“בחמאס ובחיזבאללה צפו במתרחש בחברה הישראלית בשנים האחרונות, הם ידעו על המשברים הפוליטיים והחברתיים. וכך התזמון המתאים לפגוע בנו הגיע לאחר שנתיים סוערות וריבוי שסעים על רקע פוליטי. התפתחה כאן תרבות של פסקנות במקום ספקנות, הדיונים הצבאים רודדו הפכו שטחיים והייתה אווירה כוללת של יהירות, אחידות קולות בצמרת והערכת חסר של האויב.