ההחלטה הזו לא רק שלא לוקחת בחשבון את הסבל העצום שלה, אלא גם מעידה על ניתוק מוחלט של אנשי הקואליציה מהמציאות הישראלית ומהאנושיות בכלל. בעיניי זו חרפה מוסרית, חרפה ערכית, ואילו היו מבינים יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה ואותם חברי הקואליציה שכל מה שצריך זה רק לשמוע, להקשיב, להיות המדינה, לשם שינוי, בשביל עינב – כל עוגמת הנפש המיותרת הזו הייתה נחסכת.
← כל מה שאמר טטיאנה מזרסקי