“אני יודעת שהנושא של הכיבוש במדינת דרום תל אביב ככה קצת דעך, ואני יודעת שהופחה תקווה לא קטנה בקרב לבם של תושבי השכונות הכבושות – לא רק בדרום תל אביב, אלא בכלל ברחבי מדינת ישראל – על כך שברגע שהרפורמה המשפטית תעבור, בית המשפט העליון כבר לא יוכל להעדיף זכויות של מסתננים בלתי חוקיים על פני נשים יהודיות, על פני נערות, על פני משפחות, שנגזל מהן כל צלם אנוש בשכונה שלהן ובבית שלהן.

“זה קשה ללכת עם ולהיות בלי; זה קשה להיות נגד נסיגות; זה קשה להיות בעד תיקון מערכת המשפט החולה; זה קשה להילחם למען החזרת הפקידות לגודלה הטבעי ויישום משילות אמיתית.

“ולסיום אומר שחבר הכנסת כסיף הוא התוצאה של סבירות. הוא הוא התוצאה של הסבירות המזויפת הזו.

“יש להם אינטואיציה שאומרת שיש כאן דיקטטורה שחושבת שהמדינה שייכת לסבתא שלהם, ואם הם לא שולטים הם ישרפו את המדינה, וכל האמצעים כשרים.

“אם כל אדם שחי בחו"ל היה יודע על מעללי הפרקליטות בנושא הרוגלות או על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, סמכויות היועמ"שית או המהפכה הבלתי-חוקתית של אהרן ברק, ודאי היה תופס את הראש ואומר: ואללה, אצל הליצנים האלה אני לא משקיע שקל.