“אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה לא תסלח לברחנות. אנחנו יכולים, אתה יכול, כולנו יכולים לדבר גבוהה-גבוהה, אבל בסופו של דבר את השעון אי-אפשר לעצור, עברו 1,000 ימים ושום דבר לא קרה. 1,000 ימים של הפקרה.

“זו גם הממשלה שאכזבה. במקום לטפל בטרור ובביטחון האישי של האזרחים, היא הופכת את המציאות למורכבת.

“אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים למופע חסר תקדים של ויכוחים בין שרי הממשלה לבין האנשים שכפופים אליהם, והדבר הזה מעורר תמיהות אצל התושבים ואצל האזרחים מכל המפלגות.

“ושרי הממשלה, שחלקם כושלים, כושלים, לא מבינים מהו תחום האחריות שלהם. אנחנו עדים להתרסקות מוחלטת, וליבי-ליבי על מעמד הביניים, שנושא בעול ונושא בנטל.

“100,000 איש, ישובים שנבנו בעמל רב, קיבוצים, מושבים, שהתושבים הקיזו את זעתם ואת דמם, ישובים בדואיים – ערב אל-עראמשה, על הגבול, חוטפים כינון ישיר, ומה אנחנו עושים? כלום. העיקר שראש הממשלה הוא מר ביטחון. בושה וחרפה.