“התקשורת החופשית היא אינה אויב הדמוקרטיה, היא אחד המגינים החשובים שלה. עיתונאים חושפים שחיתות, מציפים מחדלים ומביאים לציבור מידע שהשלטון לא תמיד מעוניין שייחשף. אבל הממשלה הזאת רוצה תקשורת נוחה יותר, כזאת שתלויה – תלויה בהחלטות פוליטיות, בתקציבים, ברישיונות ובהטבות. וכך נוצר אפקט מצנן; עיתונאי חושב פעמיים לפני שהוא מפרסם איזה תחקיר, עורך שוקל אם כדאי בכלל לבקר את השלטון, וכלי תקשורת מבין שלביקורת עלול להיות מחיר.