“אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני עדיין רטובה מהגשם של אוקטובר – זה מה שרצינו לשיר השנה באירוויזיון. וכמה אנחנו ספוגים מהגשם הזה של הטילים, כמה אנחנו ספוגים מהדם של בנינו ובנותינו שנטבחו ושנאנסו, אבל אנחנו לא רק צריכים להישחט ולמות, עלינו גם אוסרים לדבר על זה. אסור לנו לספר את הסיפור הזה בעולם.
“אנחנו עברנו בית אחרי בית. בכל בית שריפה; אנשים, נשים, ילדים שנטבחו, נחנקו ונשרפו חיים. היו שם, אדוני היושב-ראש, גופות שלקח חודש לזהות אותן – חודש – מרוב שהן הושחתו.