אלעזר שטרן
Elazar Stern
“הוא עבר פה, ואני שאלתי אותו, ניר – כשהם הצביעו על עילת הסבירות, אמרתי לו: אתם מחריבים את המדינה.
“אם הוא היה מתכוון, שר המשפטים, היום, לא היה אומר שצריך לקדם מהר את המהפכה המשפטית. שראש הממשלה יפסיק לעשות לנו הצגות.
“והלילה, כאן במסדרונות הם מתעסקים בלהחריב עוד פעם, בלחזור למהפכה המשפטית, ואנחנו בלנסות לסכל את זה, בגלל שהם שכחו גם מה זה להיות יהודי, גם מה זה להיות ישראלי, מה זה להיות ציוני, והם ממשיכים בלהחריב את המדינה הזאת.
“שר שלך עומד פה לפני שנתיים, ואומר על מהפכה המשפטית: פרה-פרה; קודם נטפל במהפכה המשפטית – יענו בשומרים, בשוטרים, בשופטים, בנו – ואחר כך נטפל בחמאס. שכחת שגם חמאס מאזין ל"אחר כך" הזה.
“אבל לא, הלכתם לגרסה הכי קיצונית. ולכן, אתם לא רק אחראים – לזה לא צריך פרשנות – אתם גם אשמים.
“תיקחו את הזמן שיש, תיקחו את ההגדרה שאנחנו במלחמה, ותנצלו את הזמן הזה באמת איך לעשות טוב לאזרחי ישראל ואיך לא להחזיר גם אותנו לרחובות על מהפכה משפטית, שהייתה לה תרומה גדולה מאוד בחורבן שבו אנחנו נמצאים.
“אדוני היושב בראש, לא הייתי נושא עכשיו את המילים שאני נושא אם לא הייתי מבין, אם לא היינו מבינים כולנו, שממשלת החורבן חוזרת להפיכה המשפטית.
“אני באמת רוצה להבין, שמעתי גם שראש הממשלה מבקש לדחות את המשפט בגלל שאנחנו במצב של מלחמה – עמיתיי חברי הכנסת, אם אנחנו במצב של מלחמה, איך שר המשפטים אומר, צריך לחזור למהפכה המשפטית? איך הדברים האלה הולכים יחד?
“כשלא בטוח ששר המשפטים הולך לציית לפסק של בית המשפט העליון, ולשר האוצר קשה להגיד את זה.
“הרי חלק מהבעיות של המהפכה שלכם זה שתשימו פתק על חוק ותקראו לו חוק-יסוד, גם אם הוא שניים לאחד.
“תגיד שהמהפכה המשפטית, אתה מקפיא אותה לשנתיים. אל תבטל. תגיד שממנים עכשיו נשיא קבוע לבית המשפט העליון.
“הבאתם שיסוי, הבאתם שנאה, הבאתם פגיעה כלכלית אנושה, הבאתם פגיעה ביטחונית אנושה – נתאושש מזה, אבל תביאו בשורה. אל תגידו לנו, נתקדם בהסכמה רחבה, אנחנו לא מאמינים לכם. כבר שיקרתם אותנו.
“אני אומר לך, השר לוין – שאני מכבד אותך, אתה יודע – שאתם לא יכולים לקחת בכזב ובשקר מדינה שלמה לאבדון.
“אולי בסוף כדאי לעצור קצת את המהפכה הזאת, את הפוגרום הזה, בגלל שזאת תמונת המצב, אדוני ראש הממשלה.
“היום, לצערי הרב, אתה שבוי בידי סופר אחר – בידי מי שכותב את "מפלגת בג"ץ"; בידי מי שכותב את המדריך לרפורמה המשפטית. אתה שבוי בידיו של הסופר הדגול רוטמן.
“מה היה כל כך רע במדינה שהיינו צריכים את המהפכה, הפוגרום – כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה. למה בקצב הזה? למה בדורסנות הזאת? למה במחיקת המוסדות האלה? תגידו, זה היה שווה?
“אמרתי לכם כבר כמה פעמים: גם כשתגיעו לפשרה, את הנזקים לא מתקנים בדקה, לא ביום ולא בחודשיים. זה נזקים תודעתיים בקרב הנוער שלנו - -
“אדוני היושב-ראש, אני קורא לשר האוצר, לראש הממשלה: תעצרו. יש לכם, אתם אומרים, הצעה אחרת שיהיה עליה קונסנזוס – שימו אותה. תרגיעו את העם. תצמצמו נזקים שכבר נעשים.
“כשאתם תחליטו, ותגיעו למסקנה שהפוגרום המשפטי הזה באמת אין לו מקום, אז בשנייה אחת הם יחליטו, מדינה נהדרת? הלוואי.
“לכו לשר האוצר, תשאלו אותו אם נגיד בנק ישראל ואם ראשי המשק מדברים סתם, אם הם לא רואים את הניצוצות.
“אז נגיד: למה משנים? לא משום דרכי שלום אלא משום דרכי מלחמה בתוך העם.