“יד קשה נגד אסירים, יד קשה נגד בתים בנגב – וידיים משולבות מול ארגוני הפשיעה; זכויות האדם וכבוד האדם מתחילים בזכות לחיות. הממשלה הזאת מפקירה חיים, והיא לא מבינה מה זה חיים.
“אם אתם שומעים מספר 133 הרוגים נרצחים מתחילת השנה, זה מספר שיחסית לאחוז האזרחים הערבים במדינה הוא מאוד גדול. זה פי עשר מקולומביה וממדינות העולם שהפשע משתולל בהם.
“ודבר אחר, המשותף בין צה"ל לבין המשטרה בקשר לאלימות והפשיעה בחברה הערבית הוא שהם מעלימים עין. הנשק נגנב מבסיסי צה"ל, ואחר כך מה עושים בנשק הזה אצלנו, לא רק בנגב.
“שלום. קודם כול אני מאחל החלמה מהירה לסוהיל מלחם, ראש עיריית ג'דיידה-מכר, וגם לעביד עביד, סגנו, שנפגעו. היה מקרה ניסיון רצח של שניהם באותו יישוב. אני אומר, עד מתי היד החופשית לכנופיות הפשע והפשיעה אצלנו בחברה הערבית?
“קודם כל ליבי עם כל מי שנרצח תחת המלחמה המתמשכת, מלחמת הפשיעה והטרור אצלנו, 100 הרוגים מתחילת השנה הזו בחברה הערבית ו-18 בחברה היהודית. מדובר על מספרים מטורפים והעניין ממשיך גם בגדה המערבית.
“עד אתמול, 116 ימים מתחילת השנה, מדובר ב-100 הרוגים, 95 מהפשיעה המתפשטת בחברה הערבית, וחמישה על ידי המשטרה והשוטרים.
“לראות ראש עיר בישראל פצוע מירי במיטת חולים זהו פצע אנוש בלב הדמוקרטיה שלנו, הישראלית.
“הכתובת הייתה על הקיר, ראש העירייה היה מוגדר כמאוים בדרגה הגבוהה ביותר, דרגה 6, ובכל זאת, הפושעים הצליחו במזימתם וטרם נתפסו. אני שואל בקול רם, איפה המשילות, האם דם נבחר ציבור ערבי סמוק פחות. השתיקה של מקבלי ההחלטות היא רוח גבית לארגוני הפשיעה.
“גברתי היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, אנחנו באמת יכולים לנטרל את האיומים מעבר לגבול – בלבנון, קטר, איראן והרבה מקומות אבל מה עם הטרור הפנימי? מה עם ארגוני הפשיעה? למה אנחנו חלשים מולם? אנחנו אזרחי המדינה, בני אנוש, חיים כמוכם, יש לנו משפחות וילדים, יש לנו מערכת עבודה. 15 קורבנות ושהיד ב-11 ימים.
“הם לא מספיק הריגת ילדים ועקירת תושבים? מה שקורה נגד הפלסטינים בעזה קורה גם בחברה הערבית, הפשיעה הגואה שהגיעה לרמות חסרות תקדים, רצח רודף רצח