“על מה מדובר – מדובר על הצעה שבאה קודם כל להרחיב את הסיוע המשפטי לנפגעות עוד עבירות שנמצאות ולא היו מקבלות סיוע משפטי, אבל גם היא מדברת על זה שהתחלת הסיוע המשפטי תתחיל בשלב מאוד מוקדם, בשלב החקירה, ולא רק אחרי הגשת כתב אישום או בהליך המשפטי, כי כולנו יודעים ודוח ברלינר מדבר על זה בצורה מאוד טובה, כמה קשה לנפגעות לעבור את תהליך החקירה שהוא תהליך מאוד קשה. חלק מהנשים רואות בו חדירה מאוד-מאוד קשה לחיים הפרטים שלהן, לפרטים מאוד אישיים, כאשר יושבת או אישה או קצין או גבר שעברו תקיפה מינית, וצריכים לעבור על פרטי-הפרטים של אותה תקיפה של אותה עבירה, ולענות על כל השאלות בשלב החקירה.

“מבחינתי – וכל מי שיודע איך הצבעתי כל הזמן על חוקים לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית, יודע טוב מאוד שאני בעד לקבל את כל התמיכה האפשרית בעולם. אם זה מענקים, אם זה ליווי, אם זה טיפולים נפשיים ובריאותיים – אני בעד שיקבלו את הכול, אבל ברגע שמתחילים לעשות מיון והיררכיה על רקע גזעני, זה כבר לא קשור להטרדות מיניות, זה לא קשור לאונס, זה לא קשור בכלל לזכויות נשים – זה קשור לתיאוריות גזעניות; זה קשור לאנשים שעצם קיום האחר בתוך הארץ הזאת, עצם קיום הפלסטינים מפריע להם, לא כשהם תוקפים – עצם קיומנו.