“961 ימים עברו מאז הטבח, והחמאס שולט ברצועת עזה, הולך ומתעצם, כי אתה חתיכת פחדן שכמוך. לא טרחת לבנות שום אלטרנטיבה שלטונית לארגון הטרור הרצחני שאתה מימנת ביחד עם השלטון הקטרי במשך שנים.
“מה עוד צריך לקרות כדי שהממשלה הזו תבין שאת המערכה בעזה צריך לסיים? למען החטופים, למען חיילי צה"ל הצעירים והגיבורים, וכן, גם לנוכח האסון ההומניטרי בעזה, שהוא חסר תקדים. למען העתיד של כולנו.
“600 ימים – 600 ימים לטבח הנורא, 600 ימים להפקרה, 600 ימים לבריחה מן האחריות, 600 ימים שאחינו ואחיותינו עדיין נמקים בשבי החמאס.
“כל מלחמה צריכה להסתיים ברגע מסוים, ומנהיגות אחראית יודעת לעבור ברגע הנכון ממציאות של מלחמה למציאות של מהלך מדיני ושל משא ומתן ליצירת מדיניות אחרת. אין ניצחונות מוחלטים; יש ניצחונות שמובילים לבניית מציאות מתוקנת, וזה האתגר שניצב לפנינו.
“די למלחמה בעזה, כי אין לה תכלית ואין לה כיוון, והיא מתמשכת ונמשכת בראש ובראשונה בשל שיקולים פוליטיים.
“אחרי 15 חודשי לחימה, אחרי ההישגים הדרמטיים של צה"ל בפירוק יכולותיו של החמאס, אחרי גביית המחיר ממי שהובילו ותכננו את הטבח הנורא, הגיע הזמן לסיים את המלחמה הזו. הגיע הזמן לסיים את המלחמה הזו בראש ובראשונה כדי להחזיר את האחים והאחיות.
“ואני מצטרף לאמירה: הגיע הזמן לסיים את המערכה הצבאית בעזה בעסקה להשבת החטופים, בהסדרה ובבניית מציאות אלטרנטיבית למציאות שהייתה לפני 7 באוקטובר.
“כל החובות האלה נזנחו על-ידי ממשלת ישראל. היא מתנערת מהן, בזה להן. ומשעה שכך הם פני הדברים, צריך לומר בקול ברור שהגיע הזמן לסיים את המערכה בעזה. למען החטופים, למען החיילים שלנו, למען היכולת שלנו להתמקד בסדרי העדיפויות הלאומיים הדחופים וגם למען ילדים פלסטינים ברצועת עזה, שחייהם ומותם צריכים להילקח בחשבון על ידנו.
“הרי לכל בר-דעת ובעל יושרה ברור שהדרך היחידה להחזיר את החטופים במהרה היא בעסקה כוללת שאחד ממרכיביה היסודיים הוא סיום הלחימה בעזה.
“סיפורי הגבורה הללו, שמגיעים משדה הקרב, בין אם מדובר בשדות הקרב, שדות הקיבוצים שהפכו לשדות קרב, ובין אם מדובר בשדות הקרב בתוך רצועת עזה – הסיפורים הללו, סיפורי הגבורה של חיילים, מפקדים ושל אזרחים, מלמדים את כולנו שיעור חשוב על עוצמתה של הרוח הישראלית. סיפורי הגבורה הללו הם חלק חשוב מבניין העוצמה שדרושה לנו על מנת לנצח במלחמה הזו ולהתמודד עם הזוועות שנכפו עלינו.