האיש שלי יצא בבוקר 7 באוקטובר, והיה מגויס מאז עם הפסקה של שלושה שבועות באמצע. והחיים במדינת ישראל ממשיכים, ואני משתדלת לזכור שצריך היום חולצה לבנה, בשישי להגיע לעודד בטורניר הטניס של הבן, להכין את ארוחת הבוקר שאוהבים לבית ספר, לקחת לחברים ולחוגים, לחבק לפני השינה, להחליף את כל המצעים בלילה כשבורח הפיפי.