אימאן ח'טיב יאסין
Iman Khatib-Yassin
“מה שקורה – אנחנו ידענו מההתחלה, מהקמת הממשלה הזאת, בצורה ברורה שלא ניתנת לפרשנות אחרת, שאתם לא רוצים ערבים כאן, לא רוצים ערבים במדינה. משאירים אותנו לעוני, לפשיעה, לכל הדברים, להריסות הבתים, לכל הדברים הקשים. ומה אתם עושים? אתם יושבים וצועקים עלינו.
“מהקואליציה אין; מהאופוזיציה גם אני יכולה להגיד אין, למרות המעט שהיה. אז זה רק אומר כמה באמת אכפת לאנשים היושבים בבית הזה מ-20% מתוך החברה.
“אז האמת, לא רק שהדבר כואב, אני חושבת שהדבר זועק ומעורר הרבה כעס על ההפקרות – שקוראת וממשיכה לקרות – של הממשלה כלפי החברה הערבית, כלפי האזרחים שלה.
“לצערי הרב, במדינת ישראל זה לא המצב. במדינת ישראל חיים מלפני קום המדינה אזרחים, ילידים, בני המקום, שהם היום מהווים קרוב ל-21%. אממה, המדינה לא לוקחת אותם בחשבון.
“מי אמר שמדינה שמתגאה בטכנולוגיה שלה, מדינה שמתגאה ביכולות שלה, שחיי האדם כל כך שווים בה, ואנחנו יודעים את זאת בוודאות, אבל כנראה לא כל חיי אדם: אתה צריך להיות עם סוג דם מסוים, מגזע מסוים, כדי שתהיה לכך חשיבות במדינה הזאת. החיים של חסן אנעם ושל ארג'ואן מנאע ושל סאמר ושל עוד אנשים ששילמו תרתי משמע בחיים שלהם לא שווים וראויים.
“אני חושבת ששעה קודם תחסוך לכולנו הרבה כאב. עדיף שיהיה פתרון מיידי, עדיף שנגמור עם השר הגזעני שמאיים כל הזמן נגד כל פתרון. שמגבה רק רצח והרג והרס ושמח לאיד על התמונות הקשות בחברה הערבית.
“משפט אחרון – אז הערבים לא מתאימים לאג'נדה האידיאולוגית של שר האוצר, ולצערי הרב, גם לא שייכים ללאום של השר לביטחון לאומי, ולכן, הדם שלנו לא שווה.
“הממשלה הכושלת הזאת, לצערי הרב, מי שמחזיק בה זה האדם הכי נכשל, והוא מחזיק את הממשלה ואת המדינה בידיים שלו, וכולם משתחווים לו, ו"אמראק יא סידי" – "רק מה שתרצה". הממשלה מחפשת תמונת ניצחון בכל מחיר, ובן גביר מביא לה את הניצחון הזה בזה שהוא כל כך שמח על רצח ערבים ועל הריסת הבתים של הערבים. יותר מ-70 נרצחות ונרצחים בחברה הערבית.