“כתוצאה מההפקרות שהייתה, רבים מהם – מעל 50% – איבדו גם את התעסוקה שלהם, כתוצאה מפגיעה, סגירה של אזורי התעשייה באזור. והיישוב כמעט נהרס כליל.
“החברה הבדואית שילמה מחיר גבוה במלחמה. לא רק ב-19 ההרוגים; לא רק בפצועים ובנפגעי החרדה הרבים בכפרים שאינם ממוגנים – בעיקר בכפרים הבלתי מוכרים; לא רק בחטופים – שהיו שישה וברוך השם חזרו שניים ועדיין יש ארבעה חטופים שלא חזרו; נקווה ונאחל שכל החטופים יחזרו לבתיהם – ששמותיהם אינם מככבים ולא כיכבו בכותרות, אבל משפחותיהם חיות בחרדה נוראה לגורלם.
“הרבה נפגעו בתעסוקה, בעבודה. המשבר שחוללה המלחמה בנגב פוגש חברה המצויה במעמד שולי בשוק העבודה.