שניהם דיברו על האחים שהם איבדו, על ההורים, על האחיינים, משפחות שלמות, מבוגרים וילדים קטנים. הזיכרון היה צרוב בנפשם, האובדן היה עמוק, והיה להם פצע פתוח כל ימי חייהם.