“אני מבקשת להוסיף שמטרת הפרק כפופה למטרות חוק שירות ביטחון בדבר גיוס שוויוני, כי לחוק בנוסחו הנוכחי, בגלגול שהוא עבר, זה לא מתיחת פנים, זה פשוט להשתיל פנים חדשות, אז אין מטרה באמת לגייס או לצמצם את אי השוויון ולכן אנחנו מבקשים לעגן במפורש מטרה של צמצום הפער בנטל השירות והבאת התלמידים לשירות.
“אני רוצה להגיד בהקשר הזה שאנחנו כבר מבינים שבחברה הישראלית עלינו לממש את החוק הקיים ובאמת להתבונן על זה בצורה ברורה: חוק אחד לכולם – או שירות צבאי או שירות אזרחי, ללא מכסות, ללא יעדים, ללא משתמטים. כולם בגיל 18 צריכים להתגייס לשירות צבאי או אזרחי.
“אנחנו עם אויב אחד – עם אויבים רבים, שכולם עם מטרה אחת – ואנחנו צריכים לקבוע כלל אחד: גיוס לכולם, ללא מכסות, ללא יעדים, ללא משתמטים. כולם בגיל 18 צריכים לעשות גיוס, או לצה"ל או לשירות אזרחי או לשירות לאומי.
“אנחנו צריכים להפוך להיות חברה מלוכדת, שלוקחת את כל 66,000 בני הישיבות מגיל 18 עד 26 ואומרת בצורה ברורה: כולם כולל כולם מחויבים לשרת את המדינה. זו חובתנו.
“אתם יודעים, המלחמה הזו הוכיחה לנו שכדי לשרוד, כולם – כולל כולם – צריכים לשרת בצה"ל. האחריות היא על כולנו.
“השוויון בשירות – ואני נמנעת מלומר השוויון בנטל כי אני מאמינה שזה שוויון ורכיב משמעותי בחוסן הלאומי שלנו ובאחדות של החברה הישראלית, במיוחד בימים האלה, ואני מאמינה שהשירות בצה"ל הוא זכות מתוך הכרה בתרומה הייחודית של כל אחד ואחת לפסיפס החברתי המדהים הזה, זה לא רק עניין של צדק חברתי וחלוקתי, זו גם דרך לחזק את האחדות הלאומית ולבנות חברה חזקה מאוחדת ומגוונת.
“אך עצם העובדה שהקביעה הזאת מופנית לסקטור אחד, ולא לכולם באופן שוויוני, זה יוצר תחושת הפליה ולא נכון לעשות את זה.
“צה"ל זקוק לעוד לוחמים. מן הראוי שכולם ייקחו חלק. המכינות, השינשינים, הישיבות הציוניות, הישיבות החרדיות. כן, כולם.