ציטוטים
“הנתונים הרשמיים של אגף השיקום חושפים מציאות מטלטלת, אלפי פצועים חדשים נקלטו מאז פרוץ המלחמה וכמעט מחציתם, כ-43%, מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה.
“אני עומד כאן היום כדי לדבר על האחים שלנו, על הלוחמים שלנו, הלומי הקרב, ההולכים בתוכנו כחיים, אבל רוחם נפצעה ומחשבתם על המתים, מחשבתם על הפצועים.
“יש פציעות שאינן מדממות על פני השטח; יש גיבורים שאינם זקוקים לקביים כדי ללכת, אך פסיעותיהם כבדות מנשוא. אני עומד כאן היום כדי לדבר על האחים שלנו, על הלוחמים שלנו, הלומי הקרב, ההולכים בתוכנו כחיים, אבל רוחם נפצעה ומחשבתם על המתים, מחשבתם על הפצועים.
“אנחנו לא מבקשים פרס, לא מבקשים רחמים, אנחנו דורשים הכרה בסיסית בכך שלימוד תורה הוא ערך לאומי. שבית המדרש הוא יסוד בזהותה היהודית של המדינה, ושאת מעמד בני הישיבות צריך להסדיר בחקיקה רצינית, יציבה, ולא באמצעות מעצרים שמעמיקים את הקרע ופוגעים בכבודה של המדינה.
“לסיום, גברתי. בשעה זו שאני עומד פה ומדבר, יש אלפי בתי מדרש ברחבי הארץ. יש בחורים שיושבים עכשיו מול גמרא, אצילים, צנועים, קול תורה שעולה מירושלים, מבני ברק, מההתיישבויות, מאלעד, ביתר, אופקים, נתיבות, טבריה, קריית ספר, אשדוד, קול שקט. קול לא מאיים, לא אלים, קול שממשיך את עצמו אלפי שנים, מכיר בעברו. הקול הזה אומר למדינת ישראל, אל תילחמי בי, אני לא האויב שלך, אל תכלאי אותי, אני הנשמה שלך. אל תנסי להשתיק אותי, אני הסיבה שאת המדינה כאן.
“מי שמבקש לגייס בכפייה את לומדי התורה, לא מקרב אותם למדינה, הוא מרחיק אותם. מי שמבקש להכניע עולם שלם באמצעות מעצרים, לא מייצר אחריות, הוא מייצר ניכור.
“ולכן, החקיקה שמוביל יושב-ראש התנועה, הרב אריה דרעי, להפסקת המעצרים, חייבת להתבצע ובהקדם.
“תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני עולה לדוכן הזה לומר דבר פשוט וברור: מדינת ישראל לא תושיב את התורה על ספסל הנאשמים. אפשר לעצור בחור ישיבה, להלביש אותו במדי אסיר, לסגור אחריו דלת של ברזל, אפשר לקרוא לו עריק, לתייק אותו במסמך, להכניס אותו למערכת האכיפה ולהציג את כל זה כשלטון החוק, אבל יש דבר אחד שאי אפשר לעשות – אי-אפשר להפוך את לימוד התורה לעבירה, את בית המדרש לאיום ביטחוני ואת הבחור שיושב מול הגמרא לאויב המדינה.
“גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר מילה על כלא 10. כלא 10 הפך לסמל. הוא לא היה צריך להיות סמל. מדינה יהודית ששולחת לומדי תורה לכלא, צריכה לשאול את עצמה מה קרה לה? מה קרה לנו? מתי איבדנו את הבושה? אנחנו ניאבק, ניאבק בכלים פרלמנטריים, בחקיקה, בוועדות, ניאבק מעל הדוכן הזה. אנחנו לא נשתוק כאשר לומדי תורה נעצרים, מוכים ומושפלים ברחובות.
“מדינת ישראל צריכה צבא חזק, נכון. מדינת ישראל צריכה ביטחון, נכון. מדינת ישראל צריכה אחריות, נכון. אבל מדינת ישראל, אם היא רוצה להישאר מדינה יהודית, צריכה להכיר באמת הפשוטה: בלי תורה אין לנו שורש, ובלי שורש, גם העץ החזק ביותר נופל.
“אפשר לעצור בחור ישיבה, להלביש אותו במדי אסיר, לסגור אחריו דלת של ברזל, אפשר לקרוא לו עריק, לתייק אותו במסמך, להכניס אותו למערכת האכיפה ולהציג את כל זה כשלטון החוק, אבל יש דבר אחד שאי אפשר לעשות – אי-אפשר להפוך את לימוד התורה לעבירה, את בית המדרש לאיום ביטחוני ואת הבחור שיושב מול הגמרא לאויב המדינה.
“מדינה שחושבת שכוחה נבנה כאשר היא שוברת את עמוד השדרה הרוחני שלה, מחלישה את עצמה במו ידיה; מדינה שחושבת שהיא תתחזק אם היא תכתוש את לומדי התורה, לא מבינה מהו כוח יהודי; מדינה שמפעילה משטרה צבאית מול בחורי ישיבה כאילו מדובר במבצע ללכידת האויב איבדה את הפרופורציה, איבדה את השכל הישר, ובעיקר איבדה את הכבוד למסורת שעליה היא קמה.
“הקריאה שלי כאן על הדוכן הזה היום היא ברורה: שחררו את בני התורה. הפסיקו מיד את רדיפת לומדי התורה. תודה רבה.
“גברתי יושבת-הראש, כותרת הדיון הזה היום היא "המשך רדיפת לומדי התורה מכרסם בכוחה של המדינה ואינו מוביל לשום תכלית", אבל אני רוצה לדייק את המשפט הזה ולומר: לא רק שזה אינו מוביל לשום תכלית, להיפך, זה מוביל לתכלית הפוכה. מדינה שחושבת שכוחה נבנה כאשר היא שוברת את עמוד השדרה הרוחני שלה, מחלישה את עצמה במו ידיה; מדינה שחושבת שהיא תתחזק אם היא תכתוש את לומדי התורה, לא מבינה מהו כוח יהודי; מדינה שמפעילה משטרה צבאית מול בחורי ישיבה כאילו מדובר במבצע ללכידת האויב איבדה את הפרופורציה, איבדה את השכל הישר, ובעיקר איבדה את הכבוד למסורת שעליה היא קמה.
“עם ישראל החזיק מעמד במשך אלפי שנים, לא מפני שכולם היו אותו דבר. הוא החזיק מעמד מפני שהייתה בו ברית לוחמים, לומדים, עובדים, מתפללים, בונים, מרפאים, מחנכים, כל אחד בשליחות שלו, כל אחד בתפקיד שלו, כל אחד נושא חלק אחר מהקיום הלאומי. ולכן אני אומר כאן, אל תעמידו את החייל מול בן הישיבה, החייל אינו אויבו של בן הישיבה, ובן הישיבה אינו אויבו של החייל. שניהם בניו של אותו עם. שניהם צריכים את הכבוד. שניהם צריכים תפילה. שניהם צריכים מנהיגות שלא מסיתה אותם זה בזה. הבעיה אינה בין החייל לבין הישיבה, הבעיה היא במנהיגות שמנסה לכסות על כישלון חקיקתי באמצעות כוח משטרתי.
“יום ירושלים הוא יום של הכרת תודה על הנס, אך גם יום של התחייבות להמשיך לבנות את העיר, לפתח אותה, לרומם אותה, להיות מאוחדים כולנו סביב ירושלים בירתנו, בירת הנצח של העם היהודי לנצח-נצחים. ויתקיים בנו הפסוק "שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהביך". תודה רבה.
“ירושלים של השנים האחרונות נמצאת בתנופת פיתוח אדירה בתחבורה, בתרבות, בחינוך, בתעסוקה ובשירות לתושב.
“המסע של יהודי אתיופיה לישראל היה מסע של אמונה ושל מסירות נפש. משפחות שלמות יצאו לדרך ארוכה וקשה מתוך ידיעה שיש דבר אחד ששווה לעבור עבורו כל מכשול – להגיע לירושלים.
“יום ירושלים הוא יום של חגיגה ויום של זיכרון, יום שבו אנו מציינים את איחודה של עיר הנצח של העם היהודי.
“החוק הזה שהיום אנחנו הולכים ממש כעת להצביע עליו, הוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה, וחשבתי וראיתי לנכון לתת למיכל את האפשרות להציג אותו בגלל המסירות הרבה שלה, וגם כאן אני עליתי רק בשביל לומר לך תודה, מיכל, על כך שאת זמינה לי כשיש לי שאלות בעולמות של בריאות הנפש, והן רבות מאוד, ואני מטיל עלייך כל פעם את התיק הזה כי אני לא חושב שיש בבניין הזה מי שמבין יותר טוב ממך בתחום הזה.
“עשינו את זה בחוק למניעת אפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי, שם כבר שינינו את תפיסת העולם של איך מתייחסים לבן אדם שסובל ואיך לא מסתכלים עליו ברמה הקולקטיבית אלא ברמה הפרטנית, וזה היה באמת שינוי גדול מאוד.
“אדוני היושב-ראש, אנחנו זועקים את הזעקה הזאת פעם אחר פעם. הפעם האחרונה הייתה לפני שלושה חודשים כאן, מעל הדוכן הזה. דיברתי גם אז על נתון מזעזע – 213 בני אדם שנמצאו בשנת 2025 במצב ריקבון ברחבי הארץ. מדובר, לצערנו הרב, בתסריט קבוע: השכנים מריחים ריח לא טוב מהדירה ליד, מתקשרים למשטרה, שמזעיקה את זק"א, מגיעים לזירה – מתנדבים שעושים עבודת קודש. לצערנו הרב, ברוב המקרים הגופות נמצאות במצב ריקבון מתקדם, והם פועלים במסירות ובאומץ בטיפול בכבוד המת.
“הבעיה היא שהבדידות לא תמיד צועקת, היא בדרך כלל שקטה. היא לא תמיד מגיעה בהודעה מסודרת למוקד, היא לא תמיד מופיעה בדוחות, היא לא תמיד נרשמת במערכת של הרווחה, וכשאין קשר קבוע, כשאין עין שרואה, כשאין אדם שמתקשר פעם ביום או פעם בשבוע, כל נפילה הכי קטנה בבית יכולה להפוך לאסון. זו בדיוק הנקודה שבה החברה והמדינה חייבות להיכנס. מעורבות של שכנים, משפחות וקהילות חשובה מאוד ויכולה להציל חיים, אבל היא חייבת להיות חלק ממערך רחב יותר, מסודר ומוסדר ועקבי.
“העולם של בריאות הנפש, באמת באמת שהוא נדחק. הוא נדחק גם מבחינה תקציבית, הוא נדחק גם ברמה התודעתית, הרבה אנשים התביישו לדבר על זה, חברי כנסת לא תמיד היו מודעים לצורך בשינוי.
“בסך הכול בשבועיים האחרונים אותרו 15 בני אדם ללא רוח חיים בבתיהם, כמה ימים לאחר מותם.
“אבל המאמץ הזה עדיין מפוזר מדי. כל אחד מחזיק חלק מהתמונה, ולעיתים זה רק חלק, ודווקא האדם שנמצא בסיכון הגבוה ביותר נשאר מחוץ למעגל.
“דיברתי גם אז על נתון מזעזע – 213 בני אדם שנמצאו בשנת 2025 במצב ריקבון ברחבי הארץ. מדובר, לצערנו הרב, בתסריט קבוע: השכנים מריחים ריח לא טוב מהדירה ליד, מתקשרים למשטרה, שמזעיקה את זק"א, מגיעים לזירה – מתנדבים שעושים עבודת קודש.
“זו בדיוק הנקודה שבה החברה והמדינה חייבות להיכנס. מעורבות של שכנים, משפחות וקהילות חשובה מאוד ויכולה להציל חיים, אבל היא חייבת להיות חלק ממערך רחב יותר, מסודר ומוסדר ועקבי.
“בתקופת הקורונה נסגר השוק המוסדי, חלק ניכר מיבול הבטטות נותר ללא ביקוש, והמגדלים ספגו הפסדים כבדים. למרות שיועד פיצוי בגין פגיעה זו, המגדלים טרם קיבלו אותו.
“בשונה מהפרטיים, שבהם זה עסק לכל דבר, ויש מתווה פיצוי לעסקים, פה יכול להיות שהאינטרס שלהם יהיה פחות, וההורים הם אלה שמודאגים בהקשר הזה. קיבלתי כמה פניות, ולכן ביקשתי לשאול שאלת המשך.
“הם צריכים בעליות, בירידות, בגשם, בשמש, לא משנה מה הנתונים, לסחוב כיסא שעליו משקל של בן נוער, משקל יחסית כבד, ואחרי זה המשמעויות של זה הן כאבי גב, רגליים וכדומה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום זכינו להצביע בוועדה, בוועדת הבריאות, על חוק חברתי ומשמעותי מאוד. ברוך השם, הייתה לי הזכות לשבת בוועדה שסיימה את החוק לקריאה השנייה והשלישית עבור מימון ממשלתי לכיסאות גלגלים ממונעים לבני נוער.
“תקימו צוותי חקירה מיוחדים למקרי הפריצה הללו, עם יעד ברור ותוצאות בשטח. השקיעו את המשאבים הנדרשים – הטכנולוגיים, המודיעיניים והחקירתיים – כדי לשים יד על המבצעים ועל מי שמסייע להם.
“יש כאן תופעה, יש כאן מדרון חלקלק ומסוכן, ואנחנו חייבים לעצור את זה מייד וביד קשה. אנחנו משדרים לעבריינים ולפושעים שבתי הכנסת במדינת היהודים הם, חלילה, הפקר.
“אני יודע שמשרד הרווחה והרשויות המקומיות עושים קמפיינים והסברה ומובילים פרויקטים לעידוד קשרים חברתיים. זה חשוב, אבל זה לא מספיק.
“הדיווח היבש היה פריצה וגניבה לבתי כנסת, אבל מי שנכנס לבית הכנסת ורואה את ארון הקודש פתוח, ביזוי וחילול של בית הכנסת, יודע שזאת לא עבירת רכוש ולא גניבה מהסוג שלצערנו התרגלנו אליה, זו פגיעה בקודשי ישראל.
“אנחנו נוגעים פה בהרבה מקרים בשוטף שלנו, אבל אני מנסה לדמיין את אותו קשיש בדקות או בשעות האחרונות שלו, כשהוא רועד מקור ונמצא במצב כזה, ואחרי זה מוצא, לא עלינו, את מותו בכזו בדידות, ובכזה קושי. זה לא נתפס ולא עולה על הדעת.
“בתוך המציאות הזאת, חשוב להזכיר את מתנדבי ארגוני זק"א, כולם, שעושים עבודת קודש. הם מגיעים לזירות הקשות, פועלים במסירות ובאומץ בטיפול בכבוד המת.
“אבל כשהפגיעה היא בבית כנסת, כשהארון פתוח, כשהספרים מושלכים, כשהלב של קהילה שלמה נרמס, דווקא אז אנחנו שומעים שקט. לא שומעים כלום. דממה. כאילו מדובר בעוד מקרה או עוד ידיעה בעמוד האחורי. דווקא כששורפים את הנשמה של הציבור המסורתי, יש דממה.
“לצערי הרב, אני ביקרתי מספר פעמים בבתי הכלא, ואני יכול להעיד שהתנאים הם מתחת לירודים.
“וכל חטאו, כל חטאו שהוא מבקש לשמור על הערך, הערך שהבית הזה נלחם עליו, ערך לימוד תורה.
“אני מבקש לדבר היום על ערך רוחני, שבעיניי ולתפיסת עולמי, הוא ערך חשוב מאין כדוגמתו – ואני מדבר דווקא אליכם, כמי שאולי נתפסים כצד השני – ערך לימוד תורה.
“האחריות כמובן מוטלת על המשטרה, לפעול בנחישות לאתר את האחראים, להביאם לדין ולייצר הרתעה אמיתית בשטח. נדרשת נוכחות משטרתית מוגברת, חקירה רצינית ושיתוף פעולה עם הנהגות מקומיות כדי למנוע את המקרה הבא.
“אתמול בלילה נפרץ בית הכנסת דגל דוד בראשון לציון. חמישה ספרי תורה הושלכו על הרצפה, ובית הכנסת חולל. זה מקרה חמור שפוגע בלב הזהות היהודית, באמונה ובתחושת הביטחון של קהילה שלמה.
“והיום, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, הכנסת מציינת את היום הזה באופן רשמי מתוקף חוק שמכיר בסיפורם, בכאבם ובמקום שלהם בתוך הסיפור הישראלי כולו.
“לכן אני מבקש מכבוד השר, לשקול לקבוע נהלים או תקנות שיאפשרו לבתי הספר לקיים פעילות שמתייחסת ליום הזה בתאריך הציון השנתי.
“חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, לפני קצת פחות משנה נפלה בידי הזכות להעביר את חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולזכר הנספים בדרכם ארצה. והיום, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, הכנסת מציינת את היום הזה באופן רשמי מתוקף חוק שמכיר בסיפורם, בכאבם ובמקום שלהם בתוך הסיפור הישראלי כולו.
“זהו יום שבו אנחנו מניחים את הנושא הזה במרכז בלי להתבייש, בלי להחביא. כשאנחנו עושים את זה, אנחנו שוברים סטיגמות, נותנים כוח לכל מי שמרגיש שהוא לבד, ולפעמים רק לדעת שלא מתביישים בך זה כבר התחלה של שינוי גדול.
“אם אנחנו מסתכלים על מטרת החוק שקבע את ציון יום בריאות הנפש, היום שאותו אנחנו מציינים כאן היום, אנחנו יכולים לראות כי המטרה של ציון היום כפי שנקבעה בחוק היא לשם הגברת הידע והמודעות של הציבור לתחום בריאות הנפש; בנוסף כתוב: לשם צמצום דעות קדומות. שלוש המילים הללו דווקא הם לב העניין, כי כל עוד קיימות דעות קדומות, קיימים גם מחסומים, פחדים ובושה. מהרגע שאנחנו שוברים את הדעות הקדומות, אנחנו פותחים דלת לשוויון אמיתי ולחיים טובים יותר למתמודדי הנפש.
“במסגרת החוק הזה מחקנו את ההגדרה המיושנת והפוגענית שראתה במחלת נפש מחלה מסוכנת, וכמו שאמרנו קודם, צמצום דעות קדומות. זו הייתה סטיגמה שהכבידה על מתמודדים רבים, והיום בזכות הנחישות שלך אנחנו בדרך למקום אחר.
“התוכנית הזאת באה ואמרה בקול ברור: לא מטפלים במשבר רק אחרי שהוא מתפרץ, אלא גם מונעים אותו ומלווים, משקמים ומנגישים טיפול לכל מי שצריך, בלי הבדל ובלי מחסומים.
“אני רוצה לומר דבר פשוט מאוד: קודם כול, מבחינה סטטיסטית, מדובר על יעילות של כמעט 100% של החיסון למקרה החצבת. זאת אומרת כל 100% התינוקות שנדבקו ונפטרו כתוצאה מהנושא הזה, זה בגלל שהם לא מחוסנים.
“דבר ראשון, אוי לנו ואסור לנו להשמיע שום קריאה מהסוג הזה שמתנגד לחיסונים, זה פשוט להביא לרצח ילדים בפועל.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, ידידי וחברי ולדימיר בליאק, היום הזה מוקדש לאותם אנשים כאן בישראל וברחבי העולם שמתמודדים עם גמגום. אנשים שבכל יום שוברים סטיגמות, פורצים דרך ומראים לכולנו מהי נחישות אמיתית.
“היום הזה נועד למעשה להזכיר לכולנו שגמגום הוא לא מכשול, הוא חלק טבעי מהאנושות, מהזהות של אנשים רבים. התפקיד שלנו הוא פשוט מאוד ללמוד, להבין, לדבר על זה בפתיחות גדולה.
“ילדים לא צריכים לחכות הרבה זמן; ילדים צריכים את המענה המיידי – ילדים שמתקשים לדבר – לקבל את המענה המיידי, בלי לחכות זמני המתנה ארוכים.
“אנחנו יודעים שישנם תורים ארוכים מאוד, של חודשים רבים, אפילו יותר מזה. זה נושא שאנחנו שומעים עליו שוב ושוב בפניות של הורים, בגנים, בבתי הספר – ילדים שמתקשים לדבר, שמרגישים שקולם נתקע, ומחכים חודשים ארוכים, לפעמים למעלה משנה, כדי להתחיל טיפול.
“לעניין זה מוצע להדגיש כי הגוף הציבורי לא יתנה מתן זכות או שירות בהסכמה של האדם להעברת המידע הרפואי שלגביו לפי החוק, וכי זכויותיו של האדם או השירותים שיינתנו לו לא ייפגעו אם לא הסכים להעברת המידע הרפואי לגביו למטרת מתן זכויות או מתן שירותים לפי החוק.
“אדוני היושב-ראש, היום אנחנו יודעים בוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי, לצורך העניין, או משרד הרווחה, במרב"ד למשרד הבריאות, למשל, או בכל מיני מקומות כאלה, אנשים מגיעים עם קלסרים של התיקים הרפואיים שלהם, עם דיסקים וצילומים של הבדיקות הרפואיות, MRI, CT וכדומה, שהם עברו. החוק הזה יאפשר בלחיצת כפתור אחת לשתף את המידע ולחסוך מהם בירוקרטיות, ריצות מטפלים, ריצות לרופאים וכולי כדי לקבל את הזכויות המגיעות להם על פי דין.
“זה פצע פתוח שסובלות ממנו נערות רבות בגיל אולי הכי רגיש שלהן. נערות שיושבות בבתים שלהן יחד עם ההורים ומזילים דמעות במשך חודשים וימים רבים.
“כמו כן, לגבי הרשאת גישה מתמשכת למידע הרפואי למטרת מתן זכויות או מתן שירותים, מוצע לקבוע כי בקשת ההסכמה למתן הרשאת גישה למידע רפואי שתוצג לאדם תכלול גם אפשרות להסכים להרשאת גישה חד פעמית בלבד, וכן לקבוע כי אין לעשות שימוש בהרשאת גישה מתמשכת לאחר קביעת הזכאות לזכות או לסיום מתן השירות.
“אבל אין ספק שזה פצע פתוח, והתשובה צריכה להיות בצורה כזו של פתיחה ושגשוג של המוסדות שכן מקבלים את הבנות, וישנן הרבה מאוד כאלה.
“הצעת חוק זו היא השלמה חשובה לחוק ניוד מידע רפואי ובמסגרתה מוצע להוסיף לחוק גופים ציבוריים של משרדי ממשלה ומוסדות מדינה לעניין המטרות הקבועות כיום בחוק, וכן להוסיף מטרה של סיוע במימוש זכויותיו של אדם ושיפור השירות שהוא מקבל מגוף ציבורי הכרוכים במידע הרפואי.
“לגבי חיל הרפואה של צה"ל ומחלקת הרפואה של שב"ס, מוצע לקבוע הוראות הדומות לאלה הקבועות כיום בחוק לגבי קופת חולים המבטחת של האדם, מכיוון שכל עוד חייל זכאי לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חיל הרפואה הוא אחראי למתן הטיפול הרפואי וכך גם מחלקת הרפואה של שב"ס, לגבי האסיר, כל עוד הוא מוחזק במשמורת.
“בזמן שאנו חוגגים אנו גם נושאים באחריות כלפי זכרם של אלה שלא זכו להגיע. יהודי אתיופיה שנספו במסעם אל הארץ המובטחת נשאו את ירושלים בליבם ולא זכו לדרוך על אדמתה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, יום ירושלים הוא יום של חגיגה ויום של זיכרון. יום שבו אנו חוגגים את איחוד עירנו הנצחית, ויום שבו אנו זוכרים את אלה שלא זכו לראות את הניסים שאנחנו חווים.
“היום אנו מציינים גם את יום זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל. יהודי אתיופיה שמרו במשך מאות שנים, על חלומם לעלות לירושלים בתנאים בלתי אפשריים.
“גם כאן חשוב שייאמרו הדברים: על המדינה להכיר בעוול שנגרם לאותן משפחות ולתת להן גושפנקא רשמית על כאבן וסבלן, שנשאו במשך שנים רבות לבדן. כאב שזכה ללעג הרשויות; כאב שלא קיבל את הביטוי הציבורי המגיע לו. כאב על העוול שנעשה להן – עוול כבד מנשוא שרובץ על כתפיהן של המשפחות עד היום.
“מכובדי, אדוני היושב-ראש, כפי שהזכרת בפתח הדברים, בכנס החורף האחרון היה לי הכבוד ליזום ולהוביל את הצעת חוק: יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, הקובעת את יום ט"ו בכסלו – היום בו החלה העלייה הגדולה, עליית "על כנפי נשרים", העלייה השנייה הגדולה – כיום לאומי לציון עליית יהודי תימן ולהנצחת זכר הנספים במסע.
“אדוני היושב-ראש, בוא נפתח בהצהרה: אין קשר בין היום לציון לבין התקיפה בנמל התעופה בצנעא.
“משפחות רבות שוכנו במעברות, מחנות מעבר מאולתרים שתנאי המחיה בהם היו קשים במיוחד: אוהלים, פחונים, צפיפות, מחסור במים וחשמל, תנאי תברואה ירודים ומחלות.
“הצעת החוק שמונחת לפניכם היום מבקשת להרחיב את המהלך החשוב הזה, מתוך הבנה שהמידע הרפואי לא נשאר רק במערכת הבריאות. ישנם גופים ציבוריים רבים המחזיקים במידע רפואי חיוני, אך כיום הוא לא נגיש בזמן הנכון למי שזקוק לו, מה שפוגע באזרחים ומעכב טיפול והכרה בזכויותיהם.
“בחודשיים האחרונים התרגשנו, כל עם ישראל, עם שחרורם של חלק נוסף מהחטופים, שהתחילו מסע ארוך של שיקום לצד בני משפחותיהם. אנו תפילה כי שאר החטופים ישוחררו בקרוב, "אחינו כל בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, משעבוד לגאולה ומאפילה לאורה, השתא בעגלא ובזמן קריב", ונאמר אמן.
“במהלך הדיונים בוועדת העבודה והרווחה, ולאחר ששמענו את המשפחות עצמן ואת הצרכים שלהן, החלטנו על מספר הרחבות בנוגע לזכאויות אלו: ראשית, הוועדה החליטה להאריך את משך הזכאות להטבות הנוגעות לשיקום תעסוקתי, הטבות רפואיות ולימודים – לשלוש שנים מיום שחרור החטוף, ולגבי ההטבות הפסיכו-סוציאליות, שיש לך חשיבות רבה במתן גמישות לניצולן – למשך ארבע שנים מהשחרור.
“הצעת החוק הממשלתית כפי שהובאה לוועדה, הציעה להעניק לבני המשפחה של החטופים ששוחררו, הטבות מסוימות להם יש זכות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, לתקופה נוספת של שנתיים לאחר שחרורו של החטוף.
“חוק ניוד מידע רפואי שאותו יזמתי יחד עם חבר הכנסת ארז מלול, חבר הכנסת רון כץ וחבר הכנסת אחמד טיבי, ובתמיכתו ועידודו של שר הבריאות, יאפשר לראשונה לכל מטופל להעביר את המידע הרפואי שלו באופן ישיר בין הקופות החולים, בתי החולים ושירותי הבריאות של משרד הבריאות. זהו צעד משמעותי שמעמיד את המטופל במרכז ומעניק לו שליטה על המידע הרפואי שלו – אך הדרך להשלמת המהלך עדיין לא הסתיימה.
“כפי שאפרט עתה, מוצע כי מעתה החובה להציב מכשיר החייאה ולדאוג לתקינותו, תחול גם לגבי רכבת ארצית המיועדת להסעת נוסעים. כך יובטח שגם ברכבת הכבדה, המופעלת בידי רכבת ישראל ומשמשת בכל יום להסעת המונים ברחבי הארץ, תהיה נגישות למכשיר הדפיברילטור שעשוי להציל חיים בעת נסיעתה.
“אני חושב שאין קמחא דפסחא גדול יותר מפרויקט כרטיסי המזון שיזם הרב אריה דרעי, ברמה העולמית אני מדבר. זוהי מצווה. זהו חסד.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, חברי הכנסת של ש"ס, למעשה, היום כנסת ישראל עושה היסטוריה, היסטוריה חברתית, היסטוריה במאבק בעוני. הייתה לי הזכות לשבת כחבר מטעם המפלגה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שבה הובאה הצעת החוק של ידידי חבר הכנסת ינון אזולאי וחברי כנסת נוספים.
“חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח–2017, קובע כי מי שמעסיק יותר מ-25 עובדים לא יחייב עובד שהוא הורה שילדו נפטר והגיע לגיל פרישת החובה, דהיינו גיל 67, לפרוש מעבודתו בשל גילו במשך ארבע השנים שמיום הגיעו לגיל זה, כלומר עד גיל 71.
“צריכים להתכנס השרים, להודיע על ההחלטה, לתקן את התקנות שנמצאות היום במשרד התחבורה ולבוא ולומר: אני מושך אלי את כל החלק הרשמי ומשאיר במשרד הבריאות את החלק של ועדות הבריאות, הוועדות הרפואיות, ולתת לעם ישראל ולאותם בעלי מוגבלויות את הדבר הכי בסיסי בעולם – שיוכלו להתנייד, לקנות את הלחם והחלב שלהם והתרופות שלהם.
“אני אומר לכם, אני מתוסכל מזה. אני כינסתי את הוועדה בשבוע שעבר על זה ואני מתכוון לא להוריד את זה מסדר היום. ואני דורש משרת התחבורה ושר הבריאות להתכנס ביניהם לעניין, להוציא החלטה, לתקן את התקנות ולאשר אותן.
“בכל מקרה, העניין הוא שעשינו ישיבה יחד עם חינוך כי הבנו שבגיל צעיר אתה מגבש תפיסות עולם. בסוף יש לך הרגלים. ילד שיושב מול מסך ומנשנש כל הזמן ממתקים – הוא גדל שמן, תרצי או לא תרצי. יש פה אלמנט של חינוך.
“אם זה היה שר הבריאות - - - אבל שרת התחבורה הייתה צריכה לתקן את התקנות הללו ולחתום עליהן.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מבקש להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת פסל, משום שאני חושב שההצעה כל כך ברורה, פשוטה ומובנת, ולא ברור למה צריכים בכלל חוק בשביל הדבר הזה. אבל אתה עושה דברים טובים, ואני מברך אותך על זה.
“אנחנו עבדנו מאוד מאוד קשה בוועדת הבריאות של הכנסת כדי להוריד את יוקר המחיה.
“אנחנו צריכים לזכור קודם כול שאנחנו נמצאים במדינה יהודית ואחר כך כל השאר. לכן הדבר הבסיסי ביותר הזה, של נער שמבקש לתת – לאפשר לו ולחבריו, בטח ובטח שלא צריך להיתקל בתגובת בוז.
“דווקא בחוקים המסדירים את העיסוק במקצועות הרפואיים והטיפוליים, שאמורים לשמש מרחב של הכלה וריפוי, ישנם סעיפים הנשענים על דעות קדומות ולא על עובדות.
“אדוני היושב-ראש, שוב, כפי שאמרנו, הצעת החוק המונחת בפנינו פה היא חשובה, היא חברתית, היא נכונה, היא צודקת. היא באמת חקיקה שמובילה שינוי בתפיסת העולם.
“הצעות החוק הללו נועדו לתקן עיוות חקיקתי שמונע מאנשים עם מוגבלות רפואית או נפשית להשתלב במקצועות הרפואיים והטיפוליים, לא בשל חוסר כשירות מקצועית, אלא בשל חוקים מיושנים שאינם תואמים את המציאות העכשווית.
“ההתנהלות במוסדות החינוך צריכה להיות ממקום מאפשר ומכיל כדי שכל תלמיד יחיה בה על פי ערכיו ולהתפלל מבלי חשש להדרה או אפליה. הוא אומר: אני אפעל בכל הכלים העומדים לרשותי לטיפול במקרה הזה בכדי להבטיח שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם בעתיד. זה זעזוע גדול, המקרה המחריד שבו מנהל בית ספר במדינת היהודים מחרים תפילין מתלמיד.
“המשמעות היא שאדם המתמודד עם מגבלה נפשית, גם אם היא בשליטה מלאה ואינה משפיעה כלל על תפקודו המקצועי, עלול להיתקל בחסמים חוקיים שימנעו ממנו לעסוק במקצוע שבו הוא מוכשר.
“הצעת החוק באה לתקן עיוות רב שנים שקיים בחוק ולפיו מי ששירתו במילואים, הן לפי צו והן בהתנדבות, קיבלו שכר נמוך בהרבה לעומת השכר שקיבלו בשירות הקבע שעשו.
“הצעת החוק באה לתקן עיוות רב שנים שקיים בחוק ולפיו מי ששירתו במילואים, הן לפי צו והן בהתנדבות, קיבלו שכר נמוך בהרבה לעומת השכר שקיבלו בשירות הקבע שעשו. אני רואה – אני אומר את זה בשמה של חברת הכנסת חוה אתי עטייה – בהובלת הצעת החוק הזו חובה שלנו כמחוקקים להוקיר את השירות של מי שעצרו את שגרת חייהם כדי לשוב לשרת בצה"ל ולסייע במאמצי המלחמה. כולנו מצדיעים להם באהבה גדולה.
“הצעת החוק הזאת משווה את מעמדם של חיילי המילואים ששירתו בשירות קבע למעמדם של עובדים בחישוב תגמול המילואים, ונותנת להם תגמול הולם על שירותם במילואים.
“היו עוד עליות נוספות אחרי זה, אבל הם בחרו לעזוב את הכול מתוך הבנה של ותחזינה עינינו בשובך לציון. היה להם חזון לעלות לירושלים, לארץ ישראל, לארץ הקודש. דרך אגב, הם עבדו בעבודות כפיים. הם סללו כבישים ונטעו עצים, עבדו בקק"ל, עשו את העבודות הכי-הכי קשות, פיזיות.
“הצעת החוק הזו מבטאת את החיבור העמוק בין הדורות, את הכבוד למסורת עתיקה, ואת התודה לאלה שהגשימו חזון בן אלפי שנים של שיבה לציון. זוהי עדות לרוח העם היהודי, לסיפורם של עולי תימן שהגשימו חלום ולמורשתם המפוארת שממשיכה להעשיר את החברה הישראלית עד היום.
“הצעת החוק מסדירה מקצוע חדש של טכנאי בית מרקחת. תפקיד הטכנאי יהיה לסייע לרוקח בעבודות הלוגיסטיות והמנהלתיות ולפנות את הרוקח לעסוק כמטפל המספק שירות קליני למטופל.
“מדובר בהצעת חשובה שמהווה חלק ממכלול של צעדים שננקטים בשנה האחרונה על מנת לחזק את מקצוע הרוקחות ולאפשר לרוקח להתמקד בפן הטיפולי של המקצוע שלו. אנו מקווים שהמקצוע החדש של הטכנאים אכן יפנה את זמנם של הרוקחים לעיסוק בתכנים קליניים וטיפוליים.
“מדובר בהצעת חשובה שמהווה חלק ממכלול של צעדים שננקטים בשנה האחרונה על מנת לחזק את מקצוע הרוקחות ולאפשר לרוקח להתמקד בפן הטיפולי של המקצוע שלו.
“לא פעם מדובר באנשים שפרשו משירות הקבע בשל אילוצי המערכת, ועבודתם נדרשת לצה"ל בשל הידע והניסיון הייחודיים שצברו, אך הם נמנעים מלהפוך לעובדי צה"ל בשל הפחתת הקצבה שתהיה כרוכה בכך. ביטול ההפחתה מהקצבה לגביהם תאפשר לצבא להיעזר בכוח אדם חשוב וחיוני זה.
“להצעת הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות, לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.
“על כן, מוצע כי החל מחודש ינואר 2025 ואילך יופחת ב-0.005% שיעור דמי ביטוח הבריאות ברמת ההכנסה הנמוכה כך שיעמוד על 3.23%, וכנגד זה יוגדל ב-0.005% שיעור דמי ביטוח הבריאות ברמה הגבוהה ויעמוד על 5.17%, אך הגדלה זו תחול רק החל מחודש פברואר 2025 ואילו בחודש ינואר של שנת 2025 יעמוד השיעור על 5.16%.
“הצעת החוק הזו נועדה להבטיח שכל מטופל יוכל להעביר את המידע הרפואי שלו בין קופות החולים, בתי חולים ושירותי הבריאות של משרד הבריאות. המידע הרפואי הזה הוא הכלי החזק ביותר העומד לרשות הצוותים הרפואיים בטיפול באנשים.
“אנו רוצים להוסיף את אותם גופים ציבוריים לחוק, כך שהמידע יוכל לעבור גם אליהם וגם מהם, כמובן, תמיד תמיד בהסכמת המטופל.
“בחודש אוגוסט האחרון, בהובלת שר הבריאות, ידידי הרב בוסו, הושקה התוכנית הלאומית לבריאות הנפש – תוכנית שמסמלת שינוי תפיסה חשוב, התמקדות במניעה ובשיקום, והנגשת שירותי בריאות הנפש לכלל האוכלוסייה. זהו צעד משמעותי, המבטא מחויבות עמוקה מצד המדינה לתמוך במתמודדים עם משברים נפשיים, ולהעניק להם את הכלים להשתקם ולהמשיך הלאה. עם זאת, הדרך עוד ממושכת ועלינו להבטיח שהתוכנית תמשיך להתפתח ולהשתפר, כדי לתת מענה מלא ומקיף לכל הנזקקים לסיוע.
“בחודש אוגוסט האחרון, בהובלת שר הבריאות, ידידי הרב בוסו, הושקה התוכנית הלאומית לבריאות הנפש – תוכנית שמסמלת שינוי תפיסה חשוב, התמקדות במניעה ובשיקום, והנגשת שירותי בריאות הנפש לכלל האוכלוסייה. זהו צעד משמעותי, המבטא מחויבות עמוקה מצד המדינה לתמוך במתמודדים עם משברים נפשיים, ולהעניק להם את הכלים להשתקם ולהמשיך הלאה.
“הטרגדיה הנוראה שפקדה אותנו, והמלחמה שבאה בעקבותיה, חרטו צלקות עמוקות בלב ובנפש של רבים מאיתנו. מדובר לא רק בפגיעות פיזיות או במבנים שנחרבו, אלא בעיקר בנפש האדם; באותם שברים סמויים מן העין, שדורשים טיפול ותשומת לב מיוחדת.
“בתקופה שבה הנפש הישראלית נבחנת בעוצמה שאין לה תקדים, היום הזה נושא עימו משמעות מיוחדת. הוא מזכיר לנו עד כמה חשוב להעלות את המודעות לנושא המורכב והחיוני הזה. זהו יום שבו אנו מציבים את בריאות הנפש במרכז השיח הציבורי והמקצועי.
“הצעת החוק שאנו דנים בה היום אינה רק הזדמנות להנציח את מסעם של עולי תימן ואת זכרם של אלה שאיבדו את חייהם בדרך, היא גם קריאה לדור שלנו ולדורות הבאים, להמשיך ולהוקיר את מורשתם. היא מזמינה אותנו לא רק לזכור את ההיסטוריה, אלא גם לפעול לשימור, טיפוח והנחלת התרבות היהודית הזו, כחלק בלתי נפרד מהסיפור הלאומי שלנו.
“הצעת החוק שאנו דנים בה היום אינה רק הזדמנות להנציח את מסעם של עולי תימן ואת זכרם של אלה שאיבדו את חייהם בדרך, היא גם קריאה לדור שלנו ולדורות הבאים, להמשיך ולהוקיר את מורשתם.
“לעיתים נושאים הקשורים לנפש נסתרים מן העין, אך היום אנחנו מאירים את הנושא באור הראוי, מתוך הכרה עמוקה שמודעות היא הצעד הראשון בדרך לפתרון. בהצפת הסוגיות הנוגעות לבריאות הנפש אנחנו גם שוברים את מעגל השתיקה ואת הסטיגמות, שעדיין קיימות בתחום זה. כאשר אנו מדברים על המשמעות של בריאות נפשית, על הצרכים של המתמודדים עם קשיים ועל אחריותה של החברה לתמוך בהם, אנחנו למעשה מבססים תשתית שמאפשרת שינוי אמיתי – גם בתודעה וגם במציאות.
“בתחקיר שפורסם בישראל היום נשמעו עדויות קשות המצביעות על הזנחה רפואית ומחסור במזון.
“ניר, חשוב לי לומר דבר אחד: משרד הכלכלה צריך להודיע, להכריז, שהוא מקים מנגנוני פיקוח משמעותיים, חזקים, על כל עולם היבוא, שהמחיר לצרכן בסוף יהיה נמוך ולא ייתקע איפשהו אצל היבואנים וספקי המזון.
“המציאות היום-יומית של האזרח הקטן, זה שמוצא את עצמו לעיתים מול חומות ביורוקרטיות, היא עדות כואבת לכשלים שאנו מחויבים לתקן. מדובר במציאות מתסכלת עבור אלפי אזרחים שמרגישים כי אין להם כתובת, במיוחד כאשר הם שייכים לשכבות המוחלשות בחברה.
“אני מודה לך על הבדיקה, ואני רק מבקש: תמשיכו לעקוב אחר המערכות הללו ולהיות צמודים; בסוף אלה הילדים שלנו. החובה שלנו לשמור עליהם.
“עם זאת, אסור לנו לשכוח את חשיבותו של מתן שירות איכותי, במיוחד בזמני חירום, שבהם התלות של הציבור במוסדות המדינה מגיעה לשיאה. מחובתנו להבטיח כי מערכות השירות הציבורי יהיו ערוכות לשמור על רציפות תפקודית גבוהה, המותאמת לצורכי האזרחים גם במצבי חירום.
“ולכן כאשר דוח מבקר המדינה מדבר על כשלים כל כך חמורים, הנושא הזה מטריד אותי מאוד. לכן בחרתי להגיש את ההצעה הזאת.
“בחודש מרץ האחרון, במסגרת דיוני סיכום תקציבי שלנו, של הוועדה יחד עם משרד האוצר, הצלחנו להוסיף תוספת קטנה לטובת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. אני יודע שזה תקציב חלקי וקטן, אבל זה עוד איזשהו הישג שבו עשו פעילויות. ואנחנו חייבים להמשיך ולתת דגש על כך ולהשיג משאבים נוספים.
“הנתונים שהוצגו בדיון על ידי משרד הבריאות הצביעו על בין 400 ל-500 מתאבדים בכל שנה, וכ-7,000 ניסיונות התאבדות המדווחים בשנה. במהלך הדיון שמענו על עליה של 40% בפניות למוקדי מצוקה השנה, חשש מעלייה בהתאבדויות לאחר המלחמה – וזו היא קריאת אזהרה עבורנו כחברה.
“זהו נושא שלא ניתן להפריז בחשיבותו, שכן מדובר בחיי אדם, במצוקה שקטה המסתתרת לעיתים מתחת לפני השטח, ובחובתנו המוסרית והחברתית להושיט יד למי שנמצא בקצה גבול היכולת שלו.
“המציאות הקשה של השנה האחרונה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והשלכות המלחמה, מטלטלים את כולנו. הפחד, האובדן והמתח המתמשך חודרים לכל שכבות החברה ומשפיעים, לא רק על החיילים בחזית, אלא גם על אזרחים, ילדים ומשפחות שלמות בעורף.
“הבוקר במסגרת היום הזה קיימנו ישיבה בוועדת הבריאות שעסקה בנושא: מניעת אובדנות בעת משבר לאומי. זהו נושא שלא ניתן להפריז בחשיבותו, שכן מדובר בחיי אדם, במצוקה שקטה המסתתרת לעיתים מתחת לפני השטח, ובחובתנו המוסרית והחברתית להושיט יד למי שנמצא בקצה גבול היכולת שלו.
“עלינו לזכור ולהנציח את סיפורם של אותם יהודים, שהיו חלק בלתי נפרד מהחברה המקומית, נשאו עימם את תרומתם בתחומי המסחר, התרבות, המדע והחינוך – עם זאת, נאלצו לעזוב את אדמתם בחיפזון כשהם משאירים מאחוריהם לא רק בתים או רכוש, אלא זיכרונות, עבר ומורשת עתיקה.
“הבוקר הצבענו בוועדת החינוך בקריאה ראשונה על הצעת חוק לציון יום עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרכם לארץ ישראל, שמתחברת גם היא לגל האנטישמיות שהתעצם בתימן לאחר קום המדינה, ושהביא להאצת עליית יהודי תימן לארץ ישראל – מסע מפרך ומלא באתגרים.
“למדינת ישראל יש חוב גדול וקדוש לאותם יהודים, לאלו שנהרגו על קידוש השם, לאלו שנרצחו בגלל יהדותם – וגם חוב על רכושם שנשדד.
“אין זה רק יום זיכרון, זהו יום המאפשר לדורות הצעירים להתחבר למורשת יהודי תימן, להבין את סיפורם, ללמוד על גבורתם ועל תרומתם למדינה ולעודד הערכה עמוקה למי שהקריבו רבות למען חזונם.
“מתוך אותה ההכרה, שנשענת על סיפורי העלייה המפעימים ששמעתי מסבא שלום, זיכרונו לברכה, אני שמח להציג כאן היום את הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, שמבקשת לקבוע יום שנתי לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, שיצוין באמצעות קיום דיון מיוחד במליאת הכנסת, טקס מרכזי וטקס זיכרון, וכן על ידי הקדשת זמן ללימוד הנושא במערכת החינוך.
“כדי לאפשר מתן טיפול רפואי מיטבי יש חשיבות רבה לקיים מעקב אחר החיסונים שניתנו לכל אדם.
“כמו כן, קובעת הצעת החוק כי המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שיש לגביו מידע במאגר.
“לפיכך, מוצע לקבוע כי שר הבריאות יקים מאגר חיסונים לאומי, שהוא מאגר מידע ממוחשב שיכלול מידע לגבי חיסונים שניתנו על ידי גורמים מחסנים.
“הצעת החוק מביאה למעשה בשורה חשובה ופורצת דרך לציבור ולמערכת הבריאות בישראל. מטרת ההצעה היא להסדיר את זכותו של כל אדם לניוד המידע הרפואי שלו לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ומצבו הבריאותי, בין השאר באמצעות טיפולים רפואיים חדשניים ורפואה מונעת, מותאמת אישית ויזומה, והכול תוך שמירה על פרטיותו ובהסכמתו.
“כיום אין למטופל זכות מפורשת על פי החוק לדרוש כי מטפל או מוסד רפואי ישתפו את המידע הרפואי על אודותיו שיש ברשותם עם מטפל או מוסד רפואי אחר, ובפרט באופן המאפשר שימוש אפקטיבי במידע.
“לפיכך, מוצע לאפשר למטופל לא רק לקבל העתק מהמידע הרפואי שלו כפי שקבוע כיום, אלא לנייד אותו בין הגורמים השותפים לטיפול בו בפורמט אחיד ולקבל גישה למידע באופן דיגיטלי. יודגש כי העברת מידע לפי החוק המוצע תיעשה רק אם ניתנה הסכמתו של המטופל. רון, תקשיב.
“לצערי הרב, הם שוכנו באותם זמנים באוהלים ופחונים, בצפיפות נוראה, ללא תשתיות, והתמודדו עם מחסור במזון ותנאי סניטריה ירודים ומחלות שפרצו לעתים קרובות.
“לאחר שכולם הבינו שלא ניתן עוד להסתיר את הפרוטוקולים והעדויות, ולאחר שהממשלה אישרה את פרסום הפרוטוקולים של דיוני ועדת החקירה הממלכתית, אמר יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי: מדובר בפרשה חמורה מאוד, וכעת כולנו מבינים שנעשו דברים נוראיים, וצריכים לחקור את כל הפרשה המזעזעת הזאת – מה קרה לילדים ולאן הם נעלמו.
“אני בימים אלו גם כן מקדם הצעת חוק יום לציון גלות מוזע, שכאמור היא אחת מהאירועים הקשים ביותר בהיסטוריה של יהדות תימן, עם השפעות מרחיקות לכת במהלך הדורות על התרבות והעתיד של היהודים בתימן.
“לפי נתונים ארגון "בטרם", מתחילת שנת 2024, טבעו למוות תשעה ילדים, בחמש השנים האחרונות נרשמו 90 מקרי מוות כתוצאה מטביעה – המספרים הללו מצמררים.
“חודשי הקיץ מביאים עימם סכנות חמורות ומאיימות על בטיחותם ובריאותם של ילדינו היקרים.
“קודם כל, אני קורא מכאן למשרד התחבורה, לשרת התחבורה, להביא להארכה מחודשת של התקנות, ובנוסף לעשות הסברה מאסיבית בתקופה הזאת בכל כלי המדיה כדי להימנע חלילה וחס מהכאב והאובדן הגדול הזה.
“אחד הגולים היה המשורר הגדול הרב שלום שבזי, שכתב על-כך קינות, ובכוונתי, בעזרת השם, לקדם הצעת חוק דומה לזו של הפרהוד, גם כן להכרה ביום הקשה הזה.
“זו הצעת חוק חברתית ממדרגה ראשונה. בסופו של דבר חונים הרבה מאוד כספים ברשויות המקומיות, שלא מוצאים בחזרה את הדרך שלהם לאותם אלו ששילמו, לאותם אלו ששמו את הכסף שם שלא לצורך. החובה חלה היום על הרשויות המקומיות, בהתאם להצעת החוק, לאתר את החייבים.
“לעניין הצעת החוק – הצעת החוק הזו מבקשת לקבוע כי קופות חולים יחויבו למסור תשובה בכתב במקרה של דחיית בקשת המבוטח לקבלת שירותי בריאות תוך פירוט הסיבות לדחייה. זה נשמע מאוד טבעי, מאוד מתבקש. למה לא?
“אני אומר שקופות החולים יהיו חייבות לנמק סיבה לאי-מתן שירות רפואי, זה יכול לבוא לידי ביטוי – למשל, אדם שכואב לו הגב.
“אבל כשאתה לוקח את כל המידע הזה ושם אותו בגוף שאנחנו לא יודעים היום לוודא שהוא מאובטח מספיק ומוגן מספיק – שם אנחנו נכנסים לבעיה.
“אני שמח על הזכות לקחת אותו, לגבש אותו למשהו רציני יותר, כמובן ביחד איתך, בשיתוף פעולה, בשיתוף פעולה מלא של שר הבריאות, של משרד המשפטים.
“הצעת חוק זו מתמודדת עם הבעיה הזו בצורה ישירה וברורה ומבקשת ליצור מערכת מאובטחת ויעילה להעברת מידע רפואי בין נותני שירות הבריאות השונים ובין המחלקות בתוך בתי החולים עצמם.
“זה לא רק עניין של טכנולוגיה, זה גם עניין של זכויות אדם ושל אמון במערכת הבריאות. כל מטופל זכאי לכך שהמידע הרפואי שלו יהיה נגיש ושימושי בכל מקום שבו הוא מקבל טיפול, וזו אחריותנו לוודא שהמערכת הרפואית עובדת לטובת המטופלים בצורה הטובה ביותר.
“הצעת חוק זו מתמודדת עם הבעיה הזו בצורה ישירה וברורה ומבקשת ליצור מערכת מאובטחת ויעילה להעברת מידע רפואי בין נותני שירות הבריאות השונים ובין המחלקות בתוך בתי החולים עצמם. בצורה זו המטופלים יוכלו לקבל טיפול רפואי מותאם ומיטבי בכל שלב של תהליך הריפוי, והרופאים יוכלו לקבל את כל המידע הנדרש לטיפול המיטבי - -
“הצעת החוק תפתור את אחת מהבעיות העיקריות שמטרידות מטופלים ורופאים, ותספק לרופאים ולצוותים הרפואיים גישה למידע מקיף ומדויק על מצבו הרפואי של המטופל, וכמובן זה יפחית את הסיכון לטעויות רפואיות ויאפשר התאמה מדויקת יותר של הטיפול. הרופאים והצוותים הרפואיים יקבלו גישה למידע מקיף ומדויק על מצבו הרפואי של המטופל, וזה יחסוך זמן ומשאבים למערכת הבריאות ולמטופלים.
“מה שאנחנו מבקשים לעשות זה ליצור מערכת שיודעת לדבר בשפה זהה בין בתי החולים, מרכזים רפואיים גריאטריים, קופות חולים – אותה מערכת. כך שכשאתה עובר ממקום למקום, המידע הרפואי מועבר איתך ביחד בצורה שתאפשר פיענוח, ולא רק איזה שהוא צילום של דף או צילום מסך.
“אנחנו מדברים על ,000900 ילדים עניים, על שני מיליון איש שנמצאים מתחת לקו העוני.
“כשאנחנו מדברים על עוני, אנחנו מדברים על ציבור שלם מכלל האוכלוסייה, ללא הבדלי דת או גזע, שסובל מהתופעה הזאת. לצערנו הרב, אנחנו לא מדברים על משהו שהוא גזרת גורל. אנחנו יכולים, צריכים ומחויבים לעשות הכול כדי לא למצוא את אותן משפחות שנאבקות יום יום על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים להן ולילדיהם.
“המטרה היא בסופו של דבר להגיע להמלצה לתוכנית לאומית, כזאת שתחייב את משרדי הממשלה, בכל הצעת חוק, לפני שהיא מוגשת, להבין מה ההשפעה שלה על העוני.
“ממצאי דוח מבקר המדינה קשים ומצביעים על שורה ארוכה של כשלים. בסיור של נציגי משרד מבקר המדינה בבניין של ארכיון המדינה נמצא בבניין חומר ארכיוני אור-קולי של ועדת כהן-קדמי – קלטות שמע של ישיבות הוועדה, בארגז פתוח על שולחן במסדרון, במקום שיהיה במתקן גניזה ייעודי כנדרש על פי הנהלים.
“ואני שואל אתכם, הנוכחים כאן ואת הצופים, מישהו מעלה בדעתו הודעה כזו? מישהו מוכן לעבור לסדר-היום כשחומר רגיש פשוט נעלם?
“ברוב המקרים המערכת של הקופה הקולטת אינה יודעת לקרוא את הסיכום הרפואי עקב הבדלים במערכות המחשוב בין הקופות – מה שמביא למצב שהקופה נאלצת להסתמך על דוח הסיכום הרפואי שאותו מוציא המטופל מקופת האם, דוח בסיסי ולא מקיף.
“מטרת הצעת החוק היא להניח את התשתית הרגולטורית הנדרשת על מנת לאפשר למטופלים שמעוניינים בכך הנגשה של המידע הרפואי שקיים על אודותיהם, לשם קבלת שירות בריאות באופן מיטבי.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, שהגישה הממשלה ועניינה הוא בהוראות המעבר הנוגעות למקצוע הכירופרקטיקה.
“למרבה הצער, מאחר שלא הובאו על-ידי המשרד תקנות בעניין ההכשרה המעשית, העבודה בפיקוח והבחינות, לא ניתן היה בפועל לתת תעודת מקצוע לא לפי ההוראות הרגילות ואף לא לפי הוראות המעבר.
“המסקנה שהסקתי בסיום הפגישה היא כי חיובי ריבית גבוהים אינם מהווים את התמריץ הנדרש לתשלומי הקנס, אלא מעמיסים נטל תשלומים כבד על אותם חייבים שנאלצים גם ככה לגייס את סכומי התשלום.
“התיקון הנדרש יצא לדרך, ובדרבון שר המשפטים יריב לוין, שקרא לי כאן מעל הדוכן הזה להחיל את החוק גם על העבירות הפליליות, פעלנו במהלך הדיונים בוועדת החוקה ברשות יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שזה המקום להזכיר ולהודות לו על כך, להרחיב את תיקון החקיקה גם על העבירות הפליליות.
“המצב הזה לא יוכל להימשך, אסור לנו כמחוקקים, כמנהיגים, להתעלם מהאיום שמרחף מעל ראשנו ונמצא, חלילה, מתחת לרגלנו. אנחנו חייבים לפעול עכשיו, לפני שיהיה, חלילה, מאוחר מדי.
“הממשלה צריכה להרחיב את התוכנית הזו – זו הדרישה שעלתה אז, במסגרת הוועדה – ולהקצות באופן מיידי את המשאבים הדרושים להאצת פעולות החיזוק של מבנים ותשתיות קריטיות.
“ולכן, בהצעת חוק זו מוצע לחייב את הבנקים לפנות לרשות האוכלוסין, במידת הצורך, כחלק מחובת האיתור שחלה עליה מכוח החוק, ולידע באופן אפקטיבי את הלקוח על כך באמצעות דואר, מסרון, שיחת טלפון או דואר אלקטרוני. חובה על המחוקק, ולא על בית המשפט, לתקן את העיוות הקיים לטובת האזרח הקיים.
“מסתבר שקיימים אין-ספור מקרים דומים בהם התאגידים הבנקאיים נוהגים להסתפק במשלוח אוטומטי של דואר לכתובת הרשומה אצלם, גם כאשר פעם אחר פעם המכתבים האלה חוזרים לשולח.
“הנתונים שהוצגו שם מעוררים דאגה עמוקה: רק אחוז קטן ביותר מהמבנים הטעונים חיזוק אכן חוזקו בהתאם להנחיות; חלק ניכר מבתי החולים שלנו, שאמורים לתת מענה לאזרחים בשעת חירום, נמצאים בסיכון מול רעידות אדמה; ומה בנוגע לבתי הספר והגנים של ילדינו?
“הצעת חוק זו תסייע לקידום בריאות הציבור ותהווה בשורה של ממש לציבור העולים שלמדו פודולוגיה, ולאלו שביקשו לעלות וחששו לעשות זאת, מכיוון שלא ידעו אם יוכלו להשתלב בארץ במקצוע אותו למדו.
“לפיכך מוצע לקבוע כי מנהל מוסד רפואי לא יפעיל אדם בביצוע פעולות במערכת גז רפואי, אלא אם הוא גורם מקצועי העומד בתנאי הכשירות המפורטים בהצעה, או אם הוא עובד בפיקוחו ובהדרכתו של גורם מקצועי כאמור.
“במהלך הדיונים בוועדה, וכדי לאזן בין בטיחות המטופל מחד ובין חופש העיסוק של העוסקים במקצוע, נוספו הוראות המתחשבות בניסיון קודם של העוסקים.
“על פי רוב מדובר באנשים שנמצאים במצוקה, בשעתם הקשה, נואשים לטיפול רפואי מסוים או לתרופה ספציפית, ומוצאים את עצמם נתקלים בחומות ביורוקרטיות ובהחלטות שרירותיות לכאורה, בלי שיוכלו להתמודד איתן. חובה להוריד מהם כמה שיותר הליכים ביורוקרטיים.
“הצעת חוק זו מבקשת לקבוע כי קופות החולים יחויבו למסור תשובה בכתב במקרה שאינן מאשרות את בקשת המבוטח לקבלת שירותי בריאות, וכן לחייבן לנמק את ההחלטה.
“לצערי הרב, מספר ההרוגים בתאונות הדרכים עלה: כמעט מדי יום נהרג אדם בתאונת דרכים; בכל שלושה ימים נהרג הולך רגל; בכל ארבעה ימים נהרג נוסע ברכב פרטי; בכל שבוע נהרג ילד או מתבגר; בכל שבועיים נהרג משתמש בכלי נסיעה חשמליים; 35 ילדים נהרגו בתאונות דרכים בשנה הזאת. זאת השנה הקטלנית ביותר לילדים ב-13 השנים האחרונות. אלו נתונים שצריכים לזעזע את כולנו. לצערי הרב, המצב לא הולך ומשתפר אלא הולך ומחמיר, ובכל שבוע אנחנו שומעים על תאונה קטלנית.
“הוא ביקש ממני לשאול בשמו את אדוני סגן השרה שנמצא פה: 1מה קורה עם מינוי מנכ"ל חדש לרלב"ד? למה קוצץ התקציב הייעודי? מה התוכנית של המשרד לצמצום תאונות הדרכים?
“אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי בעבר אני אומר עכשיו, לצד כל התוכניות של אנשי המקצוע במשרד ישנה חשיבות בהטמעת חשיבות הערך של חיי אדם. זה חייב להיות מושרש מגיל קטן בחינוך של הילדים.
“הריבית הגבוהה הקיימת כיום על פיגור בתשלום קנסות אינה משיגה בהכרח את מטרתה העיקרית, שהיא גבייה אפקטיבית ויעילה, ולכן הפחתת נטל הריבית הינה הכרחית. דרך אגב, אני אומר שאת הצעת החוק הזו עשינו בשיתוף פעולה יחד עם ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות. הצעת החוק הזו, לפי הבנתנו וגם לפי הבנתם המקצועית, תשפר את סיכויי ואחוזי הגבייה בכל הפרמטרים, בכל מי שגובה דרכם את הקנסות.
“הפחתת תוספת הפיגור תהווה בשורה חברתית חשובה, בפרט עבור השכבות החלשות והאוכלוסייה המבוגרת, שלא פעם נאלצים לפגר בתשלום מסיבות כאלה ואחרות, ומוצאים את עצמם עומדים בפני שוקת שבורה של תשלום כפל קנסות וריבית פיגורים בסכומים גבוהים. אין חולק על כך שיש צורך להשתמש בכלים משמעותיים לצורך מימוש הליכי הגבייה בצורה אפקטיבית, אך לצד זאת עלינו לדאוג שהשימוש בכלים אלו ייעשה באופן מידתי.
“ידועה גם פסיקת השולחן ערוך בהלכות חושן משפט, שאופן הגבייה מהחייב צריך להיעשות תוך התחשבות ביכולותיו הכלכליות, וזאת מבלי לפגוע ביכולתו להמשיך ולהתפרנס בכבוד וביכולתו להחזיר את חובותיו.
“אבל לא ייתכן שבצורה ברוטלית, לתוך בתים של אנשים חפים מפשע, שאפילו לא הפגינו ולא הצטרפו – אנשים מבחוץ באו לשכונה – וסבלו מזה במשך ימים רבים עוד אחר כך; לפחות עד יום שני בערב, אחרי זה.
“אני הגשתי הצעת חוק בהקשר הזה, והיא באה כנראה גם מחברי כנסת נוספים. זו הצעת חוק שתביא בעצם לכך שחברות המזון בתקופת חירום לא יוכלו – יצטרכו להקפיא מחירים. אנחנו חייבים להיות פה לאותן משפחות.
“אנחנו חייבים לפעול, חייבים לעצור את גל ההתייקרויות ולסייע לאזרחים הנפגעים. לא נסכים לקבל מציאות שבה אזרחים לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש מוצרי צריכה בסיסיים ביותר. לא נסכים לקבל מציאות שבה אנשים עובדים קשה יום ולילה ועדיין לא מצליחים לגמור את החודש.
“גל ההתייקרויות הנוכחי הוא מכה אנושה, שפוגעת בעיקר בשכבות החלשות בחברה, עבור אותם אזרחים שכבר עכשיו מתקשים לסגור את החודש עם השכר שלהם. המציאות החדשה היא בבחינת אסון כלכלי עבורם.
“השבוע ישבנו בוועדת העבודה והרווחה, במסגרת דיון בהצעת חוק של ידידי חבר הכנסת ינון אזולאי על חוק הקמת הרשות למאבק בעוני, שאנחנו בשיא קידומה כרגע. החוק הזה הוא חוק חשוב, והוא צעד חשוב כדי להבטיח לאזרחים הזדמנות שווה ולסייע להם לצאת ממעגל העוני. אך לצד זאת עלינו לפתור אחת ולתמיד את המצב הבלתי-אפשרי שבו חברות מעלות מחירים בצורה קשה ובאטימות, ללא כל התחשבות במצב.
“החוק הזה הוא חוק חשוב, והוא צעד חשוב כדי להבטיח לאזרחים הזדמנות שווה ולסייע להם לצאת ממעגל העוני.
“אנחנו כמובן נדייק יותר – זה ציפורניים חודרניות ודברים נוספים; מקצוע מקובל בעולם, שנותן מענה וגורם בסופו של דבר, שלא יגיעו למצב של קטיעת רגליים. ראינו חשיבות גדולה בזה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, האמת היא שאני מרגיש זכות גדולה כיושב-ראש ועדת הבריאות בקידום הצעת חוק הפודולוגים.
“זאת לצד העובדה ש-1.4 מיליון איש חיים באי-ביטחון תזונתי; מאות אלפי משפחות שחיות באי-ביטחון תזונתי, מאות אלפי משפחות שחיות בחרדה אם יהיה להן מה לאכול.
“מלבד זה, בעיקר האיסור החמור "בל תשחית" אוסר עלינו להשחית דבר שאפילו אדם אחד אחר יכול ליהנות ממנו. על אחת כמה וכמה כמויות עצומות כאלה של מזון, שיכולות להגיע לפיהם של אלפי ילדים רעבים.
“מדובר בהצעת חוק 100% חברתית ו-100% מוצדקת, שנוגעת באמת לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. הצעת החוק הזו שהצבענו עליה כרגע מבקשת לחייב את הבנקים להודיע ללקוחות 21 יום לפני פקיעת הטבה או שינוי המסלול שאליו הם משתייכים בבנק.
“ולכן הרציונל של תיקון החוק הזה עומד בעינו. אני מבקש להודות לך, חבר הכנסת משה רוט, על קידום הצעת החוק הזו. אני כמובן הגשתי אותה עוד עם כניסתי לתפקיד, כי חשבתי שזה נכון לקדם את זה, וכעת התגלגלה הזכות.
“ההחלטה של בנק ישראל להעניק סיוע של 10 מיליארד שקלים רק לבנקים, פוגעת אנושות ביכולתם של גופים פיננסיים אחרים להתחרות ולסייע למשק הישראלי להתאושש.
“אני קורא מכאן לבנק ישראל – וכמובן שנקרא גם בוועדה, באיזה ועדה שיוחלט עליה כאן בהצבעה – לתקן את המצב ולאפשר גם לגופים הפיננסיים הלא בנקאיים להשתתף בהענקת הלוואות לעסקים שנפגעו. זוהי דרישה הוגנת וצודקת, העולה בקנה אחד עם מדיניותו המוצהרת של בנק ישראל עצמו להגברת התחרותיות במערכת. אני מודה לחברים הנוספים שהצטרפו להצעה הזאת, תודה רבה.
“הגופים הפיננסיים הלא בנקאיים הם שחקנים חשובים במערכת הפיננסית בישראל, הם מספקים שירותים פיננסיים לעסקים קטנים ובינוניים, לעצמאים ולצרכנים פרטיים. ההחלטה של בנק ישראל להוציא אותם מההסדרה, פגעה ביכולתם לספק את השירותים הללו. אני לא יכול שלא לחוש תסכול עמוק מהעובדה שמדיניות זו עומדת בניגוד מוחלט לרוח ההמלצות של ועדת שטרום, שנועדו לאפשר תחרות הוגנת ומגוונת יותר בתחום הפיננסי.
“אני קורא מכאן לבנק ישראל – וכמובן שנקרא גם בוועדה, באיזה ועדה שיוחלט עליה כאן בהצבעה – לתקן את המצב ולאפשר גם לגופים הפיננסיים הלא בנקאיים להשתתף בהענקת הלוואות לעסקים שנפגעו.
“הצעת החוק מחייבת את מקבל החלטות הזמני לפעול בהתאם לעקרונות ודרכי הפעולה החלים על אפוטרופוס לעניינים רפואיים, הכוללים, בין השאר, את השמירה על פרטיותו של המטופל ואת כיבוד רצונו של המטופל – גם אם רצונו היה שלא להסכים לטיפול הרפואי שהוא מתנגד לו.
“על פי רוב, ניתן האישור לאחד מבני המשפחה, אך ההליך כרוך בטרחה רבה לבני המשפחה בשעה קשה להם.
“אני קורא לממשלה להיערך בדחיפות לקליטת אלפי הנכים החדשים ולתגבר באופן משמעותי את מערך השיקום והרווחה במשרד הביטחון. יש לוודא כי יהיו מספיק תקנים לעובדים סוציאליים, אנשי בריאות הנפש, אנשי מינהלה, שייתנו מענה הולם ומהיר לצרכים הרבים, לצערנו.
“בשבועות האחרונים אנו מקיימים בוועדת הבריאות אין-ספור דיונים העוסקים בצורך של המדינה בהיערכות מתאימה בכל הקשור לתגבור מערך בריאות הנפש, מערך השיקום, מיטות האשפוז ועוד.