“אנחנו מתמודדים עם ממשלה שכולה הנדסת תודעה. ממשלה שבה האמת היא הסכנה הכי גדולה.
“אבל זה מה שאנחנו אומרים: יש פוליטיקה של שנאה, של שימור – שימור הקיטוב, שימור הפערים, שימור האי-שוויון – ויש פוליטיקה של תיקון ושל ריפוי, והממשלה הזאת בוחרת פעם אחר פעם בפוליטיקה של קיטוב, של שימור הפערים.
“והממשלה הזאת, בכל תחום, מקשה עלינו את החיים ומזלזלת בהם כמו לא היו שווים דבר. אז גם אם הצבעתם לה – את החשבונות, המחירים והגזרות אי-אפשר לשקר. הם שכחו מהעם, אתם יודעים את זה. הגיע הזמן שהעם ישכח אותם.
“אם יש מה משהו שכולנו צריכים פה להבין אחרי 7 באוקטובר זה שמדינת ישראל לא יכולה להיות מדינה שלא לוקחת אחריות על אזרחיה.
“ואני רוצה להגיד משהו: ערלות הלב של ממשלה ששכחה לגמרי את החיים עצמם, את יוקר המחייה, את המציאות של האזרחים, את הציבור העובד והמשרת שנאנק תחת הנטל – חייבים להציף את זה, חייבים לומר את הדברים האלה.
“אני רק רוצה לומר לציבור – המציאות הקשה הזאת היא לא גזרת גורל; היא מדיניות מעוותת שצריך להעיף.
“לא בחרתם לשקם, כי אתם לא רוצים שיקום. אתם רוצים פה חברה מפוררת, מבוהלת, חלשה ומוחלשת. ממשלה שמפקירה את החיים; ממשלה שמפקירה את האחים והאחיות שלנו בעזה ולא עושה עסקה, מפקירה גם כל אזרח ואזרחית כאן.
“אבל הממשלה הזאת שכחה את תפקידה. לממשלה הזאת לא אכפת שילד, ילד רך, טהור ותמים, שאוהב גיבורי-על, הופקר על ידה, שהוא מציין היום חמש שנים יום הולדת בשבי כשאח שלו, כפיר, לא זכה לשנה בחופש וציין שנה בשבי.
“כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, זו ממשלת משטר הנאמנות. הממשלה הזו לקחה את הבריתות הפוליטיות והפכה אותן לתוכנית העבודה היחידה שלה.
“זו ממשלה שהחליטה לצאת למסע נקם בכולנו: במערכת המשפט, בטייסים, במילואימניקים, בסייעות המעונות השיקומיים, שהתחילו לשבות כבר עכשיו, בראשי הרשויות, בדיירי הדיור הציבורי, בתקשורת החופשית, במפגינים שומרי החוק, במורות.