אני רוצה לומר לכם, אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, למה התחלתי בסיפור הזה ביום שאנחנו מחוקקים חוק או מתכוונים להוביל חוק לזכרו של ז'בוטינסקי – כי הסיפור הזה הוא תמצית הטרגדיה של הנאיביות היהודית. ודווקא זאב ז'בוטינסקי הוא זה שהיה תרופה לנאיביות הזו.
← כל מה שאמר עמיחי אליהו