עידית סילמן
Idit Silman
“אנחנו הפנינו גם מכתבים במקומות שבהם היו חריגות בלתי סבירות, כמו במסגד של אל-עומרי בלוד, שהפריע באמת בצורה חריגה ובלתי סבירה.
“זאת אומרת גם אם לא הבאתי לך את כמות הדציבלים בדיוק, אם שוטר בא ורואה שיש רעש חזק ובלתי סביר, הוא יכול להפעיל את שיקול דעתו ולטפל במפגע הזה, כי מפגעי רעש הם מפגעים לכל דבר ועניין, אם זה קורה ברחוב, אם זה קורה בתחבורה, אם זה קורה בהופעות, וגם אם זה קורה בעולמות של מסגדים ובתי תפילה – צריך לטפל בזה, נקודה.
“צריך לומר יש הרבה מסגדים במדינת ישראל ולא כולם עושים רעש חזק ובלתי סביר. איפה שיש חריגות צריך לטפל.
“מאירים את עיניהם ומראים להם שיש כאן חריגה חמורה. ורק אם כל אלה לא מתבצעים והם לא מורידים את הרעש, עוברים להליכים של אכיפה, כי יש נהלים מאוד ברורים למשטרת ישראל.
“מבחינתנו, משטרת ישראל צריכה לעשות הכול כדי לאכוף, כדי שהרעש הזה לא ימשיך.
“בסופו של דבר אנחנו מביאים כאן חקיקה שתומכת – חקיקה שקשורה לרעש. חוק הרעש נמצא במשרד להגנת הסביבה. והמשרד להגנת הסביבה, ביחד עם משטרת ישראל והמשרד של איתמר בן גביר, עשינו פעילות במשך כל השנה האחרונה בנושא של רעש ממסגדים.
“החל מינואר 2025 ביצענו 315 ימי מדידה רק לנושא הזה של רעש ממסגדים, שזה נתון מטורף וחסר תקדים.
“ולכן, כשמביאים חוק שהוא חוק של משילות וריבונות – ואגב, הוא טוב לכולם, כי כל אזרחי מדינת ישראל לא רוצים לסבול מרעש. כל אזרחי מדינת ישראל רוצים שזה לא יפגע בבריאות ובאיכות החיים שלהם.
“והמשרד להגנת הסביבה, ביחד עם משטרת ישראל והמשרד של איתמר בן גביר, עשינו פעילות במשך כל השנה האחרונה בנושא של רעש ממסגדים.
“בסוף זה אזרחים שהם אזרחים ערביי ישראל. למה אנחנו צריכים לדאוג להם, הם גרים ליד מסגדים שעושים רעש חזק ובלתי סביר? למה אתם לא דואגים להם?