הראשונה היא חוסר תום הלב והאכיפה הבררנית שיש כשיועמ"שית ובכירי פרקליטות מחליטים להגיש כתב אישום נגד חברת כנסת מהימין על פגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה. זה, אחרי ארבע שנים שאנחנו יושבים כאן בכנסת – וביתר שאת, אני אומר על עצמי, שיושב בוועדת החוץ והביטחון אני חושב אלפי שעות, במצטבר – ופעם אחר פעם החבורה הזאת, קרי, היועמ"שית בהרב מיארה והמשנים שלה, פעם אחר פעם, לא רק שלא מונעים פגיעה בביטחון המדינה, כלומר לא רק שלא פועלים בצורה פוזיטיבית – זה מה שהתכוונתי – למען ביטחון המדינה, אלא מסכלים, מונעים את כל הפעולות של הממשלה והחוקים שאנחנו עשינו למען ביטחון המדינה. אז להגיש עכשיו, לבוא ולומר, דווקא חברת כנסת מהימין – היא מואשמת בפגיעה בביטחון המדינה, הרבה דברים אפשר לומר; תום לב הוא לא אחד מהם.