אחמד טיבי
Ahmad Tibi
“120 נרצחים עד היום. 120 נרצחים, וכל נרצח הוא סיפור בפני עצמו – יש לו משפחה, יש לו אבא, יש לו אימא, יש לו אישה, יש לו אח, יש לו אחות, יש כאב, יש אבל. וזה לא מזיז, לא לראש הממשלה הזה, לא לשר אבו נפחא.
“לא רק ששותקים מול הרוצחים, אלא שותקים על הנרצחים. זה עדות דה פקטו למעשה הרצח וזה גזענות בוטה ואפליה בערך חיי אדם.
“פה זו אחריות קהילתית, אחריות של כולנו. בעיקר אחריות של ההורים שלו, וגם של מי שהתפלח לו לבית הספר סכין.
“מעשי הרצח נמשכים. אין אדם חסין, גם בנגב, גם במרכז, גם בגליל.
“אבל תאר לעצמך שיבוא מישהו, כאן או בציבור הערבי, שהוא אזרח במדינת ישראל, ויגיד לכוח זר, מדינה זרה: תתערבו בישראל, כי ישראל נותנת לארגוני הפשע לרצוח ערבים יום אחרי יום אחרי יום.
“אוזלת היד של המשטרה, או הכישלון לעיתים במזיד של המשטרה במניעת פשעים ורציחות, או במעצר של מי שביצע את הפשע, או בהתפרצות כמויות אדירות של נשק בחברה הערבית.
“מתחילת השנה נרצחו 228 אזרחים ערבים, מתוכם 20 נשים. 84 מהקורבנות הם צעירים מתחת לגיל 30.
“מכובדי היושב-ראש, שוב אנחנו שומעים על שני נרצחים בבאקה אל-גרבייה, אחד מבאקה ואחד מזמר, והמספר עלה, לפי יוזמות אברהם, ל-138 נרצחים – מספר בלתי נתפס. אנחנו לא נפסיק להזכיר את זה, לנאום על זה, לדבר על זה כאן ובכל מקום, וגם נאמר: מלבד הפעילות שלנו בשטח, אנחנו תמכנו כמעט ברוב החוקים שהביאו חברי קואליציה מימין בנושא של ארגוני פשיעה; תמכנו בחוקים של פוגל, אלמוג כהן, קרויזר ומלביצקי בנושאים של פשיעה.
“מי כמוך יודע על המצוקה של מקרי הרצח בחברה הערבית שגוברים בסופי שבוע. עד כדי כך צריך להתאמץ, כי אין שם תורנים. הם לא עובדים כבר מתחילת השנה. זה יוצר מצוקה אנושית, אפשרות להגביר את החיכוך והאלימות, כי הגופה לא נקברה.
“אסור להשלים עם שלטון של ארגוני פשיעה וכנופיות שמשליטות טרור חברתי ואזרחי ומקיזות דם של אנשים רבים, רבים מדי.
“כדורים של שלושה פושעים השיגו אותה ואת מוחמד בחצר הבית בזמן חתונה. הפושעים ברחו ובמרחק של כמה מטרים הייתה ניידת משטרה שלא השיג אותם. משום מה לא השיגה אותם.
“מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אתמול נורה ונרצח עוד תושב באום אל-פחם, מוחמד ג'עו. מתחילת השנה – 85 קורבנות. ארבעה מהם מאום אל-פחם, 150 ימים מתחילת השנה; שישה קורבנות מתוכם הם תושבי ירושלים המזרחית.
“וזו אחת מהסיבות לעלייה המסוכנת והנוראה, הכואבת. החברה הערבית נשטפת בדם, והמשטרה כאילו צופה מהצד, ויש כאלה שאומרים שהיא מתייחסת אל החברה הערבית כאל חצר אחורית, שבה ערבים רוצחים ערבים. זה נורא וזה מקומם.