אדם שזקוק לטיפול והתייחסות בהתאם לצרכיו ייאלץ לעיתים קרובות לפנות לטיפול פרטי, שעלותו מאות שקלים לפגישה – הרחק מהישג ידם של רבים. האם הקרסה זו של הפסיכולוגיה הציבורית והפיכת טיפול נפשי למותרות אינה מגבירה את האובדנות? אני חושב שהתשובה ברורה.
← כל מה שאמר עופר כסיף