“ככה הם מייפים, ככה הם קוראים לקשירה: אמצעי הגנה מגבילים. זו המילה המכובסת לקשירת חולים. וזו מילה שתשמש גם לקשירתם, או שימוש באמצעים שכאלה לאנשים מוגבלים שהם אינם חולי נפש. לכן אנחנו צריכים לשמש עיניים מאוד מאוד גדולות בעניין הזה.
“אני אומרת לאדוני השר שהקשירות שנעשות בבתי חולים לחולי נפש, של ארבע גפיים, שנעשות לשעות ארוכות, נעשות לחולים שלא מסכנים את עצמם או את סביבתם. זאת תופעה איומה שנעשית כעניין שבשגרה.
“אולי צריך לחשוב בכובד ראש אם לא נכון להתקין תקנה שתאפשר להתקין מצלמות במקום שיש קשירות, שלא כל אזרח יוכל לראות, אלא רק גורמי אכיפת החוק, במידת הצורך; כי אחרת לא תהיה לנו שליטה ולעולם לא נדע כמה קושרים, לכמה שעות קושרים, באיזה חדרים שמים את החולים שקשורים בארבע גפיים, ולכמה שעות.
“בכל הכבוד, אני אעמוד פה ואזכיר שוב ושוב ושוב, אני לא אתן היתר בחקיקה – ואני אעקוב שזה לא נעשה פה בשום ממשלה ובשום כנסת – אנחנו לא נקבל היתר לקשור חולים, לקשור את הרגליים, לקשור את הידיים. הם כותבים את זה בתוך התזכיר.