מיכאל מרדכי ביטון
Michael Biton
“אני לפני בג"ץ של האי-שוויון שמונע מעיירות הפיתוח ליהנות מהיכולת הביצועית של החטיבה להתיישבות. היכולת הזאת נפלאה במגזר הכפרי, והיא צריכה להישמר, אבל אין סיבה שההתיישבות – שהמושג הזה לא יחול על בני המקום והחדשים שבאים לעיירות פיתוח. לתקן את הדבר הזה זה בסך הכול החלטת ממשלה.
“אדוני השר, פועלה של החטיבה להתיישבות הוא דבר נפלא, ושלא באשמתך ולא באשמת הממשלה הזאת, ואולי זאת אפילו הוראה של ייעוץ משפטי, נאסר על החטיבה להתיישבות לפעול בעיירות פיתוח. כידוע לך, הנגב והגליל לא היו מיושבים ללא מאות אלפי המתיישבים בעיירות פיתוח, כמו גם בני המקום שנשארים עכשיו וחדשים שמצטרפים, מכל הזהויות, בגרעיני התיישבות לעיירות פיתוח. נמנע מהחטיבה להתיישבות לפעול למענם בכלי שהוא אחד הכי חשובים, למשל מקבצי דיור לזוגות צעירים באיזה מתחם קרוואנים. אני זכיתי לעשות את זה בתור ראש עיר בכספי נגב-גליל ותורמים, והדבר הזה היה מנוע התיישבות שהעביר את ירוחם מהגירה שלילית להגירה חיובית באמצעות קרוואן של 2,000 שקל לחודש, 60 מטר לזוג. ואגב, הקרוואן הכניס לי כסף. זאת אומרת, זה מנוע צמיחה מקומי לגופים ולעמותות.
“יש ארגון שנקרא החטיבה להתיישבות, שעושה עבודה טובה, ומגלים שבהחלטת ממשלה ובנוהלי העבודה שלו אסור לו להשקיע באופקים, אסור לו להשקיע בדימונה, אסור לו להשקיע בירוחם, אסור לו להשקיע בשלומי, אסור לו להשקיע בקריית שמונה.
“שהחטיבה להתיישבות תפעל בעיירות הפיתוח, כי זו גם התיישבות, ותשנו את החלטת הממשלה.