המורשת כמו ברומא יכולה להיות מסופרת בהקשר של עם, בהקשר של הלאום. זה לא בושה לקחת ולספר את הסיפורים עם ההקשר הלאומי שלהם, עם מה שזה יוצר את השייכות, עם החיוך.