“אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: מאיפה יש לממשלה הזו את החוצפה להמשיך ולהשמיע דברי רהב, דברי יוהרה, על אופן ניהולה של המלחמה הזאת? שנתיים וחצי עברו מאז 7 באוקטובר. שנתיים וחצי של מלחמה, ומדינת ישראל נמצאת באחד מרגעי השפל האסטרטגיים שלה – רגעי השפל האסטרטגיים.
“לבור התחתיות הזה הבאתם אותנו, שרי הממשלה. השר אלקין, אתה חבר קבינט. מה יש לך לומר למשפחות של 15 חיילי צה"ל שנפלו בזמן הפסקת האש שנתניהו דיבר עליה?
“תאמר לי, חבר הכנסת כץ, הממשלה שאתה תומך בה העזה לצאת למתקפה יזומה, שהיא תכננה חודשים, מבלי לטפל לפני המתקפה - -
“רק בגדים אין לו, כי הוא מתהלך כאן ערום לחלוטין, כמו במעשייה בגדי המלך החדשים – ערום מכל אסטרטגיה, ערום מתוכנית, ערום מקריאת כיוון לאן הולכים אחרי 647 ימים של לחימה, המלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
“אתה יודע מה ממשלת ישראל מתכננת לעשות עם תא שטח – שלמרות כל הבלונים המופרחים של תוכניות הגירה מרצון ומינהלות פיקטיביות להגירה מרצון ולהלבנת מושג הטרנספר – מה ממשלת ישראל מתכננת לעשות עם תא השטח הצפוף ביותר בעולם שנמצאים בו 2.3 מיליון פלסטינים? מישהו מדבר על זה? במל"ל? בצוות של ראש הממשלה? או שהכול מתנהל באותה אווירת חלטורה שבה הממשלה הנוכחית מנהלת את כל ענייניה האסטרטגיים של מדינת ישראל?
“ממשלה שמסרבת – שמסרבת לעסוק בכל אלה ומתכסה בנוצות מזויפות של סיסמאות הניצחון המוחלט, לממשלה הזו אין זכות מוסרית לשלוח את צעירינו אל שדה הקרב.
“אז אני רוצה לומר לך: הממשלה שלכם מתנהלת כמו קרקס, כמו קרקס – בניהול המלחמה ובמאמץ להשבת החטופים.
“הציבור כבר העניק למלחמה הזאת את הכינוי הראוי, מלחמת המחדל או מלחמת ההפקרה.