מירב כהן
Merav Cohen
“ממשלת 7 באוקטובר מתגלגלת מאסון לאסון, אבל אנחנו, בדגש על הציבור המשרת, לא מוכנים להקריב את הילדים שלנו בשם הטיוח.
“רואים את זה בהונאה של הציבור, בהבדל בין מטרות המלחמה המוצהרות ובין מה שבשטח באמת שולחים את הצבא לעשות; בשקרים, שלפיהם הלחימה נועדה להחזיר את החטופים ולמוטט את חמאס, בעוד בדיעבד מתגלה שהתמונה היא לגמרי אחרת וחברי הקבינט בכלל רוצים ליישב מחדש את גוש קטיף.
“כנסת נכבדה, במקום לחתור לסיום המלחמה, ראש הממשלה שלנו עושה כמיטב יכולתו דווקא כדי להאריך אותה, למרוח זמנים.
“אין ויכוח – כולם יודעים – אין ויכוח שאתה, ראש הממשלה, יודע ועדיין בוחר ביודעין למשוך את המלחמה הזו עוד ועוד עם מחיר הדמים הבלתי-נסבל כבר 15 חודשים, שאלוהים ישמור.
“ככל שאנחנו מתקדמים בלחימה, מתגלה שאנחנו מתרחקים מהשלמתה. בפברואר, נתניהו אמר שאנחנו במרחק נגיעה מהגשמת מטרות המלחמה. זאת כנראה הייתה יד מאוד ארוכה.
“לכן כמו רוב אזרחי ישראל אני לא מאמינה שאתה מנהל את המלחמה רק לפי שיקולים ענייניים, כי טובתך האישית קודמת. אתה לא מוכן לשלם את המחיר הפוליטי הנדרש בשביל להחזיר את החטופים והחטופות הביתה בחיים, אתה לא מוכן שתקום ועדת חקירה ממלכתית, אתה לא מוכן ללכת לבחירות כדי לקבל מחדש את אמון הציבור שמזמן כבר לא קיים.
“היום זה עולה לנו בחיי אדם ובמלחמה שמנוהלת רע, בצורה לא עניינית.
“אבל גם כשמפעילים כוח, צריך לעשות את זה בתבונה, ואת זה אין לממשלה הזו. מילים ריקות מתוכן ועשייה, כמו: בואו נשליך פצצת אטום, בואו נעשה טרנספר, בואו נקים את גוש קטיף מחדש – כשבעשייה אפס אחד גדול. לא מנהלים את המלחמה כמו שצריך. המלחמה מדשדשת.
“המפקדים והלוחמים שלנו נלחמים בעוז ובגבורה, אבל האמת המרה היא שלסוג הלחימה שהוכתבה להם פשוט לא יהיה סוף – לא יהיה סוף כי לא הוגדר להם יעד סופי למלחמה. לא הוגדר לצה"ל מה צפוי להיות ביום שאחרי, ולכן היום שאחרי לעולם לעולם לא יגיע.