“אנחנו נחזיר את החירות לעם, את הדמוקרטיה למדינה, זה מה שיהיה. מה שהתחלנו, התחלנו בקדנציה הזאת, השאר נשלים בעזרת השם בקדנציה הבאה.
“בא בית המשפט, משתמש בעילת הסבירות כדי לעשות את הדבר הבא. עכשיו, תעקוב אחרי המקרה, תבין את האירוע.
“אם יש אירוניה באירוע הזה היא שאנחנו, ברפורמה שאנחנו מנסים לקדם, הרי אנחנו מתקרבים לשיטות המשטר הדמוקרטיות, הליברליות, באמת מתקרבים לשיטות שבהן גורמים נבחרים בוחרים שופטים, ולא שופטים ממנים את עצמם.
“הנה, גלעד קריב הגיע לוועדה, אמר: אני מביא מחקר משווה של מדינות, האם יש בהן ביקורת שיפוטית של עילת הסבירות. אף לא אחת. אף לא אחת. אז מה, הן מדינות בחורבן, רם?
“- - מיעוט של אנשים, קבוצה קטנה של אנשים, שלושה אנשים, מחליטים בשביל עשרה מיליון אנשים מה סביר ומה לא סביר. זה לא יהיה ממחר בבוקר, וטוב שכך.
“החודש הזה יהיה טוב במיוחד, כי אנחנו מביאים לכם הערב – לכם האזרחים – בשורה גדולה. ולבשורה הזו קוראים דמוקרטיה.
“- - שיש רק אדם אחד, אחד, במתחם הסבירות שיכול להיות ממונה לפרקליט מדינה. יש אלפי פרקליטים, יש עשרות רבות בתפקידים בכירים, אבל רק אחד במתחם הסבירות, מומי למברגר. זה כמובן בלתי סביר, והסבירות הזאת – אני מסכם, אדוני היושב-ראש – הסבירות הזאת פוגעת בכולנו.
“וזו כל הבעיה עם עילת הסבירות של אהרון ברק. זו לא סבירות, אזרחי ישראל. זה רק שם כיסוי, מסך עשן לדבר האמיתי.
“לא בכדי אמון הציבור בבית המשפט צנח אחרי המהפכה החוקתית המהוללה של פרופ' ברק.
“העיקרון הוא שאהרן ברק קידש עילת סבירות כעילת התערבות עצמאית ולא כאמת מידה, כפי שהיה לפניו, לעילות ספציפיות, כמו תקינות ההליך, כמו האם הייתה חריגה מסמכות, האם הייתה עילה אחרת המנוגדת לחוק.