מיכל שיר סגמן
Michal Shir-Sagman
“מעולם לא היה לישראל ראש ממשלה כל-כך לחיץ וכל-כך סחיט. הוא לחיץ מול החרדים, סחיט מול בן גביר ומול סמוטריץ', כפוף ומשתחווה לטראמפ. ורק מול הישראלים הנושאים בנטל הוא פתאום אבו עלי, גיבור, והם אלה שמשלמים את המחיר.
“אבל כשנחשפת רשת הריגול הקטרית בלשכה שלו עצמו, נתניהו לא קורא לשב"כ – הוא נעמד על רגליים אחוריות כדי להגן עליהם. לאנשים ששירתו מדינת אויב הוא קורא פטריוטים ישראלים.
“ואז מגיע האבסורד האמיתי – בזמן שהיהודים זקוקים לגב מישראל, ראש הממשלה של ישראל עסוק בלהביא את יושב-ראש הפרלמנט של פרגוואי לאולם בית המשפט שלו; לא כדי להגן על היהודים, לא כדי להילחם באנטישמיות, אלא כדי להפוך את המשפט האישי שלו לקרקס בין-לאומי.
“ורק זה שרצה להיות צ'רצ'יל ויסיים את הקריירה שלו כנירון הקיסר המטורף, עומד לו מול המצלמות, מסית ושולח גייסות אלימות, מפעיל יחד עם הבן שלו מכונת הסתה ואיומים, ולא מבין שעם שלם עומד למרוד בו, בדיוק כפי שמרדו בנירון קיסר, כי אין חצי דיקטטורה, ואין חצי הפליה.