אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חברי וחברות הכנסת, האורחים שלנו, הילדים שפוקדים את הכנסת מדי יום, והיום חלקם נמצאים ביציע. אני מציגה את החוק שעומד לפנינו כדי לבטא את קולן של נשים רבות, שקולן מושתק במשך שנים ארוכות, קולן של מאות ואלפי נשים שהינן חלק מאיתנו, חלק מהחברה הישראלית, אזרחיות – וגם אזרחים גברים, שעובדים ועובדות, משלמים מיסים, מגדלים ילדים במסירות נפש. רבות מהנשים נושאות על גבן סיפור חיים קשה מנשוא, ומתמודדות עם הסיפור בהיותן כלואות בכלא וירטואלי, שהוא בנוסף כלא רגשי ונפשי הכובל אותן – מלהיות בנות חורין ולהתקדם בחייהן, כשעבריין, סרבן גט – עבריינים, חלקם גם נמצאים בכלא, שולטים בחיים שלהן. נשים עגונות אינן יכולות להישאר יותר בצל, אינן יכולות להמשיך להיות נגזלות ונענשות בחסות המדינה. לא ייתכן שאנחנו כחברה לא נסתכל עליהן, על המאבק שלהן, שהרבה פעמים נעלם מעיני החברה. אנחנו צריכים לקחת אחריות על שלומן הפיזי והנפשי של מסורבות גט.