“כדי לקדם שותפות אמיתית וחזקה בין שתי הקבוצות – החברה החרדית והחברה הכללית – יש לבסס שותפות זו על שלושה עקרונות יסוד".

“חומות העבר כבר אינן בלתי חדירות, והשיח הפנים-קהילתי בחברה החרדית עבר זה מכבר מאיסור גורף על שימוש בטכנולוגיות השונות לעידוד השימוש בהן בצורה מושכלת".

“חזון השילוב פורץ הדרך שפיתחנו אז יחד עם ישראלה נבו, המנהלת הראשונה של הכפר, ביקש לשלב מרכז טיפולי ומרכזי טיפול רפואיים וחינוכיים עבור כל תושבי הנגב יחד, עם ילדים כמו ערן בננו, שהוגדרו אז מפגרים והיום נקראים ילדים עם מש"ה – מוגבלות שכלית התפתחותית.

“אמון הדדי: השותפות תתחזק ביחס ישר לחיזוק האמון ההדדי בין שתי הקבוצות. תנאי לכך הוא שילובם הראוי של חרדים וחרדיות במוקדי השפעה ובשירות הציבורי.