“השנים הקרובות יעצבו גם את הזיכרון של הדורות הבאים, ולכן החשיבות של הסיפורים, העדויות והמחקר, יותר מתמיד.
“אז המחויבות שלנו, של כל אחד, לא רק חברי כנסת, כל אחד מהעם היהודי, היא לא לשכוח, לא לשכוח, לא לשכוח. כי לצערי הרב, בבתי הספר הם לא מקבלים את המידע ולא לומדים כמו שצריך, ויש הרבה מאוד שלא מכירים ומבינים את המשמעות של השואה של העם היהודי, ועל זה אנחנו צריכים להילחם.
“היום ה-27 בינואר, התאריך שבו העולם מציין את יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה ולגבורה. היום שבו שוחררו שערי הגיהינום עלי אדמות, מחנה השמדה אושוויץ-בירקנאו, והעולם עמד משתאה מול הזוועה שנחשפה.
“זה הכוח שלנו לספר לילדים וגם אחר כך לנכדים, שיעברו שנים, ואת המיליון וחצי יהודים, שבתוכם גם סבא שלי וגם אנטולי שפירו, ידברו עליהם כגדולי האומה היהודית, כמו שמדברים על דוד המלך, שאול המלך, יהושע בן נון, כל הלוחמים הגדולים שהיו בהיסטוריה של העם היהודי, וכך ידברו גם על מיליון וחצי חיילים יהודים שלחמו נגד הנאצים.
“העם היהודי נושא את הזיכרון הזה מדור לדור, אך זיכרון השואה אינו שייך רק לעם היהודי, הוא אזהרה לאנושות כולה. מדינת ישראל קמה מתוך האפר, היא ביטוי לניצחון החיים, לתקומה ולתקווה, למחויבות העמוקה לשמירה על ערכי הדמוקרטיה וכבוד האדם. המאבק באנטישמיות הישנה והחדשה, שהיינו עדים אליה רק לפני שנתיים – זו תוספת קלה עכשיו – הוא מאבק מתמשך, מאבק על הזיכרון, מאבק על האנושות.
“השואה לא החלה במחנות, היא החלה במילים, בהסתה, בדה-לגיטימציה, בהפיכת אדם לאויב רק בשל זהותו היהודית. שישה מיליון יהודים, נשים, גברים, זקנים, ילדים ותינוקות, נרצחו רק משום שהיו יהודים. לא מספרים, לא נתונים סטטיסטיים, עולמות שלמים שנגדעו.
“בזמן השואה, כשהנאצי הרמן נויבאכר דרש רשימה של יהודים ושל הזהב שברותם, הנציגים שלנו השיבו במשפט שראוי להיחקק על סלע: אתה יכול לקבל את הזהב, לא את היהודים.
“80 שנה לשואה, וגרמניה חוזרת לתמוך בנאציזם
“השואה לא התחילה בגטאות, היא התחילה בהסתה, בהפצת שקרים, בדה-הומניזציה, בהצגתו של העם היהודי כאויב נצחי. כשהשנאה הזו קיבלה צורה של אידיאולוגיה, של מדיניות – העולם שתק, כמו היום. כשהקרונות התגלגלו למחנות, העולם הפנה את מבטו וכשהאש כילתה קהילות שלמות, העולם איחר להבין.
“תלמידה שעמדה בצפירה ביום השואה ננזפה – בבית ספר חרדי שמקבל תקציבים מהמדינה. זיכרון השואה הוא ערך בסיסי במדינת ישראל. אני קורא לשר החינוך לנקוט צעדים מידיים מול הנהלת בית הספר.
“עלילות הדם נגד היהודים בימי הביניים הכשירו את גירושם של יהודי אנגליה וספרד ואת מעשי הטבח האיומים בקהילות היהודיות באירופה; עלילות הדם של וגנר ואויגן דירינג הכשירו את הלבבות להשמדת יהדות אירופה בהנמקות מדעיות, ועלילות הדם נגד מדינת ישראל בדורנו הכשירו את זוועות השבעה באוקטובר בהנמקות הומינסטיות. כמו שאמר אחד מגדולי שונאי ישראל בדורנו: ״האירועים הללו לא התרחשו בוואקום״. #InternationalHolocaustDay
“עוד זה מדבר וזה בא, בעיתון דר שפיגל בגרמניה בחרו להקדיש את הכותרת שלהם ביום הזיכרון הבין-לאומי לשואה לאמירה שלפיה השואה משמשת לישראל שיעור בחוסר אנושיות, עם תמונה של ההרס בעזה. עוד עיוות מסוכן של זיכרון השואה, מלב ליבה של גרמניה.
“זיכרון השואה הוא זיכרון של מאבק: מאבק של אור בחושך, של אנושיות ברוע, של תקווה בייאוש. המאבק הזה לא הסתיים עם שחרור אושוויץ או תבוסת הנאצים, הוא ממשיך עד היום, כאן ועכשיו. כשאנחנו נלחמים בארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה, כשאנחנו מגינים מפני אלה שמפיצים שנאה, מסיתים וקוראים להשמדתנו, אנו נושאים את הלפיד של אותם לוחמים ששחררו את מחנות ההשמדה.
“היום אנחנו כאן לזכור ולהזכיר: לזכור את ששת המיליונים מבני עמנו, שנרצחו בשואה האיומה – תקופה חשוכה ואכזרית בהיסטוריה האנושית כולה; להזכיר לעולם כולו: האנטישמיות לצערנו, אותה שנאת חינם עתיקת יומין, לא נעלמה.
“יש הרבה מאד לקחים אוניברסליים שאפשר ללמוד מהשואה, וחשוב ליישם, אבל יש את הבסיס, שאותו אסור לשכוח: אין זה מקרי שרצח העם השיטתי ביותר בהיסטוריה הופנה כלפי העם היהודי – כלפינו; ואין זה מקרי שהזוועה הזו נתקלה באדישות ממושכת מצד מדינות רבות לאורך זמן רב. העובדה שהקורבנות היו יהודים היא מקור ההצלחה הנאצית בהנחת התשתית ויישום התוכנית שהובילה לחיסול שליש – שליש מהעם שלנו.
“השואה לימדה אותנו מה קורה כשיהודים אינם יכולים להגן על עצמם. אף אחד לא יעשה זאת עבורם, או כפי הברכה ששם הקדוש ברוך הוא בפיו של הצורר בלעם: "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב".
“כנסת נכבדה, למדינות העולם יש נטייה לקחת מהשואה מסרים ולקחים אוניברסליים: זכויות אדם, מניעת רצח עם, גינוי, אי-סובלנות כלפי אוכלוסיות מטעמי דת או מוצא אתני. יש מדינות שמגדילות לעשות, ועל בסיס הלקחים האוניברסליים האלו מעזות לגנות את ישראל; לגנות אותנו בגלל המלחמה שלנו נגד מי שביצעו בנו טבח שלא היה כמוהו מאז ימי השואה; טבח שבהרבה מאוד מובנים היה שואה של יום אחד. מאז הטבח ישנם חטופות וחטופים שנתונים לשואה אישית נוראית – נוראית – שנמשכת כבר כמעט 16 חודשים.
“זיכרון השואה הוא זיכרון של מאבק: מאבק של אור בחושך, של אנושיות ברוע, של תקווה בייאוש. המאבק הזה לא הסתיים עם שחרור אושוויץ או תבוסת הנאצים, הוא ממשיך עד היום, כאן ועכשיו.
“זה היה המשטר האפל, השטני באכזריותו ובשנאתו, שעובדת קיומו הנוראה בהיסטוריה האנושית מחייבת אותנו תמיד להיות על המשמר, למען לא יקום שוב בכל מקום שהוא בעולם.
“כשישה מיליון יהודים נרצחו ונספו במהלך מלחמת העולם השנייה, ומחובתנו להנציח את זכר הנספים ואת המורשת של העם היהודי והשואה לדורות הבאים ולחזק את הזיכרון המשותף לכולנו.
“עלינו להזכיר לכולם, ובעיקר לילדינו, ששישה מיליון קורבנות העם היהודי היו מציאות נוראית, אסור שזה יקרה שוב. עלינו לשמר את הזיכרון ולהעבירו לדור הצעיר.
“בשואה הנוראה היו מנהיגים גדולים בעולם שעמדו מנגד, ולכן הלקח הראשון של השואה הוא זה: אם לא נגן על עצמנו - אף אחד לא יגן עלינו. ואם אנו צריכים לעמוד לבד - נעמוד לבד.
“אין ספק, חשיבות גדולה לציון היום הבין-לאומי של השואה. צריכים לזכור ולא לשכוח. חשוב להיאבק באנטישמיות שעולה וגוברת.
“כנציג ונבחר ציבור המבקש הכרה בפשעים נגד האנושות שנעשו ונעשים לו גם ברגעים אלו, אני רואה חשיבות כפולה לעמוד כאן על הבמה הזאת, להכיר בהיסטוריה, להכיר בשואת העם היהודי השיטתית והאכזרית, שצמחה שם על אדמת אירופה, נעשתה שם במערב באמצע המאה הקודמת, ולגלות אמפתיה לסבלם של השורדים, קורבנות השואה ומשפחותיהם, בעולם כולו ובארץ הזאת, במדינה הזאת, שבה אנחנו חיים יחד, במדינה הזאת שנגזר עלינו, ערבים ויהודים, לחיות ביחד.
“אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, מדי שנה בתאריך 27 בינואר העולם מציין את יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה. כמו כן, מדי שנה הכנסת מציינת את היום הזה כאן, באולם.
“אימוץ היום החשוב הזה על ידי האו"ם, הציון שלו ברחבי מדינות העולם, הוא דבר חשוב מאין כמותו.
“יום השואה הבין-לאומי מדגיש את שחרור אושוויץ, את שחרור הנדכא, החלש, הסובל, הנרדף תחת המגף הנאצי, שלא היה יכול להילחם, והוא מציין את העובדה שהעולם – אני לא יודע לקרוא לו הנאור – העולם הלא-יהודי, במקרה הזה הצבא האדום, שחרר את אושוויץ.
“אדוני היושב בראש, אדוני השר, שר התפוצות, חבריי חברי הכנסת, יום זה לציון יום השואה הבין-לאומי הוא יום חשוב מאוד בישראל ובעולם כולו להנצחת קורבנות השואה, שאותם עלינו לזכור לנצח. ביום זה אנו ממלאים את חובתנו כעם לא לשכוח לעולם את ששת מיליון היהודים שחייהם נגדעו.
“ולך, ידידי חבר הכנסת לוי, אני אומר כך: אני חושב שבמדינת ישראל אנחנו מציינים את זכר השואה יותר מאשר בכל מדינות העולם, וזה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, בשורה של אירועים וטקסים לאומיים, וטוב שכך.
“בימים אלו, שבהם מיטב בנינו נלחמים באויב הדאעשי הנאצי בעזה, אנו מחויבים ללמוד את לקחי השואה. בניגוד לאז, איננו חסרי אונים, ויש לנו לוחמים עזי נפש המבינים את גודל השעה והשליחות. עלינו לזכור כי בזמן אמת אף אומה לא תתנדב להגן עלינו, וכי עלינו להיות מספיק חזקים, מאמינים ונאמנים לנצח ישראל שלא ישקר.
“הרוע המוחלט סימן את היהדות ואת העם היהודי כאויבו המוחלט. לשואה היו אומנם השלכות אוניברסליות, אך היא איננה מאורע אוניברסלי אלא מאורע שקרה לעם היהודי ושנועד לייצר עולם ללא יהודים.
“78 שנים לאחר השואה האיומה שעשו בנו הנאצים הגרמנים ו-3 חודשים לאחר שהנאצים מעזה הוסיפו לטבוח בנו — מצטרף העולם לתיאטרון האבסורד ומפיץ עלילות דם נגד מדינת ישראל. אנחנו מגנים על האזרחים שלנו, על הנשים שלנו, על הילדים שלנו ובעולם מפיצים נגדנו שקר ותועבה. מעולם לא הצטרפו מנוולים כל-כך רבים לשקרים מתועבים כל-כך.
“גלעד ארדן ענד הלילה באו״ם טלאי צהוב. מאז ימיה הארורים של השואה לא חווה עם ישראל השמדה ורוע טהור, עד לשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. את האויב החמאסי-נאצי יש למחוק באותה עוצמת זעם אותה הפעילו כוחות הברית במלחמת העולם השנייה.
“כל מדינה שרצחו לה שישה מיליון איש - - - את חוק הלאום. מה לעשות?
“תקשיבו, אנחנו זוכרים את הזיכרונות כדי שזה יזכיר לנו שמה שיש לנו, חירות, זה לא מובן מאליו; יש לנו את ארץ ישראל, מדינת ישראל חופשית.
“צריך להוציא את הפוליטיקה מהימים האלה. אי אפשר להשוות את השואה וכל מה שקרה לנו כיהודים לשום דבר אחר שקורה בימינו ובכל מקום וזמן אחר
“הכחשת השואה היא שריד של האידיאולוגיה הנאצית. היא כישלון מוסרי ובגידה בערכי האמת והצדק. היא עבירה על עיקרון יסוד באסלאם - עידוד האמת והצדק.
“אני מבקשת מכאן לחזק את ידי מנכ"ל המוזיאון ובית הספר להוראת השואה, שבאמת מכיל שם את טובי המורים שיש לנו, שהם לא רק מנחילים את ההיסטוריה ואת תחום השואה, הם מנחילים את ההיסטוריה ואת הערכים בקרב בני נוער, בקרב הציבור הישראלי, בקרב חיילים ועוד קהלים, בקרב יהדות התפוצות, ואני חושבת שה-reach out שאליו הם הגיעו דווקא עכשיו זה הלא יהודים, שאותם אנחנו צריכים לטרגט כדי באמת להנחיל את זה בצורה שתכה גלים לא רק פה במדינה ולא רק בקרב יהדות התפוצות אלא בעולם כולו.
“חבריי, הדרך הטובה ביותר לכבד ולהנציח את זיכרון קורבנות השואה ולהילחם גם באנטישמיות המודרנית היא לחזק את הזהות היהודית בקרב הדור הצעיר בארץ ובתפוצות ולהיות גאים בזהותנו ובמורשתנו.
“ואני בא ואומר בצורה מאוד ברורה: עלינו כעם, כריבון, כחברה, כמדינה, לומר "לעולם לא עוד", אבל להתכוון לכך; לומר "לעולם לא עוד" ולפעול כדי שהדבר הזה לא יקרה. בעיניי, "לעולם לא עוד" זה להסתכל על טעויות העבר, ללמוד מההווה ולהפיק לקחים לעתיד.
“אני רוצה להגיד לכולם שאני ממש ממשילה את זה דווקא עכשיו, בואך שבעה עשורים ויותר אחרי תקופת מלחמת העולם השנייה, למשל והגדת לבנך, ממש כמו בהגדה של פסח. יש להעביר את זה מדור לדור ולומר בצורה ברורה "לעולם לא עוד".
“ברור היה למשתתפים שהמטרה היא לרצוח את יהודי אירופה עד האחרון שבהם, מאירלנד עד הרי אורל, מהקוטב עד הים התיכון. אלה הדברים שמצוינים בגוף החלטות ועידת ואנזה.
“כמה אכזריות. כמה אכזריות יש בשואה הזו. ושלא נטעה לחשוב, אין נחמה לשואה, אין סליחה לשואה, אין סליחה לרצח עם, ואין השוואה לשואה, לרצח עם, ולרצח של ילדים, תינוקות שנרצחו בעודם בידי אימותיהם, ובעוד עיניהם התמימות מביטות בתמימות לתוך עיני המרצח, והם לא יודעים מה עלול להיות להם בעוד כמה שניות.
“אי הכרה בעוולה היא עוול נוסף. הכחשת השואה ופשעים הם עוול נוסף. האפשרות לזכור ולספר אירועים, מחרידים ככול שיהיו, היא תנאי מוקדם לריפוי חברי ואישי כאחד.
“כנכד לניצולת שואה, זינאידה פינלט, שתיבדל לחיים ארוכים, אני התחייבתי לא פעם מהדוכן הזה לקדם את זיכרון השואה ולהעביר ולהנחיל לדורות הבאים את מה שאנחנו יודעים. כמו כן, כנכד לקצין יהודי בצבא האדום התחייבתי לא פעם גם לספר בכל הזדמנות את סיפור הגבורה.
“שניהם דיברו על האחים שהם איבדו, על ההורים, על האחיינים, משפחות שלמות, מבוגרים וילדים קטנים. הזיכרון היה צרוב בנפשם, האובדן היה עמוק, והיה להם פצע פתוח כל ימי חייהם.
“אני עומד כאן ומביע סולידריות עם העם היהודי, כאן ובעולם, העם שנבחר על ידי הנאצים כמטרה להשמדה המונית ורצח עם, ואומר כאן: לעולם לא.
“אני חושב שאנחנו צריכים לנצל כל רגע – אחד, את הזכות שעוד יש לנו לנהוג בשורדים עצמם בכבוד; ושתיים, לשאוב מהם את כל מה שאפשר בהיבט הידע וגם הלקח.
“בראש ובראשונה צריך לזכור ולהזכיר מול כל המכחישים, מול כל מסיטי המבט, מול כל המשווים: השואה היא בראש ובראשונה אירוע שכוון כלפי העם היהודי. אין עוד דוגמה בהיסטוריה האנושית לתכנון המקיף עד לפרטי פרטים ולביצוע שיטתי ומקפיא דם כמו השמדת העם היהודי.
“וכך כתב עזריאל קרליבך ב"ספר החורבן": כולנו יודעים ומרגישים בכל נימי נפשנו, הרוגים אלה לא במיתתם קדושים נהיו אלא בחייהם קדושים היו. עיירות אלה שנחרבו עמדו על רמה מוסרית, ששום עם הנתון בתנאים דומים לא היה מגיע אליה ולא הגיע.
“בשלב שבו זלנסקי ביצע רמונט לשואה הרגשתי שמישהו מכניס לי אגרוף לבטן או אצבע לעין או שניהם. אולי אם לא הייתי יושבת בכנסת ישראל לצד דגל ישראל כחברת הפרלמנט של ישראל זה היה כואב פחות. אולי.
“היום לפני 83 שנים התרחש ליל הבדולח, פוגרום המונים שבוצע נגד היהודים בהוראת הנאצים ימח שמם. היום יש לנו מדינה עצמאית וצה״ל עוצמתי שמבטיחים שיהודים לא יושפלו, יירדפו ויירצחו בשל היותם יהודים. לעולם לא עוד 🇮🇱
“בית המשפט העליון שוב נכשל ערכית ומוסרית בהגנה על הערכים הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל, בראשם זכר קורבנות השואה. החלטת השופטים להתיר התמודדות לכנסת למי שביזתה את ששת המיליונים בכוונה לפגוע, היא טעות קשה. זוהי עוד הוכחה לכך שבתי המשפט זקוקים לשינוי יסודי ולרפורמה מקיפה, בראש ובראשונה בשיטת בחירת השופטים.
“אני מקדם בברכה את המנהיגים מרחבי העולם שבאים לכאן, לירושלים, כדי לציין יחד איתנו 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. חשוב שהם יזכרו מאין באנו, וחשוב שהם יראו לאן הגענו