“כל מה שיש לכם בעניינם של שני האנשים היקרים האלה זה פסילת ה-ETA שלהם על בסיס תמונת דרכון ותלונה של מתנחלים קיצוניים או חיילים.
“תיקון מס' 40 לחוק הכניסה לישראל מאפשר מניעת מתן אשרה לכניסה לישראל במקרים של קריאה לחרם, הכחשת שואה, הכחשת טבח השבעה באוקטובר, פעילות משפטית נגד חיילי צה"ל. למיטב ידיעתי שני האנשים שזה עתה שמענו לא נכנסים תחת הקטגוריות האלו.
“להערכתי, ואני אומר את זה אחרי שני הדיונים שקיימתי בנושא הפעילים שגורשו מישראל, אנחנו היום נמצאים במצב שבו די בזה שקצין משטרה שולח פנייה לרשות האוכלוסין כדי שהבן אדם יהפוך לפרסונה נון גרטה במדינת ישראל. רשות האוכלוסין פועלת פה כחותמת גומי.
“הטרגדיה בסיפור הזה היא שהיד שלכם מאוד קלה על ההדק לגבי תיקון מס' 40, שאתם פועלים לא בהתאם להוראות החוק. תיקון מס' 40 נותן עילות מאוד ברורות ולא פתוחות.
“קיימתי פה סדרת דיונים על מצב שבו משטרת ישראל זורקת מן הארץ יהודים וזכאי חוק השבות ואוסרת עליהם כניסה למדינת ישראל במשך 10 שנים.
“כאיש השמאל הציוני אני לא אתן שחוק השבות ינוצל לצורך ביצוע סלקציה פוליטית ואידיאולוגית בתוך העם היהודי.
“אני מציע ששאלות רחבות שעוסקות בפעילות אזרחית פוליטית לא תישאלנה. אם יש לכם מידע קונקרטי ביטחוני שאתם צריכים לברר, תתמקדו בו, בשביל זה הראיון. אתם לא מגרפה של הפעילות האזרחית, הפוליטית והציבורית שאדם עושה מצד ימין או מצד שמאל. זאת שאלה, בעיני, לא מתאימה ולא ראויה.
“ביטלתם להם את ה-ETA ולא אמרתם להם שהגיע מידע מהמשטרה, לא אפשרתם להם להגיב למידע הזה, לא בדקתם איתם את הסיבות. מה זה הדבר הזה?
“אני טוען, ואני עומד על טענתי, שאחרי הדברים שאנחנו הראינו כאן בשני הדיונים שהיו קשורים בגירוש הפעילים - הם לא ביקשו עלייה, הם רק רצו לחזור לישראל, להמשיך את הקשרים שלהם עם מדינת ישראל - ברשות האוכלוסין היו צריכים להבין שלצערנו יש היום יד מאוד קלה על ההדק במשטרת ישראל בנושא של תיקון 40, של גירוש פעילים, שיש קשר בין משטרת ישראל לבין פעילי ימין קיצוניים שמנצלים באופן מפוקפק סמכויות ביטחוניות שלהם כרבש"צים ומעבירים מידעים וצילומי דרכונים.
“שני זכאי חוק השבות, האחד מבריטניה והשני מארצות הברית – הם חשפו את שמותיהם וידברו פה עוד מעט – החלו בתהליכי עלייה לישראל.
“גם שם לא קיבלנו תשובות ולא הצלחנו לקבל נוהל כתוב, וגם שם הדברים נראים כהחלטות שרירותיות של קצין זוטר במשטרה.
“אני מאוד מכבד את הרשות המבצעת ואת הסמכות שלה להחליט, אבל אני רוצה לראות את הנוהל, אני רוצה לראות את הפרוטוקול, אני רוצה לראות את הקריטריונים. מה הנהלים? מה חוזר המנכ"ל הרלוונטי? מה הפרוצדורה? מה הקריטריונים שמכוחם אדם לא מקבל תשובה על זכאות לעלייה כשאין שום תיק משטרתי פתוח נגדו?
“מבלי לייחס לסוכנות ולרשות שום שיקולים פוליטיים, אני שב ומתריע מפני מצב שהשילוב בין תיקון 40 לבין הוראות חוק השבות יוצר מסלול שכרגע מנוצל על ידי גורמים שמבקשים לפגוע בפעילות פוליטית, ציבורית, ציונית ולגיטימית של יהודים מרחבי העולם.
“האנשים האלה זומנו לשימועים ביטחוניים כאילו הם עוכרי ישראל שמבקשים לפגוע במדינת ישראל. על מה? על זה שדעתם הפוליטית שונה מדעתם של אנשים שכרגע, אולי, מקבלים החלטות בדרג הפוליטי.
“אני רוצה לדעת כמה בקשות עלייה סורבו בעשור האחרון עם הסייג הזה של פגיעה בביטחון המדינה ובעם היהודי.
“קיימתי פה סדרת דיונים על מצב שבו משטרת ישראל זורקת מן הארץ יהודים וזכאי חוק השבות ואוסרת עליהם כניסה למדינת ישראל במשך 10 שנים. על מה? על כך שהם השתתפו בפעילות של נוכחות מגינה.
“מכיוון שכל הניסיונות שלי כיו"ר ועדה בכנסת לא צלחו לקבל תשובות ברורות על למה חוק השבות לא יושם בעניין של שני האנשים האלה, כולל בקשות שלי מהסוכנות לברר את העניין, ומכיוון שזה היה מצבי גם לגבי הגירוש השערורייתי, החצוף והלא חוקי של הפעילים, של ארגוני השמאל הציוני מהארץ ואיסור הכניסה שלהם לישראל ל-10 שנים.
“במהלך ראיון רדיו שהתקיים לאחרונה, שר בממשלת ישראל שיש לו קשר לוועדה הזאת, בחר לחקות את אחד מעמיתנו בבניין הזה, חיקוי של המבטא שלו כדובר רוסית. מדובר במעשה מכוער ולא ראוי.
“אם מספיק שרבש"ץ באיזו שהיא התנחלות שמתעצבן על זה שיש יהודי שבא לעזור למסוק זיתים באדמה פרטית פלסטינית, מצלם דרכון דרך ביטול אשרת כניסה לישראל לאדם שיש לו פה משפחה, נכנס לפה מידי שנה כל קיץ, כשמזה אנחנו מגיעים לזה שבודקים אם הוא נכנס לסייג הנדיר ששמור לראשי מאפיה בניו-יורק - -
“אני רוצה לראות את הנוהל של ה-ETA, אני רוצה להבין בדיוק איזה גורם במשטרה צריך לאשר את הבקשה הזאת. האם כל פקד במשטרת ישראל שולח לכם הודעה על כך שאיזה אנרכיסט לא בא לו טוב בעיניים?
“לא מקובל. יהודים ברחבי העולם לא יהיו תלויים בין שמיים לארץ. חוק השבות הוא אבן ראשה של הקיום שלנו כמדינת ישראל. מה הקריטריונים שלכם? אם לגורם במשטרת ישראל לא בא טוב בעין שפעילי שמאל ציונים יעלו לישראל, הוא לא ייתן לכם תשובה ואלה יחכו שנה?
“צריך להיות פה דיון רב-משרדי, אני עומד על זה, בין משרד העלייה והקליטה לבין משטרת ישראל, איך מנהלים את התקשורת השוטפת עם המשפחה היקרה.
“ואני אומר עוד פעם, הוועדה לא תסתפק באמירה ניסינו, לא קיבלנו פידבק מהמשטרה. העמדה שלנו שהסוכנות והמשרד צריכים להמשיך את הקמפיין.
“אני בכוונה נזהר מאוד במילותיי, כי יש פה דיון חסוי שהתקיים, אבל מה שכבר פורסם לגבי הסיוע השוטף של השב"כ וכך שאין מחסומים בירוקרטיים ומשפטיים, אני מאשר שהמציאות הזו נמשכת, וידאנו שהמציאות הזו נמשכת.
“שאלנו גם שתי שאלות שאני כן אזכיר כאן, אחת, האם המשטרה קיבלה פניות בעקבות הקמפיין שהובל על ידי משרד העלייה והקליטה. ביקשנו על זה תשובה ואנחנו נמתין, בין אם זה יינתן עכשיו ובין אם בימים הקרובים, כי זה משפיע על השאלה האם משרד העלייה והקליטה והסוכנות צריכים להתארגן לעוד קמפיין בתקופה הקרובה, ויש נכונות מצד משרד העלייה והקליטה, במידה והמשטרה תבוא ותאמר שהקמפיין הניב פניות.
“אנחנו רשמנו לפנינו שישנו צוות ייעודי ביחידה המרכזית לחקירת פשעים, עם כוח אדם מתוגבר ושכוח האדם הזה מוקדש אך ורק לחקירה הזו.
“הקמפיין הזה הוא קמפיין של צריבת מודעות בציבור, הוא קמפיין שהוא חלק מהחובה שלנו כלפי המשפחה והוא קמפיין שבסופו של דבר אי-אפשר על סמך מהלך של אחד לבחון אותו, אתה לא יודע באיזה רגע יגיע המידע הרלוונטי.
“אנחנו לקחנו על עצמנו, כמו גם במספר מאוד מאוד מצומצם של נושאים אחרים, לקיים כאן דיוני מעקב בשגרה מאוד מאוד אינטנסיבית יחסית לדפוסי העבודה של ועדות בכנסת, מתוך מחשבה שהוועדה, בהקשר של החזרתה של היימנוט לידי הוריה, הוועדה לא מתפקדת רק כגורם שמבצע פיקוח פרלמנטרי, אלא כגורם פעיל שהמטרה שלו ליזום מהלכים, לחבר חיבורים שאולי לא קרו כתוצאה מהפעולה השוטפת של רשויות השלטון האחרות.
“נקודה אחרונה שאני אדווח למשפחה ולנוכחים, אנחנו ביקשנו מהמשטרה לבדוק מחדש את מודל הקשר השוטף עם המשפחה. במשטרת ישראל ישנם גורמים מקצועיים שאמונים גם על דיאלוג עם משפחות של נפגעי ונפגעות עבירה, אנחנו כולנו יודעים ומברכים על זה שישנם גם אפיקי תקשורת בין המשטרה לבין הקהילה החשובה והציבור החשוב של ישראלים יוצאי אתיופיה.
“אבל בואו, חייב להיות פה בסוף איש קשר מהמשטרה שעובד עם משרד העלייה והקליטה, שגם כל הזמן מקבלים היזון חוזר על הדיאלוג עם המשפחה, בסדר?
“רשמתם גם את הבקשה-דרישה של הוועדה לבחינה מחודשת של מודל הקשר עם המשפחה, בסדר? ולערב את משרד העלייה והקליטה בנושא.
“כולנו קיווינו שאחרי כמה חודשים, ובמאי האחרון קיבלנו הודעה שביאחב"ל סיימו את ההתארגנות של לימוד החומר וכולי, ויצאו אל עבר הניהול השוטף של החקירה, עברו ממאי חמישה חודשים והבשורה שעדיין אין פריצת דרך וכיוון היא קשה מאוד, ולזה רב-פקד אל עמי התייחסה.
“פה חשוב לי לומר שהוועדה נחה דעתה שבעניין הזה לא ירדה הרגל מהגז, שבכל הפרמטרים שבדקנו בדיון החסוי, אינטנסיביות החקירה ממשיכה כפי שהיא, ואני אומר שהיא מתגברת.
“ההתרשמות של הוועדה היא שברגע הזה יש צורך לגבש פרוטוקול יותר מובנה, והעובדה שאין תיאום בנושא הזה של ליווי המשפחה בהיבט של העדכונים על החקירה בין משרד העלייה והקליטה לבין המשטרה, מדאיג מבחינתנו.
“דעתי מאוד לא נוחה מנושא ליווי המשפחה, אני יודע שנעשים הרבה מאוד דברים, נעשים הרבה מאוד דברים. אבל אני אומר בדיוק ממה דעתי לא נוחה, דעתי לא נוחה מתחושה של חוסר תכלול, בסדר?
“הבטחתם במאי תשובה על זה, אנחנו באוקטובר, אני פה אעמוד על קבלת התייחסות כתובה. אם אתם רוצים בחסוי, אפשר להעביר גם מכתבים חסויים לכנסת.
“אני רוצה להזכיר שהמשפחה היקרה והאהובה מתגוררת היום במרכז הקליטה בצפת, למרות שהמרכז עצמו פונה, וזה על פי הבקשה שלהם, וזה יהיה העיקרון מבחינתנו: איפה שהמשפחה מעוניינת להתמקם מתוך מחשבה שזה המקום הנכון בשבילם לגור כדי להוביל את המאבק, אנחנו נעמוד מאחורי הבקשה שלהם ואני בטוח שנמצא לב חפץ בקרב כל הרשויות הרלוונטיות ממשרדי הממשלה, דרך המוסדות הלאומיים ועד עיריית ירושלים, בסדר?
“אני מצפה ואני בטוח – זו אפילו לא ציפייה – אני יודע שתטפלו היטב בסוגיית הדיור וגם בסוגיה שהועלתה על ידי אירוס, של הליווי של האחים הצעירים במסגרות וכולי, ונעמוד סביב זה בקשר.
“מבחינתי, הקמפיין הזה הוא לא חד-פעמי. אני כבר אומר לכם מראש, הוועדה תמשיך לדרוש קיום קמפיין פרסום להעלאת המודעות לעניינה של היימנוט.
“אנחנו נוציא בקשה מסודרת לקבל התייחסות שלכם לנושא הפעלת מתנדבים בנושא החיפושים, כי התשובה שקיבלנו ממשטרת ישראל בהרבה מאוד ישיבות הייתה, אנחנו מתקשים לעשות את זה בגלל המציאות הביטחונית בצפון.
“היום הזה אנחנו מקיימים את יום הדיונים האחרון של ועדת העלייה והקליטה לכנסת ה-25. בעוד שבועיים אנחנו יוצאים למערכת בחירות.
“ראשית, האם יש היום אסירים ועצורים קטינים שלא זוכים לתנאי המחיה המינימליים, בין אם פליליים ובין אם ביטחוניים, או שאתם לא יודעים לפלח את הנתונים האלה?
“שאלה שנייה שלי, האם התקדמנו עם נושא המבקרים הרשמיים של הסנגוריה הציבורית ושל ייעוץ וחקיקה?
“הכניסה של הורה שהוא אסיר לבית שבו גרים ילדיו, זה אירוע סוציאלי גדול ואירוע פסיכולוגי גדול ואירוע שיש בו היבטים שהשב"ס לא נוגע אליהם.
“אנחנו בשלב שעוד לא סגור מי משקם ואחרי שיהיה סגור מי משקם, רק אז ניכנס לדיון של התקנים, הרי השב"ס היום לא יכול באמצעים שלו גם לשקם ב-50 רשויות ברחבי המדינה.
“לא מעניין אותי אם זה חונה אצל השר לוין, אם זה חונה פה, בגדול לא הגיוני שמהלך כזה, שנתמך גם בהמלצות של דוחות של ועדות מקצועיות שהוקמו לא יכול להיות שייקח שנים לממש אותו.
“אני מעלה בזהירות את השאלה: א' - האם באמת אפשר ללכת למהלך כזה בלי תסקיר חיצוני לשב"ס? אני חושב שחייב להיות תסקיר שב"ס, בוודאי, אתם הגורם שבכלל מתניע את התהליך. אבל אני לא בטוח שהאירוע מתחיל ונגמר בטריטוריה של שב"ס, להפך, אני בטוח שהוא לא ואסור לו להתנהל רק בטריטוריה של השב"ס.
“התפרסמה ידיעה בתאגיד השידור הציבורי שאסירות פליליות בכלא נווה תרצה נאזקו והושכבו על הרצפה כשפניהן לקרקע בזמן ביקור של השר לביטחון לאומי בכלא נווה תרצה, באופן שבו השר ראה את הדברים.
“האירועים הללו משפיעים על שני הצדדים, הם משפיעים על האסירים, שבמדינה מתוקנת, גם למתועבים שבהם, כדי שאנחנו נציג דגם אחר של התנהלות, אז אנחנו חושבים שגם למתועבים שבאים יש איזה שהם סטנדרטים של התנהלות, אתם גם חושבים ככה.
“המסוכנות היא לא רק לחברה, מאסר בית זה אומר שהאסיר נמצא בביתו, עם משפחתו, מה שמחייב את המערכת להיות מאוד מאוד מדויקת בנושא הזה של אלימות משפחתית, הגדלת הסכנה לבני ובנות זוג ולילדים.