“אני בטוח שאם יש רצון טוב יוכלו למצאו שטחים שכן אפשר. זה לא גורף ששטח כזה גדול יהיה סגור.
“מה שמעניין את ועדת החינוך וועדת הפנים זה לראות שהם מסכימים שייעוד הקרקע במקום הזה הוא דבר שאפשר לעשות אותו בהתחשב בצרכים של מדינת ישראל מול הצרכים שלהם, זה התפקיד שלנו כוועדה.
“אומר זאת לפרוטוקול, הוועדה מבקשת מהמדינה לעשות כל מאמץ בהסכמים האלה כדי שבסוף השטח יוחזר לייעודו ככל הניתן.
“לא גיל הרך ולא קליטת עלייה. זה שני נושאים שבמדינת ישראל לא קיימים. במשרד החינוך לא קיים דבר כזה.
“גני הילדים, אנחנו מתחילים עוד שנה עם 35 ילדים בכל גן. מדברים פה כל כך הרבה על האלימות. האלימות מתחילה בזה שאנחנו בגן, המקום שבו מלמדים את הילדים מיומניות של תקשורת, מיומניות של פתרון בעיות, המיומנויות האלה לא נלמדות.
“בכל אופן, אני חושב שכל מדינה בעולם חייבת מערכת חינוך טובה, אבל יש רק מדינה אחת בעולם שאם לא תהיה לה מערכת חינוך טובה היא פשוט לא תהיה, זו מדינת ישראל.
“אבל באמת אני חושב שהדבר הזה הוא קריטי והכרחי למערכת החינוך, דיברת גם על המגזר, עם כמות הדברים שאני מקבל, בפרטי כל הזמן מאנשים שבנושא הזה היא עצומה ואני ממש מצטרף.
“זה משהו שבאמת זה הקיום, המשך הקיום של מדינת ישראל בדרככם, למנהלי ומנהלות בתי הספר, המורים והמורות, אנשים שבאמת - צריך לייקר את הדבר הזה, אני אומר את זה, אנחנו מדברים על זה המון כאן בוועדה, אבל זה העתיד של עם ישראל.
“אנחנו יכולים להצליח, אנחנו יכולים להאמין שאפשר לנצח את המלחמות, אפשר לנצח את האויבים שלנו, אפשר לעשות הרבה מאוד דברים ופשוט אסור להתייאש.
“אז קודם כל בוועדה הוא כבר עולה לקריאה ראשונה, אז כבר אין ייאוש בעולם. בעזרת השם גם במליאה יעלה ובעזרת השם גם בכנסת הבאה לשנייה, שלישית, ואנחנו את המסר הזה של אין ייאוש בעולם נצליח להעביר הלאה, והחוק הזה הוא אחת הדוגמאות הטובות.
“רבי נחמן היה הראשון שדיבר על זה בתוך היהדות, שהאויבים הכי גדולים של האנושות זה העצבות והייאוש. בסוף כל האנושות מתמודדת מול עצבות וייאוש באין סוף תחומים ואין סוף וריאציות, ובא רבי נחמן ואמר, תשמעו, זה האויבים של כולנו.
“נעמה, חזקה על הגורמים הממנים במדינת ישראל שהם בדרך כלל מכל אזרחי המדינה ממנים אנשים שנראים להם מתאימים. יש הרבה מאוד סיבות למה מישהו נראה להם מתאים או לא מתאים.
“אדוני המנכ"ל, לכן אמרתי, שבסוף הסדר הוא שאתם צריכים להציג את הפער והאוצר צריך לתקצב, או שהוא יחליט לזרוק את זה על ההורים.
“ובסוף בשונה מכל שירות אחר שילד מקבל בבית ספר, דווקא ברשימת המכולת הזו פתאום יש פער כשאין אף אחד שמתקצב אותו, כי אנחנו לא מעלים את תשלומי ההורים ולא רוצים להעלות את תשלומי ההורים.
“אסף עשה איזושהי עבודה ראשונית, אבל שנבין את הנתונים של הפערים לפי מה שבזמנו הוחלטו תשלומי ההורים, לבין כמה בפועל עולים הדברים האלה היום, בסוף יש פה פער.
“כאשר אתה יושבים לפני תקציב המדינה אז אתם יושבים עם משרדי הממשלה שיש תחתם תאגידים. אתם לא מקבלים את הפירוט של התאגיד?
“לגבי שלושה חברים עובדי מדינה אז אמרנו משרד הדתות במקום משרד האוצר.
“כאשר אני קורא את החוק אני לא רואה שכתוב מבנה. אם רוצים להקים מבנה אז כותבים להקים מבנה שאלה עלויות גדולות יותר.
“אני לא יודע אם צריך את זה בחוק אבל אולי כדאי להוסיף שיש לו סמכות חוקית לבקש מגופים מקבילים בחוץ לארץ, כלומר לפנות אליהם ולבקש מהם כגוף רשמי של מדינת ישראל.
“אתה לא בא ואומר שיש לך צ'ק פתוח ואחרי זה המדינה תיתן או תעשה מה שצריך ואנחנו נשלם. הדבר לא עובד כך באף משרד ממשלתי ובטח שזה לא אמור לעבוד כך בתאגידים. לכן אני מציע שנעשה את הפוך. נכתוב שזה לא יעלה על 5 מיליון שקלים.
“"שר האוצר" הוא מיותר כי תקציב המדינה הוא מאושר בסוף מול שר האוצר אז למה צריך להוסיף פרוצדורה?
“אני לא רוצה לייצר מצב שבו פרקליטות יכולה לסכל מינוי של מישהו בגלל כתב אישום שבסוף הוא יזוכה אבל בינתיים הוא לא היה יכול להיות ממונה.
“בנכס הגדול הזה שהגיע לעם היהודי לפני כמה מאות שנים אנחנו כמדינת היהודים צריכים להנציח ולהפיץ את זה כמה אנחנו יכולים.
“אני אומר שהסכום הוא עד 5 מיליון שקלים ואם הממשלה החליטה שהיא רוצה להוסיף אז היא יכולה.
“בעיניי, רבי נחמן היה אדם שהצליח מאות שנים לאחר שהוא נפטר לגעת בלבבות של מאות אלפי אנשים יהודים ולא יהודים בכל העולם שמגיעים אליו ולומדים את התורות שהוא כתב, לומדים את המשנה שלו, מקיימים את העצות שהוא נתן.
“רן, נניח שהממשלה מחר רוצה להוסיף לכסף לתאגיד או שהתאגיד הזה יעשה משהו שהממשלה רוצה. אם אני כותב שיש הגבלה של עד 5 מיליון שקל אז הממשלה יכולה לעשות את זה בלי שינוי חקיקה?
“היית מוריד בכלל את העלות של הקמת המרכז אם זה הסיפור. יש 5 מיליון שקלים בשנה ועם זה הם יתמודדו. זה מספיק כסף.
“מוזיאון לא חייב להיות מבנה אלא מוזיאון יכול להיות בשכירות. אם אתה צריך שנחדד את זה אז נחדד את זה.
“פה הייתה לנו הערה שצריך להוסיף "ולהגישה לשר". זאת אומרת להגיש את תוכנית העבודה השנתית להגיש גם לשר.
“כל שנה עשרות אלפי ישראלים לקבר שלו באומן ואפילו מאות אלפים. אני חושב שלמעלה מ-100,000 נוסעים במהלך השנה אבל בראש השנה עשרות אלפים. זו דמות מוכרת ובחוגים רבים מאוד משפיע באופן עמוק על חיים של אנשים רבים מאוד במדינה.
“הן קיבלו את הצעה, אבל אף אחד לא הכריח אותן לעשות שום דבר.
“אין פה, בעיניי לפחות, פער אידיאולוגי בהקשר הזה, אנחנו בטח שמחים להוקיר את ראשת הממשלה היחידה שהייתה כאן, מגיעה להנצחה כמו כל ראשי הממשלה האחרים.
“זה אירוע חשוב ביותר, יש פה שיתוף פעולה של קואליציה ואופוזיציה בעניין הזה, אין פה פער. ראשת הממשלה היחידה בתולדות ישראל, שיהיה לה לפחות הנצחה כמו כולם.
“מל"ל, מי הגורם במדינת ישראל שאמור להציג את סקירת סך ההפרות המהותיות של הסכם אוסלו?
“מי שמוביל את המאבק בתקופה האחרונה בעלייה לשטחי A ו-B אלו אליאב ליבי ויהושע שרמן, אנחנו שמחים שבאתם לכאן לדיון.
“אנחנו ככנסת, שחוקקה את יישום הסדרי הביניים, הכנסת לא פיקחה על ההסכם הזה. האם ההסכם שאנחנו שומרים עליו נשמר על-ידי הצדק השני? למרבה הצער, הדיון הזה קורה רק עכשיו.
“"סקירת סך ההפרות המהותיות של הסכם אוסלו או הסכמים אחרים שנחתמו אל מול ישראל על-ידי הרשות הפלסטינית".
“אני מצפה להבא, בבקשה תכבדו את הכנסת, אנחנו באים לפקח על הדרג המדיני. אנחנו נבחרי ציבור, כשאנחנו שולחים מצע לדיון, אנחנו מצפים לקבל תשובות רשמיות.
“לא תיארתי לעצמי שאין גורם במדינת ישראל שמפקח על הדבר הזה, לא תיארתי לעצמי שאין מישהו שישב והחליט לבדוק, אחרי 30 שנה, אם הצד השני מקיים את ההסכם או שלא מקיים את ההסכם.
“אנחנו המדינה היחידה בעולם שחותמת על הסכמים ולא הולכת לבדוק אם הצד השני מקיים אותם. זה לא ייתכן וזה עולה בחיי אדם.
“לא נעשה אצלכם שיח לפני הדיון? שלחו אותך לדיון בלי שאת יודעת על מה הדיון?
“אם כתוב בסעיף אחר, ספציפית מתפ"ש וצה"ל, שזה אני, תפקידך בדיון סקירת הפעילות של מדינת ישראל אל מול אותן הפרות, אני אדע להציג לוועדה מה פעולות האכיפה שביצעתי אל מול אותן הפרות.
“אנחנו הוועדה המפקחת, יש כאן הסכם שנחתם לפני 30 שנה, לא נעשה על זה דיון עד היום ואנחנו רוצים לדעת את המינימום של מה עשיתם ולכל הפחות, תנו אישור למי שמחזיק את המידע להציג אותו לוועדה.
“זאת אומרת, אם יש מכרז שהמדינה מפקחת עליו, אז או שזה קורה בהתחלה, או שזה לא קורה בכלל. לבוא ולהגיד, שזה קורה רק בסוף ואז אתה בעצם אומר למי שכבר זכה, אתה בוא תתקן את עצמך בהתאם לרגולציה, זה יוצר עיוות.
“הבעיה בקיבעון, שאנחנו משאירים את המצב החינוכי סטטי, כי אין תחרות.
“אם יש 13 נקודות, רגע, אבל אם יש 13 נקודות על הכסף, ובסוף בממוצע, 6 נקודות על הפדגוגיה אנחנו בבעיה.
“הטענה של הרשתות, הן אומרות, כשאתה אמור לבחור רשת כרשות, אז ההסתכלות שלך צריכה להיות קודם כל פדגוגית.
“שלום לכולם, בוקר טוב, אנחנו בדיון מעקב בנושא: מכרזים ברשויות המקומיות להפעלת מוסדות חינוך על-יסודיים.
“בדיון הקודם אמרתם, שבתוך המכוון, בין הרשתות שלכם, בסוף הפער הוא שמונה נקודות לכאן ולכאן.
“ביקשנו לקבל את כל הרשימה של המפעילים בישראל, יש פה כמה מאות.