“כשבאים לכפר בדואי ערבי בנגב, הורסים אותו, משטחים אותו, מגרשים את האנשים, ובמקומם מיישבים יהודים – זה טיהור אתני. המדיניות הזו לא יכולה להמשיך.

“בשנתיים האחרונות הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב לא הסדירה אף בית בנגב.

“הדרישה שלנו, הדרישה הצודקת של האנשים ושל האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב היא להכיר בכפרים הלא-מוכרים על בסיס אותו תכנון שקיים בנגב ליהודים. שיהיה אותו תכנון גם לערבים, כדי להכיר בכפרים על בסיס אותו תכנון.

“אני פונה עוד פעם לשר הפנים: כל המסלולים שמינהל התכנון מציע לא יכולים לעזור לבדואים בנגב, כי הם לא מוכרים. שר הפנים, הגיע הזמן להכיר בכפרים הלא-מוכרים ולתת להם את כל השירות.

“התפיסה של לרכז את האוכלוסייה הערבית הבדואית ביישובים האלה נכשלה. אנחנו מבקשים דבר אחד, שיהיה שוויון אזרחי, להסתכל באותם עיניים כמו שמסתכלים על המועצות האזוריות היהודיות, להסתכל בעיניים למועצות האזוריות הערביות הבדואיות בנגב בנווה מדבר ואל קסום.