההכרה הרשמית, ולגבש צעדים להידוק הקשר המדיני עם הישות הקבילית. זהו מהלך שקול ונכון, ממוקד וטוב למדינת ישראל.
“העם הקבילי הוא עם בעל זהות לאומית ברורה, הנמצא במאבק ממושך להגדרה עצמית. מאבק זה מתנהל במסגרת מוסדית מסודרת, תוך דגש על פעולה פוליטית לא אלימה. מדובר בתביעה לגיטימית, שאינה נשענת על טרור או כפייה, ועומדת בסטנדרטים המקובלים של מאבק לאומי אקטיבי אחראי.
“הצעת החוק שהבאנו היום לקריאה שלישית נועדה להשלים חסר ממלכתי ברור: לקבוע יום הוקרה, בשבילם ממש, בתוך ספר החוקים. יום שבו מדינת ישראל כולה עוצרת ומביעה הערכה והכרה, לא כהצהרה סמלית בלבד, אלא כהתחייבות של המדינה, של הכנסת, של הממשלה, של מערכת הביטחון, של מערכת החינוך.
“מדיניות חוץ יוזמת אינה התלבטות, היא אמורה לבוא כעמדה ברורה.
“מכאן אני מאחל שנמשיך להוביל באחדות את החקיקות הבאות למען נכי צה"ל, למען הפצועים, למען נפגעי פעולות האיבה, למען אלה ששילמו בגוף ובנפש.
“President Ferhat Mehenni and the people of Kabylie, congratulations on the independence of your state. You have our support and we stand with you.
“אז בוא תגיד לנו אם תנועות הנוער, שהן תשתית חינוכית קריטית של מדינת ישראל – האם התקצוב שלהן יהיה בשקיפות, אחריות ושוויון. תודה רבה לכולם. אני הולכת לחפש את הטלפון.
“הרשות תפעל בשיתוף הציבור – משפחות הנופלים והנספים, משפחות החטופים, החטופים ששוחררו, שורדי הטבח ונציגי היישובים והקהילות שנפגעו, כחלק מתפיסה שמבינה שזיכרון לאומי אינו נבנה מלמעלה בלבד, אלא יחד עם מי שנשאו ונושאים את המחיר. זהו חוק של זיכרון, של תיעוד ושל הנחלה לדורות.
“העובדה שהצעת החוק הזו מקודמת בהסכמה רחבה מעידה על הבנה משותפת שיש כאן חובה לאומית לא להשאיר את הזיכרון מפוזר, לא לאבד עדויות, לא לתת לאירוע ששינה את פני המדינה להישחק או להתמסמס עם הזמן.
“אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו מניחה יסוד לדורות הבאים, יסוד שיבטיח שאירועי 7 באוקטובר יתועדו, יונצחו ויילמדו בדרך ממלכתית, אחראית ומאחדת.
“הצעת החוק מגדירה באופן ברור את מטרותיה: שימור הזיכרון הלאומי של מתקפת הטרור הרצחנית, הזוועות, הטבח והחטיפה; הנצחת זכרם של האזרחים, אנשי כוחות הביטחון, ההצלה והרפואה שנרצחו ונפלו; תיעוד סיפור החטופים, התמודדותם בשבי והעמקת המחויבות הלאומית לשחרורם; העלאה על נס של מעשי הגבורה, האומץ, החוסן והערבות ההדדית, שבאו לידי ביטוי באותם ימים קשים.
“לכן ביקשתי להעלות את ההצעה הזאת כהצעה דחופה לסדר-היום ולדרוש בחינה מחודשת של אופן תקצוב תנועות הנוער וארגוני הנוער, תוך החלת חובת מפקד חניכים עדכני, אחיד ושוויוני על כלל הגופים הנתמכים.
“התוצאה היא עיוות עמוק ואי-שוויון חמור בחלוקת כספי ציבור בהיקפים שיכולים להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה. כספים שמיועדים לחינוך בלתי פורמלי מחולקים ללא בסיס נתונים עדכני וללא שוויון בתנאי התמיכה, בעוד גופים אחרים נדרשים לעמוד בסטנדרטים מחמירים הרבה יותר.
“מתוך ההבנה הזאת, מתוך אחריות לאומית עמוקה אנו מביאים היום לקריאה ראשונה את הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי, 7 באוקטובר. זאת הצעה שמבקשת לעגן בזיכרון הלאומי את האירוע כולו: המתקפה, הלחימה, הטבח, החטיפה, מעשי הגבורה, ההתמודדות, החוסן והשפעתו על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית כולה.
“ובמקביל, יחד עם הממשלה, מקדמים כאן מהלך משלים ומשותף, מהלך שמבקש להקים תשתית ממלכתית אחת, סדורה וברורה לזיכרון, תיעוד והנצחה של אירועי 7 באוקטובר. זהו צעד לאומי, צעד של עם.
“7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, שמחת תורה הוא לא עוד יום בלוח השנה; הוא גם לא רק אוסף של אירועים נקודתיים; זה אירוע מכונן, רחב, רב-שכבתי – אירוע של טבח, של טרור, של חטיפה, אבל גם של גבורה, של חוסן אזרחי, של ערבות הדדית יוצאת דופן.
“המשמעות בשטח קשה וברורה: החקלאים ייאלצו למכור את התוצרת שלהם דרך אותם ספקים גדולים, דרך הקמעונאים, דרך אותם המונופולים, במחירים שהם יכפו עליהם. הם ינהלו את השוק. לא יהיה להם שום כוח. המשקים המשפחתיים האלה יאבדו את היכולת שלהם להתפרנס.
“לכן אדוני היושב-ראש, אנחנו כאן בעד החקלאות, בעד החקלאים, בעד התוצרת המקומית. אנחנו בעד האינטרס הציוני הישראלי, ואנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות.
“ההסדר החדש אינו מבוסס על היגיון ביטחוני, הוא גם לא נשען על שום תשתית עובדתית. הוא איננו מבחין בין סיכון לגודל של הספק, שאין ביניהם קשר. הוא עושה דבר אחד בלבד, אדוני היושב-ראש: הוא מעביר את השוק משוק תחרותי של חקלאים קטנים לאותם מונופולים; לאותם גדולים.
“עשרות משפחות ישראליות עלולות לקרוס מההחלטה הזאת, ואני אומר את זה כחבר כנסת מהקואליציה.
“זאת הייתה תשובה מזלזלת בכנסת, בחברי הכנסת המציעים, ולצערי הרב, במשפחות שהולכות לאבד את הפרנסה שלהן.
“גרוע מכך, ההסכם הזה פורסם ללא היוועצות עם הארגונים היציגים של החקלאים; ללא תיאום עם משרד החקלאות; ללא דיבור עם אותם חקלאים. הם פשוט גילו שהדבר הזה הולך ליפול להם על הראש בלי שיח, בלי שימוע, בלי שום אחריות ממשלתית בסיסית.
“אלה אותם הציונים, אלה אותם שהלכה למעשה עוסקים בריבונות; אלה שאחראים על החוסן הלאומי. ולמי אנחנו מעבירים? לאותם תאגידים גדולים, למונופולים שאנחנו כל הזמן מנסים לבזר אותם ולהפעיל בשוק תחרות, כדי שלאזרח הישראלי יהיו, קודם כול, מחירים הגיוניים, תהיה כאן תחרות וגם אותם חקלאים אלו יוכלו להתפרנס.
“אנצל את הבמה המכובדת הזו להודות בשם מדינת ישראל לאותם הגיבורים שזינקו לעבר הרוצחים המתועבים בידיים חשופות כדי לנסות להכריע את אותם מרושעים שהגיעו כדי לרצוח, לרצוח יהודים באוסטרליה באמצע מסיבת חנוכה – יהודים ושאינם יהודים שזינקו בידיים חשופות, ואף שילמו בחייהם.
“יהודי העולם מסתובבים ובעצם מהווים שגרירים של מדינת ישראל, ומובילים את חזונה של מדינת ישראל – כפי שגם נאמר – בימים טובים, עם העוצמות שיוצאות מכאן. אני חושב שאירועים כאלה גם מוכיחים שמדינת ישראל לעולם לא תזנח את המרדף אחרי אלו שפוגעים בבני עמה. ראינו את זה מאז 7 באוקטובר, שהזרוע של מערכת הביטחון מגיעה וגובה מחיר מאותם שפוגעים באזרחי מדינת ישראל בעולם ובתפוצות, ובכל מקום שהם יהיו.
“האירוע הזה מזכיר לנו אמת בסיסית: יהדות התפוצות ויהדות ארץ ישראל הם גוף אחד. הקשר של מדינת ישראל לבניה היהודים ברחבי העולם הוא חיבור עמוק של ערבות הדדית, של זהות משותפת ושל כוח משותף.
“בשנים האחרונות ובטח מאז אירועי 7 באוקטובר, אנו עדים לעלייה מדאיגה באירועי אנטישמיות ברחבי העולם, ובעצימת עיניים נוראית של ממשלות מסוימות כלפי אותם שמנסים לייצר ניתוק בין אנטישמיות לשנאת יהודים ושנאת מדינת ישראל.
“גם אז העלינו את זה להצעה דחופה לסדר-יום, כי ראיתי מקרוב עד כמה הלחץ החברתי הזה יכול להפוך מהר מאוד למצוקה נפשית עמוקה, ועד כמה זעקה של ילד יכולה לפעמים להישאר בלי מענה עד שאין דרך חזרה.
“ההתאבדות היא כבר אולי סיבת המוות השנייה בקרב בני נוער בישראל. נתוני משרד הבריאות מראים שבשנת 2024 מאות בני נוער ניסו לשים קץ לחייהם. 20% מדברים על כך שהיו להם מחשבות אובדניות. אלו מספרים שאסור לנו להתרגל אליהם.
“בתוך כל זה התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, שאושרה כבר לפני יותר מעשור, תקועה בתת-תקצוב. לפי החלטת הממשלה משנת 2013, התקציב היה אמור לעמוד על 27 מיליון שקלים בתוך שלוש שנים. היום, 12 שנים אחרי כן, אנו עומדים רק על 17 מיליון.
“אני אישית, עוד לפני שקיבלתי את ועדת הפנים, קיבלתי לא מעט פניות של מצוקה קשה ולא פשוטה שנוצרה בעקבות התארכות המלחמה.
“לאור האמור, מוצע בהצעת חוק זו שיזמה הממשלה לקבוע כהוראת שעה למשך ארבעה חודשים מיום פרסומו של החוק הסדר שיאפשר בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה של מטופלים שנקלטו במערכת הממוחשבת של הרשות בתקופה הקובעת או שנדחו באותה תקופה, וזאת באופן חריג, במקרים שבהם הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים בהסתמך על תקופת האי-אכיפה, ובלבד שהבקשה עומדת בתנאים המוצעים בהצעת החוק, ובכלל זה שבמועד הגשת בקשת ההארכה העובד לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית המוצעת, לא הגיש בקשה למעמד בישראל ולא התקבלה לגביו החלטה שלא לחדש את הרישיון או לבטלו.
“מדינת ישראל נמצאת במצב חסר תקדים, כבר חודשים ארוכים שאין לנו שר בריאות, והתוצאה הישירה: הוועדה הציבורית לסל הבריאות, זו שאמורה להתכנס מדי שנה באוקטובר כדי לעדכן תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים, פשוט לא תתכנס, ולצערנו אולי אפילו לא תתקיים השנה.
“מאות בקשות להכניס תרופות חדשות ששוכבות על המדף. חולים, ובהם ילדים, מבוגרים, חולים אונקולוגיים, מחכים לאישור שיכול להציל את חייהם, וכל יום שעובר בלי כינוס הוועדה הוא יום שבו אזרחי ישראל מאבדים את הזכות הבסיסית ביותר, בריאות וביטחון רפואי.
“אני קורא מכאן לממשלה להפסיק את גרירת הרגליים, למנות מייד שר בריאות קבוע ולהקים את הוועדה הציבורית לסל הבריאות ללא דיחוי. כל יום נוסף של עיכוב פירושו עוד חולה שממתין, עוד משפחה שחיה בחוסר ודאות, עוד אמון ציבורי שנשחק.
“אפשר לתקן, אפשר להביא צדק, אפשר להוציא להורג את מי שהלך ופשע והרג את אזרחי מדינת ישראל, ודם יהודי הוא לא הפקר יותר במדינת ישראל.
“אני קורא כאן, מעל בימת הכנסת, אדוני היושב-ראש, שגם אם כרגע אנחנו במשבר של אין שר ושל אין יושב-ראש ועדה, שימונה איזה פרויקטור במשרד ראש הממשלה ויבדוק את ההתנהלות הבריאותית של הקהילות האלה שהולכות ומסכנות את אזרחי מדינת ישראל.
“אולי זה נראה לנו הבדל קטן מאוד, אדוני היושב-ראש, אבל הפער הזה של האחוזים הבודדים האלה זה הפער בין חיסון עדר, מה שנקרא, לבין זה שהמחלה הזאת מתפשטת כאש בשדה קוצים ולצערנו הרב מתפשטת באוכלוסיות חלשות, אוכלוסיות שניזונות מטעויות וממידע שרץ אצלם בקהילות ומחוסר הנגשה של מידע של מערכת הבריאות לאותן קהילות.
“מאז תחילת השנה נדבקו יותר מ-1,500 בני אדם ומתוכם, אדוני היושב-ראש, שמונה פעוטות, כולם מתחת לגיל 3 והם נפטרו.
“מנסים להכשיר את מנסור עבאס, פעיל האחים המוסלמים בכנסת ישראל, ולהפוך אותו לאיזה ציוני גדול. אתם מבולבלים לגמרי, נראה לי שהסיעה שלכם צריכה לחשב מסלול מחדש.
“חבריי חברי הכנסת, ההפרדה בין סמכויות ייעוץ לסמכויות אכיפה היא הכרחית, והיא מהווה חלק מהפרדת הרשויות בדמוקרטיה מתוקנת. לא מדובר בנושא אישי, להפך. דווקא מתוך הערכה לתפקידו הרם של הייעוץ המשפטי לממשלה, אנו מבקשים לאפשר לו למלא את שליחותו הייעוצית במלוא האחריות, מבלי לשאת בנטל הסמכות הפלילית כלפי אותם אנשים שעימם הוא עובד בשיתוף פעולה יום-יומי.
“הוא זה שמכריע אם לפתוח בחקירה פלילית נגד השרים או ראש הממשלה שהוא מלווה או להגיש נגדם כתב אישום. זו סתירה מוסדית עמוקה. לא רק שהיא בעיה תיאורטית אלא היא מקור לשחיקה מתמשכת באמון הציבור.
“לצערנו, בעשור האחרון מתחילה מגמה הולכת ומדאיגה של העדפת יבוא על פני תוצרת כחול-לבן.
“אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, שותפי להצעה חבר הכנסת שוסטר, התעשייה הישראלית היא לא רק מנוע הצמיחה של הכלכלה, היא עורק החיים של העצמאות הלאומית שלנו. מפעלים ישראליים מעסיקים למעלה מ-400,000 עובדים, מייצאים סחורות במיליארדים ומחזיקים את הכלכלה הישראלית גם בזמנים קשים, כולל במלחמה הקשה הזו.
“חוק העדפת תוצרת הארץ קובע עדיפות של עד 15% לרכש הישראלי, וכמעט ואיננו נאכף, אדוני היושב-ראש. לפי נתוני התאחדות התעשיינים, חלקם של מוצרים מקומיים ברכש הציבורי ירד אל מתחת ל-40%. המשמעות ברורה: מאות מיליוני שקלים בשנה זורמים החוצה – לטורקיה, לסין, למזרח אירופה.
“גם היום לא כל החטופים יחזרו הביתה, יש כאן משימה אדירה להשיב את אחרון החללים. נצטרך להכניס את החיילים שלנו חזרה כדי לאתר אותם
“מאז אפריל 2024 לא הועבר תקציב להפעלת המרכזים, ובשנת 2025 צפוי קיצוץ תקציבי חמור. מרכזי סיוע למיצוי זכויות בבתי החולים באיכילוב, ברמב"ם, בכפר שאול, כבר נסגרו; מרכזי החוסן בקריית שמונה צפויים להיסגר בקרוב.
“אדוני היושב-ראש, חיזוק החוסן הנפשי של אזרחי הצפון איננו עניין אזורי, זו משימה לאומית. אנו מחויבים לשיקום הצפון, לחיזוק החוסן האזרחי בעוטף ובצפון על יד הגבולות. אם אנחנו באמת רוצים, אדוני היושב-ראש, שיישובי הגבול ימשיכו לעמוד איתנים, עלינו לתמוך ולחזק את מרכזי החוסן עכשיו, לא מחר.
“התוכנית עברה באופן חסוי בוועדה למתקנים ביטחוניים, גוף שאינו מפרסם את תכולותיו, לא מאפשר התנגדות ציבורית, ועוקף בפועל את כל מנגנוני הבקרה של דיני התכנון בישראל.
“עוד דבר נוסף, אדוני היושב-ראש: היום אנחנו מציינים 11 שנה למבצע צוק איתן, ובעוד כמה ימים לחטיפתו של הדר גולדין, שעדיין לא חזר מהשבי. נתפלל כאן כולנו יחד להשמדת אויבינו ולשובם בקרוב של כלל החטופים.
“שיתוף הפעולה החיוני הזה, שהוא כל כך חשוב בשעת חירום מתבצע לא כפעולה טכנית, אלא כשותפות אמת של תיאום, תגובה, יוזמה, והכול מתבצע יחד כתף אל כתף. ראיתי זאת בעיניים, ולכן אני גאה לעמוד כאן בכנסת ישראל ולומר: השלטון המקומי הוא מגן ישראל.
“זה חלק מהדברים שאני ממשיך לשמוע וגם ממשיך לדבר עליהם, להעביר את הסמכויות, להעביר המון כוח לשלטון המקומי. בסוף ראש רשות יודע הכי טוב מה קורה אצלנו בעיר, יודע איפה נמצאים אותם מבוגרים, יודע איפה נמצאים אותם אלה שמחוברים לציוד, למכונות שמחויבות חשמל, ואז אפשר להעביר אותם למתקנים מוגנים, מתקנים שמחוברים לגנרטורים לשעת חירום, מתקנים שיש בהם הגנה לאותה קבוצה.
“הדבר הזה צריך לבוא בצורה מסודרת מהבית הזה, מממשלת ישראל, להקים צוות שידע למפות, ידע לסייע לאותה רשות. מדובר במספרים מאוד-מאוד גדולים, חוצה את המאות אלפים, של אוכלוסייה שנדרשת לסיוע כדי להגיע למרחב מוגן בשעת מלחמה.
“וכולנו יחד בחזית כנגד האויב הנאצי המודרני שקם במטרה אחת – להשמיד את מדינתנו. ולכן כל התודות האלה הן כמובן לכל מי שלוקח חלק: לצה"ל, למוסד, לשב"כ, ללוחמינו בחזית ולחיילינו כאן בעורף, ולא פחות חשוב – לראשי הרשויות היקרים שאנחנו מסתובבים בשטח ורואים אותם 24/7.
“אדוני היושב-ראש, הגעתי לאחת הרשויות בצפון – ראש הרשות ישנה עם מזרן ושמיכה בבניין המועצה. לא עוזבים את האזרחים שלהם, נמצאים איתם 24/7.
“החוק הזה הוא חוק חשוב, הארכת הוראת השעה היא חלק ממכלול של כלים שחוקקו כאן בכנסת שגם אני זכיתי להוביל – מחוק הפרוטקשן והמאבק בכלי הנשק, והסמכויות לחיילי צה"ל והגנה על בסיסי צה"ל.
“אנחנו מאמינים ששופטים שמוכנים להחמיר בענישה מהווים חוליה קריטית בהשבת המשילות וההרתעה למרחב הציבורי.
“זהו צעד מתבקש, צודק והכרחי. כאשר אדם פורץ לבסיס צבאי, הוא בוחר להסתכן. כאשר המדינה עד היום, לצערנו, בחרה להקל בענישה, היא בחרה להיכשל.
“החוק מעניק סמכויות חיפוש נרחבות ללא צורך בצו שיפוטי. הוא מחמיר בענישה על מכירה ורכישה של כלי נשק. הודות לחוק ולפעולה המשטרתית בעקבותיו, נתפסו עשרות אלפי כלי נשק ואמצעי לחימה.
“החוק מגדיר במפורש את העבירה, קובע עונש מינימום של שלוש שנות מאסר, מאפשר חילוט רכוש שהושג בעבירה, גם ללא הרשעה פלילית, באמצעות הליך אזרחי.
“החוק הרביעי, הצעת חוק העונשין (החמרת הענישה בעבירה על כניסה למקום צבאי). חוק זה הוא החוליה האחרונה והחיונית במרובע המשילות. הוא נוגע בליבה של ההגנה הלאומית – המרחב הצבאי.
“חבריי וחברותיי, אם אנחנו רוצים לשמור על עתיד החקלאות הישראלית, אם אנחנו רוצים ביטחון מזון אמיתי ולא תלות ביבוא, עלינו להמשיך ולפעול, עלינו להמשיך ולהוביל למען החקלאות, למען החקלאים, למען התוצרת המקומית, למען ההתיישבות, למען מדינה חזקה, עצמאית ובטוחה. תודה רבה.
“אבל התיקון הזה, חשוב ככל שיהיה, ייכנס לתוקף לקראת 2026, והחקלאים – הם לא יכולים לחכות. המשבר כאן ועכשיו. הם זקוקים לפיצויים. הם זקוקים להזרמת מים מידית, לא להבטחות.
“אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, סגן השר, סגן השרה הנכבד, ישראל מתייבשת והחקלאות שלנו משוועת לעזרה. השנה האחרונה התאפיינה ביובש קיצוני, במיעוט משקעים חריג. מציאות זו הותירה שדות צחיחים, מטעים מתייבשים וחקלאים שנלחמים לשרוד. מדובר במשבר לאומי של ממש עם השפעות ישירות על ביטחון המזון, על ההתיישבות ועל הפריפריה.
“החלטה שעל פניו נראית כצעד להוזלת מחירים אך בפועל, עלולה לחסל את החקלאות.
“אנחנו מסיימים את היום ה-600 ולקראת חג השבועות כשכולנו תפילה שנוכל לחגוג עם גלי וזיוי ביחד עם המשפחה שלהם ועם עוד 56 חטופים חיים וחללים שחובתנו להחזיר אותם הביתה. תודה רבה.
“נפגעי הראש, גם אם הוכרו כנכי צה"ל בנכות של בין 60% ל-100% אינם זכאים להטבות שיקומיות בסיסיות, כמו למשל, מענקי דיור, התאמות אחר-כך לצרכים בבית, רכב רפואי תואם, טיפולי שיניים ועוד ציוד עזר מותאם, וכל מה שבעצם מאפשר להם חיים.
“אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, מלחמת חרבות ברזל הביאה איתה הצלחות רפואיות מרשימות פורצות דרך. ואכן גם לוחמים שנפצעו פציעות קשות מאוד, גם פציעות ראש בשטח, הצליחו להגיע בעזרת כוחות הרפואה המיוחדים מאוד שלנו בשטח ושיטות באמת חדשניות, להגיע בחיים לבית החולים ולשרוד. יש ממלחמת חרבות ברזל מאות לוחמים שהצליחו בשטח להציל אותם ולהביא אותם.
“ולכן אני מברך על החברים שהצטרפו לדיון המאוד-חשוב הזה, ולקיים את הדיון גם כאן במליאה ולהעלות ולהציף את הנושא, ואחר-כך לדבר על כך ולדון בוועדה בכנסת, כדי לקדם את סל ההטבות ככה שכל פגועי הראש, נושאי הנכות של 60% ומעלה, גם נכות זמנית, יוכלו לממש את מלוא ההטבות מרגע הפציעה, בלי ביורוקרטיה, כי כמו שאנחנו אומרים לעצמנו כאן כל הזמן, מי שיוצא לקרב והיה מוכן למסור את חייו ונפגע בראש, הוא לא זה שצריך להתמודד עם הביורוקרטיה.
“השיקום של פגועי הראש הוא לא שבוע, לא שבועיים, אלא חודשים ארוכים ואף שנים של טיפול. ולצערנו, יש גם כאלו שהשיקום שלהם נפרס על פני חיים שלמים. ראינו ואנחנו רואים זאת בכל יום, מפצועי המערכה האחרונה, ואפילו פצועים עוד ממלחמות וממבצעים עברו; עוד מצוק איתן אנחנו מכירים כמה פצועי ראש שהסיפור שלהם נגע בכולם דרך התקשורת, שנלחמים יום-יום בשיקום.
“אבל לצד ההצלחות האדירות האלה, אדוני היושב-ראש, המלחמה שלהם מרגע הגעתם לבית החולים רק החלה – המלחמה על השיקום, על התפקוד שלהם ובעיקר על תקווה.
“יש ממלחמת חרבות ברזל מאות לוחמים שהצליחו בשטח להציל אותם ולהביא אותם.
“אנחנו רואים איך אתם נושאים על גבכם לא רק את עומס הביטחון אלא גם את המראות שנצרבו, את השחיקה, הפציעות, הכאב בגוף והסדקים בנפש. אתם נאלצים לצאת למערכה חדשה, מאבק על הקיום הבסיסי. להחזיר את עצמכם למסלול, להשלים לימודים, להגיש טפסים, להוכיח זכאויות, להיאבק על קייטנה, מעונות, סידור לילדים, שכירות, חשמל, ארנונה, מים, משכנתא, והרשימה רק הולכת ומתארכת.
“יחד הובלנו שורה של הצעות חוק שנולדו מהשיחות, מהפניות, מהסיפורים האישיים שלכם, הכל במטרה לתת את המענה הרוחבי שאתם ראויים לו כהורים וכבעלי משפחות: מסבסוד בקייטנות, במעונות, בהנחות בארנונה, חשמל, מים, בסיוע עם המשכנתא, הצעות חוק לסטודנטים ושמירה על זכויות בלימודים גם כשאתם נקראים שוב ושוב למערך המילואים.
“אדוני היושב-ראש, טיסה שהייתה עולה 300 דולר בתחילת המלחמה, נמכרת היום באזור 1,200 דולר, זאת אומרת שמשפחה עם שלושה-ארבעה ילדים לא מצליחה לצאת ממדינת ישראל במחיר סביר, וגם היצע הטיסות מצטמצם מרגע לרגע.
“וכל זה, חברים, קורה בזמן שחברות התעופה הישראליות נהנו מסיוע מסיבי מהמדינה, הן בזמן הקורונה וגם עכשיו בזמן המלחמה. תיכף אני אספר לך גם מספרים, חברת הכנסת שלי.
“לכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, זה לא עניין של קואליציה–אופוזיציה, זה חוק שחשוב לקדם. יש מורכבויות גם היום במליאה אם לתמוך בגלל שיקולים אחרים שלא רלוונטיים לנושא המאוד-חשוב הזה.
“הנתונים מהשטח מדברים על כמעט 80% דיווח על ירידה משמעותית בתפקוד המשפחתי, הכלכלי. ממש על קריסה רגשית ואובדן תחושת מסוגלות. הילדים, גם הם נפגעים.
“לכן, בהצעת החוק הזאת הצטרפתי לחבר הכנסת מתן – הזדמנות להודות לו שהוא מעלה את הנושא החשוב הזה – להעלות את הסיוע לקבל מענק כספי גבוה יותר, כ-5,000 שקלים ללוחמים ששירתו במלחמת חרבות ברזל, לצורך טיפול נפשי וזוגי. הצעת החוק הזאת היא באמת הוראת שעה. היא ממוקדת כרגע במענה שמגיע מהשטח, אבל הוא חשוב מאוד; היא מניחה יסוד למדינה שמכירה בכאב, פועלת לשקם אותו, ומבינה שהגב שנתנו הלוחמים לא נגמר רק בקריאה לצו 8 אלא גם לקחת אחריות לכל מה שקורה אחר כך בתא המשפחתי.
“אנחנו לא רוצים להעניש חלילה את החברות. הסיוע לחברות הוא חשוב, וטוב שהמדינה נתנה להן ערבויות. אנחנו גם לא מתעלמים מהמורכבויות הביטחוניות שיש גם לחברות התעופה האלו, אבל אני חושב שראוי לשאול את החברות האם בשעת חירום, אחרי שהמדינה מעמידה להן סיוע וגיבוי, אין מקום להתחשבות, להוגנות, לאחריות מצד מי שגם נהנה מהסיוע של מדינת ישראל.
“בתוך מלחמת חרבות ברזל, דרך המצב במדינה ועד הפגיעה, כמו שכולנו ראינו באזורים הרגישים של מדינת ישראל, חברות תעופה זרות רבות עצרו או צמצמו את פעילותן בישראל, והתוצאה כמובן, הציבור נשאר כמעט לבד עם חברות התעופה הישראליות, ובאורח פלא, המחירים זינקו לשמים.
“והציבור, הציבור נשאר בלי טיסה, עם מחיר לא הגיוני ובלי שום ודאות. הציבור שילם את המחיר לא רק בכסף אלא גם באובדן ניידות, תסכול, וכפי שגם דובר כאן, בבידוד מהעולם.
“חברות וחברים, הזנות היא פצצה מתקתקת, היא מאיימת על המרקם הערכי שלנו, על שלמות החברה, על עקרונות היסוד של מהי מדינה יהודית ודמוקרטית. במדינה מתוקנת, הגוף של אישה איננו שדה קרב. במדינה ריבונית, לא ייתכן שנאפשר סחר חופשי בבני אדם. כי כשאדם מוכר את גופו, לא מתוך רצון אלא מתוך ייאוש, זו עבדות מודרנית.
“החוק הזה שם את הגבול. הוא שם אותו, לא בנוקשות, אדוני היושב-ראש, אלא בשכל ישר. כן, יש קנסות, אבל גם יש מסלולי חינוך. יש תכניות שיקום. יש הזדמנות לצאת ממעגל הזנות ולחזור לחיים.
“זו בשורה אדירה של ממש מרמת הגולן. הבוקרים הם החומה הבצורה שלנו, שאנחנו יכולים להמשיך לחיות ביישובים, במושבים, בשקט, כשאנחנו יודעים שהם לילה-לילה נמצאים בשטח ומספקים לאזרחי מדינת ישראל בשר.
“אני קורא לקיים דיון דחוף בכנסת על המצב הזה. לא ייתכן שנמשיך להעמיד פנים שהכול בסדר. לא ייתכן שפקידי מינהל התכנון ימשיכו לאשר תוכניות שמבוססות על נתונים כוזבים.
“השיטה פשוטה: רשויות מסוימות מנפחות את הנתונים הדמוגרפיים שלהן כדי להגיש תוכניות מתאר שחורגות מכל היגיון. לא הכפלה של האוכלוסייה, לא פי שניים; יש תוכניות ליישובים מסוימים בגליל שמבקשות פי שלושה ופי ארבעה מהגידול הריאלי.
“גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הגליל נמצא תחת מתקפה – לא של טנקים, לא של טילים; מתקפה ביורוקרטית, אבל מסוכנת לא פחות. בזמן שיישובים יהודיים נלחמים על כל היתר בנייה, על כל דונם קרקע, במקומות אחרים הקרקעות מחולקות בהיקפים חסרי תקדים, במספרים שאין להם קשר למציאות הדמוגרפית.
“אמרתי לך כשהיית פה שאם הסיעות הציוניות – ואתה אולי תוביל את זה – יתאגדו בנושא של הגיוס והחיבור גם של אחינו החרדים לשירות משמעותי, זה יהיה מצוין.