מרב מיכאלי

Merav Michaeli

“ואי-אפשר לדמיין איך מרגישות המשפחות של אלה שיכלו לקבל את יקיריהן ויקיריהם במאי, ביוני, ביולי, באוגוסט – לפני שהם נרצחו. ההתרגשות והשמחה וההודיה הן לצד זעם וחרון אין-סופי על העיכוב, על מריחת הזמן, על מניעת העסקה, על החיים של אלה שיכלו לחזור, על אלה שיכלו לחזור במצב פחות נורא. על השקרים, על הטרור הפסיכולוגי שראש הממשלה הפעיל ומפעיל על אזרחיות ואזרחי ישראל, כשהוא נותן לטרור להיות מופעל על החטופות והחטופים בעזה ברצף.