אוריאל בוסו
Uriel Buso
“בכהונתי כשר הבריאות, פעלנו רבות להרחבת שירותי בריאות הנפש, להעצמת מרכזי השיקום, לגיוס מטפלים נוספים וליצירת רצף טיפולי אחיד כדי שכל אחד ואחד יקבל את הטיפול שמגיע לו.
“אנחנו חושבים שמדובר בשגיאה אמיתית, שחוטאת למטרה, בסופו של דבר, והמספרים שמוצגים שם של מי שזקוק ויזדקק לתמיכה, הם לא פרופורציונליים למה שקורה באמת.
“לצערנו, תכנון כוח אדם ותקציב לאורך שנים לא היה מספק עבור הצרכים הרבים שאנו נתקלים בהם, ולכן משרד הבריאות עוסק בהגדלת השירותים והרחבתם, אם במתן מענה לטיפול מניעתי לסימפטומים של טראומה במרכזי החוסן שהרחיבו את פעילותם בהיקפים אדירים, דרך הרחבה חסרת תקדים של שירותי בריאות הנפש בקופות החולים, הרחבה שאנו רואים את תחילתה בשנה זו ונמשיך ונראה את פירותיה בשנה הבאה, בעזרת השם, וכלה בבתי חולים שמייצרים מענים ייעודיים לצרכים של אזרחי ישראל במרפאות, במחלקות, במרכזי המשבר והטראומה.
“בשנה האחרונה אנו מובילים עם המשרד את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתקציבים חסרי תקדים ובעבודה מאומצת. זהו מהלך היסטורי, שאנחנו מובילים במאמץ אדיר ובהשקעת משאבים נכבדים במטרה לייצר פתרונות ומענים ולקדם את המהלך, כדי להבטיח שמה שהיה לא יהיה עוד.
“מעבר לכך, אני יכול לומר לך שלמשל שנה שעברה נתנו מבחני תמיכה של 85 מיליון שקלים לבתים מאזנים, והכסף לא נוצל. למה? כי לא נעשו מעשים. אנחנו לא ניתן רק מבחני תמיכה, אנחנו ניתן קנסות למי שלא ישתמש במבחני התמיכה הללו, ויצטרכו להשתמש בכספים.
“מייד עם היכנסי לתפקיד שמתי בפניי יעד ראשי לשפר ולהצעיד קדימה את מערכת בריאות הנפש, שסבלה שנים ארוכות מתקציבים מדוללים, שהביאו לתורים ארוכים ובלתי נסבלים למי שזקוק לטיפול רפואי נפשי.
“עיקרי התוכנית שהוגשה, חברי הכנסת: תקציב קופות החולים, על מנת שיוכפל מספר הטיפולים – מדובר בתקציב של כמעט 700 מיליון שקלים; שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז הפסיכיאטרי – גם שם חייב להיות שיפור; מענקים לפסיכולוגים במערכת הציבורית עד להסכמי שכר נאותים.
“אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני המערכת כיום הוא מתן מענים לנושא בריאות הנפש, אתגר שהיה קיים טרם המלחמה, וכעת, באירועי 7 באוקטובר במיוחד, האתגר רק התעצם.
“לכן, משרד הבריאות הציב את התגמול לפסיכולוגים במערכת הציבורית כאחד מיעדי התוכנית הלאומית לבריאות הנפש שכרגע מונחת בפני האוצר. היא כזו שפתרונה יאפשר הגדלה משמעותית של המגעים במערכת, יותר טיפולים ליותר אנשים.
“אני חושב שלפחות בהשתדלות שלנו, כל אזרח שיצטרך סיוע נפשי ברמה הראשונית, השנית והשלישונית – אני חושב שיקבל. אנחנו ניזום הגעה – זה בדיוק החלק החשוב – בפנייה למי שצריך, גם אם הוא לא חושב שהוא צריך, וזה אחרת.
“זה לא סוד שקיימת כיום במערך בריאות הנפש מצוקה כללית קשה, מחסור בפסיכיאטרים בכלל ובפסיכיאטרים בשירות המדינה בפרט. והכול, כמובן, על רקע הרפורמות, ויש כאן קושי שרק הולך ומחריף.