“הממשלה הנוכחית בחרה לקחת אותנו אחורה. היום מכהנות בממשלה הזו חמש שרות בלבד מבין 24 חברי ממשלה – פחות מ-21%. זאת לא התקדמות, זאת נסיגה. מדינת ישראל היא מדינה צעירה אבל מבטיחה; היא דמוקרטיה ליברלית מערבית, והיא לא יכולה להרשות לעצמה נתונים כאלה. ייצוג נשים במערכת הפוליטית זה לא רק תיקון עיוות ועשיית צדק, זה מבחן למגוונות של החברה הישראלית. בעוד שברחבי העולם מדינות מחוקקות חוקים להבטחת ייצוג נשי, בישראל יש מפלגות שבהחלטה אקטיבית לא מאפשרות לנשים להתמודד בשורותיהן.
“היום בישראל קיימות סיעות חרדיות שאין בהן אפילו אישה אחת – לא כי יש מחסור של נשים מוכשרות, אלא כי פשוט מדירים אותן מהמשחק הפוליטי. אין דרך אחרת להצדיק את זה שבשנת 2026 במדינה דמוקרטית מפלגות בדלניות וסקטוריאליות מתנהלות כאילו חצי מהאוכלוסייה לא קיים; כשנשים הן לא חלק מתהליך קבלת החלטות - -
“שימו לב לנתונים העגומים: ישראל מדורגת במקום 31 מבין 38 מדינות ב-OECD בייצוג נשים בפרלמנט. רק שבע מדינות נמצאות מתחת לישראל. זה לא נתון אקראי, זה כישלון של המערכת הפוליטית. הממשלה הקודמת הוכיחה שאפשר אחרת. בממשלה הקודמת, כזכור, כיהנו תשע שרות, שליש מחברי הממשלה. זה לא קרה כי באותה תקופה פתאום צצו להן נשים מוכשרות – הן תמיד היו כאן – זה קרה כי הייתה החלטה ברורה לקדם נשים ולמצות את מלוא הפוטנציאל האיכותי.